סופו של הכלב הירוק: חייו והתאבדותו של החלוץ האורוגוואי מורו גרסיה

הוא היה סקורר בחסד, הלהיב בצעירותו את אוהדי נסיונל, והפך למלך השערים של גודוי קרוס הארגנטינית בכל הזמנים, אבל לאורך הקריירה סבל החלוץ האורוגואי מספר פעמים מדיכאון קליני. המקרה האחרון הסתיים ביריה בראשו, בעודו נמצא בבידוד הרחק ממשפחתו

12/02/2021
אוהדי גודוי קרוס מחוץ לדירתו של סנטיאגו גרסיה (יוטיוב)

אימו של מורו גרסיה טוענת שהכל כבר היה מוכן לשובו של החלוץ לנסיונל. במועדון נעוריו באורוגוואי חיכו לו, אבל קבוצתו הנוכחית, גודוי קרוס הארגנטינית, בחרה להערים קשיים ולא שיחררה את מלך שעריה בכל הזמנים למרות שכבר התקבלה ההחלטה להשעותו. ההמתנה לא היתה קלה, הגעגועים לבתו אותה לא ראה כבר חודשים בגלל המגיפה היו עזים, ואז נדבק מורו עצמו בקורונה ונכנס לבידוד. מהבידוד הזה הוא יצא מת. הסקורר בן ה-30 ירה כדור בראשו, וגופתו אותרה רק בחלוף יומיים. עכשיו הוא חוזר למולדתו בארון, ואוהדי נסיונל נשארו רק עם הזכרונות.

יש הרבה כאלה, והשיא היה במאי 2011, בדרבי הגדול של מונטבידאו מול פניארול, כאשר סבסטיאן קואטס החליט לרגע קצר שהוא ליאו מסי. הבלם החסון יצא לפתע לסלאלום מרהיב לאורך האגף השמאלי ובישל במסירה מושלמת לגרסיה אשר הפציץ פנימה בנגיעה הראשונה ברגלו השמאלית החלשה. נסיונל ניצחה 0:1 עקפה את היריבה בפסגה ודהרה לאליפות. שיתוף הפעולה הזה בין שני הכוכבים הצעירים בלתי נשכח, וכך גם צהלות השדר... אל תשמעו את הסרטון אם מישהו ישן בסביבה.

טוב לדעת (מקודם)

מבצע מיוחד לגולשי וואלה על המזרונים הטובים בעולם

מוגש מטעם ד"ר קומפורט

גרסיה וקואטס היו חברים קרובים מילדות. ביחד הם גדלו במחלקת הנוער של נסיונל, ביחד עלו לבוגרים, ביחד נסעו לאליפות דרום אמריקה עד גיל 20 ב-2009 שם עשתה אורוגוואי רושם נהדר, וביחד היו אמורים לפרוץ לתודעה ברמה העולמית. קואטס סומן כבלם העתיד של היבשת, גרסיה להט כחיית רחבה. אמנם הוא נראה קצת כבד מדי, והשליטה הטכנית בכדור היתה רחוקה משלמות, אבל המהירות המסחררת, היכולת להיות במקום הנכון והסיומת הקטלנית גרמו לסקאוטים לעקוב אחריו על בסיס שבועי. הוא קרע רשתות מאז משחק הבכורה בגיל 18, והפך במהרה לחביב הקהל. אי אפשר להגזים בתרומתו לזכיה באליפויות ב-2009 וב-2011 , וגם בגביע ליברטדורס הוא עשה כותרות גדולות, במיוחד בניצחון 0:2 על פלומיננזה. דרכו לצמרת נראתה סלולה.

ואולם, דרכיהם של שני הידידים היו שונות בתכלית. בעוד קואטס נמכר בקיץ 2011 ללבירפול, נדד גרסיה בניגוד לרצונו לאתלטיקו פרנאנסה הברזילאית ששילמה תמורתו שיא מועדון של 4 מיליון דולר. במקביל, התגלה קוקאין בבדיקה שגרתית, והחלוץ שהכחיש את השימוש שקע בדיכאון. "באורוגוואי חושבים שאני מסומם, אבל אלה שקרובים אלי יודעים את האמת", הוא אמר אז. מאוחר יותר, התברר עד כמה המצוקה הנפשית שלו הרחק מהבית היתה גדולה. "אפילו לא הדלקתי את האור כשחזרתי הביתה", סיפר החלוץ שממש לא השתלב בפרנאנסה, אך לא יכול היה לשוב למולדת בגלל עונש ההשעיה שהוטל על ידי ההתאחדות. אז נרקמה ההעברה המשונה לקסימפאשה הטורקית אשר רק העצימה את הבעיות.

אחרי שהרגיש מנותק בסביבה דוברת פורטוגזית, איסטנבול לא היתה התרופה הנכונה, והדרישות של צוות האימון להוריד משקל היו מחמירות מדי. משקלו הטבעי האופטימלי היה גבוה בהשוואה לכדורגלן ממוצע, אבל בקסימפאשה לא האמינו לו, ובשלב מסוים הוא החל להתעלף. המאמן שוטה ארבלדזה נתן לו רק שתי הזדמנויות במסגרת הגביע, ובשני המשחקים מצא גרסיה את הרשת, אך זה לא הספיק - והוא כבר לא רצה להצליח. לא בטוח שהוא הבין עד הסוף את המתרחש, כי בראיון שהעניק באורוגוואי סיפר מורו כיצד ביים פציעה כדי להימנע מנסיעה למשחק ידידות ברצועת עזה. "חשבתי שאם המטוס יסטה כמה מילימטרים הצידה, הישראלים יורידו אותו, אז אמרתי שמתחתי שריר", הוא תיאר. גם התפילות של מוסלמי אדוק שצורף

לחדרו הוציאו אותו משלוותו. בסופו של דבר, הוא השאיר את רוב הרכוש למתורגמן, מכר את הרכב וברח. כך הסתיימה ההפתקה האירופית היחידה שלו.

גרסיה שב לאורוגוואי במצב נפשי מעורער, ועם משקל עודף אמיתי, אבל בנסיונל קיבלו אותו בזרועות פתוחות לקדנציה שניה. כאליל האוהדים, הוא היה אמור להוסיף המון אפילו בכושר ירוד, אבל המציאות היתה עגומה אפילו בהשוואה לציפיות הנמוכות. אם בעבר הוא כיסח את פניארול עם שערים מרהיבים, הפעם הוא סיים את הדרבי בינואר 2014 בתחנת משטרה, ביחד עם שבעה שחקנים נוספים משני הצדדים, בעקבות קטטה המונית אלימה על המגרש. אחרי שבילה לילה במעצר, טען גרסיה: "זו היתה חוויה מזעזעת. כאשר ראיתי את התמונות של המהומה רציתי למות". בדרך כלל, לא נוטים לייחס לחשיבות לשפה הציורית הזו, אך בהתחשב במה שקרה בחלוף שבע שנים, אפשר לראות אותם מזווית אחרת.

בגודוי קרוס לעולם לא ישכחו אותו. מורו גרסיה(צילום: GettyImages)

בשלב זה, בגיל 23 בלבד, שקל מורו לתלות את הנעליים. מחשבות אלה חלפו בראשו גם בברזיל ובטורקיה, אבל הפעם הן היו רציניות כי לאן כבר אפשר ללכת אם נסיונל זרקה אותו? התשוקה אבדה, והוא שקע בעצב, אבל אנשי ריבר פלייט האורוגוואית האמינו שאפשר להחזירו למסלול. "מורו היה כבד בכשמונה קילוגרמים מהרצוי", סיפר גונסאלו בריירו, מאמן הכושר של המועדון, "ראיתי שהוא כבר לא רואה את עצמו ככדורגלן. שאלתי אותו אם הוא מוכן לתת צ'אנס לתוכנית אימונים מאומצת כדי לחזור לכושר. לשמחתי הרבה, הוא הסכים, והכל הלך בדיוק לפי התוכניות. הסיפוק שלי היה עצום, כי הוא הצליח אצלנו בריבר פלייט, ואז הפך לגיבור גם בגודוי קרוס".

אכן, באפרטורה בשלהי 2015 היה מורו מלך שערי הליגה האורוגוואית עם 10 כיבושים ב-15 משחקים במדי ריבר פלייט, והסקאוטים חזרו להתעניין בו. גודוי קרוס קיבלה אותו ללא תמורה בתחילת 2016, והיתה זו העסקה הטובה ביותר בתולדות המועדון ממחוז מנדוסה. החיבור היה מיידי, מורו שוב היה חיית רחבה אימתנית, הכיבושים זרמו, וב-2018 חוותה גודוי קרוס את העונה המוצלחת בהיסטוריה. היא נלחמה על אליפות עד למחזור הסיום, סיימה כסגניתה של בוקה ג'וניורס, והאורוגוואי היה מלך השערים.

אוהדים מתאבלים על מותו של גרסיה(צילום: GettyImages)

חבריו לקבוצה אהבו אותו, והאוהדים היו מוכנים לנשק את האדמה עליה דרך, אבל מורו לא תמיד היה שמח. "אני כלב ירוק, יצור מוזר", הוא אמר פעם. כאשר נקלע למשבר מקצועי וספג ביקורת בתקשורת ב-2019, הוא הצהיר: "כדורגלנים הם לא מכונות, אנחנו לא עשויים מפלדה. החיים האישיים משפיעים עלינו, כמו על כל אחד מכם. לפעמים הם עלולים לגרום לביצועים על המגרש להיות פחות טובים. מתגברים על זה בעזרת המשפחה והחברים. יש דברים שאתם לא יודעים. אני לא משתמש בזה כתירוץ, זו פשוט האמת. לפעמים אתה קם בבוקר במצב רוח רע".

זה קרה זמן קצר אחרי שהמעבר המתוכנן לטולוקה לא יצא לפועל. במועדון המכסיקני גרסו כי החלוץ חזר בו מההסכמה ברגע האחרון, אחרי שההודעה על ההחתמה כבר יצאה לתקשורת, אך היו גם הערכות כי הכל בוטל בגלל שמורו נעצר נוהג תחת השפעת אלכוהול. בכל מקרה, גודוי קרוס המשיכה לעמוד לצידו עד לפרוץ המגיפה, והוא התגבר על שני אירועי דיכאון קליני כדי להמשיך להבקיע, אבל השנה האחרונה כבר היתה שונה בתכלית. חוסר האפשרות לבקר את המשפחה גבה מחיר נפשי כבד, היחסים עם הקבוצה עלו על שרטון אחרי מינויו של המאמן דייגו מרטינס בקיץ, ולקראת סוף 2020 טען הבעלים חוסה מנסור שהחלוץ אינו בתוכניות.

"אתה לא יכול להיות מנהיג אם אתה לא שומר על הכללים ולא הולך לחדר הכושר. אם שחקן לא עונה על הדרישות המקצועיות, הוא לא יהיה חלק מהסגל", אמר מנסור, שלא התחשב למצוקה הנפשית של מורו אשר לא ראה את בתו במשך קרוב לשנה, ונזקק לטיפול פסיכיאטרי אינטנסיבי. אוהדים רבים סברו כי האיש שכבש 51 שערי ליגה בכירה עבור הקבוצה ראוי ליחס אחר, אבל קולם לא נשמע ביציעים הריקים. ובעוד נסיונל מנסה להחזיר את החלוץ הביתה ולהושיע אותו, בחרה גודוי קרוס לדרוש תשלום כי חוזהו היה אמור להסתיים רק ביוני 2021. כאשר נכנס

לבידוד, מורו הרגיש חנוק. לדברי חבריו, הבחירה לשים קץ לחייו היתה ספונטנית, והנושא לא עלה כלל בשיחות האחרונות, אך איש כבר לא יידע את האמת לעולם.

הרנאן קריסטנטה, המנהל הספורטיבי של טולוקה שניסה להחתימו לפני שנתיים, הגיב: "כדורגלנים זקוקים לליווי של אנשי מקצוע בכל הקשור למצבם הנפשי. מדביקים להם תוויות בקלות. אנשים משוכנעים שאין להם בעיות כי הם מרוויחים המון כסף, או לכל הפחות הם חייבים להתגבר עליהם כי הם ברי מזל לעסוק במקצוע שלהם. זה לא נכון".

ובינתיים, מנסים החברים הרבים להתמודד עם האובדן. ביום שני, עלו שחקני נסיונל וריבר פלייט עם סרטים שחורים למשחק הליגה ביניהן, והרחק בפורטוגל הזיל קואטס דמעות כאשר עלה לדשא כקפטן ספורטינג ליסבון. האריות מובילים את הטבלה בעונה חלומית ללא הפסד, אבל ז'יל ויסנטה הצנועה כמעט הכניעה אותם ביום שלישי כאשר הובילה עד הדקה ה-83. אז הבקיע הבלם את שער השיוויון, ובזמן פציעות הפך את התוצאה כאשר קבע 1:2 בנגיחה אחרי קרן. "אלה ימים נוראים עבורי, כי איבדתי חבר ואח", הוא אמר, והקדיש את הצמד לזכרו של מורו. הצמד הקודם בקריירה של קואטס הובקע אי שם ב-2009, במדי נסיונל, כאשר גרסיה היה לצידו. גם הפעם הוא ליווה אותו, בצורה אחרת - ואם ספורטינג תזכה באליפות יהיה גם לו חלק בהישג. כמו ב-2011, תהיה זו האליפות המשותפת של קואטס ומורו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully