סמל העבודה הקשה: מחווה לטל בנין לכבוד יום הולדתו ה-50

הוא ירה פגזים שעשו צחוק מחוקי הפיזיקה, היה הראשון שתקע יתד באיטליה, והפך לאחד מעשרת הכדורגלנים הטובים שגדלו בארץ. חברו של קפטן נבחרת ישראל לשעבר על סמל שאף פעם לא התפשר

  • טל בנין
ברק רום
טל בנין (צילום: אדריאן הרבשטיין)

אצל טל בנין, גדול הקשרים האחוריים כחול-לבן בכל הזמנים, לא היה אף פעם אמצע... זאת אומרת, במגרש כן, אבל בחיים זה אצלו שחור או לבן. או שהוא אוהב אותך, או שהוא מתעב אותך. יכולת להרגיש בדיוק מה קורה אצלו בראש. לא במילים - טל לא מרבה לדבר, די מופנם, חשדן, לא מרבה לתת אמון באנשים. הוא בוחר אותם בקפידה - את החברים שלו, אנשי סודו. ואם היית נכנס לרשימה הקרובה שלו, תמיד היית בסיכון לצאת ממנה, תשאלו את ראובן עטר...

ואם הוא אוהב אותך - יש המון מה להרוויח וללמוד ממנו. יש לו חכמת חיים שבאה מהרחוב - האמת של החיים הקשים. שום דבר לא בא לו קל, סמל העבודה הקשה והחריצות.

השיחות איתו מרתקות, מלאות תובנות, חדות, מהירות, אין יותר מדי סמול טוק או סבלנות.

טל לא אוהב צביעות, הוא לא יכול סבול דו פרצופיות או פוליטיקאים.

הוא גדל בקרית חיים, בחסות משפחת הכדורגל - דורה. הוא והם, סמלי ענק של הפועל חיפה. מדובר בילד שסחב ילדות קשה.

כיום, כאיש עסקים בתחומי יזמות שונים - החיים שלו נראים בדיוק ככה. הוא לוחם. עובד קשה. בחיים לא מתפשר, לא יאמן בקבוצה שבה מתערבים בהחלטותיו, יוותר על מעמד, על כסף. דון קישוט.

טוב לדעת (מקודם)

אל תתפשרו על חיי מין לא מספקים: כך תשפרו את הביצועים

לכתבה המלאה
(צילום: AP)

אבל בואו נדלג רגע אחורה. ממש אחורה, למחלקת הנוער.

כשהיה שחקן נערים, היה הכל ברור. טל בנין הוא יחיד סגולה, אחד למיליון, אחד מעשרת שחקני הכדורגל הכי טובים שגדלו בארץ. בחיי.

ראיתי אותו משחק בנוער, התעלפתי.

את הקריירה בבוגרים החל בהפועל חיפה בליגה השניה. במדי הפועל חיפה כבש 33 שערים .

כשעבר למכבי חיפה הוא היה שותף לדאבל בחוליית הקישור הכי גדולה כחול-לבן שאני ראיתי. עטר-ברקוביץ-בנין. דמיינו לעצמכם, כולם בני 19, כולם קוסמים על הכדור. חוליית קישור שמשוררים יכולים לחבר עליה ספרי שירה, ציידים ינסו לצוד כל רגע קסום מהתקופה.

טל חזר הביתה, לקריות ומשם המריא לקאן של לואיס פרננדז.

גם שם היה כוכב, מנהיג, לב הקבוצה. בנין לא הגיע לכדורגל כדי להיות עוד שחקן. היה לו הכל, כל החבילה. אם היה קצת יותר מהיר, זה שחקן לליברפול בקלות.

קודם כל האופי. טל בנין הוא גבר שבגברים, עילוי מנטלי. הוא חזק, רציני, מקצוען מושלם. אי אפשר לקחת לו כדור מהרגל, לא תתפסו אותו עושה שטות, אין הומור, אין דחקות. טל בא לעבוד. וכשהוא עבד - רגל שמאל שלו היא שירה בתנועה. יורה פגזים שאני בכלל לא יכול לתאר. ראיתי אותו כובש בקרית חיים וקרית אליעזר שערים ממרחקים אדירים. כדורים מדודים מכל זווית שעייפו רשתות, התישו את חיבורי הקורות.

כדור שלו למסגרת היה מראש נוק אאוט.

טל יצא לאיטליה, הכדורגלן הראשון שתקע יתד בארץ המגף. עם ברשיה עשה שלוש עונות טובות כולל ירידה והעפלה מחדש לליגת העל. שם הוא סמל. יש לו המון חברים, הוא מבקר אותם מדי כמה שנים. כשטל נכנס לאצטדיון המקומי, אנשים זזים הצידה, ביאה, בכבוד.

זוכר את החתונה שלו. גן הקונגרסים בחיפה, מעל אלף מוזמנים. הוא ואשתו עומדים על מנוף, 12 מטרים מכל הקהל ההמום. כשהזמין אותי לשם, זו היתה הזמנה בדרכו המיוחדת לגמרי. הכניסו אותי לחדר האימונים של הפועל חיפה בכפר סיטרין טל קיבל טיפול בחושך מוחלט. לחש לי: "ברק, תסתכל על הכסא, ליד הבגדים שלי, יש מעטפה בשבילך". סובב את הראש והתרכז בטיפול.


טל בנין זו אהבת ילדות. הערצה עיוורת שלי לדמות, לטיפוס.

כשרדף באכזריות אחרי קייסי כדי להחזיר לו על גליץ' מסוכן שהאחרון ביצע דקה לפני זה, ידעתי איך זה ייגמר. הכרתי אותו מצויין. טל נעל על קייסי את המלתעות, שבר את קרסולו וגרם לו להחמיץ שנה של כדורגל. לא כי הוא רצה לפגוע, כי טל לא יכול לצאת פראייר, לא יכול לצאת מפסיד. סלחתי לו למרות שכששידרתי את המשחק הזה, רציתי לבכות בשביל אדורם.

טל שיחק במכבי תל אביב, מכבי נתניה, בני יהודה, בית"ר ירושלים.

בנבחרת יש לו 78 הופעות, קפטן. בחיים לא אכזב. תקע 12 גולים מעמדה אחורית, כולל מול ארגנטינה ב-90'.

איפה שהיה, הוא המנהיג הבלתי מעורער. חזק, קשוח, מבט בעיניים שכולו מיקוד, עוצמה, תכל'ס. קשה היה להתווכח איתו, קשה לשכנע. טל ידע מה הוא רוצה, ידע בדיוק. זה או שאתה איתו, או נגדו, אף פעם אין אמצע. כשהיה מתנהל עם הכדור ברגל, היית רק צריך לרוץ לשטח ריק. 30 מטרים משם ירה הקפטן הלאומי כדורים שעשו צחוק מחוקי הפיזיקה. היתה לו מסירה באיכות של קווטר-בק בפוטבול. הכדור תמיד נחת לך ברגל, חלוצים לא הבינו מאיפה זה בא, בלמים ספקו כפיים בייאוש ועמדו בתור בסוף משחקים כדי לקבל חתימות.

טל היה מה שישראל חולמת להיות. כישרון שהפך את נכסיו למאסטר-פיס. כל התכונות הכי עליונות: רצינות, התמדה, חריצות, נחישות, קור רוח, מנהיגות, מקצוענות מושלמת.

הוא פנה לאימון. העקרונות שלו המשיכו לסבך אותו. מכבי פתח תקוה, נבחרת ישראל עד גיל 17, נבחרת ישראל הבוגרת כעוזר מאמן, הפועל חיפה, נתניה, אחי נצרת, סכנין.

לעיתים זה הסתיים בסכסוכי ענק, תביעות כספיות.

קשה איתו, הוא לא מתפשר. לא רואה אפור בעיניים. שחור או לבן. או שאתה איתו או שאתה יריב.

פעם הנבחרת שיחקה מול רוסיה. כוכבי הנבחרת החרימו את המשחק בגלל מו"מ עם ההתאחדות על ביטוח וכסף. טל הוקפץ להרכב בגיל 19. זו היתה טעות קשה של הדור הוותיק. לטל אתה לא נותן צ'אנס כי אין סיכוי שהוא יחטיא אותו.

להוציא אותו אחר כך מההרכב, יותר קשה מאשר להוציא קבב חם מהפה של אבי ביטר. קשה יותר מאשר שקשה לפסיכולוג לא לפהק לך בפנים בזמן טיפול.

שתי אליפויות ושלושה גביעים יש לטל בארץ, אבל המאזן הזה רחוק מאוד ממי שהוא היה בשביל הכדורגל.

בנין הוא הישראלי היפה על קרקע קשה. לא קל לו להיות טל בנין. אין לו פשרות. דון קישוט. ואני אוהב אותו, כל כך אוהב. הכי אוהב.

* הכתוב הוא פרק מתוך הספר "חיפה נגד שאר העולם". לרכישת הספר 052-8431144 העבירו למספר זה 85 שקלים בביט וכתבו כתובת משלוח.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully