עטר: אני וברקוביץ יכולים להיות צוות לגמרי לא רע

ראובן עטר, היום בגיל 34, כשאתה מסתכל אחורה, אתה לא מרגיש פספוס?
"יש דברים טובים ויש דברים לא טובים, אבל בשביל אחד שרצה לשחק רק בארץ, לזכות בחמש אליפויות ושני גביעים אין הרבה מה להצטער. אין מה להשיג יותר, אבל ברור שתמיד היה יכול להיות יותר טוב".

לדעתי היית יכול להשיג הרבה יותר.
"אם יש אצלי פספוס, זה רק בקטע של הנבחרת. לא השתמשו בי מספיק ולא שיחקתי מספיק בנבחרת. 17 שנה אני משחק, אני מסתובב הרבה, ושומע את האנשים ואת קהל האוהדים. לפי התגובות שאני מקבל מבחוץ אני מרגיש שעשיתי את שלי בגדול".

אבל על אירופה ויתרת, וזו טעות עבור ספורטאי.
"אני לא מסכים עם הקביעה הזו. תראה את משה סיני. הוא זכה באליפויות ובגביעים ופעם אחת הוא יצא לאירופה וחזר ישר. למה הוא חזר? כי הוא לא הצליח להתאקלם. אותו דבר היה קורה לי. וקשה לאנשים להבין את זה. אם הייתי יוצא וחוזר היו אומרים עשה צחוק מעצמו. אני לא יכולתי ללכתץ ידעתי שאם אצא, אני אחזור מהר מאוד. הרי אחרי האליפות של 94' היתה לי הצעה לחתום בבורדו בלי מבחנים. הכל היה מוכן ובסוף ויתרתי".

איך אתה מסכם את הקדנציה שלך במכבי חיפה?
"טובה מאוד. הנוכחות שלי בקבוצה השפיעה רבות וזה לא משנה אם שיחקתי או לא שיחקתי. באליפות הראשונה אני מאוד נהניתי והיה לי גם חלק מאוד משמעותי בה".

יהיו כאלה שיגידו על מה אתה מדבר. הוא בסך הכל נכנס כמחליף בדקות האחרונות.
"שטויות. היה לי חלק מכריע. שיחקתי 36 משחקים מתוך 39. הבקעתי שערי נצחון. עזרתי לאווירה החברתית. התייעצו איתי על הרבה מאוד דברים. הייתי פקטור מרכזי. מי שאומר את זה פשוט לא יודע על מה הוא מדבר".

בשנה השניה השפילו אותך.
"לא השפילו אותי. כי ברגע שידעתי שזו המגמה, אני לא יכול לבוא בטענות לאף אחד. זו בעיה שלי. אמרו לי מראש שהכוונה של יענקל'ה שחר, עוזי מור ואברהם היא לשלב צעירים. זו היתה תכנית המועדון ואני קבלתי אותה. לכן אני לא יכול לבוא בטענות על זה שלא שיחקתי".

אבל הדרך היתה מגעילה. ראובן עטר הפך לשחקן אימונים.
"ככל שעבר הזמן הרגשתי פתאום שרוצים לדחוק אותי החוצה. אבל לא נעלבתי. כל הצוות הניהולי וכל הצוות המקצועי החליטו שאני לא אשחק ולא היתה לי בעיה עם זה".

אתה מנסה לייפות את הדברים.
"היה נוח לי עם המצב. מגרש האימונים היה מטר מהבית, מבחינה כספית ידעתי שהמשכורת תדפוק כמו שעון ושאתה מחבר את זה לעובדה שאתה משחק בעבור הקבוצה שאתה אוהב, אז אין שום בעיה".

אתה גאה בתקופה הזאת?
"היתה לי תקופה טובה, למה להרוס את זה? אני גאה בכל התקופה הזו עם מכבי חיפה. החזקתי מעמד יפה מאוד. אני מרוצה מאוד, התפרנסתי יפה. הדברים הקטנים האלה לא מעםיקים אותי. הסוף זה שתי אליפויות מבחינתי".

דונאטו משחק בלה קורוניה בגיל 40. קרל מאלון משחק ביוטה בגיל 41, ורובן עטר קורא בעיתון שחותכים אותו מהקבוצה. זה מעליב.
"נפגעתי מהדרך, לא מהמהלך. ציפיתי שיודיעו לי את זה בצורה יפה. שיודיעו לי את זה בשקט. אבל זה לא הפתיע אותי. כבר חודשים לפני הסוף הרחתי שמשהו עומד לקרות. אני לא פראייר. אני יודע לקרוא את התמונה. אבל בצורה שהם עשו את זה הם הצליחו להפתיע אותי. כי זכותם להגיד לי שהם לא רוצים אותי יותר. זה הרי ביזנס לכל דבר".

איך הרגשת כשלא שיחקת ?
"היתה תקופה שהרגשתי רע מאוד עם זה שאני לא משחק. הייתי על תקן עוזר מאמן אבל בנפש שלי הייתי עדיין שחקן. אכלתי את הלב בשקט. היו תקופות שהייתי מצוין באימונים ושחקנים לא הבינו למה הוא לא נתן לי לשחק. היו שבועות שהייתי חייב להיות בהרכב הראשון ובסוף אפילו לא שיחקתי דקה. זו היתה התקופה הכי קשה. אבל אני לא טיפוס של ללכת בכוח. במקום להתפרץ ולכעוס התרחקתי מאברם והיחסים ביננו התקררו".

אפשר להגיד שההחלטות שלו לא היו מקצועיות?
"אני לא חושב. ככה הוא החליט וזהו. אני כבר לא נכנס לזה. בדיעבד אני מרוצה שזה קרה. בזכות זה חזרתי לשחק כדורגל".

תחזור למכבי?
"אני מאמין שאם אחזור למכבי חיפה זה יהיה בדלת הראשית כמאמן".

גם ברקוביץ' חולם על התפקיד הזה.
"מצוין. אז נבוא ביחד. אני וברקוביץ' יכולים להיות צוות מקצועי לגמרי לא רע".

ואם יציעו לך עוזר מאמן?
"אני מוותר על התענוג. אני לא רוצה להיות עוזר מאמן. שמישהו אחר יעשה את העבודה הזאת".

מי המאמן שהוא המודל לחיקוי עבורך?
"אלי אוחנה וגילי לנדאו הם המאמנים הכי מתקדמים היום בכדורגל שלנו. אני אפילו חשבתי שאלי אוחנה צריך היה להיות המאמן של מכבי חיפה. אבל מבחינת כדורגל דרור קשטן הוא המאמן שהכי טוב ללמוד ממנו. הוא היחיד שלקח קבוצה ובנה אותה מאפס. גרנט ושום קיבלו קבוצה מוכנה. קשטן אסף שחקנים מכל הארץ והפך אותם לקבוצה".

היה שלב בקיץ שהקריירה שלך נראתה מחוסלת. אלי גוטמן אמר שהוא מעדיף שחקן נוער על פניך.
"זה העליב אותי שאלי גוטמן והפועל חיפה אמרו מי זה ראובן עטר. גוטמן לא יכול לבוא ולשבח שחקן אחר על חשבוני. הוא היה צריך לחשוב על ההשלכות. באותה תקופה לא היתה לי קבוצה והמשפט שלו היה עלול להרוס לי הרבה. אבל היום כשאתה רואה את המצב שלו אתה מבין שמישהו דאג שהוא ייענש על זה".

אתה מרוצה מהנפילה שלו?
"בשופ פנים ואופן לא. יש לי חברים בהפועל ואני מת שהם יצליחו. אבל מצד שני זה לא מפתיע אותי מה שקורה שם".

מה לא מפתיע אותך?
"גוטמן צריך לשנות את שיטת המשחק שלו כדי להצליח. מה שהתאים ללפני ארבע שנים לא מתאים עכשיו. גוטמן לקח אליפות עם הפועל בזכות הנעת כדור. בעבר הנעת כדור היתה יתרון הגנתי לקבוצה אבל היום חסרון. היום הנעת כדור זה לא פקטור בכדורגל. גוטמן חייב לשחק יותר התקפי כדי להצליח. היום אי אפשר לשחק כדורגל הגנתי ולנצח. הוא חייב לשנות את השיטה. הוא חייב לשחק כדורגל הרבה יותר אטרקטיבי".

וגרנט לא חייב לשנות את השיטה?
"אני חושב שהנבחרת חייבת להגיע למשחקי ההצלבה ולא משנה מי מאמן אותה. אם לא נגיע לשם זה יהיה כשלון. אני מאמין שצריך לשחק כדורגל התקפי כי זה הכדורגל שאני מאמין בו. הנבחרת חייבת להצליח הפעם ואני מקווה שאברם יעשה את העבודה".

לפי היכולת במשחק הראשון מול מלטה אנחנו רחוקים מאוד מההצלבה.
"אני יכול להגיד שהמשחק נגד מלטה מאוד איכזב אותי. הנבחרת שיחקה גרוע ובמחצית סגרתי את הטלוויזיה ויצאתי מהבית. לא היה מה לראות. אבל מצד שני צריך לזכור שזה המשחק הראשון וצריך לקוות שהשחקנים יגיעו בכושר שיא למשחקים הקובעים".

ואיך עושים את זה?
"אני חושב שבמשך כל השנים מי שהחליט על התאריך של המשחקים לא עשה זאת טוב. צריך לקבוע תאריכים שיתאימו לכדורגלן הישראלי. איכשהו זה תמיד יוצא שהשחקנים נמצאים מעבר לשיא. או שזה לפני הליגה או שזה בסוף. אם היו עובדים על החלק הזה היה לנו סיכוי הרבה יותר טוב להצליח".

אבל זה לא מפתיע. זה הכדורגל הישראלי. נערות ליווי. הימורים בלתי חוקיים. חפיפניקיות.
"קודם כל זה השתנה. בשנתיים האחרונות כל הכדורגל הישראלי קפץ מדרגה בזכות ההישגים של מכבי חיפה והפועל תל אביב באירופה. אני יכול להגיד לך שזו תקופה שהיה כיף להיות שחקן כדורגל ולא משנה אם לא שיחקת באותה קבוצה. עצם ההישג מרים את הכבוד של שאר השחקנים".

ומה היה קודם?
"אני יכול להגיד לך שבתקופה שהתפוצצה פרשת נערות הליווי התביישתי להיות שחקן כדורגל. אנשים הצביעו עלינו ברחוב וזה לא היה נעים. אנשים חשבו שזה מה שכל השחקנים עושים לפני משחקים וזה משפיל להיות חלק מהדבר הזה. זו היתה תקופה קשה מאוד כי אנשים דיברו על שחקני הכדורגל בזלזול גדול".

ולמה שלא ידברו, הכדורגלן הישראלי לא חושב על המחר. עובדה, רבים נשארים בלי גרוש על התחת בסוף הקריירה.
"כולם חושבים שאנחנו מיליונרים, אבל מעטים השחקנים שהצליחו לעשות כסף בזכות הכדורגל. רוב השחקנים נותנים שנתיים שלוש טובות ואז נעלמים. בפרק זמן כזה אי אפשר לעשות כסף. רק הטובים והמתמידים יכולים להסתדר".

אתה מסודר כלכלית?
"אני מאלה שהצליח להסתדר בזכות הכדורגל. אני משחק 17 שנה ברמה הגבוהה ואני מסודר כלכלית. הילדים שלי יכולים לישון בשקט. יש לי בתים, יש לי רכוש, אבל אני לא מיליונר".

אפרופו מיליונר, ביום שלישי הבא הרבה מאוד מובטלים ילכו לקלפי.
"זה אחד הדברים שהכי מפריעים לי כאן במדינה. קשה לי להבין איך יש מצב שלאנשים אין מה לאכול . אני חושב שהממשלה הבאה צריכה לטפל קודם כל בעוני כי המצב המדיני לא ישתנה בשנים הקרובות. זה צריך להיות בראש סדר העדיפויות. אני משקיע הרבה מאוד מחשבה איך לעזור לאותם אנשים שפותחים את המקרר ומגלים שאין להם מה לאכול".

ולפני יום שלישי מכבי מגיעה בשבת לנתניה. נקמה?
"אני לא מחפש נקמה אני מחפש נצחון. במשחק הראשון בקרית אליעזר התרגשתי אבל עכשיו בשבילי זה עוד משחק על שלוש נקודות".

הם בתקופה קשה.
"הם במקום השני עם אותם נקודות של המקום הראשון. יש להם ירידת מתח אבל זה דבר טבעי. השאלה איך הם יתמודדו עם זה. מה שחשוב זה שהם לא ידרדרו לגמרי. שלא יפלו. אם הם יעברו את השלב הזה הם ייקחו אליפות".

אבל זו לא אותה קבוצה של ליגת האלופות.
"אבל זה דבר טבעי. כי ברגע ששחקנים במכבי הגיעו לצ'מפיונס ליג הם התחילו לרחף באוויר. אני ראיתי את המשחקים שלהם ולא האמנתי שמדובר באותם שחקנים שהתאמנתי אתם לפני שלושה חודשים. כל אחד מהם היה כמה רמות מעל היכולת שלו. הירידה הזאת עכשיו טבעית מאוד ומצד שני הם צריכים לא להילחץ".

ניצחון שלכם יכול להכניס אותם למערבולת.
"ניצחון כזה יכול לתת לנתניה עוד שלוש נקודות".