לפני שלוש שנים וחצי הגעתי למשחק הפתיחה של באר שבע בליגה הלאומית. היריבה היתה הפועל אשקלון. ביציעים של וסרמיל היו בקושי אלף אוהדים. הכל מסביב נראה עלוב, מיובש, מוזנח וחסר תוחלת. אשקלון ניצחה ובאר שבע, שהחליפה במהלך אותה עונה ארבעה מאמנים, נשארה עונה שניה ברציפות בליגה הלאומית. זו היתה העונה שבה בית"ר באר שבע - קבוצה עם מאה אוהדים, שאף אחד לא ספר בעיר שלוש ארבע שנים קודם לכן - הצליחה בפעם הראשונה לנצח בדרבי. יו"ר בית"ר, יצחק בן עמי, אפילו אמר: שחקנים לא רוצים לשחק באורווה של הפועל". להפועל באר שבע, צריך להבין, יש על פי הערכות 70 אלף אוהדים. בעונות האליפות, כשבעיר גרו פחות מ- 100 אלף תושבים, היו מגיעים לכל משחק ביתי כ-12 אלף צופים. היום גרים בבאר שבע כמעט 200 אלף איש.
המצב שאליו נקלעה הקבוצה היה חסר כל היגיון ונבע בעיקר מטעויות ניהול קשות שנעשו בתקופתו של היו"ר אלי להב. לאחר האופוריה של הזכייה בגביע המדינה ב-1997 (עם אלי גוטמן וג'ובאני רוסו), הקבוצה התפרקה לגורמים. התבוסות בגביע אירופה (12:0 בסיכום שני המשחקים) ולרודה (10:0) סימנו את הכיוון. זו היתה צלילה שלא נעצרה גם כשבקבוצה החל לזהור הסופרסטאר החדש של הכדורגל הישראלי, יוסי בניון.
שלוש שנים בליגה השניה זה הרבה זמן. קבוצות כמו בית"ר ירושלים, הפועל תל אביב ובני יהודה ידעו לחזור משם בתוך עונה אחת ולמנוע את התפשטות הריקבון. למכבי נתניה לקח כמה שנים טובות לחזור לליגת העל, אבל היא נעצרה מאז על המשבצת של קבוצת אמצע טבלה טיפוסית. באר שבע מרגישה אחרת, ולכן מרשימה ומרגשת הרבה יותר.
על העובדה שהיא משחקת, נכון להיום, את הכדורגל האטרקטיבי ביותר בליגה, אין ויכוח. גם לא על העובדה שסוף סוף, לאחר הרבה שנים, יש קבוצה חדשה שנראית כמי שמסוגלת להיות חברה קבועה בפורום קבוצות הצמרת, שכוללת בשנים האחרונות רק את מכבי חיפה, הפועל ומכבי תל אביב ובית"ר ירושלים. נכון, היתה גם הפועל חיפה, אבל זו היתה תופעה מלאכותית, חסרת בסיס אמיתי. באר שבע, גם כשהיתה שקועה עמוק בתחתית הליגה השניה, לא חלמה על מליונר שיגיע ויגאל אותה מיסורייה.
את העונה שעברה סיימה הקבוצה במקום החמישי. העונה היא שואפת למקום רביעי או שלישי, מה שאומר גביע אופ"א בעונה הבאה. על יותר מזה בבאר שבע לא חושבים בינתיים, אבל אם המועדון יידע לשמר את הניהול השקול וההגיוני שמאפיין אותו כרגע, גם אליפות עד סוף העשור לא נשמעת כפנטזיה גסה במיוחד. ואף מילה על לופא קדוש.
וסרמיל שוב במודה
נדב יעקבי
31.1.2003 / 18:01