זהב טהור: דויד סילבה מרגש ומצעיד את ריאל סוסיאדד לפסגה

"אנחנו רוצים את דויד", אמרו ראשי אייבר להנהלת ולנסיה בקיץ 2004. "דויד לומבאן? הוא עדיין צעיר מדי", השיבו העטלפים. "לא, דויד סילבה", תיקנו באייבר. "אבל למה?" תהו אנשי ולנסיה.

אייבר היתה אז קבוצת תחתית קטנה בליגה השניה, שלא העזה לחלום ברצינות על עליה. דויד לומבאן, בלם גבוה וחסון, עשוי אולי היה להתאים. מה הם מצאו בדויד סילבה, נער בן 18 מהמילואים של ולנסיה שנראה עדין ושברירי, לא ממש בשל לכדורגל האמיתי של הגברים? הוא בקושי הסתגל לליגה השלישית, ולא ממש קיבל שם הזדמנויות. מה לעזאזל הוא יעשה באייבר הקשוחה מחבל הבאסקים? על הנייר, זה לא היה רעיון מבריק, אבל המאמן חוסה לואיס מנדיליבר סבר אחרת, קיבל אותו בהשאלה - וצדק.

החורף של 2005 היה קר במיוחד בחבל הבאסקים. המון שלג ירד שם, האימונים התקיימו על מגרש בוצי וקפוא, אבל סילבה איכשהו הרגיש כמו דג במים. הוא הפך ללהיט בעיירה הצנועה, התאקלם במהירות, והיה לו חלק עצום בכך שאייבר דהרה לצמרת הגבוהה. היא פיספסה בסופו של דבר את ההעפלה ההיסטורית לליגה הבכירה על חודן של שלוש נקודות, אבל היתה לשנה הזו השפעה עצומה על הקריירה של הקשר הצעיר. זו היתה חוויה מכוננת, בשני היבטים לפחות.

ראשית, הוא למד להסתגל לתנאים לא מוכרים. הילד שנולד באיים הקנאריים, בעיר ארגינגין בה הגיח לאוויר העולם גם חואן קרלוס ואלרון האגדי, התמודד עם אתגרים חדשים לחלוטין, והעונה באייבר הכינה אותו היטב גם לפרמיירליג. כאשר הצטרף למנצ'סטר סיטי מוולנסיה ב-2010, תמורת מחיר מגוחך של 25 מיליון ליש"ט, הוא ידע למה אפשר לצפות, והאקלים בצפון-מערב אנגליה לא היה לו זר לחלוטין.

שנית, הוא התאהב בחבל הבאסקים, או ליתר דיוק במחוז גיפוסקואה. כ-50 קילומטרים מפרידים בין אייבר לסן סבסטיאן, העיר המרהיבה עם חופים נהדרים וסלעים עוצרי נשימה שנופלים למפרץ ביסקאיה. היא ידועה גם כאטרקציה קולינרית יוצאת דופן ובחיי לילה נהדרים, ושחקני אייבר נוהגים באופן טבעי לבלות בה בתדירות גבוהה. כך עשה גם סילבה. כאשר הכריז באוגוסט על מעבר סנסציוני לריאל סוסיאדד, הוא ציין כי רצה "לחזור הביתה" - ולא שיקר. אמנם הוא ממש לא גדל בגיפוסקואה, אך היא קרובה מאוד לליבו. כבר בגיל 18 הוא מצא חיבור לתושביו. הנוסטלגיה הזו גרמה לו לזרוק לפח סיכום שכבר הושג עם לאציו.

המעבר לאולימפיקו הרגיש כמו צעד מעניין עבור האמן בן ה-34. צורת המשחק של סימונה אינזאגי מצא חן בעיניו, ההרפתקה באיטליה היתה חושפת אותו לתרבות חדשה ומסקרנת, לואיס אלברטו סיפר לו דברים טובים על עיר הנצח, וגם צבע החולצה התאים אחרי עשור בתכלת. ואולם, סילבה עקב ממנצ'סטר הרבה יותר אחרי הליגה האיטלקית, וראה כיצד ריאל סוסיאדד מתפתחת למכונה התקפית מהנה בהשראתו של המאמן אימנול אלגואסיל. את העונה שעברה היא בילה בצמרת, וגם קריסה משמעותית אחרי פגרת הקורונה לא מנעה ממנה לסיים במקום השישי ולהעפיל לליגה האירופית. יש לסגנון שלה קסם מיוחד, וקוסם מסוגו של סילבה יודע להעריך את הגישה הזו. אז כאשר הגיעה ההצעה המפתיעה, הוא הסכים תוך שעות ספורות.

זהו, למעשה, כל הסיפור. היו שגרסו כי ריאל סוסיאדד ניהלה משא ומתן חשאי עם הקשר מתחת לאפה של לאציו, בזמן שהנשרים הבטיחו לו פומבית מתנות ופינוקים, אבל המצב היה שונה ופשוט הרבה יותר. הבאסקים נכנסו לתמונה רק כאשר ריאל מדריד החליטה, באופן לא ממש צפוי, לקצר את תקופת ההשאלה של מרטין אודגור ולהחזירו לסנטיאגו ברנבאו. לפליימייקר הנורבגי, אשר סיפק עונה פנטסטית אשתקד, לא היה תחליף ראוי בסגל, ונדרשה פעולה מהירה בשוק ההעברות כדי למלא את החסר. "למה שלא נפנה לדויד סילבה?" אמר מישהו. ממבט ראשון, המחשבה הזו היתה לא מציאותית. ממבט שני, היא היתה הדבר הכי הגיוני והכי מתבקש. כאשר העיפו עליה את המבט השלישי, החוזה כבר היה חתום.

כך קיבלה ריאל סוסיאדד כוכב על בהעברה חופשית. היה זה פרס נאה על מדיניות נבונה לאורך זמן, כי דויד סילבה לא רק "חזר הביתה" - הוא הצטרף לפרוייקט מרתק. חברו הטוב צ'אבי אלונסו, יליד גיפוסקואה ובוגר האקדמיה המקומית, אשר כמעט זכה בצעירותו עם ריאל סוסיאדד באליפות מופלאה ב-2003, שב לפני שנה כדי לאמן את קבוצת המילואים. אז גם למאסטרו מהאיים הקנאריים יש כעת תפקיד חשוב בקידום הצעירים. בסגל הראשון של הקבוצה צעירים רבים, והם זקוקים למנטור. עבור הכוכב העולה החדש, מיקל אויארסבאל, היה דויד סילבה אליל ילדות, המודל האולטימטיבי לחיקוי, גם אם מבנה גופם ואופן הטיפול בכדור לא יכולים להיות שונים יותר. אז אנשי לאציו כעסו, והמנהל הספורטיבי איגלי טארה אפילו האשים את סילבה בחוסר כבוד, אבל את הספרדי זה לא הטריד יתר על המידה. הוא הרגיש שקיבל את ההחלטה המתאימה ביותר עבורו. והיה אפילו "סימן משמיים". אודגור פינה בדיוק את המספר 21 - המספר אותו לבש סילבה בנבחרת ספרד, במנצ'סטר, בוולנסיה, ואפילו באייבר. לעומת זאת, בלאציו הוא תפוס על ידי הכוכב המרכזי, סרגיי מילינקוביץ' סאביץ'.

ההתחלה לא היתה אידיאלית. עם הגעתו לחבל הבאסקים, התברר כי סילבה חיובי לקורונה, ולכן הוא החמיץ את שבועות האימונים הראשונים. הקשר הוותיק נעדר גם במחזור הפתיחה, ושולב רק כמחליף בבכורה המחודשת, בתיקו המאופס מול ריאל מדריד, אך לאחר מכן נכנסו העניינים להילוך גבוה. לאקסית ולנסיה הוא דווקא הפסיד, אך זו היתה המעידה היחידה של ריאל סוסיאדד בליגה העונה. מאז תחילת אוקטובר, היא סופרת שישה נצחונות רצופים, וצועדת בגאווה בפסגת הטבלה. זו הפתיחה הטובה ביותר שלה מאז 2002/03, ולסילבה יש חלק מרכזי בהצלחה. את שני הבישולים הראשונים שלו הוא רשם ב-1:4 על הואסקה, את השער הראשון - משום מה דווקא בנגיחה - הוא הרשית נגד האקסית הנוספת סלטה ויגו, אך השפעתו לא בולטת בנתונים הסטטיסטיים הבסיסיים. היצירתיות, הערמומיות, היכולת למצוא פתרונות לא שגרתיים - אלה התכונות שאיפיינו אותו תמיד. "מעולם לא ראיתי שחקן מוכשר יותר בשטחים מצומצמים", אמר עליו פפ גווארדיולה, וזה תקף גם עכשיו.

ובינתיים, מנצ'סטר סיטי מתקשה מאוד בלעדיו. בתחילת השנה ביקשו במועדון מסילבה לחתום לעונה נוספת, אך ההצעות לא היו משכנעות מספיק. הספרדי הרגיש שהן לא נעשו בלב שלם לגמרי, וכי הוא עלול להפוך לדמות שולית יחסית בסגל בגילו המתקדם. לכן הוא הצהיר על החלטתו לצאת לאתגר חדש ומרענן, הרבה לפני שידע לאן פניו מועדות. לאוהדי סיטי, שמעריצים אותו ומחכים להקמת פסל לכבודו, היתה זו בשורה מצערת - אך מעטים הפנימו עד כמה היא משמעותית מבחינה מקצועית. כעת, כאשר הקבוצה מתקשה מאוד להפוך אחוזי החזקת כדור למצבי הבקעה ומאבדת נקודות בקצב מדאיג, נחשפת עוצמת הבעיה.

זה אולי קצת מוזר, אבל גאונותו של קווין דה בראונה לא תמיד מספיקה, גם אם יש לצידו ברנרדו סילבה, ראחים סטרלינג, פיל פודן, ריאד מחרז, והרכש החדש והנוצץ מוולנסיה פראן טורס. כל זה טוב ויפה, אבל חסר שם החיוך השובב של סילבה, שידע לפרוץ הגנות בדרכו המיוחדת. מנצ'סטר סיטי סופרת כבר שישה משחקי ליגה רצופים בהם כבשה לכל היותר שער אחד, והפיאסקו המהדהד מול טוטנהאם של ז'וזה מוריניו כואב במיוחד. היא כבר ממש לא פייבוריטית לזכיה באליפות. אפילו ווסטהאם וקריסטל פאלאס כבשו יותר ממנה, שלא לדבר על אסטון וילה. ובמקביל, מתגאה ריאל סוסיאדד במאזן ההתקפה הטוב בספרד, עם ממוצע של יותר משני שערים למשחק.

אתמול (ראשון) היא דווקא הסתפקה לשם שינוי בשער בודד, בעיקר בגלל החמצות רבות, אבל גם זה הספיק כדי להשיג 0:1 בקאדיס ולשמור על המקום בפסגה, והאוהדים מתחילים לפנטז בזהירות - אולי לא על התואר, אבל לפחות על העפלה לליגת האלופות. במחזור הבא יפגוש סילבה בקרב צמרת את ויאריאל של אונאי אמרי, המאמן שטיפח אותו במסטאייה. שבועיים לאחר מכן, יש לו דייט גם עם אייבר של מנדיליבר. החיים מרגשים עבורו, והוא גם מביא לקבוצתו החדשה תשומת לב מיוחדת ברחבי תבל.

כי דויד סילבה הוא שחקן שאי אפשר לא לאהוב. נגיעותיו בכדור מרהיבות כמו צוקי סן סבסטיאן. אי אפשר לעמוד בפני הכריזמה שלו. הוא בין השחקנים הבודדים שנהנים מאהדה אוניברסלית. בזכותו, יש היום בעולם הרבה יותר אנשים שמחזיקים אצבעות לפרוייקט הנפלא של ריאל סוסיאדד ונחשפים לסגנון המשחק הנאה של אימנול. בזכותו, יקבלו אויארסבאל, אלכסנדר איסק ומיקל מרינו חשיפה גדולה יותר. גם אם רצף הניצחונות ייקטע בסופו של דבר, החתמתו היא זהב טהור.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק