אירועי ליל אמש על ציר הזמן
1:51 דקות: ההחטאה הראשונה של מכבי תל אביב לשלוש
4:46 דקות: נעלם היתרון האחרון של ז'לגיריס קובנה
4:46 דקות: נרשם היתרון הראשון של מכבי תל אביב
10:00 דקות: מכבי תל אביב מגיעה ל-10 נקודות יתרון
12:53 דקות: מכבי תל אביב מגיעה ל-20 נקודות יתרון
15:30 דקות: החטיפה השנייה והאחרונה של ז'לגיריס קובנה
16:11 דקות: הנקודות הראשונות של סקוטי ווילבקין
18:39 דקות: ההחטאה השנייה של מכבי תל אביב לשלוש
19:29 דקות: מכבי תל אביב מגיעה ל-30 נקודות יתרון
24:40 דקות: ריבאונד ההתקפה היחיד של מכבי תל אביב
25:12 דקות: השלשה היחידה של ז'לגיריס קובנה במשחק
29:13 דקות: השלשה העשירית של מכבי תל אביב
29:13 דקות: דראגן בנדר מגיע לראשונה לדאבל פיגרס ביורוליג
39:24 דקות: סל הבכורה של דורי סהר בקריירה האירופית
הסימנים המקדימים לא היו מעודדים בעליל. בשיאו של המשבר הממשי הראשון שהוא חווה כמאמן מכבי תל אביב, לוח המשחקים זימן ליאניס ספרופולוס מפגש דווקא עם הכבשה השחורה שלו - ז'לגיריס קובנה, זו שהוא לא הצליח לנצח מאז נחת בישראל; זו שהכניעה אותו בשמונה מתשעת המשחקים האחרונים ביניהם; זו שהעפילה על חשבונו לפיינל פור, ובדיעבד עלתה לו בג'וב באולימפיאקוס.
ואם ההיסטוריה הזאת אינה מספיקה, אז היווני גילה שהוא גם ייאלץ להסתדר ללא אותלו האנטר. דבר כזה קרה לו רק פעם אחת במכבי, במהלך העונה שעברה. והוא הפסיד באותו ערב. לז'לגיריס, איך אפשר אחרת. אבל הפעם התהפכה התמונה: דווקא היעדרותו של הסנטר הוותיק היא זו שטרפה את הקלפים וסידרה מחדש את החיילים. מבחירה או שלא, היא חוללה סדר נכון ברוטציה של הצהובים.
בשל העובדה שמכבי תל אביב הופיעה עם אנטה ז'יז'יץ' כסנטר בודד בסגל, נגרע מקומו של דראגן בנדר מהחמישייה הפותחת. כלומר, זו סיבה אחת, ואפשר לחשוב על עוד כמה כאלה לשנמוך במעמדו. כך או כך, ספרופולוס ויתר על שירותיו כגבוה שני בעמדת הפאוור פורוורד ועל הציוות הכבד והלא יעיל של שני הקרואטים יחד. הוא העלה ליינאפ נמוך יותר, אך אגרסיבי ואתלטי לא פחות, עם אנג'לו קלויארו בעמדה מספר 4, ולידו סנדי כהן (השלישי) ב-3.
לא מול כל יריבה זה יספיק (אהמ, אהמ, ניפגש ביום רביעי ב-19:30 במדריד), אבל זה היה פתרון אידיאלי נגד ז'לגיריס. הרבה סגולות התגלו העונה בקבוצה הליטאית, אבל ההגנה בצבע אינה אחת מהן. בזה אחר זה רשמו הסנטרים היריבים משחקי שיא נגדה: אדי טבארס המטיר 22 נקודות ב-100 אחוזים מהשדה, 12 ריבאונדים ומדד 34; בריאנט דאנסטון הגיע ל-20 נקודות ומדד 32, מוסטפה פאל הציב רף זמני של מדד 27, בויאן דובלביץ' רשם מדד 21 וג'ונאס ג'רבקו חגג עם 30 כגבוה שני.
בהיעדרו של האנטר, התחדדה העובדה שלמכבי אין איש מטרה בצבע. כלומר, יש לה, וקוראים לו ז'יז'יץ', אבל אין כל כך מי שיאפס כוונות ויפעיל אותו. אז היא הלכה בדרך ההפוכה, ופעלה בניגוד להרגלים שסיגלה לעצמה. מרטין שילר, עם תבנית החילופים הקבועה והחלוקה הברורה לעמדות בקבוצתו, נותר חסר אונים.
אין לטעות - ז'לגיריס היא אחת הקבוצות היותר מאומנות ביורוליג (לפחות עד אמש בשעה 21:10), והיא ידעה היטב לקראת מה היא הולכת, או לפחות כך חשבה. בהתקפה הראשונה היא תקפה את נקודת התורפה ההגנתית של ז'יז'יץ' מול הפיק אנד רול, וסטיב ואסטוריה הקפיץ את ז'ופרי לוברן להטבעה נוחה; שניות ספורות אחר כך, בצד השני של המגרש, מסירה פנימה לאותו ז'יז'יץ' הובילה מיד לשמירה כפולה והולידה איבוד כדור צהוב.
בתוך פחות משתי דקות וחצי כבר מצאה עצמה מכבי בפיגור 8:2, אבל לא הייתה לה סיבה להרגיש שלא בנוח. שבוע אחרי ה-11:0 לאנאדולו אפס, וחודש אחרי ה-12:2 לחימקי מוסקבה, מה זה כבר מינוס שש. הליטאים נראו חדים וממוקדים: כל פיק אנד רול בהתקפה הצהובה גרר שאגות אזהרה מהספסל הדרומי של הקבוצה האורחת, אבל אט אט, ככל שהשתנתה התמונה על הלוח, פחתו הקולות מכיוון המחליפים, עד שנדמו.
כהן, האיש וארבע השלשות מגמר האליפות נגד מכבי ראשון לציון, מחק את הפיגור האחרון עוד לפני שמלאו חמש דקות למשחק. בשוויון 12:12 נכנס בנדר, והצהובים לא הביטו עוד לאחור. העובדה שהוא הוגבל לעמדת הציר בלבד פתחה את המשחק כולו לאפשרויות נוספות, ואילצה את ספרופולוס לצאת מהתבנית הקבועה. הקרואטי לקח את אוגוסטין רוביט, מרטינאס גבן ולוברן לטיולים באזור הקשת, וההשפעה הייתה רב מערכתית: קלויארו ועוז בלייזר הוסבו לעמדות הפנים, וכבר לא שיחקו כסמול פורוורדים, ולפתע נאלץ/בחר היווני לשחק עם שלושה גארדים.
כן - שלושה גארדים, במכבי תל אביב מודל 2020/21, הם אינם דבר של מה בכך. ביתרון זעום של 14:18 הופרח בלון הניסוי, וזה לצד זה צעדו כריס ג'ונס, סקוטי ווילבקין וטיילר דורסי. יחד איתם, במשך פחות משבע דקות, טסה הקבוצה ל-4:23, כשבכל סל וסל מעורב אחד מהם כקולע ו/או כמוסר. הצהובים פגעו באותו זמן ב-7 מ-8 מהשדה, בעוד יריבתם נעצרה על 2 מ-8. בנדר, האיש שעמד על 55- במדד הפלוס/מינוס עד אתמול, הגיע ל-23+ רק במחצית הראשונה.
מכבי ירדה להפסקת המחצית ביתרון לא מינימלי של 23:53, כשהמדד הקבוצתי מורה על 9:69, ואת ההבדל - באופן פשטני - עושות השלשות: הצהובים עמדו על 9 מ-11, והירוקים על 0 מ-7. בסך הכל, 0:27 בנקודות מחוץ לקשת ב-20 הדקות הראשונות (ו-3:33 לאורך הערב כולו).
ולא, מכבי תל אביב לא שברה שיא. היו לה מחציות תכליתיות כמעט באותה מידה בתקופת ספרופולוס (32:55 בוויטוריה, מחר לפני שנה; 21:41 אשתקד על פנרבחצ'ה; 35:57 על ברצלונה לפני שנתיים), וב-2013 היא טסה עם דיוויד בלאט ליתרון גבוה עוד יותר, 27:61 בהפסקה נגד בשיקטאש, בדרך לניצחון 58:101.
קצת לפני חצות, כשהגיע הביתה, התעדכן ספרופולוס בתוצאות משאר משחקי היורוליג. אז אולי ז'לגיריס כבר אינה הכבשה השחורה שלו, אבל מי שהפך אותה לכזו - לא פירגן לו אפילו להחזיק בתואר המנצח הגדול של הערב. שרונאס יאסיקביצ'יוס דאג שהפער הגבוה ביותר אתמול יירשם על שמו, עם ה-55:97 של ברצלונה על פנרבחצ'ה.