לא יהיה מוגזם לומר כי אוהדי יובנטוס מתרגשים מאוד מחזרתו של מריו מנדז'וקיץ' לליגה האיטלקית, גם אם הוא הצטרף למילאן, היריבה הגדולה במאבק על הסקודטו. חוג האולטראס "קורבה סוד יובנטוס" פירסם הודעה מיוחדת לרגל האירוע: "מריו, תמיד תישאר בליבנו, בזכות כל מה שעשית, בזכות התשוקה, בזכות הקשר המיוחד שהיה לך עם כולנו. הוא מקצוען, הוא רצה לחזור לאיטליה בכל מחיר, ואנחנו לא יכולים להאשים אותו. בחצי השנה הקרובה הוא ילבש את מדי הרוסונרי. זה יכאב לנו. בהצלחה מריו, ותסלח לנו שאנחנו לא מאחלים לך ניצחונות הפעם". על כך השיב הכוכב הקרואטי: "תודה על המילים הנפלאות. תמיד אהיה גאה בכם".
כן, את הברית הזו לא ניתן לפרק. בארבע השנים שבילה על הדשא בשחור-לבן, היה מנדז'וקיץ' האליל האולטימטיבי של היציעים. מחוייבותו האבסולוטית שבתה לבבות, ומעטים מאוד השחקנים ששאבו אהבה כה גדולה מהאוהדים. הם ראו בו לוחם, ואפילו הקדישו לו - בניגוד למסורת - כרזה ענקית לפני המשחק מול ברצלונה עוד בנובמבר 2017. מבחינת כיבושים נטו, המאזן לא היה פנומנלי, עם 44 שערים ב-162 הופעות בכל המסגרות, אך הסטטיסטיקה הזו לא מספרת את כל התמונה. עבור המאמן מסימיליאנו אלגרי, הוא היה באנקר - שחקן שאפשר לסמוך עליו תמיד בעיניים עצומות.
עקבו אחריו יוכין בפייסבוק
הבאנקר של אלגרי
אלגרי שיבח את מנדז'וקיץ' בכל הזדמנות. "יש לו מאפיינים של שחקן על שעוזר לקבוצה בכל מקום במגרש. הוא תוקף, הוא עושה הגנה, הוא גורם לנו להיות חזקים יותר", אמר האיש שלא רק השתמש בו בתפקיד המוכר כחלוץ מטרה, אלא המציא אותו מחדש כקשר שמאלי. בצעירותו, היה ידוע הקרואטי באופיו הסורר ולא הסתדר עם מאמנים רבים. פליקס מגאת', למשל, טען בוולפסבורג שלא ניתן לאלף אותו. ואולם, דברים השתנו מאוד עם הזמן, ואלגרי הרי בכל מקרה מומחה לאילוף. הצלחתו מבוססת על גמישות טקטית ויחסי אנוש מעולים, ושתי התכונות האלה סייעו למנדז'וקיץ' למצות את רוב הפוטנציאל בטורינו. הוא פרח בתפקיד שדרש עבודה שחורה מרובה מאוד, ונטה להיות במקום הנכון בזמן הנכון.
לא במקרה הוא יצר שיתוף פעולה פורה עם גונסאלו היגואין, ולא במקרה הוא חווה עונה מעולה גם ב-2018/19 לצידו של כריסטיאנו רונאלדו. הוא הבקיע בניצחונות קריטיים על לאציו, נאפולי, מילאן, אינטר ורומא. כך הוא נהג לעשות תמיד. יעיד על כך השער המרהיב בחצי מספרת בגמר ליגת האלופות נגד ריאל מדריד ב-2017. יעידו על כך גם הביצועים במונדיאל ברוסיה, שם מצא את הרשת בשמינית הגמר בשמינית הגמר מול דנמרק והבקיע את שער הניצחון על אנגליה בחצי הגמר. ברבע הגמר נגד המארחת הוא היה חתום על בישול, ובגמר נגד צרפת - אחרי השער העצמי חסר המזל - הוא ניצל טעות של הוגו לוריס כדי להחזיר את הקרואטים למשחק, כאשר נדמה היה שהכל אבוד. כי מנדז'וקיץ' לא נכנע אף פעם. הקפטן לוקה מודריץ' אמר: "מריו מהווה דוגמא עבור כולנו, כי הוא נלחם בכל שניה ושניה".
מי אשם - סארי או אניילי?
באפריל 2019, באופן טבעי ביותר, זכה מנדז'וקיץ' להארכת חוזה עד 2021 עם שדרוג משמעותי בשכר. מה קרה לאחר מכן? אין שום הסבר הגיוני ליחס שקיבל הקרואטי אחרי שאלגרי הועזב ומאוריציו סארי הגיע במקומו. החלוץ הנערץ נדחק לשוליים, לא שותף כלל, ישב שלוש פעמים בלבד על הספסל בליגה, נופה מהסגל בליגת האלופות, ואז נזרק כליל. המאמן טען כי היה זה צעד הכרחי לצמצום מספר השחקנים, ועל הדרך סירב להתנצל גם על הפרת ההבטחה שניתנה לאמרה ג'אן שחווה גורל דומה. הפרשנים ממש לא הבינו את ההחלטה, וג'וזפה ברגומי טען: "זה לא פחות מפשע".
ואולם, לא בטוח שלסארי היתה השפעה מכרעת על הנעשה. המאמן רמז לא פעם כי אין לו שליטה על בניית הסגל, סמכויותיו מוגבלות, וההנהלה מקבלת את כל ההחלטות. היו"ר אנדראה אניילי, שהתפייט לא פעם על אהבתו הרבה למנדז'וקיץ', מילא פיו מים, ובשלהי 2019 אפילו לא הוזמן הכוכב למסיבת חג המולד שערך המועדון ל-600 משתתפים. ההתנהלות ההזויה הזו עוררה זעם בקרב האוהדים. מנדז'וקיץ' היה חסר על הדשא, אך היחס המשפיל היה בעייתי עוד יותר. הם דרשו לפחות להיפרד ממנו בצורה נאותה, ולא נענו. חוזהו של הקרואטי בוטל בהסכמה הדדית, והוא עשה את דרכו לאל-דוהאיל הקטארית.
גם באיירן לא נפרדה ממנו כראוי
היתה כאן תחושה מסויימת של דז'ה וו, כי גם את באיירן מינכן עזב מנדז'וקיץ' בטונים צורמים מאוד, על אף שביציעים היו מוכנים לנשק את האדמה עליה דרך. בעונת עונת הטרבל ההיסטורית ב-2012/13, היה מנדז'וקיץ' בורג קריטי במערך של יופ היינקס, והבקיע בין היתר גם בגמר ליגת האלופות מול דורטמונד. "הוא החלוץ המושלם, לו היה קצת יותר צעיר הוא היה שווה 200 מיליון יורו", אמר עליו שטפן אפנברג. אלא שאז הגיע פפ גווארדיולה, המועדון הלך בכל הכוח על רוברט לבנדובסקי, והקרואטי כבר לא היה בתוכניות. במשך שנה הוא הרגיש מנודה ולא רצוי, למרות שהבקיע 26 שערים בכל המסגרות. במסגרת ההכנות להגעתו של הפולני בהעברה חופשית מדורטמונד, אפילו ספסל אותו המאמן במחזורים האחרונים על מנת לאפשר ללבנדובסקי לזכות בתואר מלך השערים על חשבונו - וגם בגמר הגביע הוא נופה מסגל מסיבות משמעתיות לכאורה.
את העלבון הזה מנדז'וקיץ' לא שכח. הוא מתעב את גווארדיולה, ולקראת המפגש הטעון מול באיירן בליגת האלופות ב-2016 אף הצהיר שלא יסכים אפילו לשבת איתו לשיחה על כוס קפה. הפעם, התבטאויותיו על סארי היו עדינות יותר. "אני לא רוצה לדבר על העבר", הוא אמר כאשר עזב את יובה, וחזר על כך גם במסיבת העיתונאים הראשונה כשחקן מילאן. "אני מסתכל רק קדימה, ואתייחס רק לעתיד", הוא הדגיש. וזה מרגש בפני עצמו, כי עד לא מכבר נדמה היה כי לא יהיה למנדז'וקיץ' עתיד כלל.
זלאטן מחכה, גם קיאר ורביץ'
אם לא סופרים חמישה משחקים חסרי משמעות בקטאר בתחילת 2020, הוא לא שיחק כדורגל כבר שנה וחצי. בגיל 34, לא קל לחזור לכושר אחרי היעדרות כה ארוכה, אבל מנדז'וקיץ' אינו שחקן רגיל. "הוא עבד באופן רציני מאוד, התאמן בזאגרב וכשיר ב-100 האחוזים. הוא מחכה לקבוצה הנכונה שתחתים אותו, בה יוכל לתרום ולהשפיע. היו כמה הצעות, אבל לא רציניות מספיק לטעמו. נמתין בסבלנות", אמר בנובמבר סוכנו איבן צבטקוביץ'. ואז הגיע הטלפון ממילאן - וזה הרגיש כמו התאמה מושלמת.
זה הזמן לחזור לבמה הגדולה, למועדון מפואר שנלחם בצמרת הגבוהה, ולפגוש חברים טובים בסגל. עם הבלם הדני סימון קיאר שיחק מנדז'וקיץ' בוולפסבורג, עם אנטה רביץ' הוא נהנה מאוד בנבחרת ממנה פרש בתום גביע העולם. הם קיבלו אותו בסן סירו בזרועות פתוחות, וכך גם זלאטן איברהימוביץ' שיקבל כעת שותף מנוסה וחכם בחוד. "עכשיו היריבים יפחדו משנינו", התלוצץ השבדי. "עקבתי אחריו עוד כשהייתי צעיר מאוד, ואהיה מאושר לשחק לצידו. שנינו רעבים מאוד להצלחה, והוא חיה אמיתית. אני חושב שנסתדר מצוין ביחד", קבע הקרואטי.
הרעב הזה יהיה חיוני, והמאמן סטפנו פיולי עשוי להשתמש בנשק החדש שלו כבר בשבת, בקרב הקשה נגד אטאלנטה. זו היריבה מולה הבקיע מנדז'וקיץ' את שערו האחרון במדי יובנטוס, במשחקו האחרון במאי 2019. האם גם את החזרה שלו לכדורגל האיטלקי הוא יציין עם כדור ברשת? אם זה יקרה, אפילו אוהדי הגברת הזקנה יריעו לו.