לאורך השנים הוגדר חנן ממן על ידי בעלי קבוצות כ"קל בכסף", כזה שתמיד מתפשר כשצריך, במיוחד אם נותנים לו להרגיש לא רצוי. כשרצה ללכת, היה ברור שיהיה קל מאוד לסגור איתו על פיצוי קטן ולשחרר. לא רק בעלים, אפילו שחקנים הגדירו אותו תמיד כסוג של פראייר, כזה שמוותר מהר מדי על מה שמגיע לו וממשיך הלאה. גם בשנה שעברה הוא עזב את הפועל באר שבע לבית"ר ירושלים ו-ויתר על הרבה כסף. חצי שנה לאחר מכן, בתחילת העונה, כשהבין שמשה חוגג לא מתלהב שיישאר, היה היחיד שסיכם בשיחה של כמה דקות על 4 חודשי פיצוי ועזיבה מבלי שיש לו קבוצה ביד, היחיד מתוך חמישה שחקנים שהגיע עם בית"ר להבנות בשיחה אחת, בשיאה של הקורונה, בזמן שאף אחד לא יודע אם תהיה קבוצה אחרת שתשלם לו.
לפנות לקהל הרחב בבקשה לגיוס תרומות עבור אחותו - זה כנראה הדבר האחרון שחנן ממן היה רוצה לעשות. אפשר רק לנחש שבזמן הזה עברו לו בראש כל הרגעים האלה, בהם ויתר וויתר ויכול היה להיות עם עוד סכום נכבד בבנק, סכום שהיה הופך את חיי המשפחה לקלים יותר. אז הוא אולי ויתר על כסף, אך זכה באופן אחר לברכה - הסגנון שלו, הבחור שתמיד מחפש את השקט והשלווה, הרצון להימנע מפיצוצים בכל מחיר, הוא בדיוק הסיבה לכך שכל כך הרבה אנשים שפגש בדרך אוהבים אותו ומיד נרתמו כאשר אחותו אורית נזקקה לסיוע. הוא היה החונך של עומר אצילי בבית"ר ירושלים, הוא ודן איינבינדר נאבקו על אותה משבצת בבאר שבע ועדיין נשארו חברים. זרים כמו מיגל ויטור, ארנסט שטקוס, אפילו קלאודימיר פריירה, ששיחק איתו שנה אחת בבית"ר, שאלו במה מדובר ואיך מעבירים כסף. זה לא מקרי. האישיות השקטה והנעימה של ממן תמיד גרמה לאנשים להתחבר אליו וההתגייסות בהתאם.
לתרומות ולמידע נוסף לחצו
זה נגע בכל פינה מהרגע שההתרמה יצאה לדרך. שחקנים ששיחקו עם ממן בהפועל חיפה, הפועל תל אביב, בית"ר ירושלים והפועל באר שבע היו הראשונים לשתף, אך אט אט אפשר היה לראות סולידיריות לאורך כל רחבי הכדורגל הישראלי. שחקנים שמעולם לא שיחקו איתו, מאמנים, בעלים כמו איזי שירצקי שנתן תרומה יפה, תקשורת וגם אוהדים של קבוצות שונות, כמו בני יהודה ומכבי נתניה, שמעולם לא שיחק בשורותיהן. האירוע הזה שטף את קשת הכדורגל הישראלי והציג לעולם איך בתוך כל הזיהום המוצג לשמצה של כמעט כל מי שקשור בענף כאן, יש המון נתינה ורצון לעשות טוב.
כשממן אומר "עכשיו אנחנו נעשה טוב לאחרים", הוא גם מבין את הכוח של הסולידריות בה קשת אנשי הכדורגל הישראלי קושרים עצמם יחד למען מטרה. הכוח כל כך עצום, שהוא שווה הרבה יותר מכל אליפות או גביע. הוא פשוט מציל חיים ונותן הזדמנויות, מחבר בין אנשים וקהילות, משמש דוגמא ונותן מעוף. אם חיפשנו סיבה לכך שהכדורגל שלנו, על כל מגרעותיו, שווה לנו את המקום שאנחנו מקדישים לו בלב - זו האחת.
בדרך כלל השחקן או העסקן הישראלי מזוהים עם שליליות. הדעה הרווחת היא לזלזל בהם, השחקנים עצמם מוגדרים כבוגדניים, רעילים וכאלה שמביישים את הכדורגל הישראלי. יש מקרים שמאששים את הגישה הזאת, אך בדרך כלל זאת תוצאה של ג'ונגל בלתי אפשרי של אנשים שנכנסים אליו צעירים ונאיביים ולומדים לחיות בתוכו. מקרים כמו זה של משפחת ממן מוכיחים כמה מאחורי כל הרפש ישנם קודם כל בני אדם שמלאים בטוב. אפשר להוציא אותו מהם, גם דרך הכדורגל עצמו. לא מעט אנשים טובעים בתוך הלחץ והאנרגיות השליליות שמלווה את הכדורגל הישראלי ומפתחים דמות אחרת על מנת להישאר במשחק, דמות פחות נעימה לבריות, אך כזאת שמבחינתם היא היחידה שתאפשר להם לשרוד.
אל תפספס
כמעט הגענו לקו הסיום. המטרה שהוצבה, כ-1.1 מיליון שקל, רחוקה עשרות אלפי שקלים בודדים מהיעד. כשזה יקרה, מעבר לאנחת רווחה שתהיה במשפחת ממן, עולם הכדורגל הישראלי יוכל לרשום לעצמו הישג אדיר - הישג של כח, אחדות ונתינה שתתן אופק להמשיך ולהתגייס למיזמים ערכיים, ובמקרה זה גם מצילי חיים. אורית ממן התחילה את מסע הגיוס כאחות של חנן ממן, אך מיד הפכה לאחות של כל הכדורגל הישראלי. כולנו נמשיך לעקוב אחר ההחלמה שלה ולהתפלל לבריאותה. בנוסף, לא נשכח לומר שאפו גדול לענף מושמץ שאחרי שהצגנו את חסרונותיו לאורך תקופה כל כך ארוכה עלה למגרש ונתן הצגה.
לתרומות ולמידע נוסף לחצו