אהרל'ה ויסברג | מאחורי הקלעים

בריאנט, או, בריאנט: מכבי תל אביב כבר לא חייבת להיות מופע של איש אחד

"טעות שלי", סימן אלייז'ה בריאנט ונתן את האות להתפוצצות. "ג'ורדן לויד שלי", החליט אותלו האנטר ושיתק את הכוכב הנוצץ מבלגרד. הצהובים שוב סיבכו את עצמם, אבל הצליחו למצוא גיבורי ניצחון שאינם עונים לשם סקוטי ווילבקין

דני אבדיה מדבר לקראת פתיחת העונה של וושינגטון (עריכה: ניר חן)

רגע של משחק, טייק 1

4:19 דקות לסיום המשחק, אמש (חמישי). מכבי תל אביב שוב מגיעה לרגעי ההכרעה, שוב מוצאת עצמה במינוס ושוב מבצעת שגיאות מיותרות. אלייז'ה בריאנט מתחיל חדירה לסל, אבל לא מבחין ששעון הזריקות אזל. 69:70 לכוכב האדום בלגרד. בדרכו להגנה הוא מצביע על חזהו ומסמן לחבריו: "טעות שלי".

הפיצוי הגיע במהירות, ודווקא הטעות הפטאלית הובילה להתפוצצות. 37 שניות מאוחר יותר ירה בריאנט שלשה - הראשונה שלו - ומחק את הפיגור האחרון של הצהובים. 70:72. עוד 42 שניות חלפו, ובריאנט צלף עוד שלשה. 70:75. וכשעל השעון נותרו 27 שניות הגיעה השלשה השלישית, שקבעה 71:78 ונעלה את הניצחון.

במשך 34 דקות שוטט אמש בריאנט על הפרקט בהיכל. 4 נקודות, 0 שלשות ו-25% מהשדה היו לו עד אז; 14 נקודות, 3 מ-3 לשלוש ו-80% מהשדה היו לו מאז.

וזה, אם תרצו, ההבדל המהותי בין אלייז'ה לג'וני, בין בריאנט לאובריאנט. 0 במקום 00 על הגופייה, ו-0:1 במאזן הניצחונות.

עוד בוואלה! NEWS

"אם 'עיר מקלט' לא היה מצליח, לא הייתה לי קריירה ולא הייתי מתראיין פה"

לכתבה המלאה
(צילום: דני מרון)

רגע של משחק, טייק 2

3:30 דקות לסיום, קיבל ג'ורדן לויד את הכדור. עמנואל טרי יצא לחסימה, והחילוף האוטומטי בהגנה הותיר את אותלו האנטר כשומרו של הכוכב הנוצץ מבלגרד. 21 נקודות היו לאמריקני עד אותו רגע, אבל הסנטר שממול הפגין אסרטיביות ואגרסיביות, נצמד אליו כדי שלא יתפתה לזרוק מבחוץ, והרשים גם בעבודת רגליים מאומצת כדי לא לאפשר לו לחדור. לויד לקח זריקה קשה והחטיא.

דווקא בערב שבו האנטר רשם שיאים עונתיים בדקות (30), במדד (24), בריבאונדים (10) ובאסיסטים (3), נותר בריאותיו מספיק אוויר כדי לבצע את הסטופ ההגנתי המוצלח והחשוב ביותר. וזה יותר מצירוף מקרים סמלי.

אם יש שחקן שהמחיש יותר מכל אחד אחר את הקסם שאבד למכבי תל אביב מהעונה שעברה, זהו האנטר. אבל אחרי שבוע שבו הקפיץ את ממוצעיו מ-7 ל-13.5 נקודות, מ-5 ל-8.5 ריבאונדים וממדד 8.2 ל-20.5, והעלה את אחוזיו מהשדה מ-45 לכמעט 65 - אולי אפשר להכריז בזהירות שהמחזה אותלו שוב על הבמה.

(צילום: דני מרון)

אלוף פיקוד העומק

בסוף השבוע שעבר, לאחר שהתפזר אבק האכזבה מהמותחן נגד אולימפיה מילאנו, הצליח יאניס ספרופולוס לאתר סימני נפט מתחת למתחם חדרי ההלבשה ביד אליהו. אחרי שבועות חלשים ומפוהקים, הוא סוף סוף קיבל תצוגות חיוביות מבריאנט ומהאנטר, והחליט להפקיד את מבטחו בידיהם. לכן, העובדה שדווקא שניהם הצטיינו גם אתמול יכולה לטמון בחיקה משמעות רבה.

בחסות הבור הקבוע שנפער ברבע הראשון, הוזעק האנטר מהספסל בפיגור שיא מול הסרבים (16:9). כל ההתקפות עברו דרכו, הוא ריחף לאליהופים בזה אחר זה, ובתוך פחות משלוש דקות כבר נגע בממוצע העונתי שלו וניקה את ההסתבכות שבדרך.

בריאנט, שהמרכיב העיקרי שחסר במשחקו הוא עקביות, הצליח בסופו של דבר לרשום ציון דרך משמעותי: לראשונה מאז הצטרף למכבי תל אביב, ניפק האיש שני משחקי יורוליג רצופים עם 15 נקודות ומעלה.

הם לא היו לבד. המאמן היווני אזר לראשונה אומץ, העלה את כריס ג'ונס כרכז בחמישייה הפותחת וגילה שלא אירע שום אסון; הוא הצליח לקבל דקות מוגבלות, אך אנרגטיות וחיוביות, מעומרי כספי ובעיקר מג'ון דיברתולומאו - ולפתע הרגיש שיש בסגל שלו מספיק עומק כדי להעביר אמירה חשובה לשחקניו.

כי כשכל הדברים הללו קורים ומתרחשים, ספרופולוס יכול להרשות לעצמו לבצע פעולה פשוטה: לספסל את מי שמזיק לו. אין זה מקרי שדווקא אתמול רשמו אנטה ז'יז'יץ' וטיילר דורסי שיא שלילי בדקות משחק. ז'יז'יץ' לא מצא את עצמו מול הפיזיות מצד אחד, והקפיציות מצד שני, של הקו הקדמי באדום; ודורסי? מאז 16 הנקודות שקלע בטיול נגד ז'לגיריס קובנה, הוסיף עוד 15 נקודות בארבעה משחקים יחד.

כשהוא קולע 23 נקודות, אבל גיבורי הניצחון הם אחרים, זהו סימן חיובי. סקוטי ווילבקין (צילום: דני מרון)

זה לא שכל הבעיות נפתרו, רחוק מכך. חלק מהחוליים הרגילים התגלו במערומיהם. ספרופולוס שוב לא היה חף מטעויות בניהול הרוטציה: בשש הדקות הראשונות של המחצית השנייה עצרה קבוצתו את הכוכב האדום על 1 מ-8 מהשדה ו-4 איבודים, וברחה ליתרון שיא (39:52), ובמקום "להרוג" את המשחק בחר היווני להוריד את ווילבקין ובריאנט למנוחה, ושכח אותם על הספסל. ווילבקין חזר ב-55:56, ובריאנט עלה לשחק שוב רק ב-64:64.

המאמן התקשה למצוא את ההרכב הנכון גם בקו הקדמי; 7:10 דקות לתום המשחק, בעודו מחפש את התמהיל, הותיר את דראגן בנדר בעמדת הסנטר. פחות מדקה וחצי מאוחר יותר, ז'יז'יץ' והאנטר מצאו עצמם זה לצד זה בשתי עמדות הפנים.

ובסוף, כדי להיצמד לטוב ולשמור על הפן החיובי, העובדה שמבשרת בצורה הכי ברורה על סימני בריאות במכבי תל אביב היא זו: אף שווילבקין הפגין את אחד ממשחקיו הטובים העונה, ודורג ראשון בקבוצה בדקות (30), בנקודות (23) ובמדד (26), גיבורי הניצחון היו בכלל שניים מחבריו. כאמור - עומק.

לא בגלל בחירת הזרים מאתר המנהלת, אלא בשביל האווירה. סשה אוברדוביץ' (צילום: דני מרון)

איש אחד שמרעיש כמו 10,000 צופים

עם כל הכבוד לניצחון ביתי על הכוכב האדום, כדי לצאת באמת לדרך חדשה, תצטרך מכבי תל אביב לחפות על ההפסדים המיותרים שכבר ספגה - ולנצח לפחות באחד משלושת משחקי החוץ הרצופים שמצפים לה בשבועיים הקרובים (בוויטוריה, בווילרבאן ובברצלונה). נשמע מסובך? לא בהכרח ולא תמיד. בעידן הקורונה נטול הצופים, נמחק יתרון הביתיות באופן כמעט מוחלט; עד כה העונה ביורוליג היו 50 ניצחונות לקבוצות המארחות ו-46 לאורחות.

אירועי אמש ממחישים זאת. פנאתינייקוס ואלבה ברלין, שבמשחקי ההשלמה ביום שלישי הובסו בפער מצטבר של 44 נקודות, הדהימו אתמול עם ניצחונות חוץ עצומים במילאנו ובוולנסיה. המפסידות, כמה לא מקרי ולא מקורי, היו אלה שחגגו יומיים קודם לכן ונותרו מרוקנות ומותשות: האיטלקים שהפסידו לפאו הם אותם אלה שהביסו את הגרמנים, והספרדים ספגו 100 נקודות 48 שעות לאחר שקלעו 100 וניצחו בברצלונה במסגרת הליגה.

כך או כך, בין אם מכבי מתחילה במסע ההיחלצות ובין אם הבליחה רק לערב אחד, עולה מסקנה אחת מתבקשת: המאמן הבא שלה צריך להיות סשה אוברדוביץ'. לא בגלל יכולת ניהול המשחק, בחירת הזרים (באמצעות אתר מנהלת הליגה) או התרגילים היצירתיים, ואפילו לא בגלל שם המשפחה - אלא לפחות בשביל האווירה. כשהאיש הזה על הקווים, הוא מפיק לבדו רעש של 10,000 צופים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully