הגול מהיציע: פרידה מקווין גרוסקרויץ, האוהד-שחקן שריגש את דורטמונד

הוא לא החמיץ משחק של הקבוצה מגיל 4, קישר בין המועדון לאוהדים וערך לשחקנים החדשים של בורוסיה סיורים ברחבי העיר. על הדרך הוא זכה בשתי אליפויות, הגיע לגמר ליגת האלופות והניף את גביע העולם. סיפורו של אחת הדמויות הרומנטיות בכדורגל - למרות התדמית שהתקלקלה

תקציר: בורוסיה מנשנגלדבאך - בורוסיה דורטמונד 2:4 (ספורט 1)

"מה יקרה אם יתברר שהבן שלך אוהד את שאלקה?" שאלו פעם את קווין גרוסקרויץ. "אמסור אותו לאימוץ", הוא השיב ללא היסוס, ועורר מהומה תקשורתית לא קטנה. זו הייתה אמירה מהלב של אוהד דורטמונד שרוף, והיא מגדירה אותו היטב. מעולם לא היה לבורוסיה שחקן שחי ונושם את המועדון כמו גרוסקרויץ. בקיר הצהוב המפורסם לא סתם הרגישו שהוא אחד משלהם. הוא באמת ובתמים היה אחד משלהם. הוא גדל יחד איתם.

זוהי משפחה של אוהדי דורטמונד כבר ארבעה דורות לפחות. סבא לא החמיץ משחקים, וכך גם אבא מרטין שלקח את הצאצא הקטן למשחקו הראשון בווסטפאלנשטדיון כבר בגיל ארבע. קווין זוכר את התאריך היטב - 3 באפריל 1993. בורוסיה הביסה את קלן 1:4 משערים של מיכאל צורק וסטפן שפויזה, וצמד של מתיאס זאמר שעוד שיחק כקשר, מיד אחרי המעבר מאינטר. הביקור הראשון הוכתר בהצלחה מסחררת, ומאז הלך גרוסקרויץ לכל משחק. כדי לנסוע למשחקי החוץ, הוא הביא למורים בבית הספר פתקים מיוחדים מאביו. הכדורגל היה חשוב מכל, והאהבה למשחק הייתה טוטאלית. אם במקרה בוטלו האימונים בקבוצת הילדים של קמינגהאוזן בגלל מזג אויר סוער, פרץ קווין בבכי - ואז הלך לבעוט בכדור ליד הבית בכל זאת, לבדו בשלוליות, ספוג במים. ובכל חג מולד הוא ביקש מההורים רק מתנה אחת - חולצה חדשה של בורוסיה.

עוד בוואלה!

שבת בגרמניה: באיירן מינכן רוצה לנקום בהופנהיים

לכתבה המלאה
אוהד טוטאלי. גרוסקרויץ (צילום: GettyImages, Kaz Photography)

קודם כל אוהד, אחר כך שחקן

מה רבה הייתה שמחתו של קווין כאשר התקבל לאקדמיה של דורטמונד בגיל 14. מה רבה הייתה אכזבתו כאשר נזרק ממנה בחלוף שנה, בגלל שלא היה יעיל מספיק בתור חלוץ מרכזי. המאמנים סברו שהוא לא מסוגל לייצר מצבי הבקעה לעצמו והודיעו לו שלא יוכל להצליח כמקצוען. אז גרוסקרויץ שבור הלב נדד לאלן הקטנה. ואולי גם שם הוא שובץ בהתחלה בחוד, ואפילו כבש 14 שערים במשחק בודד אותו הוא מגדיר עד היום כטוב בחייו, אך לימים הוסט לעמדה מתאימה הרבה יותר באגף.

ב-2006 הוא הועלה לבוגרים, וכבר בעונתו השנייה היה הכוכב המרכזי בהעפלתה של אלן לליגה השנייה. ב-2008/09, ביחד עם חברו החדש מרקו רויס, אף הוא פליט האקדמיה של דורטמונד, הוא עשה רושם חיובי עוד יותר. ובכל התקופה הזו הוא המשיך להיות קודם כל אוהד דורטמונד. גרוסקרויץ הלך עם אבא לקיר הצהוב בכל משחק בית, והשתדל מאוד להיות נוכח גם בכל משחקי החוץ. לעתים הוא חזר תשוש ועייף בשבתות לקראת המשחקים בימי ראשון, והמאמנים אסרו עליו לבקר במשחקי דורטמונד, אבל הוא פשוט לא הקשיב. עם כל הכבוד לקריירה על הדשא, האהבה לבורוסיה הייתה חשובה לו מכל. אפשר רק לדמיין מה עבר בראשו כאשר יורגן קלופ יצר איתו קשר.

השיחה איתו הסתיימה בדמעות של אושר. חוגג אליפות עם יורגן קלופ (צילום: GettyImages, Christof Koepsel)

חופשת קיץ עם קבוצת הנוער

גרוסקרויץ קיבל את ההצעה המיוחלת כבר בתחילת 2009. הוא ניהל שיחות ישירות עם הבוס הצעיר של הצהובים-שחורים, אשר רק החל אז את הבנייה של סגל חלומותיו, והאפשרות להשתלב בו גרמה לקשר הצעיר להזיל דמעות של אושר. ספקנים טענו שהוא יישלח לקבוצת המילואים, אבל קווין הצהיר: "אלחם ואעשה הכול כדי להוכיח את עצמי". וכך היה. כבר בעונתו הראשונה הוא היה באנקר בתוכניות של קלופו. תוך זמן קצר אי אפשר היה לדמיין את המערך בלעדיו. ואולי הכישרון הטהור לא היה אלוהי, אך איש לא יכול היה להתחרות עם גרוסקרויץ בכל הקשור לתשוקה. האוהדים השרופים, שהכירו אותו אישית, היו בעננים - והוא המשיך לחגוג איתם את הניצחונות אחרי המשחקים.

והרי היה מה לחגוג. בעונתו השנייה, תרם גרוסקרויץ שמונה שערים ושבעה בישולים בדרך לאליפות סנסציונית. ב-2011/12 היה לו מאזן אישי דומה בדרך לדאבל היסטורי. ונחשו כיצד הוא ניצל את החופשה אחרי העונה המפרכת ההיא? גרוסקרויץ הצטרף למחנה האימונים של קבוצת הנערים עד גיל 15 כי המאמן היה חברו הטוב. "אני רוצה לעזור לצעירים שלנו. אהיה שם, ואני מקווה שלא יהססו לשאול שאלות ולבקש עצות. הבטחתי להם שאעשה זאת, וזו לא הפעם הראשונה. אני נהנה לנסוע איתם ולראות כיצד הם משתפרים", הוא הסביר.

החולייה המקשרת (צילום: GettyImages, Lars Baron)

רנו ישנה עם צעיף של דורטמונד

כן, במידה רבה הוא היה כבר אז מנטור. הוא גם תיפקד כנציג האוהדים בתוך הקבוצה, כי הוא ידע בדיוק את דרישות הקהל - הוא היה חלק ממנו. "קווין מעביר אלינו את המסרים מהיציעים", סיפר קלופ. במקביל, הוא גם היה אחראי על השתלבות השחקנים הצעירים, בדגש על זרים. כאשר נחת שינג'י קגאווה היפני הישר מאוסאקה ב-2010, עשה לו גרוסקרויץ סיבוב ברחבי העיר במכונית רנו הישנה שלו עם צעיף של דורטמונד בחלון האחורי. גם הנריך מחיטריאן זכה לסיור דומה אחרי החתמתו ב-2013.

הארמני הצטרף אז לקבוצה שהעפילה לגמר ליגת האלופות, ולא הייתה רחוקה מהזכייה. גרוסקרויץ היה שחקן מפתח במסע הקסום והשלים 90 דקות בוומבלי נגד באיירן. בעונה שלאחר מכן, הוא אף הבקיע את שער הניצחון המאוחר במארסיי, במחזור האחרון בשלב הבתים, שהעלה את בורוסיה באופן דרמטי לשמינית הגמר - ועוד מעמדת המגן הימני. כי ב-2013 בחר קלופ להסיט אותו להגנה, והתוצאה עלתה על כל הציפיות. עם אחוז גבוה של תיקולים מוצלחים והמון הקרבה לאורך האגף, גרוסקרויץ התאקלם נהדר בתפקיד פחות מוכר. למעשה, הוא סתם לא מעט חורים כשנדרש לכך, וגילה גמישות יוצאת דופן. היו שראו בו שחקן לא אינטליגנטי במיוחד, ויש משהו בטענה הזו, אך היכולת שלו להבין את הדקויות הטקטיות בעמדות המגוונות הייתה מרשימה.

גרוסקרויץ עזר לו להתאקלם. קגאווה במדי דורטמונד (צילום: רויטרס)

התרסק ללא קלופ

זו גם הסיבה לכך שיוגי לב כלל אותו בסגל למונדיאל 2014. גרוסקרויץ, לו היו שש הופעות בינלאומיות בלבד, ממש לא היה מיועד להרכב, אבל היווה גיבוי למגוון רחב של תפקידים. בסופו של דבר, הוא לא היה אפילו שנייה על הדשא בברזיל, אך חזר עם מדליית הזהב. הסיפוק שקיבלו מכך האוהדים בקיר הצהוב היה גדול אפילו יותר בהשוואה לשער הניצחון של "הבוגד" מריו גצה בגמר מול ארגנטינה. הוא היה השחקן האותנטי ביותר שאפשר לדמיין. ולכן, עבור אנשי בורוסיה התרסקותו הייתה כואבת ומתסכלת.

כאן אפשר לפרט את כל הכותרות הצהובות שעשה גרוסקרויץ בשש השנים האחרונות, אבל זה משעמם. מאז עזב קלופ את דורטמונד ב-2015, נטש גם חניכו המצטיין - ולא מצא את עצמו בשום מקום. בהתחלה דובר על האפשרות להתאחד עם המאסטרו באנפילד, אבל המציאות הייתה שונה ב-180 מעלות. קטטות, שערוריות וסכסוכים ביזאריים ליוו את הידרדרותו המהירה. השבוע, מספר חודשים אחרי שעזב את אורדינגן מהליגה השלישית, הוא הודיע רשמית על פרישתו בגיל 32. פעם, כאשר היה במלוא הדרו בבורוסיה, הוא הביע משאלה לתלות את הנעליים בגיל 35 במדים הצהובים-שחורים, ואז לחזור היישר ליציע. החלק הראשון של החלום לא התממש, אבל החלק השני בהחלט רלוונטי. גרוסקרויץ חוזר להיות אוהד.

הרגע המאושר בקריירה, ואחריו צניחה חופשית. אחרי הזכייה במונדיאל (צילום: GettyImages, Laurence Griffiths)

חתם בליגה השישית עד 2023

לבסוף התברר שגרוסקרויץ גם לא פורש סופית, אלא רק עוזב את הכדורגל המקצועני. כבר ביום רביעי חתם אלוף העולם לשעבר על חוזה עד 2023 בקבוצת בובינגהאוזן מהפרבר של דורטמונד, קילומטרים ספורים מביתו. "התחלתי על מגרשי אפר, וכך אני רוצה גם לסיים. חבר ילדות שלי, איתו הלכתי עוד לגן ילדים, משחק שם עכשיו. הלכנו דרך ארוכה ביחד, בדורטמונד ובאלן, אבל פציעה קשה הרסה את הקריירה שלו, ומאז הוא בכדורגל חובבים. עכשיו תורי להצטרף אליו, ואין דבר שאני רוצה יותר מלהתרוצץ שוב עם הכדור לצידו", אמר גרוסקרויץ.

"ברגע שהסגר יסתיים וליגות החובבים יחזרו לפעילות, אנחנו מצפים ליציעים מלאים. הבכורה של קווין תהיה האירוע הגדול בתולדות המועדון", אמר נשיא בובינגהאוזן. הוא צודק, כמובן, וזה הכדורגל הרומנטי בהתגלמותו. ועם כל הבעיות שקילקלו את תדמיתו של גרוסקרויץ בשנים האחרונות, הוא היה ונשאר אחת הדמויות הרומנטיות והמרגשות. ומגרעותיו אפילו קצת תורמות לכך. הוא אוהד פשוט שהפך לכוכב.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully