וויקסייד: מדור שבועי של אהרל'ה ויסברג

"הכדורסל עדיין גורם לי לבכות": 50 על 50 עם גיא גודס

הקריירה המפוספסת כשחקן קולנוע, הדבר הכי מרגיז שאומרים לו, חמישיית החלומות, הניצחון הכי גדול בחייו, החבר מהעבר שהיה מצרף לקבוצתו והטראש טוק שלא ישכח. הרכז האגדי והמאמן המצליח בריאיון חגיגי ליומולדת 50

  • גיא גודס
יומולדת שמח. גיא גודס (צילום: דני מרון, דני מרון)

גיא גודס בן 50. ילד הפלא של הכדורסל הישראלי, שערך את הופעת הבכורה שלו כשחקן בליגה הבכירה בגיל 15, ובגיל 18 כמעט לקח ממכבי תל אביב את האליפות, יחגוג בשבת יובל; לרגל האירוע הוא העניק ריאיון מיוחד וקצת שונה לוואלה! ספורט - 50 שאלות ו-50 תשובות בשלל תחומי החיים.

עוד בוואלה!

עודד קטש: "שמעתי צעקות והתעוררתי. יצאתי למרפסת, והאוהדים שרו לכבודי"

לכתבה המלאה
  • 1. הזיכרון הראשון שלי מהמגרש ומהכדור: "מגרש רוקח המיתולוגי במוצקין. הייתי ממש קטן, אולי בן 8".
  • 2. כינוי שהדביקו לי במשפחה: "אני בן זקונים, אז סבתא שלי ואמא שלי קראו לי ביידיש 'אויצער', שזה אוצר, או יורש העצר, משהו כזה".
  • 3. כינוי שהדביקו לי בכדורסל: "לא היה לי מעולם, אתה יודע?".
  • 4. שחקן מהימים שלי, שהייתי מביא היום למכבי ראשון לציון: "נדב הנפלד".
  • 5. עיר אהובה בארץ: "תל אביב".
  • 6. עיר אהובה בעולם: "ברצלונה".
  • 7. מגרש אהוב בארץ: "יד אליהו".
  • 8. מגרש אהוב באירופה: "מדריד".
  • 9. הסלים הכי לא קליטים: "אולם ברסי בפריז, אלוהים ישמור איזה סלים. דווקא שם קלעתי שלשת ניצחון במשחק על המקום השלישי בפיינל פור".
  • 10. השחקן שהכי התקשיתי לשמור עליו: "ניקי גאליס".
"בגיל 24, כשנפצעתי, כבר נרשמתי לקורס מאמנים". גודס על הקווים (צילום: אתר רשמי, עודד קרני)
  • 11. השחקן שהכי התקשיתי לקלוע עליו סל: "דווקא מול הספרדים הקטנים התקשיתי. נאצ'ו סולוסבאל מברצלונה".
  • 12. פוסטר שהיה תלוי לי על הקיר כילד: "היה לי פעם פוסטר של שלי גפני... אבל גם של מג'יק ג'ונסון ולארי בירד".
  • 13. חמישייה שהייתי רוצה להשתלב בה: "מייקל ג'ורדן, צ'ארלס בארקלי, בירד והאקים אולג'וואן. חסר להם רכז, אני מוכן".
  • 14. העונה שבה הכי נהניתי כשחקן: "העונה הראשונה שלי כמקצוען. הייתי בן 15 וחצי, שיחקתי בקבוצת הנוער ובנבחרת הקדטים, זכיתי עם אורט קריית ביאליק באליפות העולם לבתי ספר, ועליתי לבוגרים של הפועל חיפה. זה היה עוד לפני ששיחקנו בשביל הכסף, והתשוקה הייתה מדהימה".
  • 15. העונה שבה הכי נהניתי כמאמן: "גם כמאמן אני זוכר לטובה את העונה הראשונה שלי. בניתי במכבי ראשון לציון קבוצה מאפס, עם שחקנים צעירים וזרים חדשים כמו עומאר סניד, והגענו למקום השלישי. היינו לוחצים על כל המגרש, ושיחקנו כדורסל שונה מהנוף הרגיל".
  • 16. עונה שהייתי רוצה למחוק מהרקורד שלי: "העונה שבה פוטרתי ממכבי תל אביב".
  • 17. מספר 5, 6, 9 או 10: "מספר 10. זה המספר שהתחלתי בו את הקריירה. כשהגעתי למכבי תל אביב, חן ליפין לא רצה לוותר לי, וצדק. גם אני לא הייתי מוותר במקומו. 9 היה פנוי, אבל זה היה שנתיים אחרי שמיקי ברקוביץ' עזב, אז לא רציתי. מספר 6 התחבר לי עם טל ברודי, אז לקחתי אותו. את העונה האחרונה שלי במכבי התחלתי כ-10, אבל כשעודד קטש חזר מניו יורק, נתתי לו את הגופייה בחזרה".
  • 18. משחק שאני מסוגל לצפות בו הלוך ושוב בגולד: "גמר היורוליג ב-2014. זה רגע השיא מבחינתי. הרבה שנים הפריע לי שלא הצלחתי לזכות בגביע אירופה. הגעתי לפיינל פור כשחקן, הפסדתי עם צביקה שרף ודיוויד בלאט כעוזר מאמן בגמרים לצסק"א מוסקבה ולפנאתינייקוס. לפני הפיינל פור במילאנו אמרתי לדיוויד: 'די, מספיק'".
  • 19. רגע בכדורסל שגרם לי לבכות: "אני בכיין גדול. מאז שהייתי ילד, לקחתי הפסדים בצורה קשה, והכדורסל עדיין יכול לגרום לי לבכות, כי בשבילי, המשחק הזה הוא קודם כל רגש. ביומולדת 18 שלי, כשעוד הייתי בהפועל חיפה, עלינו למשחק המכריע נגד מכבי תל אביב בחצי גמר הפלייאוף. קלעתי שבע שלשות ו-24 נקודות, והפסדנו מסל של לבאן מרסר בשנייה האחרונה. ישבתי בחדר ההלבשה ופרצתי בבכי".
  • 20. הסל הכי חשוב שקלעתי בקריירה: "היו הרבה... אלך על שלשת הניצחון בנבחרת ישראל נגד סלובניה ב-1999, במשחק המכריע של אליפות אירופה האחרונה שלי (66:67)".
"התחלתי להניח תפילין כשאבא שלי נפטר. זה ממלא אותי בכל יום". גודס (צילום: באדיבות המשפחה)
  • 21. המשחק הכי טוב שלי כשחקן: "הפלייאוף התחתון ב-1990, המשחק האחרון שלי בהפועל חיפה. קלעתי 45 נקודות נגד הפועל תל אביב".
  • 22. המשחק הכי טוב שלי כמאמן: "רבע גמר גביע המדינה נגד מכבי תל אביב, לפני שלוש שנים. זה משחק שהיה חשוב לי ברמה האישית, אחרי שעזבתי את מכבי וחזרתי לראשון לציון. קרו שם דברים הזויים. לא הצלחנו להחטיא, שיחקנו מצוין, וניצחנו".
  • 23. המאמן שהכי קשה ומאתגר לעמוד מולו: "קטש. אם קבוצה רגילה משתמשת ב-25 פיק אנד רולים במשחק, אצלו זה מתקרב ל-40. ההתמודדות מולו לא סטנדרטית, אבל אני חושב שבשנים האחרונות פיצחנו את השיטה".
  • 24. טראש טוק ואני: "אני לא פראייר בתחום הזה, וכשחקן הייתי טראש טוקר רציני. היו לי הרבה קטעים עם שחקנים זרים. בעונה האחרונה שלי במכבי, הפועל ירושלים סיימה ראשונה בליגה. כל השנה לא שיחקתי כמעט, אבל קטש נפצע ופיני שלח אותי לשמור על דרק המילטון במשחק בגמר הפלייאוף. כל המשחק דיברנו. דפקתי לו שלשה על הפרצוף, וסימנתי לו בעיניים עם האצבעות, הוא ניסה לקחת אותי לפוסט ולא הצליח. הכול היה ברוח חיובית, כמובן".
  • 25. מועדון שהוא בית: "יש שניים. גדלתי בהפועל חיפה, ואתה לא יכול לשכוח איפה גדלת. וכמובן, מכבי תל אביב. הגעתי אליה בגיל 18, ונשארתי 17 שנה כשחקן וכמאמן".
  • 26. אלוהים ואני: "גדלתי בבית חילוני מאוד, אבל היום אני עושה קידוש בכל פעם שאנחנו יושבים לארוחה משפחתית בליל שבת. כשאבא שלי יצחק נפטר, לפני שלוש שנים, לא היו לנו מניינים בשבעה, ומשהו גרם לי אז להתחיל להניח תפילין. זה מצא חן בעיניי וממלא אותי, ומאז אני מניח בכל בוקר. זה נותן לי קצת זמן עם עצמי, נוסך בי ביטחון, ואני מתחיל את היום עם אנרגיות חיוביות. אני בטוח שאבא יושב למעלה ופותח עיניים כלא מאמין. אני מאוד שלם ושמח עם זה".
  • 27. האדם שהכי מצחיק אותי: "ציון קובה, חבר טוב שהולך איתי יחד כבר הרבה שנים, עוד מהימים ששיחקנו יחד במכבי תל אביב".
  • 28. הכי מרגש אותי: "מחווה טובה שאנשים עושים. אני יכול לראות בסרט שמישהו עוזר לחלש, ומיד מתחיל לדמוע. גם כילד, תמיד היה קשה לי לראות שנטפלים לחלשים".
  • 29. הכי מרגיז אותי: "אנשים שלא מדברים לעניין".
  • 30. הדבר הכי מעצבן שאומרים לי: "אתה נראה יותר רזה במציאות".
  • 31. דמות היסטורית שהייתי מזמין לארוחת ערב: "ג'ורדן".
  • 32. חצי שעה פנויה: "אין לי מספיק כאלה... בדרך כלל במחשב, או רואה סדרה טובה בטלוויזיה".
  • 33. הצבע האהוב עליי: "ירוק".
  • 34. העונה האהובה בשנה: "קיץ".
  • 35. השעה האהובה ביממה: "14:00. אצלנו בבית זו הייתה שעה קדושה, וכולם היו נכנסים לישון. כשחקן, אם לא הייתי ישן בצהריים, לא היה עם מי לדבר בערב. לצערי, השעה הזאת כבר הפכה מזמן לשעת עבודה".
  • 36. המקצוע הכי אהוב בבית הספר: "אנגלית".
  • 37. והשנוא: "מתמטיקה. אף פעם לא אהבתי ללמוד, וגם בבית ספר הייתי מרחף. אני בטוח שיש לי בעיות קשב וריכוז לא מאובחנות".
  • 38. הקהל הכי טוב באירופה: "היוונים והסרבים, זו תמיד הייתה חוויה לשחק מולם. אי אפשר להבין מה עובר עליך כשחקן, כשאתה נכנס לאולמות האלה".
  • 39. ספורטאי מוערך שהוא לא כדורסלן: "לאו מסי".
  • 40. אם לא כדורסלן, הייתי: "שחקן קולנוע".
  • 41. מתי הבנתי שאלך לאמן: "בפציעה השנייה בברך, כשהייתי בן 24, התחלתי להסתכל קדימה ולהבין שצריך ללמוד ולעשות משהו, להיערך לעתיד. כבר אז נרשמתי לקורס מאמנים, ועשיתי אותו בהמשכים".
  • 42. הדבר הכי טוב בלהיות מאמן: "לעזור לשחקנים למקסם את היכולות שלהם ולהיות הכי טובים שאפשר".
  • 43. והכי גרוע: "זה מקצוע של מזוכיסטים. אתה טוב כמו המשחק האחרון שלך, והזיכרון מאוד קצר".
  • 44. מאמן שהייתי רוצה לשחק אצלו ולא יצא לי: "ברור שז'ליקו אוברדוביץ'. הוא המאמן שהכי מסקרן אותי. תמיד כשהייתי פוגש את שאראס, הייתי שואל אותו מה ז'ליקו עושה, איך האימונים אצלו, וכל הזמן חקרתי ובדקתי. אין ספק שלשחק אצלו זו חוויה".
  • 45. לנצח בנקודה או ב-20 הפרש: "ב-20, ברור. ניצחון בנקודה זה אומר שאתה כל המשחק בדופק 6,000. כשאתה מביס, בדרך כלל אתה משייט בקלות וברוגע".
  • 46. איך נרדמים אחרי משחק: "לא נרדמים. האדרנלין גבוה מדי. אחרי הפסד אני יושב מיד וצופה במשחק, מנסה לנתח. גם אחרי ניצחון אני נרדם מאוחר מאוד".
  • 47. פוליטיקה: "לא נכנס לזה אף פעם".
  • 48. הדבר שהכי חסר לי בקורונה: "מסעדות, תרבות, לשתות כוס יין בברים. לצאת קצת, לדבר, לצחוק ולנקות את הראש. קשה לחיות מאימון הביתה, ומהבית לאימון".
  • 49. הייתי רוצה שיזכרו אותי בתור: "בן אדם חיובי, אמיתי וטוב, שנתן את כל כולו בכל מה שהוא עשה".
  • 50. משהו שאני חייב להגשים עד גיל 60: "לאמן את נבחרת ישראל". את זה אומרים שתעשה עד גיל 51... "כולם אומרים כל הזמן, בוא נראה מה יקרה. יש עוד דבר חשוב, אפילו יותר: לזכות באליפות המדינה כמאמן".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully