לוחם ה-MMA נתן לוי, שעשה היסטוריה והפך לישראלי השלישי שהצטרף ל-UFC, התארח ביחד עם אישתו דנה יודלביץ' אמש (חמישי) בפודקאסט הלחימה "טייקדאון" עם ארקדי סצ'קובסקי ועידו פריינטה, והאורח הנוסף עדי כפיר שמלווה את נתן מתחילת קריירת ה-MMA שלו.
נתן ודנה סיפרו על המסע האישי והמשפחתי שהם חוו מהרגע שהחליטו לארוז ביחד את החפצים ולעבור מישראל ללאס וגאס כדי להגשים את החלום, ההקרבות שהיו במהלך המסע עד שהגיע הטלפון המיוחל.
נתן התחיל וסיפר על התחושות בבית כשהגיע הטלפון לקרב שהוביל לחוזה ב-UFC: "לא אומרים לדוד דיינה, אם יש הצעה אז לוקחים. דנה קפצה בבית וצעקה מהתרגשות ושזו הזדמנות מטורפת, אני הייתי בלחץ אטומי. נכנסתי כבר למצב לחימה - מצד אחד הרגל שלי כבר רועדת ובא לי עכשיו כבר להיכנס לכלוב ולהילחם, מצד שני אולי אף פעם לא בא לי להיכנס לזירה. אולי יקרה משהו ויתבטל הקרב. אמרתי לעצמי שאני לא מפספס את ההזדמנות הזו, כבר הרגשתי שאני מגה בשל אליה. תמיד לקחתי את הזמן, לא מיהרתי לשום מקום. תמיד שאלו אותי מתי UFC ואני תמיד הרגעתי את המצב ורציתי לקחת את צעד צעד. היום אני כבר במצב שזהו, הגיע הזמן לעוף קדימה ולא כזה משנה לי מי היריב שלי ומה הרקורד שלו".
דנה הוסיפה: "אני אמרתי לנתן שכדאי לדבר עם המאמן שלו ג'ימי, הוא פשוט גאון אסטרטגי וטקטי ותמיד יודע איזה קרב לקחת ובאיזה תזמון. אמרתי אם הוא נותן את האישור אז הולכים על זה, נתן התפתח והגיע לרמה כל כך גבוהה שהוא בשל לזה. לדעתי צריך לקפוץ על ההזדמנויות האלו, במיוחד עכשיו שזו תקופה כל כך משוגעת. מתפנים המון מקוות בקרבות, וברגע שהמגיעה הזדמנות צריך לקפוץ עליה בשתי ידיים ובסופו של דבר זה מה שעשינו".
על ההקרבות המשותפות שכל אחד מהם היה צריך לעשות במהלך המסע, נתן התחיל ואמר: "כשאני ודנה רק נהיינו הכרנו ונהיינו ביחד, אמרתי לה שאני מת להיות איתה אבל שתיקח בחשבון שעוד שנה אני עוזב לארצות הברית כדי להיות לוחם UFC. מראש שמתי את כל הקלפים על השולחן, והיא אמרה שמבחינתה אין שום בעיה. זה לא קרה ישר, בהתחלה אני טסתי כמה פעמים לבד לכמה חודשים ואז הייתי חוזר לארץ. רק לפני 3 שנים באמת עברנו ביחד לווגאס, דנה עזבה את העבודה שלה כמתכנת, בחורה חכמה מאוד. לא כולם רק הולכים מכות אצלנו במשפחה. היא בעצם עזבה את הכל ובאה איתי אל הלא נודע. הצעתי לה נישואים ממש לפני הקרב המקצועני הראשון שלי, ועדיין הכל היה בגדר חלום. לא יכולתי להבטיח שאהיה ב-UFC, זה היה הימור, פנטזיה מסוימת. אני לא הייתי בטוח שאני מנצח את הקרב הזה, לא ידעתי מה יהי, אבל ידעתי שאני בא לתת הכל, שהוא סגור איתי בכלוב ולא להיפך, באתי משוחרר ובגישה של להרוג או להיהרג".
דנה המשיכה את ושיתפה את הצד שלה בסיפור: "כשהודעתי בזמנו לראש צוות שלי בעבודה שאני עזובת, הוא אמר לי שבאיזשהו מקום אני סוג של משקיעה בסטארטאפ. הכל אצלו ראש מתוכנן לשלבים, הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה וצריך לעשות בכל שלב. הייתה תקופה שנתן היה טס ל-3 חודשים להתאמן ולחפש קרבות ואז בא ל-3 חודשים לארץ, סוג של קשר מרחוק כזה. ואז, קרתה לי טרגדיה משפחתית כשאבא שלי נרצח ועוד ביום הולדת שלי. אין לי אחים, אין לי אחיות, אמא שלי נפטרה כשהייתי בת 8 מסרטן. פשוט בין רגע נשארתי יתומה. כשזה קרה נתן עזב הכל, כל מה שהתחיל לבנות בארצות הברית ועלה על טיסה לארץ כדי להיות איתי. זה היה בהתראה כל כך קצרה שלא הייתה לו עבודה קבועה כי הוא כבר סגר את קבוצת הקראטה שהייתה לו. איך שהוא חזר עברנו לגור ביחד בסוג של בום, ובעצם הוא עשה הקרבה מטורפת עבורי בעייני כי הוא עצר את החלום שלו כדי לבוא ולתמוך בי וזה לקח את הקשר שלנו למצב שאין אפשר לשבור".