"אני רוצה להיות מוריניו החדש של גווארדיולה", הצהיר יורגן קלופ בתחילת 2013, כאשר פורסם כי הקטלאני יתמנה למאמן באיירן מינכן. ובמשחק הבכורה על הספסל הבווארי, זכה פפ לקבלת פנים ראויה מיריבו. בורוסיה דורטמונד פירקה אותו 2:4 בתצוגת תכלית בסופרקאפ, ובביצוע היפה של הערב התכבד אילקאי גונדואן שהבקיע שער סולו פנטסטי.
כבר אז שם עליו גווארדיולה עין, כי פשוט אי אפשר היה לפספס. קלופ ביקש באופן אישי להחתים את גונדואן מנירנברג בקיץ 2011 כדי למלא את המשבצת של נורי שאהין שעזב לריאל מדריד, והקשר הצעיר השתלב בהדרגה במערך כבר בעונתו הראשונה שהניבה דאבל. בעונתו השניה, הוא היה דומיננטי מאוד בדהירה לגמר ליגת האלופות, מול באיירן בוומבלי, ואפילו קיבל את הזכות לקחת את הפנדל - ושלח את הכדור פנימה בקור רוח. כל העולם היה אז לרגליו, ברצלונה סימנה אותו כיורש העתידי של אנדרס אינייסטה, והוא היה אמור להיכנס גם להרכב הנבחרת במונדיאל בברזיל, אבל הגורל רצה אחרת.
עם קצת עזרה מהרוסים בקרים
הגורל החליט כי שבועות ספורים אחרי ההצגה בסופרקאפ נפגע גונדואן בגבו, והפציעה המסתורית השביתה אותו למשך יותר משנה. דורטמונד שמרה על דממת אלחוט בנושא, וניסתה להסתיר כי הכוכב נשלח לטיפול רפואי בבית חולים צבאי סגור של הרוסים בחצי האי קרים. מבחינת הקשר עצמו, היתה זו דרמה אישית מטלטלת, והוא חשש ברצינות כי לא יוכל לחזור למגרשים כלל. בסופו של דבר, אחרי עיכובים לא מעטים, התסריט הזה נמנע, והצהובים-שחורים קיבלו אותו חזרה בזרועות פתוחות. הוא שוב באנקר בהרכב של קלופו, והקשר עם המנטור הממושקף רק התהדק.
במקביל, גם ההערצה של גווארדיולה כלפיו התעצמה. וכך, למרות פציעה לא פשוטה בברכו שעבר ב-2016, נלחמו עליו השניים גם בשוק ההעברות. האופציה של בארסה ירדה מהפרק בגלל הבעיות הרפואיות, אבל ליברפול ומנצ'סטר סיטי ניהלו קרב ראש בראש. קלופ, שהגיע לאנפילד פחות משנה קודם לכן, סבר שהחברות הקרובה תעניק לו יתרון, והשתוקק לתת לגונדואן את המפתחות במרכז המגרש האדום. ואולם, דווקא פפ יצא עם ידו על העליונה. כאשר סגר את תנאיו בסיטי, הוא העביר מסר חד משמעי לגונדואן: "אני רוצה שתהיה הרכש הראשון שלי". וכך היה. תמורת 20 מיליון ליש"ט בלבד קיבל גווארדיולה את שחקן חלומותיו.
ניצח עבור פפ את ברצלונה
זו לא הגזמה, כי גם הוא ראה בו ניצוצות של אינייסטה וצ'אבי. גונדואן היה אמור להיות השותף של קווין דה בריינה, והפרויקט הזה קסם לו. "יורגן דיבר איתי וניסה לשכנע אותו, אבל כאשר הבנתי שיש לי הזדמנות לעבוד עם פפ בסיטי ההחלטה היתה ברורה. הייתי עצוב בגלל הפציעה, אבל גווארדיולה הבהיר לי שזה לא משפיע על התוכניות", סיפר גונדואן. וכדי להדגיש עד כמה חשיבותו גדולה, הדגיש גווארדיולה קבל עם ועדה: "אנחנו זקוקים לגונדואן. בלעדיו לא נוכל להשיג את המטרות שלנו העונה".
והרי הפתיחה היתה מסחררת. אחרי שחזר לכשירות, נכנס הרכש החדש בסערה להרכב, מצא שפה משותפת עם הפליימייקר הבלגי הגאון ועם דויד סילבה, וההישג הגדול הראשון של פפ במשרתו במנצ'סטר הגיע בין היתר בזכותו. במפגש המרתק מול האקסית ברצלונה בשלב הבתים בליגת האלופות, בנובמבר 2014, היה זה גונדואן שהבקיע צמד בדרך לניצחון 1:3. ושוב היה כל העולם לרגליו. פרשנים ראו בו אז מועמד מוקדם לתואר שחקן העונה, אבל הגורל שוב רצה אחרת.
הגורל החליט כי שבועות ספורים אחרי ההצגה מול בלאוגרנה קרע גונדואן רצועות בברכו וסיים את העונה. גווארדיולה צדק, אגב, כי בלעדיו לא הצליחה הקבוצה להשיג את המטרות וסיימה רק שלישית, במרחק רב מצ'לסי וטוטנהאם. העניין הוא כי גם כאשר חזר בתום בעיות רפואויות נוספות, כבר לא נתפס גונדואן כדמות מפתח. הקישור האופטימלי של פפ הורכב מפרננדיניו, סילבה ודה בריינה, והגרמני נכנס לרוטציה כי היה מסוגל להחליף כל אחד מהם.
מתעלה אפילו על ברונו פרננדש
המאמן המשיך להעריך אותו מאוד ושיבח אותו רבות על תרומתו כקשר אחורי בעונת האליפות ב-2018/19, אבל האוהדים והתקשורת ייחסו לו חשיבות פחותה. הוא כבר לא היה אינייסטה החדש של פפ, אלא עכבר אפרפר שעשה את העבודה כאשר קיבל הזדמנות, ולא מעבר לכך. גם בנבחרת לא התגשמו שאיפותיו, ובמונדיאל היחיד שלו - ההופעה הכושלת של יוגי לב ברוסיה - הוא שותף רק פעם אחת כמחליף. כאשר חגג 30 באוקטובר האחרון, היו שראו בו פוטנציאל מבוזבז, אשר היה אמור להפוך לכוכב על, אך הוגבל בשל פציעות - ואפילו הבחירה במנצ'סטר סיטי על פני ליברפול כבר לא נראתה בדיעבד כאידיאלית.
גם העובדה כי לרגל יום הולדתו הבקיע גונדואן בדיוק אז, אחרי שהתאושש מקורונה בשלהי אוקטובר, בשני משחקי ליגת האלופות מול פורטו ומארסיי עברה לחלוטין מתחת לרדאר. חבל שכך, כי זה היה סימן לבאות. קבלו נא את מלך השערים של מנצ'סטר סיטי בעונה הנוכחית, והקשר הפורה ביותר בפרמיירליג אחרי ברונו פרננדש, והקשר הפורה ביותר אפילו מעל פרננדש אם לא לוקחים בחשבון פנדלים.
תוך פחות מחודשיים, מצא גונדואן את הרשת תשע פעמים, שבר בקלילות את שיאו האישי, והפך למנהיג האולטימטיבי בדהירה של סיטי ממעמקי מרכז הטבלה הישר לפסגה. אפילו הפציעה של דה בריינה לא האטה את הרכבת שרשמה 10 נצחונות ליגה רצופים, וכעת - אחרי החגיגה הגדולה באנפילד עם 1:4 על ליברפול אתמול - ניצבת סיטי כפייבוריטית הברורה לזכיה באליפות.
"גם סילבה, גם אגוארו"
העסק נראה הרבה פחות נוצץ באמצע דצמבר אחרי תיקו ביתי מביך מול ווסט ברומיץ', בו הבקיע גונדואן את שער הליגה הראשון שלו העונה. הוא הגיע אז בתנופה לרחבה, התחבר לכדור הרוחב של ראחים סטרלינג וקרן מאושר. החיוך הזה לא יורד מאז מפניו. הגרמני צץ בתיבת השוער כדי להשלים עוד מסירה של סטרלינג נגד ניוקאסל, והתיאבון גרם לו לכבוש גם שערים מרהיבים הרבה יותר.
נגד צ'לסי בסטמפורד ברידג', הוא סידר לעצמו מצב בעיטה עם תרגיל אמנותי בעקב. נגד קריסטל פאלאס הוא שלח טיל מסובב לחיבורים משפת הרחבה. במפגש נוסף מול ווסט ברומיץ', שהסתיים הפעם ב-0:5, הוא התכבד בצמד שערים נהדרים ושונים מאוד בסגנון. הוא מסוגל לעשות את זה בהמון דרכים, והיריבות לא מצליחות לעצור אותו. כפי שכתב כריס ביוואן ב-BBC, "הוא לא רק נכנס לנעליו של דויד סילבה, אלא גם הפך לקון אגוארו החדש".
"אין פה סוד. אני פשוט מנסה להיות במקום הנכון בזמן הנכון. אני משחק בעמדה יותר התקפית לאחרונה, ומשתדל להיות קרוב לרחבה כשצריך", הסביר הגרמני. גווארדיולה, שיזם את השינוי הטקטי, טוען: "יש לו חוש פנטסטי לשערים. הוא לא מגיע קצת לפני הזמן או קצת אחרי הזמן, אלא בדיוק בזמן. בנוסף, הוא קר רוח. הוא מקבל את ההחלטות הנכונות". אולי היה כדאי לנצל את התכונות האלה גם בשנים הקודמות. בכל העונה שעברה, למשל, היו לגונדואן רק שש בעיטות למסגרת - ושתיים מהן נכנסו פנימה. העונה הוא בעט למסגרת 12 פעמים, ו-75 אחוזים מהנסיונות הסתיימו ברשת. כל חלוץ חולם על ממוצעים כאלה.
קלופו מאחל לו רק טוב
קלופו הבחין בכישורים האלה כבר מזמן, כמובן, ולקראת מפגש גדול נוסף מול פפ אתמול היו לו רק מילים טובות על חניכו האהוב לשעבר. "אני בכלל לא מופתע מכושרו של אילקאי. אולי הוא כובש יותר מהצפוי, אבל כל השאר טבעי לגמרי. הוא אחד השחקנים הטובים ביותר שאימנתי בחיי. כבר ב-2012 הוא שיחק כמו עכשיו. למרבה הצער, הפציעות הפריעו לו, אבל עכשיו הוא בסדר. זו התקופה הארוכה ביותר שלו ללא הפרעה, ורואים את התוצאה. אני מאחל לו שימשיך כך", אמר מנג'ר ליברפול - אבל לא התכוון שימשיך כך דווקא מולו. הוא השתדל לתת הוראות ספציפיות לשחקניו על מנת לעצור את הכניסות של גונדואן לאיזורים המסוכנים ברחבה. העצות האלה לא עזרו.
כאשר הכל הולך, גם החמצת פנדל לא יכולה להרוס את מצב הרוח. גונדואן שלח לשמיים את הכדור מהנקודה הלבנה במחצית הראשונה, אבל אחרי ההפסקה דאג לתקן את המחדל. הוא היה שם כדי לשלוח לרשת את הכדור שהדף אליסון מבעיטה של פיל פודן, ואחרי פנדל השיוויון של מוחמד סלאח הוא היה שם שוב כדי להגיע בתיבת השוער לכדור הרוחב של אותו פודן. בכך הוא עקף את סטרלינג כדי להתייצב לבדו ככובש המצטיין של סיטי העונה - והרגל עוד נטויה. ואז הוא התבדח על כך שההחטאה בכלל היתה מחווה לקראת הסופרבול, כי שער שדה שווה שלוש נקודות. צודק.
ככה זה כאשר הביטחון העצמי בשמיים. גונדואן יודע עד כמה הוא חשוב. כאשר היה בן שמונה, נזרק אילקאי הקטן ממחלקת הילדים של שאלקה אהובתו, והטראומה היתה כה גדולה שהוא לא העז לחזור למועדון כאשר קיבל הזמנה מיוחדת בגיל 13. הוא פחד להיכשל שוב כי ידע שלא ישרוד את זה מנטלית, והעדיף להתחיל בזהירות במועדון כחול השכן, בוכום. זה לקח זמן, אבל הנער הצנום פילס את דרכו, בזכות הנחישות וחוכמת המשחק יוצאת הדופן. הוא היה אמור לקצור את הפירות כבר מזמן, ועם קצת יותר מזל היה זוכה הערכה גדולה הרבה יותר לא רק בקרב אנשי המקצוע. אבל עכשיו ההכרה הגיעה, והוא עוד עשוי להיות שחקן השנה של סיטי בעונת אליפות קסומה, אפילו לפני דה בריינה. ועל הדרך, הוא סייע לפפ להביס הפעם את קלופ.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק