פטיש 5 קילו: תומאש סוצ'ק מצעיד את ווסטהאם לצמרת הגבוהה

"תמיד רציתי לשחק כמו יאיא טורה. צפיתי בו כל הזמן כשהייתי צעיר, ואהבתי מאוד את הדרך בה הוא שיחק בתפקיד שלי", אומר תומאש סוצ'ק. רצה הגורל, ומשחקו השני בפרמיירליג, לפני שנה בדיוק, נערך באיצטדיונו לשעבר של הכוכב מחוף השנהב. ווסטהאם התארחה אצל מנצ'סטר סיטי, והצ'כי שהגיע זה עתה בהשאלה מסלאביה פראג סיים 90 דקות ראשונות באנגליה עם נתון סטטיסטי שהותיר את המנג'ר שלו עם פה פעור. סוצ'ק גמע 13.1 קילומטרים, ודייויד מויס התפעל במסיבת העיתונאים: "זה מדהים. אף אחד במועדון הזה לא עשה דברים כאלה".

ואולם, עבור הקשר זה היה דבר שבשגרה. הוא רגיל לרוץ, לרוץ ולרוץ, ואז לרוץ עוד קצת. הוא לא מתעייף. במשך שנים ארוכות הוא עשה מרתונים בפארק עם אימו, שחקנית כדוריד לשעבר. אין שני לו מבחינת סיבולת, ומעטים יכולים להתחרות איתו בכוח פיזי, אבל צריך גם לנוע בחוכמה - וזה בדיוק מה שסוצ'ק עושה. "יש לו מחשב בראש", אמר עליו ינדז'יך טרפישובסקי, המאמן שבנה את המערך של סלביה סביבו. לצד הספק נדיר בכל הקשור לעבודה השחורה, הצ'כי גם מנווט את המשחק. הוא יודע לשלוח מסירות חכמות אחרי שהוא זוכה בכדורים. ויש לו גם חוש פנומנלי לכיבוש שערים, הן ברגל והן בראש. לא פלא שיש כיום קונזנזוס באנגליה - הוא ראוי להיכלל בנבחרת העונה בפרמיירליג.

קשה להגזים בהשפעתו של סוצ'ק על גורל הפטישים. כאשר הצטרף בשלהי ינואר 2020, היתה ווסטהאם מתחת לקו האדום, ונתפסה כמועמדת טבעית לירידה. כיום היא מדורגת רביעית, ומתחילה לחלום בזהירות המתבקשת אפילו על העפלה היסטורית לליגת האלופות. בתקופה זו הבקיע הצ'כי, מעמדת קשר מרכזי נסוג, 11 פעמים - הנתון הטוב ביותר בקבוצה. הוא הפך לגורם כה דומיננטי, שאפילו עמיתו למרכז המגרש דקלן רייס - שחקן הרכב נבחרת אנגליה ואחד הצעירים המתוקשרים ביותר בממלכה - מצהיר ללא היסוס: "תומאש הוא שחקן העונה שלנו". ובצדק. בקצב הנוכחי, סוצ'ק מתגלה כסוג של יאיא עבור הקבוצה שמדורגת נכון לעכשיו ראשונה מבין כל הלונדוניות.

ארסנל היא הלונדונית הרביעית בדירוג, ובמקום ה-11 בטבלה הכללית, לא פחות מ-11 נקודות אחרי הפטישים - וזה אולי מעציב קצת את סוצ'ק, כי הוא אוהד מושבע של התותחנים. הצ'כי התחיל לעקוב אחריהם בזכות תומאש רוזיצקי, ואז התאהב בססק פברגאס שהפך לאלילו האולטימטיבי. לכן, כאשר התמודד לפני שנתיים במדי סלאביה מול צ'לסי בחצי גמר הליגה האירופית, הוא החליף חולצות עם אוליבייה ז'ירו - עבורו הצרפתי היה ונשאר אגדת ארסנל.

קודם לכן, הוא עשה הכל כדי להדיח את ז'ירו, עם שער וצמד בישולים בסטמפורד ברידג'. על הנייר, זו היתה משימה בלתי אפשרית, אחרי שהאורחים נקלעו לפיגור 3:0 מוקדם בגומלין, אחרי הפסד 1:0 במשחק הראשון. אלא שסוצ'ק אף פעם לא נכנע, וזה נגמר ב-4:3 דרמטי, עם שלל הזדממנויות להבקיע בדקות הסיום את שני השערים הנוספים שהיו חסרים לסנסציה.

זה האופי שלו, ובזכותו הוא פילס את דרכו לקריירה מקצוענית מזהירה, על אף שהסיכויים היו נגדו. ראשית, הוא נזרק מכל המדרגות בקבוצות הילדים ליד עיירת מגוריו. בגיל 10, היה סוצ'ק מאושר להתקבל לאקדמיה של סלביה, וסבו התנדב להסיע אותו 120 קילומטרים בכל כיוון לאימונים. כשמזג האוויר איפשר זאת, הם היו עוצרים לאסוף פטריות ביער בדרך הביתה, אבל אלה היו לרוב נקודות האור הבודדות. מאמני הנוער לא תמיד עודדו אותו - הוא נתפס קצת מגושם מדי, ואפילו קצת איטי מדי. איש בסלביה לא ראה בו קשר מוכשר, ואף נעשו נסיונות לעשות לו הסבה לבלם, שם משחק הראש שלו היה אמור לכאורה להועיל יותר. סוצ'ק סירב. הוא רצה להיות כמו פברגאס ויאיא טורה.

אז ב-2015, כאשר לא ידעו מה לעשות איתו, שלחו אותו אנשי סלביה להשאלה אצל ויקטוריה ז'יז'קוב העניה מהליגה השניה. טרפישובסקי, שיהפוך לימים למעריץ מספר אחת, היה אז מאמן ז'יז'קוב, וכאשר ראה את הבחור הגמלוני בפעם הראשונה פסק נחרצות: "אנחנו לא צריכים אותו". בהנהלה הסבירו לו שהוא מגיע ללא תמורה, ולכן אין סיכון. במקרה הכי גרוע, אפשר להושיב אותו ביציע. סוצ'ק לא ישב ביציע. הוא הפך במהרה לבאנקר בהרכב, והצטיין יותר מכולם גם באימונים שנערכו בפארק הסמוך, בהיעדר מתקני אימונים ראויים.

יש שחקנים שנרתעים מקשיים. סוצ'ק אוהב אותם, כי כך יש לו מוטיבציה מיוחדת. הוא היה מודע למגבלותיו, ועבד כדי להשתפר בכל ההיבטים של המשחק. עיתונאים שעקבו אחריו בתחילת דרכו מעידים שאיבד כדורים רבים, והבנת המשחק הטקטית שלו לא היתה משובחת בלשון המעטה. הוא גם לא היה סקורר כלל - ואת תקופת ההשאלה בז'יז'קוב סיים ללא אף כדור ברשת. כל זה השתנה בהדרגה, ואחרי עונה טובה בסלאביה ב-2017/18 עם טרפישובסקי על הקווים, הוא כבר חוזר על ידי אטאלנטה ופיורנטינה.

אם הסקאוטים מברגאמו שמו עליך עין, סימן שאתה שווה לא מעט, וכך בדיוק חשבו גם בפראג. הצעה של 5 מיליון יורו לא הספיקה, סוצ'ק נשאר בקבוצה אותה אהד מאז שהוא זוכר את עצמו, וזה השתלם עבור כל המעורבים. 2018/19 היתה חלומית מכל הבחינות - אליפות, 13 שערי ליגה, חצי גמר הליגה האירופית, סרט הקפטן, תואר שחקן השנה בצ'כיה, מקום קבוע בהרכב הנבחרת... לא פלא שהמכשיר הסלולרי של סוכנו התפוצץ משיחות והודעות. לו רק ארסנל היתה יוזמת אז את המהלך המתבקש, הוא היה הולך ללונדון ברגל. היא לא עשתה את זה, והשכנה העירונית זכתה בשירותיו בחלוף חצי שנה, אחרי שהספיק לכבוש מול דורטמונד ואינטר בליגת האלופות. עסקת ההשאלה הבטיחה רכישה תמורת 15 מיליון ליש"ט רק בקיץ 2020, במידה והפטישים ישרדו בליגה.

חודשיים אחרי שנחת באנגליה, הופסקה הליגה בגלל הקורונה, אבל זה דווקא פעל לטובתו. סוצ'ק הרי רגיל להתאמן בפארק ולרוץ מרתונים לעצמו. הוא אף הקדיש את הפגרה המאולצת כדי לשפר את האנגלית, אותה החל ללמוד ברצינות עוד בפראג, ואז - כאשר חזר הכדורגל למגרשים, הוא נהנה יותר מכולם מהעומס. בשעה שרוב השחקנים נופלים מהרגליים, לאנרג'ייזר הצ'כי לא אכפת. הוא מסוגל לשחק 90 דקות כל יום אם צריך. ולכן השיפור המיוחל בכושרה של ווסטהאם התרחש ביולי, אז גם הבקיע סוצ'ק את שלושת השערים הראשונים בפרמיירליג. צ'לסי היתה, באופן משעשע, הקורבן הראשון גם כאן, ומאז אי אפשר היה לעצור אותו. המשימה הושלמה בהצלחה, וכרטיסו עבר לפטישים כאשר התשלום כבר נראה מגוחך במונחי עלות-תועלת.

"הסגנון של תמואש קצת מיושן", אומר מויס - ואצל מנג'ר מיושן בעצמו זו מחמאה. סוצ'ק הוא לוחם מהסוג האנגלי האותנטי, שהיה משתלב באופן מושלם בבוץ של שנות ה-70' וה-80' ומנהל מאבקי איתנים מול טרי בוצ'ר. במחזור האחרון, נגד טוטנהאם, הוא אפילו פתח את הראש כמו בוצ'ר, אבל חייך, המשיך לשחק כאילו דבר לא קרה, ואפילו הרחיק כדור מהקו כדי להבטיח ניצחון. שום כוח בעולם לא יגרום לו להפסיד דקה של משחק. אפילו הכרטיס האדום שספג בזמן פציעות מול פולהאם הוגדר כלא מוצדק ובוטל על ידי ההתאחדות - וכל אוהדי הפטישים נשמו לרווחה. כי אין העונה ווסטהאם ללא סוצ'ק. הוא השלים 90 דקות בכל 25 משחקי הליגה שלה.

ולדימיר שמיצר, שהתכבד להתמודד מול פטריק ויירה ורוי קין, משווה את סוצ'ק לקפטנים של ארסנל ומנצ'סטר יונייטד. בכל הקשור להבקעה, סוצ'ק יעיל יותר. הוא טוב בהרבה גם משמיצר עצמו - לחלוץ ליברפול לשעבר לקח 107 משחקים כדי להגיע ל-10 שערי פרמיירליג. פטריק ברגר, עוד אגדת ליברפול, עשה זאת תוך 48 משחקים, רוזיצקי תוך 45 משחקים בארסנל. סוצ'ק הגיע לציון הדרך הזה תוך 33 הופעות בלבד, כאשר כבש צצד בניצחון על קריסטל פאלאס לפני חודש. שבוע לאחר מכן, הוא הבקיע גם את שערו ה-11 באנגליה, והשמיני העונה, ב-1:3 במגרשה של אסטון וילה.

הוא עושה זאת בנגיחות, בריבאונדים, בבעיטות ממרחק. להיות במקום הנכון בזמן הנכון זו המומחיות שלו, והביטחון העצמי בשמיים. טוב, סוצ'ק תמיד האמין בעצמו והעז לבצע פעולות לא שגרתיות. את הפנדל הראשון שלו במדי סלביה, למשל, הוא כבש בסגנון פאננקה. כן, יש לו גם טאץ' עדין כשצריך. והוא משתדל לעבוד באימונים גם על זה. כך הוא יהפוך לשחקן שלם עוד יותר, ובמומנטום הנוכחי אפשר לדבר עליו במונחים של אחד הקשרים המרכזיים המבטיחים באירופה - לא פחות. כבר מזמן לא היה שחקן שדה צ'כי ברמה העולמית הגבוהה. עכשיו, סוף כל סוף, זה קורה.

"גדלתי על פאבל נדבד ותומאש רוזיצקי, ומוזר לי שמדברים עלי במונחים האלה", אומר סוצ'ק, שהיה ונשאר צנוע מאוד. ההצלחה לא עלתה לו לראש, והדיווחים על עניין מצד ענקיות כמו באיירן מינכן לא ממש מעניינים אותו. לודק מקלושקו, שוערה האגדי של ווסטהאם משנות ה-90', מספר כי סוצ'ק הגדיר את מתקן האימונים המיושן של הפטישים כמדהים. "תומאש לא יבקש לעבור. הוא מאושר בחלקו, ואשמח מאוד אם יישאר בווסטהאם עוד שנתיים לפחות, ויהפוך לגדול הצ'כים בתולדותיה. אוותר למענו ברצון על הכתר הזה", אומר מיקלושקו.

גם אנשי סלביה גאים בו מאוד, גם אם הגעגוע חזק. "תומאש עוד יצטער שעזב אותנו, כי אנחנו נזכה בליגה האירופית בלעדיו", התבדח לאחרונה טרפישובסקי. אתמול הוא עשה צעד בכיוון, עם ניצחון 0:2 פנטסטי בלסטר, אחריו התקשרו החבר'ה מיד לקפטן לשעבר, שצפה במשחק לבוש בחולצה האדומה-לבנה. "זו מתנה ליום הולדתך", הם אמרו לו, כי בשבת חוגג סוצ'ק 26. ולרגל האירוע, הוא מבקר שוב אצל מנצ'סטר סיטי, מוכן לגמוע עוד 13 קילומטרים. ואין קבוצה שמתאימה יותר לקטוע את רצף הנצחונות האימתני של התכולים מאשר ווסטהאם, אשר השיגה בעצמה שבעה נצחונות בתשעה המשחקים האחרונים. יאיא טורה, שלא מסמפט במיוחד את פפ גווארדיולה, מחזיק אצבעות לסוצ'ק.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק