בליל ראשון קרה מאורע היסטורי, כאשר אנדרטייקר (מארק קלאוויי) הכריז על פרישה סופית מהזירה לאחר 30 שנות קריירה ב-WWE.
לכבוד סיום הקריירה של אחד המתאבקים האייקונים ביותר שהיו בעולם ההיאבקות המקצוענית, סיכמו עדי כפיר ואבירן טוניס מפודקאסט ההיאבקות "טוטאל סלאם" את הרגעים הגדולים של הדמות שכבשה את ישראל בתחילת שנות ה-90 עם סיפורים אישיים ומאחורי הקלעים.
טוניס התחיל ואמר: "אני לא חושב שאנדרטייקר יחזור שוב לזירה להתאבק, הוא ביקש מווינס מקמהן שיכבד את החלטתו לפרוש ולא לשוב לזירה. הייתה לו קריירה מאד מוצלחת, אולי הכי מוצלחת בתולדות ב-WWE. אנחנו, בתור ילדי שנות ה-90 שגדלו על אנדרטייקר, אני זוכר אותו בתור משהו מיתי. בשנים הקשות של 95-97 אנדרטייקר היה המנהיג מאחורי הקלעים, בחדר הלבשה. ברגע שהוא נשאר שם והיה לו את היחס הזה מווינס ידעת שהוא היה הרף שצריך להגיע אליו כדי להצליח ב-WWE, וזה משהו שנשאר איתו עד סוף הקריירה. בשנים האחרונות בקריירה שלו, שהתחיל להופיע רק באירועים גדולים הוא התחיל לעבוד רק עם אנשים שהוא יכול לסמוך עליהם כמו שון מייקלס וטריפל אייץ'. הקרב שלו מול שון מייקלס ברסלמאניה 25 מבחינתי הוא הקרב הכי טוב ב-WWE אי פעם".
כפיר המשיך והוסיף: "אנדרטייקר היה נראה כל כך שונה לאורך כל הקריירה מהשאר, הגודל שלו, האתלטיות שלו והאימה שהוא הביא איתו לשולחן היה משהו שלא נראה לפני. אפשר רק להיזכר בהופעת הבכורה שלו שילדים התחילו לבכות בקהל מהפחד. מההתחלה הוא היה חתום על רגעים אייקונים כמו קרבות הארון מול יוקוזונה והעזרה מצ'אק נוריס, קרב האנדרטייקר נגד אנדרטייקר והמעבר מאפור לסגול. בשנים 95-97 שהיו השנים הקשות של WWE במלחמות יום שני מול WCW, עצם זה שאנדרטייקר נשאר ולא עזב הייתה אחת הסיבות המרכזיות שהארגון של מקמהן נשאר בחיים ולא פשט את הרגל. אפילו שינוי הדמות הזמני בתחילת שנות ה-2000 מהקברן לאופנוען לא גרמה לקהל להפסיק לאהוב אותו, הוא אולי המתאבק היחיד ששינה את הדמות שלו מהקצה אל הקצה והקהל המשיך לכבד ולעודד אותו".