כאשר ביברס נאתכו פתח את הלב לפני המשחק אמש (ראשון) מול צ'כיה ושיתף בתחושות שהביקורות עליו לא מקצועיות, היה ברור שהוא ייבחן על כר הדשא בזכוכית מגדלת. בכל משחקי הנבחרת בשנה האחרונה יש רוטינה: קודם כל התקשורת בודקת מה התפוקה של ערן זהבי, אחר כך בודקים מה מעמדו של המאמן, וכל יתר הנושאים נדחקים לשוליים.
אלא אם ביברס נאתכו משמיע קול.
נאתכו הוא בחור תקשורתי ופתוח. לאורך השנים הוא מכבד כמעט כל מי שמבקש לראיין אותו, מדבר בכנות, וכמעט בכל פעם מצליח לספק ציטוט שמעורר אנטגוניזם.
לא תמיד מפרשים אותו כמו שצריך. כשנאתכו מדבר על ביקורת לא מקצועית נגדו, הוא לא רומז לגזענות אלא מצביע על הרמה הכללית של הפרשנים בישראל. "לא סתם אני כבר 10 שנים בחו"ל", אמר רק לאחרונה. בשיחות סגורות לאורך השנים הוא הביע סלידה מביקורות על שחקני נבחרת מצד סוכנים או בעלי אינטרסים, וטען שחלקם לא אובייקטיבים לגביו. כשאייל ברקוביץ' הריץ את הקמפיין שלו לאימון הנבחרת והעלה שוב ושוב את סוגיית הימנעותו של נאתכו משירת ההמנון, קשר פרטיזן קיבל מעין הוכחה לכך שהאש שהוא סופג אולי קשורה גם בקהילה שממנה הוא מגיע.
דבר אחד ברור: אין בביקורות כלפי נאתכו ברשת ובקהל הרחב שום דבר גזעני. ביברס הוא דמות אהודה בכדורגל הישראלי. הוא עזב את הפועל תל אביב בגיל צעיר, ורחוק מלייצר אנטגוניזם כמו ערן זהבי, לצורך ההשוואה. מעבר לכך, נאתכו הביא הרבה כבוד לכדורגל הישראלי כשגריר ברוסיה, ביוון וכיום בפרטיזן בלגרד. הוא תמיד זוהה כגשר בין היהודים לערבים בנבחרת. כשבירם כיאל ועוד מספר שחקנים ערבים העלו את תמונת "הבוסים" המפורסמת, נאתכו היה הראשון שניגש אליו באוטובוס ואמר לו שזה לא בסדר ולא מתאים למרקם החברתי שבונים בנבחרת. הוא תמיד עוזר לפתור כל מתיחות בתוך חדר ההלבשה ומחבר בין השחקנים.
מקצועית, נאתכו של שנת 2020 הוא עדיין בגדר חידה. מצד אחד לא מעט פרשנים חושבים שהוא כבר לא מספיק טוב כדי להיות שחקן הרכב קבוע בנבחרת, אך מנגד כבר שנים שכל המאמנים ממשיכים לתת לו קרדיט ב-11. מה הסיבה לכך? אחרי אחד ממשחקי ליגת האומות מאמן הנבחרת לשעבר אנדי הרצוג הסביר: "אני מאמין גדול בשינויים ורוצה לתת את המושכות לצעירים, אבל הצעירים בישראל בעמדות האלה לא יציבים, וקצת לחץ יגרום להם לקרוס. נאתכו משחק בתפקיד מכריע, זה לא עוד שחקן כנף. אולי הוא פחות מהיר מבעבר, אבל אני סומך עליו. הוא בעל הבית שלי במרכז השדה".
בדצמבר יוחלט אם וילי רוטנשטיינר ימשיך או שבהתאחדות יפקידו את המפתחות בידיו של מאמן אחר. יכול להיות שהמאמן הבא שייבחר, יסיק מסקנה כי כחלק מהשינוי בנבחרת, המעמד המקצועי של ביברס נאתכו צריך להשתנות.
זו תהיה החלטה לגיטימית, אבל באותה נשימה יהיה ברור ששחקן עם אישיות כמו של נאתכו חייב להישאר חלק מהנבחרת, גם אם בתפקיד זניח יותר. להבדיל משחקנים אחרים שלא מוכנים לשמוע על האפשרות לשבת על הספסל בנבחרת, נאתכו אולי יתאכזב אך ירצה להמשיך לתרום. הוא יביא ניסיון, יסייע לדור הצעיר וימשיך להיות חלק משמעותי מאוד בנבחרת - עם או בלי להיות באנקר בהרכב.