טאמפה ביי אלופת העולם

הטאמפה ביי באקנירס היו פעם הבדיחה של ה-NFL. הם היו הקבוצה היחידה בהיסטוריה שעברה עונה שלמה מבלי לנצח אפילו משחק אחד. הם היו הפרימדונות שלא יכלו לנצח בקור כמו גברים.

היום, לאחר הצגה הגנתית גדולה וניצחון 21:48 על האוקלנד ריידרס, הטאמפה ביי באקנירס הם כבר לא שום דבר מאלה. הם אלופי העולם.

במשחק שכמעט לא סיפק מתח אמיתי, נאלצנו להסתפק בתצוגה הגנתית מופלאה, במשחק שיא של שחקן רכש שאיכזב כל העונה, בשיאים שנשברו והוארכו ובחזיון הראווה המופלא המתלווה לכל סופרבול.

בדיוק כמו בגמר ה-NFC, המשחק החל בצורה שלילית ביותר מבחינתה של טאמפה. במהלך השלישי של המשחק חיפש בראד ג'ונסון את קינן מק'קארדל, אבל מצא רק את צ'ארלס וודסון, שלמרבה הצער אינו נמנה על שחקני קבוצתו. כדור עובר.

אבל כאן קיבלנו סימן ראשון לבאות. אוקלנד השיגה דאון ראשון אחד, אבל כעבור שלושה מהלכים הופל ריץ' גאנון שישה יארד מאחורי קו ההתנגשות, והבוזזים נאלצו להסתפק בשער שדה. 0:3.

טאמפה לא נבהלה, אלא חיברה התקפה זריזה של 58 יארד בתשעה מהלכים, ובסימוה השווה מרטין גרמאטיקה את התוצאה בבעיטה מ-31 יארד. שוויון 3:3.

שארית הרבע עברה בהתקפות שנבלמו, כשאוקלנד זוכה במיקום עדיף במגרש אבל לא מצליחה לנצל אותו. בסוף הרבע, כשטאמפה קיבלה את הכדור במרכז המגרש בעקבות חטיפה של דקסטר ג'קסון (שנבחר ל-MVP של המשחק, בזכות שתי חטיפות ששינו את המשחק), היא הצליחה לנצל זאת לפחות באופן חלקי ולעלות ליתרון 3:6.

שתי התקפות מאוח יותר, לאחר שכלאה את אוקלנד בקו ה-11 שלה וכפתה עליה הרחקה, החזיר קארל וויליאמס את הכדור לקו ה-30 של אוקלנד, וכעבור ארבעה מהלכים רמס מייק אלסטוט את הניצבים בדרכו למרחק שני יארד. 3:13.

את ההתקפה הבאה שוב נאלצה אוקלנד להרחיק, וטאמפה חיברה התקפה של 77 יארד ועשרה מהלכים. בסופם מצא ג'ונסון את קינן מק'קארדל לחמישה יארד ויתרון 3:20, ממש על סף המחצית.

בשובם מההפסקה (שכללה הופעות של שנאייה טוויין, גוון סטפאני מ"נו דאוט" וסטינג) שוב עצרו הבאקנירס את אוקלנד ללא קושי ולאחר מכן חיברו התקפה מופתית של 89 יארד, 14 מהלכים ו-7:52 דקות. בסוף כל זה שוב התחבר ג'ונסון עם מק'קארדל כדי לקבוע 3:27.

נדמה היה שזה לא יכול להיות יותר גרוע עבור אוקלנד, אבל אז חטף דווייט סמית' מסירה של ריץ' גאנון (24/44, 272 יארד, שני ט"ד אבל חמש(!) חטיפות) והחזיר אותה 44 יארד לטאצ'דאון. 3:34. המסירה, אגב, נועדה לג'רי רייס, שנכון לנקודה זו לא תפס אף כדור ושניים שנמסרו לעברו נחטפו.

ואז, כשנדמה היה שהכל גמור, התעורר המשחק לחיים. גאנון הוביל את הריידרס 82 יארד בתשעה מהלכים ומצא את ג'רי פורטר ל-39 יארד וטאצ'דאון שצימק את התוצאה. ניסיון להמרה של שתי נקודות נכשל, והתוצאה עמדה על 9:34.

בהתקפה הבאה אילצו הריידרס את הבאקנירס להרחיק, ואז חסמו את ההרחקה והחזירו את הכדור לאזור השער. טאצ'דאון. שוב מהלך של שתי נקודות, שוב לא מצליח, 15:34.

בהתקפה הבאה, הגיעו הבאקנירס עד קו ה-18 של אוקלנד, אבל המחזיק התבלבל עם הכדור ובמקום שער שדה, קיבלו הריידרס את הכדור. כעבור תשעה מהלכים מצא גאנון את ג'רי רייס (הרי לא חשבתם שהוא יישאר בלי תפיסה, נכון?) ל-48 יארד. הניסיון לשתיים שוב נכשל, וההפרש עמד על 13 בלבד, 6:06 לסיום. הייתכן?

כאן התערב במשחק שחקן ההגנה של העונה, דריק ברוקס, ונתן את התשובה לשאלה מסקרנת זו. מסירה של גאנון, שנועדה למרקוס נייט, נחטפה על ידי ברוקס והוחזרה לטאצ'דאון של 44 יארד שהכריע את המשחק. בגארבג' טיים שוב הצליח גאנון למסור לידיים הלא נכונות. הפעם שוב היה זה דווייט סמית', שרשם את הטאצ'דאון השני שלו במשחק וקבע את תוצאת הסיום - 21:48. היתה זו הפעם הראשונה בתולדות הסופרבול שבה כבשה קבוצה יותר מטאצ'דאון אחד בהחזרת חטיפה.

1. בגלל שההגנה של טאמפה היא באמת ובתמים אחת הגדולות בהיסטוריה. הבאקס שיתקו את משחק הריצה של הריידרס לחלוטין, והתירו להם מספר מעליב של 19 יארד בלבד. חמש הפלות קווטרבק וחמש חטיפות, שלוש מהן לשש נקודות - אחת ההופעות ההגנתיות הדומיננטיות בהיסטוריה,לא כל שכן בסופרבול.

2. בגלל מייקל פיטמן. האיש שלא הצליח לרשום 100 יארד כל השנה התעורר עם 124 יארד ב-29 נשיאות ונתן לקבוצה שלו מימד התקפי שחסר לה מתחילת העונה, ובמיוחד ביום שבו ג'ונסון לא היה לגמרי בשיאו.

3. בגלל ג'ון גרודן, האיש שהובא לטאמפה ביי תמורת סכום חסר תקדים של שמונה מיליון דולר, שלא לדבר על ארבע בחירות דראפט, שתוכנית המשחק המבריקה שלו איפשרה לשני הנ"ל לבוא לידי ביטוי. גרודן הצליח להיכנס לראש של תלמידו לשעבר, ביל קאלהאן מהריידרס. קאלהאן לא ניסה בכלל להשתמש במשחק הריצה העמוק שלו, והסתפק במספר מגוחך של 11 ניסיונות ריצה. נכון שהאשמה היא של קאלהאן, אבל גם לגרודן מגיע קרדיט על שהצליח לפתות את ידידו הטוב לשטות כזו.

4. בגלל ביל קאלהאן. אין שום הצדקה לחוסר איזון כזה. 11 ניסיונות ריצה בלבד? בסופרבול? נכון, הוא מרוויח מיליונים מלאמן פוטבול,ואני מרוויח הרבה פחות וגם זה רק מלכתוב על מה שהוא ושכמותו ממש עושים. אבל עם כל הכבוד, זה היה אידיוטי.

5. בגלל התופסים של טאמפה: קישון ג'ונסון, ג'ו ג'ורבישיוס וקינן מק'קארדל. העמדה הזו היתה אמורה להיות היתרון הגדול של הריידרס. אבל ג'ורבישיוס נתן שני מהלכים גדולים ברבע הראשון, שאפשרו לטאמפה להמשיך לנוע. ג'ונסון השאיר התקפות בחיים כל הערב, ומק'קארדל רשם 12 נקודות על הלוח.

6. שחקני אוקלנד ניסו להמעיט מערך העניין, אבל מאמן אוקלנד נאלץ להשעות את הסנטר הפותח שלו, בארט רובינס, שהחמיץ את כל אירועי הקבוצה בשבת שלפני המשחק ואושפז אמש. נכון, אף שחקן לא גורם לבדו להפסד בסופרבול, אבל לשלוות הנפש של החבר'ה בשחור וכסף זה בטח לא תרם.

ונסיים בהערה קטנונית: לאחר שעבדכם הנאמן הפך חצי עולם כדי לוודא שהוא יראה את המשחק בכבלים,ולא בלוויין, על מנת לראות גם את ביכורי הפרסומות, הוא התבאס תחת כשהתברר לו ש-METV מעבירה לא את השידור האמריקאי המקורי אלא איזה שידור ללקויי למידה, עם הסברים טרחניים על כל חוק בסיסי, ומה שגרוע מזה - בלי פרסומות מקור.

שיהיה ברור: בכל יום אחר הפרסומות מעניינות אותי טיפה פחות מקליפת השום. אבל בסופרבול? אין ברירה, נצטרך לקחת את העניין הזה של שידורי הפוטבול לידיים. ככה זה לא יכול להימשך.

היה נעים, גבירותיי ורבותיי. תודה שהייתם אתי ועם עמיתיי, דוד רוזנטל ודני לרדו, לאורך העונה המרתקת הזו. להתראות בדראפט ה-NFL, אי שם באפריל. שנת חורף מתוקה.