ממעמקים: סיפורו של "הגמר האחר" והניצחון המופלא של בהוטן

ב-30 ביוני 2002, בדיוק באותו יום בו ברזיל גברה על גרמניה בגמר המונדיאל, אירחה בהוטן את מונסראט למפגש בין שתי הנבחרות האחרונות בדירוג פיפ"א. החברה החדשה של ישראל השיגה אז 0:4 מוחץ, אבל כל מי שהיה מעורב זכה להשתתף בחגיגה, שגם הפכה לסרט תיעודי פנטסטי

  • בהוטן

צפו בסרט המלא - הגמר האחר (2003)

ג'ייסון מקאטיר לא ידע זאת, אבל שער הניצחון שכבש מקרוב בדקה ה-68, ב-1 בספטמבר 2001, שער ששלח את נבחרת אירלנד לשלב פלייאוף המוקדמות והדיח סופית את נבחרת הולנד מהניסיון להעפיל למונדיאל 2002 - היה גם משק כנפי הפרפר לאחד המשחקים המשונים והמסקרנים בתולדות כדורגל הנבחרות. חתיכת משק.

בעוד שבשנים האחרונות היא מקרטעת ונשארה מחוץ ליורו 2016 ומונדיאל 2018, לפני שני עשורים, כאשר התייצבה לאותו מפגש מכריע בדאבלין, הייתה נבחרת הולנד אימפריה רצינית, עם רוד ואן ניסטלרוי, פטריק קלויברט, מארק אובמארס, קלנרס סיידורף ושמות נוצצים אחרים. ב-1998 היא סיימה רביעית במונדיאל וב-2000 הגיעה לחצי גמר היורו.

לכן, אתם יכולים לדמיין לעצמכם את התדהמה שאחזה באיש הפרסום ההולנדי ואוהד הנבחרת המושבע, יוהאן קראמר, כאשר ראה איך האורנייה שלו נשארת מחוץ לחגיגה הגדולה ביותר בכדורגל העולמי. בייאושו, ומתוך הבנה שעומדים לעבור עוד כמה חודשים טובים, אולי אפילו שנה שלמה, עד שיתעניין שוב בכדורגל הנבחרות, קראמר החל לבדוק מה מצבן של נבחרות אחרות, ממדינות בהן ביקר בעבר ובהן נהנה במיוחד. אחת מהן הייתה בהוטן, הידידה החדשה של ישראל.

קראמר ניגש לאתר של פיפ"א, והחל לחפש את בהוטן בדירוג העולמי. הוא כמובן לא ציפה למצוא אותה גבוה מדי, אבל כן הופתע כאשר גלל וגלל, עד שגילה אותה אי שם במקום ה-202 והלפני אחרון. הצעד הבא כמובן, היה לבדוק מי נבחרת הכדורגל היחידה בעולם שגרועה יותר מבהוטן והתשובה הייתה מונסראט. "בכלל לא ידעתי שיש מדינה כזו", הוא הודה.

מבצעים מיוחדים

נובמבר סייל: ההזדמנות שלכם לנצח את הכאב

לכתבה המלאה
"לא ידעתי בכלל שיש מדינה כזו". שחקני בהוטן ומונסראט בגמר האחר ב-30 ביוני 2002 (צילום: AP, Kike del Olmo)

ב-1996, כמה שנים לפני אותה אכזבה הולנדית, הקים קראמר יחד עם שותף בשם אריק קסלס את סוכנות הפרסום קסלסקראמר, אשר כבר מראשית דרכה נודעה כפורצת דרך וכזו שיודעת לחשוב מחוץ לקופסה. לימים, השניים עמדו מאחורי קמפיין הענק "I, Amsterdam", אבל לפרסום הכלל-עולמי הראשון שלהם הם זכו ב-2002, בזכות תעלול פרסומי שהלך וצמח, עד שהפך לאירוע היסטורי של ממש - הגמר האחר.

"תמיד אהבתי סיפורי אאוטסיידרים בכדורגל", הסביר קראמר בריאיון לאתר פיפ"א לפני מספר חודשים, במלוא 18 שנים לאותו משחק בלתי נשכח. "אבל במבט לאחור אני מודה - הרעיון שלי היה נאיבי מאוד".

הרעיון הזה עבד כך: קראמר ושותפו לפיתוח הרעיון, מתיאס דה יונג שלחו פקסים (כן, פעם היו כאלה) להתאחדויות הכדורגל של מונסראט ובהוטן והציעו לשתי הנבחרות לקיים משחק ידידות ביניהן, כדי לבדוק מי באמת הנבחרת החלשה בעולם. במונסראט היו מי שחשבו שמדובר בבדיחה על חשבונם, אבל בגדול התלהבו, ותוך כמה ימים שלחו בחזרה פקס שמאשר את השתתפותם. הם חשבו שמשחק מסוג זה, אם אכן יזכה לפרסום, יכול לשמש ככלי יח"צ מצוין למדינת האי הקטנטנה מהקאריביים, שנפגעה אנושות כמה שנים קודם לכן.

ב-18 ביולי 1995 התפרץ במונסראט הר הגעש סופרייר הילס ובחמש השנים הבאות הוא חירב את כל החצי הדרומי של האי. כשני-שליש מהתושבים ברחו לבריטניה ולא שבו עוד ובמונסראט נותרו רק כ-1,200 אזרחים, שנאלצו לנטוש סופית את החלק הדרומי, כולל הבירה הרשמית פלימות' (שנותרה שוממת עד עצם היום הזה) ולהעתיק את החיים צפונה. אנשי מונסראט שיוועו לכל סוג של חשיפה, שאולי תוביל לתרומות וסיוע כלשהו.

הר הגעש התפרץ והותיר את פלימות', בירת מונסראט, נטושה תחת האפר (צילום: AP, Kevin West)

מולם ניצבה כאמור בהוטן, ממלכה צנועה השוכנת בהרי ההימלאיה, בין טיבט להודו, ובה חיו כ-600 אלף בודהיסטים באותה עת. בעוד שבמונסראט היו ב-2002 רק 150 שחקני כדורגל פעילים בחמש קבוצות חובבניות, בהוטן הייתה יכולה לבחור מבין כ-900 שחקנים. אלא שלעומת מונסראט הקאריבית, בה הכדורגל לפחות היה ענף מועדף יחסית, בהוטן הייתה בכלל מדינה של חץ וקשת. בניגוד ליריבתה, היא לקחה את הזמן עד שענתה לפקס של קראמר ודה יונג, למעלה מחודש למעשה, אבל בסופו של דבר האישור התקבל גם מנשיא ההתאחדות הבהוטנית/ראש הממשלה ובדצמבר 2001 הבינו החבר'ה ההולנדים שבאמת אפשר לצאת לדרך.

בשלב הבא, דה יונג נסע לשוויץ וקיבל את תמיכתה של פיפ"א ויחד, כל הצדדים סיכמו על מועד למשחק - ה-30 ביוני 2002. היה עוד משחק קטן שנקבע בדיוק לאותו יום, כמה שעות לאחר המפגש בבהוטן: גמר המונדיאל, בו הכניעה ברזיל את גרמניה 0:2.

וכך, בשעה שרונאלדו פנומנו עוד התכונן בבית המלון לקראת היום הגדול בקריירה שלו, שחקני שתי הנבחרות החלשות בתבל, בהובלת שופט הפרמיירליג לשעבר סטיב בנט, עלו לכר הדשא בטהימפהו, לעיני כ-15 אלף צופים נלהבים במיוחד. קצת פחות מהמיליארד שצפו בגמר האמיתי.

בזמן שרונאלדו התכונן לגמר אחד, בטהימפהו נערך גמר שונה לחלוטין, עם קצת פחות צופים (צילום: AP)

האמת, החגיגה החלה עוד הרבה לפני המשחק עצמו. מונסראט נחתה בבהוטן שישה ימים קודם לכן והתקבלה בהתלהבות רבה, כאשר שחקניה מעניקים חתימות למעריצים, לראשונה בחייהם. האורחים נאלצו להתייצב עם מאמן חליפי, לאחר שפול מוריס האנגלי התפטר פחות משבועיים לפני המשחק בגלל סכסוך עם ההתאחדות ומנגד התייצב על הקווים ההולנדי אריה סקאנס, שנחת בבהוטן משום מקום, לאחר שהמאמן המקומי של הנבחרת הלך לעולמו בדיוק ביום בו מוריס התפטר. סקאנס הנהיג בימים הבודדים שהיו לו עם הנבחרת משטר אימונים קשוח של ארבע שעות ביום וגם התקשורת תרמה את חלקה למסיבה וכתבים מכל רחבי העולם נשלחו לפתע לסקר את ההתמודדות הלא שגרתית הזו.

מונסראט, לצערה, לא הצליחה להעמיד את ההרכב החזק ביותר שלה. לא פחות משמונה שחקנים חטפו וירוס ונותרו מחוץ להתמודדות. תרמו לכך גם המסע הבלתי אפשרי שעברה הנבחרת (ממונסראט לאנטיגואה, משם לסנט מרטין, לקוראסאו, לאמסטרדם, לבנגקוק, לקולקטה ורק אז לטהימפהו) וגם במיקום בו נערך המשחק. בניגוד לאי הקאריבי הטרופי שלה, הפעם "נבחרת האזמרגד" נאלצה לשחק בגובה של 2,250 מטר מעל פני הים.

למרות כל הצרות, האורחת דווקא פתחה בסערה ותוך שתי דקות הגיעה לשני מצבים מצוינים. עד לאותו יום, למונסראט היו רק שני ניצחונות רשמיים בכל תולדותיה, על אנגווילה בסיבוב המוקדמות הראשון של גביע הקאריביים ב-1995, כאשר בסיבוב הבא היא כבר חטפה 20:0 בסיכום שני המשחקים מסנט וינסנט והגרנדינים. לצערה, הניצחון השלישי ממש לא הגיעה במפגש המדובר מול בהוטן.

בהוטן עצמה רשמה עד לגמר האחר רק ניצחון בודד בהיסטוריה שלה, על השכנה טיבט במשחק לא רשמי (שכן טיבט אינה מוכרת על ידי פיפ"א). במוקדמות גביע אסיה ב-2000 היא יצאה למפגש בכווית וספגה את אחד ההפסדים הגבוהים אי פעם בכדורגל הנבחרות - 20:0, אבל המשחק נגד מונסראט התברר כרגע הגדול שלה, כאשר בדקה הרביעי נגח הקפטן וונגיל דורג'י פנימה מכמה מטרים.

שני הצדדים היו שותפים מלאים לחגיגה וכל נבחרת קיבלה חצי גביע (צילום: AP, Kike del Olmo)

הרמה, כצפוי, לא הייתה גבוהה מדי, אולם במחצית השנייה האורחים פשוט נפלו מהרגליים. דורג'י כבש שוב בבעיטה חופשית בדקה ה-67, דינש צטרי הוסיף שער משלו ודורג'י השלים את הבליץ והשלושער שלו בדקה ה-78 וקבע את תוצאת הסיום - 0:4 מוחץ לדרקונים הצהובים. לראשונה בתולדותיה, בהוטן סיימה 90 דקות עם רשת נקייה. "מה שקרה במחצית השנייה היה מדהים. בהוטן שייטה לניצחון, אבל הקהל הורכב כולו מבודהיסטים והם לא מאמינים בכך שיש מנצח. הם היו מעדיפים שהמשחק יסתיים בתיקו, אז הם התחילו לעודד את מונסראט לפתע", נזכר קראמר, שהפך את המשחק לסרט דוקומנטרי פנטסטי וזוכה פרסים בשם "הגמר האחר".

עם שריקת הסיום, הריקודים על כר הדשא חודשו בהשתתפות ההמונים, שנהנו להציג לעולם את המסורת הבהוטנית. כל אחת משתי הנבחרות קיבלה לידיה חצי גביע והשחקנים, של בהוטן ושל מונסראט, התכנסו שוב כעבור כשש שעות וצפו יחד בגמר המונדיאל. מאז "הגמר האחר" רשמו שתי הנבחרות שיפור קל. מונסראט אומנם המשיכה היישר לתבוסה 13:0 מול ברמודה, אך בשנים האחרונות צברה שבעה ניצחונות וטיפסה עד למקום ה-183 בעולם. בהוטן השיגה שישה ניצחונות והיא במקום ה-189 בדירוג פיפ"א כרגע.

ואתם? אם במקרה אתם מנצלים את היחסים החדשים בין המדינות כדי לבקר בבהוטן, תנו קפיצה לאצטדיון צ'נגלימיטנג הפסטורלי, השוכן בלב עיר הבירה ותציצו על המקום בו נערך משחק הגמר הכי יוצא דופן בתולדות הענף.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully