מגנוס קרלסן, אלוף העולם בשחמט, ניסה להסביר הקיץ את יכולתו החלשה באחד מהטורנירים והכריז: "אם נשתמש בטרמינולוגיה של כדורגל, היו לי הזדמנויות ברמה של לבנדובסקי, אבל הסיומת שלי היתה ברמה של פירמינו. למי שלא מבין בתחום אסביר - זה די גרוע".
הדברים הללו של הנורבגי, שמגדיר את עצמו כאוהד שרוף של ליברפול ונולד ב-1990 ממש אחרי הזכיה הקודמת של ליברפול באליפות, משקפים את הביקורת הבלתי פוסקת ולפעמים לא מובנת כלפי החלוץ הברזילאי, למרות שהיה חלק קריטי מהמכונה שהביאה למרסיסייד אליפות ראשונה לאחר 30 שנה.
מבקרים רבים לא מבינים מדוע אין ליורגן קלופ סקורר רחבה "אמיתי". אם רוצים לחפש את המטבע מתחת לפנס, יש בזה הגיון, כמובן. אם מסתכלים על הסטטיסטיקה היבשה של כיבושים, פירמינו לעולם לא יגיע לממוצעים של לבנדובסקי. מצד שני, בתחילת השנה פורסמו בגרמניה הדיווחים כי באיירן מינכן מעוניינת להחתימו, ושוקלת לשלם תמורתו 75 מיליון ליש"ט.
מהימנות הפרסומים האלה מוטלת בספק, אך פירמינו היה עשוי להשתלב בקלות במערך של אלופת הבונדסליגה גם לצידו של המפציץ הפולני. הם הרי שחקנים שונים בתכלית, ותפקידו של הברזילאי מזכיר יותר את זה של תומאס מולר. במילים אחרות, אין לו תפקיד מוגדר. הוא נמצא בכל מקום, מאתר שטחים להנאתו, וגם מפנה שטחים ומייצר מצבי הבקעה עבור חבריו.
פירמינו מעולם לא היה סקורר טהור, ואף לא התיימר להיות. בנעוריו הוא שובץ בעיקר כקשר אחורי, ולעתים תכופות הוזז גם לעמדת הבלם. לפני עשור, בקבוצה המקצוענית הראשונה שלו, פיגיירנסה הצנועה בליגה השניה בברזיל, הוא היה קשר התקפי יותר, והבקיע שמונה שערים ב-36 משחקים. גם להופנהיים, מועדונו האירופי הראשון, הוא הגיע ב-2011 על תקן קשר. כאשר נחת באנפילד ב-2015, עדיין שאף ברנדן רוג'רס לבנות את החוד שלו סביב כריסטיאן בנטקה, ולפירמינו יועדה המשבצת באגף. לא במקרה הוא נכנס בשני המשחקים הראשונים שלו בפרמיירליג כמחליפו של ג'ורדון אייב (כן, העילוי הזה נחשב פעם לתקווה גדולה מאוד בליברפול).
קלופ היה הראשון ששיבץ אותו בחוד, אבל בגרסה המיוחדת שלו. יש הקוראים לעמדה הזו "תשע מדומה", אבל גם זה מאולץ. עמדת תומאס מולר תתאים יותר להגדרה. המאמן מתאר את רב גוניותו טוב מכולם. "בובי הוא שחקן מושלם. כדורגל הוא כמו תזמורת, ושחקנים שונים מנגנים על כלים שונים. יש כאלה שמנגנים חזק יותר, אבל כולם חשובים לקצב. בובי מנגן על משהו כמו 12 כלים בתזמורת שלנו. הוא חשוב במיוחד. אנחנו יכולים להסתדר בלעדיו, אבל אני מעדיף אותו על המגרש. אם תסתכלו על המספרים, תראו שאני משתמש בו על המגרש המון", אמר קלופו בחודש שעבר, כאשר צצו ביקורות חדשות על חוסר היעילות לכאורה של פירמינו מול השער.
דיוגו ז'וטה, הרכש הפורטוגלי הנהדר מוולבס, החל להבקיע בצרורות בתחילת הקדנציה שלו באנפילד, ובהשוואה אליו פירמינו "לא פגע". קרלסן השתעשע על חשבונו בקיץ כי בכל עונת האליפות היה לברזילאי שער אחד בלבד באנפילד, וגם הוא במשחק הביתי האחרון. כעת, בעוד ז'וטה התפאר בתשעה שערים תוך חודשיים, היו במאזנו של פירמינו שניים בלבד. קלופ העדיף לתת לו מנוחה על הספסל ברוב המשחקים בשלב הבתים בליגת האלופות, בניגוד לעונות הקודמות, והיו שראו בכך סימן לבאות. המצב האמיתי שונה ב-180 מעלות, ולמעשה זו הסיבה לכך שז'וטה הגיע לקבוצה. הפורטוגלי מוכן להיות שחקן רוטציה, ומסוגל למלא את התפקיד של כל אחד משלישיית החוד במידת הצורך - גם של מוחמד סלאח או סאדיו מאנה. כוכבים שמצפים מתוקף מעמדם להדיח את פירמינו מההרכב אינם רצויים כלל.
כי הרי הספקולציות המקוריות סביב אפשרות הגעתו של הברזלאי לבאיירן נבעו מהעניין הרב שגילתה ליברפול בטימו ורנר. כוכב לייפציג ניהל שיחות ארוכות ומתקדמות עם קלופ, ולדעת הפרשנים בגרמנים העריכו כי הדבר עשוי להשפיע על עתידו של פירמינו. בפועל, המאמן ייעד ל-ורנר את תפקיד הרוטציה של ז'וטה, כי גם הוא מסוגל להיכנס לנעליים של כל אחד מהטריו, ובשלב מסוים הבינו שני הצדדים כי הם מעדיפים פתרונות אחרים. ורנר בחר את צ'לסי כי ידע שיקבל בה מקום בטוח בהרכב, בניגוד מוחלט לליברפול. מאידך, האדומים היססו להשקיע 55 מיליון יורו בשחקן שעלול להפר את האיזון העדין בחדר ההלבשה. הפורטוגלי משתלב בתוכניות טוב יותר, וגם עלה כ-10 מיליון פחות.
צוות האימון של ליברפול לא מצפה מפירמינו למספרים אסטרונומיים, אבל יודע היטב שהוא מסוגל לעשות את ההבדל מול הרשת ברגעים החשובים. אכן, מאזן ההבקעה שלו באנפילד היה עגום בעונת האליפות, אך דווקא שערי החוץ יקרים יותר, במיוחד כשהם מביאים נצחונות. בארבעה מקרים, הניבו הכיבושים של הברזילאי נצחונות 1:2 - על סאותהמפטון, צ'לסי, קריסטל פאלאס ו-וולבס. והיה גם ניצחון 0:1 קטן וחשוב מאוד, בלונדון נגד טוטנהאם ב-11 בינואר.
כך החלה השנה הזו עברו האדומים, שדהרו לתואר ההיסטורי, אך עדיין חששו מקריסה שתמנע מהם את ההישג. אחרי הכל, לא טריוויאלי לסיים בצורת בת 30 שנה. האתגר נגד התרנגולים של ז'וזה מוריניו היה קשה, והפורטוגלי בחר להציב מערך הגנתי במיוחד, עם שני מגנים ימניים. ג'אפט טנגאנגה הצעיר נשלח במפתיע להופעת בכורה בפרמיירליג על מנת לסגור את מאנה ופירמינו. לברזילאי היו תוכניות אחרות. הוא החליט לנצל את חוסר ניסיונו של טנגאנגה, ועשה זאת באופן מושלם בדקה ה-37. סיבוב סטייל רומאריו אחרי מסירה של סלאח הותיר את יריבו חסר אונים. והסיומת היתה קטלנית. לו היה קרלסן צופה במשחק, הוא היה מופתע.
למזלו של פירמינו, הוא לא מקשיב לרעשי הרקע. לא אכפת לו מה כותבים עליו בעיתונים - הוא מתייחס למהות. כאשר מאמן הנוער שלו בקבוצת CRB, קרא לו בטעות במשך שבועות אלברטו, הוא אפילו לא טרח לתקן אותו. בשביל מה? הוא האזין להנחיות, והשתדל לבצע אותן על המגרש. יש לו זיק שובב בעיניים, אבל הוא ביישן מטבעו. הוא גדל בבית עני במיוחד. אביו מכר בירה ליד האיצטדיון לפרנסתו, ובמקרר המשפחתי בדרך כלל לא היה אוכל. החלום הגדול היה להפוך את הכדורגל למקצוע, וכל השאר הוא בונוס. פרשנים יכולים לכתוב מה שבא להם - רק דעתו של קלופ קובעת, והדעה הזו ידועה היטב לפירמינו עצמו. "זה בזבוז זמן להסביר את חשיבותו למי שלא מסוגל לראות זאת. פעמים רבות מאוד הוא עושה את ההבדל בלי להבקיע. אם מישהו לא מבין את זה, אני מצטער", אומר קלופו.
אז אתמול, באחד המשחקים האחרונים של 2020, הוא שוב ניצח את טוטנהאם, בדיוק כמו באחד המשחקים הראשונים של השנה. הפעם הזה היה דרמטי יותר, וגם חשוב יותר. הפעם, בניגוד לעונה שעברה, המירוץ לתואר צמוד הרבה יותר. הפעם, גם הקבוצה של מוריניו מעורבת בו, ולמפגש הגדול הגיעו היריבות בשיוויון נקודות בפסגה. היו שקראו לזה "משחק העונה", וניצחון באנפילד היה הופך את התרנגולים לפייבוריטים. זה גם לא היה רחוק. מוריניו ויתר מרצון על החזקת הכדור, אך הפעם היתה גישתו הגנתית פחות, וההתקפות היו קטלניות. סון האונג-מין הלוהט קירקס את העורף המאולתר של האדומים בדרך לשער השיוויון, וגם סידר לסטיבן ברחוויין את הצ'אנס הגדול במחצית השניה. ההולנדי בעט לעמוד, ומיד לאחר מכן פיספס גם הארי קיין יכול היה להעניק לטוטנהאם יתרון. העסק היה שברירי, ובשורה התחתונה גם תיקו היה משחק לידי האורחים. היה דרוש נוקאאוט על מנת להחזיר לאלופה את השליטה בליגה. אז פירמינו עשה את זה.
אחרי שריחף באוויר מעל קיין ונגח בדקה ה-90 לחיבורים את כדור הקרן המושלם ששלח לעברו אנדי רוברטסון, דהר חביב הקהל של אנפילד לעבר אלפיים האוהדים שהורשו להיכנס. אם רוצים לספור, היה זה שערו הביתי השלישי העונה. ורבים נוספים עוד בדרך. הבחור רק בן 29. הוא לא חלוץ הרחבה המסורתי, אבל פירמינו נכנס להיסטוריה כאחד החלוצים הטובים בתולדות המועדון, והנגיחה אתמול רק הדגישה - לפעמים הוא יכול להזכיר גם את איאן ראש.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק