השעות האחרונות של הטרייד דדליין ב-NBA היו גדושות ומעניינות. שני גורמים השפיעו במיוחד על המהלכים שקרו אתמול (ועוד כמה מהימים הקודמים). הראשון הוא הפציעות של לברון ג'יימס ואנתוני דייויס, שנותנים לקבוצות הגדולות תחושה שהעונה הזאת יכולה להיות פתוחה מהנדמה. שני הכוכבים של האלופה פצועים לתקופה יחסית ממושכת בשלב יחסית מאוחר של העונה. פציעות כאלה יכולות להיגרר לתוך הפלייאוף, להפוך שחקן לפגיע יותר לפציעות נוספות ולהקשות על שחקן להגיע לשיא היכולת שלו ברגעי האמת. מספיק שמשהו מאלה יקרה לאחד מהשניים כדי שסיכויי הריפיט יפחתו משמעותית. הלייקרס צפויים להפסיד לא מעט בתקופה הקרובה, לאבד את יתרון הביתיות ובמערב העמוס אולי גם להגיע לאיזור טורניר ההעפלה של מקומות 7-10. אם היו קבוצות שחשבו שאין טעם להתחזק בשנה בה יש פייבוריטית כל כך ברורה, הפציעות האלה עוררו תחושה שאולי דווקא השנה תהיה הזדמנות לאליפות (גם לברוקלין יש כוכב פצוע ונטל הוכחה).
הגורם השני הוא ההחלטה של אורלנדו לפרק את החבילה וללכת לבנייה מחדש. המג'יק אספו לאורך השנים כמה שחקנים מעניינים שלא התחברו לקבוצה מספיק טובה, ואתמול החליטו, בלי הרבה רמזים מטרימים, לוותר עליהם כדי להתחיל לצבור נכסים עתידיים. אורלנדו סיימה את היום עם שני צעירים מעניינים (וונדל קרטר ואר ג'יי המפטון), שלוש בחירות סיבוב ראשון ושתי בחירות סיבוב שני, שיצטרפו לבסיס צעיר לא רע שכבר קיים. מכירת החיסול שלה אחראית על שלושה מהטריידים המעניינים ביותר של הדדליין, כולל השם הגדול ביותר שעבר קבוצה אתמול, ודווקא לא לאחת הבכירות. סיכום הדדליין יתחיל בטרייד הזה, ולאחר מכן יתמקד במהלכים של הקבוצות הגדולות יחסית, שבסך הכל היו מאוד מוצלחים ומילאו חוסרים בצורה מדויקת.
ניקולה ווצ'ביץ' בשיקגו
המעבר של הסנטר המונטנגרי לבולס אומר ששניים משחקני ההתקפה המרשימים ביותר במזרח ישתפו פעולה. ווץ', עם שורה סטטיסטית של 24.7 נקודות, 2.7 שלשות, 11.8 ריבאונדים ו-3.8 אסיסטים למשחק, מצטרף אל זאק לאבין שרושם השנה 28.1 נקודות (ב-52 אחוזים מטורפים מהשדה), 3.5 שלשות, 5.1 ריבאונדים ו-4.9 אסיסטים למשחק. לאורי מרקאנן, שבעצמו קולע 17.7 נקודות למשחק באחוזים טובים ועם 2.8 שלשות, יזוז לתפקיד הצלע השלישית. מי שמאוד רוצה יכול לקרוא להם דנבר של המזרח, עם חלוקת עמדות ותפקידים שמאוד תזכיר את ניקולה יוקיץ', ג'מאל מארי ומייקל פורטר ג'וניור. ווצ'ביץ' הוא לא מנהל משחק מבריק כמו יוקיץ' (אף אחד לא), אבל היכולת שלו ליצור נקודות גם בפנים וגם בחוץ מזכירה את הניקולה הבכיר.
מי ישמור בקבוצה הזאת? כל השאר (פרט לקובי ווייט, שינסה להגשים את ייעדו כשחקן שישי). בסגל של בילי דונובן יש כמה שחקני משנה שמתאימים להשלים חבורת סקוררים. ת'ד יאנג רק משתבח עם השנים בתפקידו כרול פלייר שיכול לשחק גם כסוג של סנטר, תומאש סטורנסקי הוא מנהל משחק שבא לעבוד כל ערב, הרוקי פטריק וויליאמס הוא שומר איכותי שמשתלב יפה בחמישייה, אל פארוק אמינו ודניאל תייס שהגיעו גם הם אתמול הם שחקני הגנה טובים עם ניסיון פלייאוף. לדונובן לא יהיה הרבה זמן לגבש את הסגל החדש, אבל הוא הוכיח את היכולת להוציא את המקסימום מסגלים מוגבלים יותר, כולל שינויים מוצלחים בחמישייה של שיקגו לא מזמן. הוא יחפש את האיזון הנכון (לא אופתע אם מרקאנן יירד לספסל כי יאנג כל כך טוב השנה ומתאים יותר לשחק לצד ווצ'ביץ'), ואם ימצא תוכל להיות לו קבוצה שצריך לקחת בחשבון. טורונטו מתרסקת ונחלשת, בוסטון לא מתרוממת, אינדיאנה לא מתחברת, שארלוט איבדה את לאמלו בול - מקומות 5-6 יכולים להיות בהישג יד עבור הבולס.
ויקטור אולדיפו (ואחרים) במיאמי
אני מזהה זלזול מוגזם באולדיפו. הוא פתח את העונה נהדר באינדיאנה, הזכיר במשהו את האולסטאר שהיה, לפני שנשלח לאוסף הנכסים למכירה שהתקבץ ביוסטון והתקשה להסתדר שם. הסיטואציה באינדיאנה הרבה יותר רלוונטית למה שהוא יפגוש במיאמי, בה הוא ישחק לצד שחקני התקפה בכירים ועבור מאמן התקפי מבריק. דיפו קורץ מהחומר שפט ריילי מחפש, שחקן קשוח שעובד קשה ושומר נהדר. האיכויות שלו מגוונות מאוד, והוא יהיה הגארד הבכיר בקבוצה בזמן שטיילר הירו וקנדריק נאן עדיין מתגבשים וגוראן דראגיץ' דועך.
סגנית האלופה לא הסתפקה באולדיפו, לפניו היא הביאה את טרבור אריזה ונמניה בייליצה. הראשון מזמן לא שיחק ומעניין לבחון אם הוא עדיין שחקן משלים איכותי, השני לא מצא את מקומו בסקרמנטו אבל מדובר בשחקן פנים מגוון עם קליעה נהדרת מבחוץ. שמועות קושרות את ההיט גם ללמרקוס אולדריג' שקיבל ביי-אאוט מסן אנטוניו. ספולסטרה מקבל סגל הרבה יותר עמוק ואיכותי מזה שהוא לקח לגמר בבועה, עם אופציות להרכבים גבוהים ונמוכים וספסל עמוס בוותיקים שיכולים לשנות משחקים בכל מיני דרכים.
ארון גורדון בדנבר
זה עשוי להתברר כמהלך החשוב ביותר של הימים האחרונים עבור מאבק האליפות, גם השנה וגם בעתיד. דנבר משיגה את השחקן המתאים ביותר לחפות על האובדן של ג'רמי גרנט בקיץ. גורדון הוא פורוורד שמסוגל לשמור על כמה עמדות, כולל על שחקנים גדולים פיזית כמו אנתוני דייויס, הוא קלע חוץ טוב והוא יודע למסור. אם הוא יקבל על עצמו תפקיד משני, יתמקד בהגנה ובתנועה ללא כדור, יש לו את הכלים להיות השחקן האידיאלי לצד שלושת הסקוררים. וויל בארטון, עוד שחקן שיודע גם לקלוע וגם לשמור, ישלים חמישייה מפחידה. טים קונלי הביא גם את ג'בייל מגי כדי שיספק הגנה על הטבעת בדקות המנוחה של יוקיץ'. על הספסל של מייק מאלון אין שמות נוצצים, אבל יש שחקנים לגיטימיים מכל סוג ובכל עמדה, מה שיאפשר לו למצוא פתרונות לכל מאץ'-אפ שהוא ייתקל בו. כדאי לקחת בחשבון את דנבר.
פי ג'יי טאקר במילווקי
הבאקס ביצעו מהלך דומה כשהחתימו את טאקר. הוא עוד מעט בן 36 ומגיע אחרי עונה איומה ביוסטון, כך שעוד נצטרך להבין האם מדובר בשחקן האיכותי כל כך מהשנים האחרונות, אבל אם התשובה היא כן, הוא סותם את החור הגדול ביותר בסגל של הבאקס. טאקר הוא הפאוור פורוורד ההגנתי שייתן למייק בודנהולזר אופציה ראויה להרכב נמוך. לחמישייה של ג'רו הולידיי, דונטה דיווינצ'נזו שהולך ומשתפר, כריס מידלטון, טאקר ויאניס אנטטוקומפו אין כמעט חורים, ואם כוחו של טאקר עדיין במותניו זו תהיה חמישיית המאני טיים הטובה ביותר שיאניס אי פעם שיחק בה, בפער גדול. ג'ון הורסט אולי ינסה לעבות את הסגל דרך שוק הביי-אאוט, בעיקר בעמדת הפוינט גארד המחליף שנותרה חסרה עם העזיבה של די ג'יי אוגוסטין. שמות כמו ג'ף טיג ואוסטין ריברס יוכלו להיות רלוונטיים.
רייג'ון רונדו בקליפרס
עוד קבוצה גדולה שקיבלה בדיוק את מה שהרופא רשם לה זו הקליפרס. בשבועות האחרונים החבורה של טיירון לו תקועה במקום, מדי פעם מבריקה אבל רוב הזמן מאכזבת, יותר מדי מזכירה את העונה שעברה. היו חסרים לה שני דברים: מנהל משחק אמיתי, כזה שיודע להפעיל אחרים ולהניע התקפה, ומנהיג שנוטה להתעלות בפלייאוף. רונדו מסמן וי ענק על שתי המשבצות. פלייאוף רונדו יוכל לקבל תפקיד דומה לזה שהיה לו בעונה שעברה בלייקרס - השחקן שעולה מהספסל, מכניס עוקץ ליחידה השנייה ומתעלה ברגעים הנכונים. הוא יוכל להיות הפתרון בדקות המאני טיים המתות, כשההתקפה של הקליפרס הופכת לשבלונית.
אוון פורנייה בבוסטון
ציפיתי שדני איינג' ישתמש בטרייד אקספשן הענק שלו כדי להביא סנטר, בסוף הוא השתמש בו כדי להוסיף שחקן חוץ בכיר חמישי. בוסטון פשוט לא הצליחה למצוא שחקני חוץ לגיטימיים על הספסל, פורנייה יקבל הזדמנות לתפקד כשחקן שישי קלאסי בקבוצה טובה, מה שהוא אמור להיות. שחקן הכנף הצרפתי התפתח עם השנים לסקורר מחונן, והשנה קלע כמעט 20 נקודות למשחק באחוזים לא רעים באורלנדו. בראד סטיבנס זקוק נואשות לתוספת כוח התקפית על הספסל. בוסטון לא רק שלא התחזקה בעמדת הסנטר, היא גם ויתרה על דניאל תייס היעיל. זה מהלך שאולי נועד להוריד את הסלטיקס מתחת לתקרת המס ולבטא אמון בהתפתחות של רוברט וויליאמס, אבל אולי הוא בכלל מרמז על ציפייה לסנטר שיקבל שחרור ויחתום.
נורמן פאוול בפורטלנד
טורונטו השאירה בסוף את קייל לאורי, אבל כן ויתרה על אחד הסקוררים המובילים שלה. פאוול פתח את העונה רע, אבל מהרגע שנכנס לחמישייה סיפק מספרים של סקורר בכיר. ב-28 המשחקים האחרונים שלו הוא קולע 23.5 נקודות, כולל 3.3 שלשות, ב-52.7 אחוזים מהשדה. בפורטלנד פאוול יהיה גרסה משודרגת של גארי טרנט ג'וניור ורודני הוד שעזבו, יכול להיות שהוא יעלה מהספסל כדי להיות הסקורר השני בדקות המנוחה של אחד משני הגארדים הבכירים. דמיאן לילארד הסתדר רוב העונה ללא סי ג'יי מקולום ויוסוף נורקיץ'. הראשון חזר, השני תיכף חוזר, פאוול מצטרף, רוברט קובינגטון משלים חמישיית מאני טיים איכותית מאוד. עוד קבוצה שלא כדאי להתעלם ממנה במערב אם תהיה בריאה.
ג'ורג' היל בפילדלפיה
מבחינת צרכים, גם הסיקסרס הביאו את השחקן שהכי חסר להם - שחקן יוצר בפיק נ' רול עם ניסיון פלייאוף, קליעה מצוינת מבחוץ והגנה טובה. היל טוב עם ובלי הכדור וחשוב לחדר ההלבשה, שחקן מהסוג שתמיד טוב שיש בקבוצה. אבל לעומת קבוצות צמרת אחרות, דריל מורי היה יכול לעשות גם יותר. היו לו מספיק נכסים וחוזים גמורים כדי להשיג כל שחקן בכתבה הזו אם היה מעוניין בכך, וגם כמה שלא עברו בסופו של דבר. היל הוא לא מה שיעשה את ההבדל מול יריבות כמו ברוקלין ומילווקי. מורי, להפתעתי, לא קפץ על ההזדמנות שהעונה הזו עשויה ליצור.
ג'יי ג'יי רדיק בדאלאס
עוד קבוצה שלא הייתה פעילה כפי שרבים חשבו שתהיה זו דאלאס. היא כן השיגה את רדיק, שגם לקראת גיל 37 ממשיך להפחיד הגנות עם איום הקליעה שלו. למאבס חסר מומחה שלשות מאז העזיבה של סת' קרי, ורדיק יוכל ליהנות מאוד מהריווח של ריק קרלייל וכמובן מהנוכחות של לוקה דונצ'יץ'. כמו במקרה של פילדלפיה, גם דאלאס מביאה שחקן שמאוד נכון לה מבחינה מקצועית, אבל קשה לראות אותו מקפיץ את הקבוצה לעמדה בכירה יותר, בטח כשדנבר ופורטלנד שמקדימות אותה בדירוג התחזקו יותר. דאלאס תתקשה להיכנס לשש הראשונות במערב ולהימנע מטורניר ההעפלה. אולי הקריסה הצפויה של הלייקרס תתברר כסיכוי הטוב ביותר של החבורה של לוקה לעקוף מישהי.
שוק הביי-אאוט
מיד לאחר הדדליין מתחיל שוק הביי-אאוט: כמה שחקנים שלא מצאו להם טרייד, או שמצאו את עצמם בסיטואציה לא מתאימה, משתחררים מהחוזה והופכים לחופשיים. לא במקרה השוק הזה הוזכר כמה פעמים עד כה, השנה הוא צפוי להיות עמוס ומעניין במיוחד. הסיבה המרכזית לכך היא שני הסנטרים הבכירים יחסית שכבר תקופה לא משחקים בקבוצות שלהם - למרקוס אולדריג' ואנדרה דראמונד. שניהם צפויים להיות פנויים בקרוב ובהחלט יוכלו לשדרג קבוצות גדולות מסוימות.
מיאמי, כאמור, מועמדת לקלוט את למרקוס, אך לא מעט מועמדות אחרות צפויות להתעניין. פרט לשני הסנטרים, מעניין מה יעלה בגורלם של שחקני הכנף של אורלנדו - טרנס רוס לא קשור לבנייה מחדש (אך חתום לשלוש שנים), כך גם אוטו פורטר שהגיע משיקגו. אם מי מהם ישוחרר יהיה לו ביקוש גבוה מאוד. קאם בירץ' של המג'יק הוא סנטר סולידי שגם לא ממש קשור לסיטואציה. לו וויליאמס אולי ירצה שחרור מאטלנטה, למרות שהוא מכיר את המועדון ויכול להיות שיתמקם בנחת. אלה רק חלק מלא מעט שמות שיכולים לצוץ בימים הקרובים ולשדרג סגלים של קונטנדריות.