"אני מרגיש שהשתפרתי"

קווינסי לואיס, ציפית שהמעבר מה-NBA לאירופה יהיה לך כל כך קשה?
"מעבר בין תרבויות הוא תמיד קשה, אבל האנשים שדיברתי איתם אומרים שההסתגלות שלי לאירופה היתה די מהירה ומוצלחת. אני שומע סיפורים על שחקנים שהתקשו יותר בהתאקלמות. זה לוקח זמן".

אז אתה מרגיש שאתה מסתגל בצורה טובה?
"אני חושב כך ונראה שכל מי שאני מדבר איתו חושב שההסתגלות שלי טובה. אני מתחיל להרגיש יותר בנוח ולהבין את המשחק כאן קצת יותר טוב".

מה הכי קשה לך בתהליך ההתאקלמות?
"ההסתגלות העיקרית היא לשיפוט. למצוא את הנקודה שבה אתה יכול לצאת ולשחק באגרסיביות בלי לדאוג לבעיית עבירות, כי זה עשוי להשפיע על הדרך שבה אתה משחק. הדבר השני שאני צריך להסתגל אליו הוא השריקה לצעדים".

ומבחינת ההגנה?
"ב-NBA יש קטעים שבהם אתה יכול להיות יותר פיזי, לעומת כאלה שבהם אסור לך לגעת בשחקן. צריך להתרגל לצורה שבה משחקים פה כדי להיות אפקטיבי".

מבחינה התקפית, נראה שאתה מתרכז בעיקר בקליעה וכמעט שלא חודר.
"המשחק האירופאי הוא כזה, שומרים כאן אזורית. לפעמים, כשאני מנסה ללכת לסל, שורקים לי צעדים, ואני לא רוצה לעשות דברים בכוח. אני מרגיש שעם הזמן אני לוקח את הכדור יותר פנימה ונהיה יותר אגרסיבי. זה קל יותר כשאתה רכז שמחזיק את הכדור מאשר כשחקן כנף. כשאתה משחק חמש-שש שנים אותו דבר, אתה מתרגל לעשות דברים בצורה מסוימת ולוקח זמן לשנות הרגלים, זה תהליך. ראית פעם שחקן שמגיע לכאן מארצות הברית ומשתלב מיד?".

ציפו ממך שתנהיג ותהיה הגו-טו גאי של הקבוצה.
"מכבי אף פעם לא היתה קבוצה של שחקן דומיננטי אחד. זה אחד הדברים שדיוויד בלאט אמר לי מהרגע שהגעתי. אפילו כשאריאל היהכאן, זה תמיד היה מאמץ קבוצתי. אני מנסה לשחק הכי טוב שאני יכול, ומעודד מהעובדה שכולנו יכולים להיות טובים יותר".

אתה לא חושב שאתה צריך לקחת על עצמך יותר?
"אתה תמיד צריך להביט בעצמך ולראות מה תוכל לעשות יותר, וכשחקן כדורסל אתה תמיד יכול לעשות יותר. אני שחקן שמנסה להשתפר בכל שנה".

ואתה מאמין שהשנה הצלחת בכך ?
"בהחלט. אני חושב שההתקדמות שלי מאז שהגעתי לכאן היתה בלהפוך משחקן שקולע בעיקר מבחוץ לשחקן שלוקח את הכדור לסל, עושה יותר פוסט-אפ, מתרגל לשחק הגנה טובה יותר עם הדרך שבה השופטים שורקים כאן ועושה פחות צעדים. אני מרגיש שהשתפרתי מאוד בדברים שאני צריך לעשות כדי לעזור לקבוצה לנצח".

איך אתה מרגיש עם הלחץ הגדול מסביב?
"זה טוב. זה מראה שלאנשים אכפת ויש ציפיות. אבל כשחקן אתה צריך לבוא לשחק הכי חזק, בלי לדאוג לציפיות".

ומה עם שריקות הבוז של הקהל?
"כשחקן אתה מרגיש עם זה רע, אבל דבר אחד שלמדתי ב-NBA זה לקחת דברים באופן אישי, אבל בלי להגיע לנקודה שבה הם ישפיען עליך בצורה רגשית. אם תנצח או תפסיד, בכל מקרה יהיה לך משחק נוסף".

בגלל זה אתה נראה רגוע יחסית?
"אני חושב שזה קשור מאוד לדרך שבה חונכתי והדברים שאבי והמאמן שלי בקולג' לימדו אותי. זה נהדר לשחק עם אמוציות, אבל אם אתה רוצה להיות שחקן עקבי, אתה חייב לשמור על כך שהרגשות שלך יהיו עקביים. אם תהיה יותר מדי רגשן, זה יכול להשפיע על המשחק שלך לרעה".

מה אתה יכול לומר לאוהדים המאוכזבים?
"הדבר היחיד שאני יכול להגיד להם זה שינסו לא לשפוט בחומרה. כשאתה שופט מישהו בסטנדרטים כל כך גבוהים, לפעמים אתה צריך לחשוב אם תוכל לשים גם את עצמך באותו סטנדרט".

אתה מאוכזב מעצמך?
"אני מאוכזב מהעובדה שכשחקן כדורסל אתה רוצה להיות טוב יותר, ובאופן בסיסי אתה טוב כמו הקבוצה שלך. סך הכל היה לנו צ'אנס לנצח את כל המשחקים, מלבד אחד או שניים. אנחנו לא כל כך רעים כמו שהאוהדים ואמצעי התקשורת רוצים להציג אותנו. אם הכדור היה נופל פנימה פעמיים בשניות הסיום, המצב שלנו כרגע היה שונה לחלוטין".

יש סיכוי שעוד תצילו את העונה האירופאית?
"אנחנו ראשונים בליגה הישראלית והאדריאטית, ויש לנו עוד שלושה משחקים ביורוליג, ששניים מהם בבית. אם ננצח-נעלה, ואז בשלב הבא נצטרך לנצח כמה בחוץ, ואם נצליח אז היי, אנחנו בפיינל פור. הכל יכול לקרות. בנתיים, נראה שבכל פעם שהיינו במומנטום, מישהו בקבוצה נפצע. לאף אחד לא הייתה אפשרות לשחק עם כולם במשך חמישה חודשים, וזה הקשה עלינו את היציבות. כשכולם היו בריאים והיתה לנו הזדמנות לשחק ביחד, היינו קבוצה טובה מאוד".

אתה לא מתחרט על כך שהגעת למכבי?
"לעולם לא. זה מן הסתם אחד הדברים הטובים שקרו לי בשנים האחרונות. הלחץ טוב, אני נהנה מתל אביב ומהאנשים, הארגון מצוין. אני נהנה מאוד, אין לי תלונות. אני אופטימי ואני מרגיש שנעשה טוב יותר".

תסיים פה את השנה?
"זו התכנית".