יאן וסלי יודע היטב איזו קבלת פנים הייתה אמורה לצפות לו הערב (חמישי, 21:05) ביד אליהו. בכל פעם שהוא מתארח עם פנרבחצ'ה אצל מכבי תל אביב, הקהל הצהוב מקדיש לו שיר ומקלל אותו; אבל הפעם, כשהיציעים יישארו ריקים ומיותמים, השקט יבלוט. ולמרות שהוא לא חביב האוהדים, אפילו השירה נגדו תחסר לו.
"עדיין מוזר לי לשחק בלי קהל", מודה וסלי בריאיון בלעדי לוואלה! ספורט. "גם כשאתה משחק בחוץ, והאוהדים מעודדים את הקבוצה היריבה, זה עוזר לך. עכשיו אנחנו צריכים למצוא דרכים שונות להגביר מוטיבציה. עוד לא לגמרי התרגלתי למצב הזה".
- אתה שומע את הקללות לעברך בזמן המשחקים בתל אביב?
"ברור", צוחק הסנטר הצ'כי, "לצערי, השיר הזה ממש תפס... אני מתנגד לכל העניין הזה של קללות נגד שחקנים, אבל זה לא באמת מפריע לי. חוויתי את זה כששיחקתי בפרטיזן בלגרד, וככה זה גם בפנרבחצ'ה. אלה קבוצות עם קהל גדול, ועם יריבויות חזקות, והן מושכות אש. אני אוהב את האנרגיות האלה מסביב, והן חסרות לי".
- מה הדבר הראשון שתעשה על המגרש, אחרי שהקורונה תיגמר והשגרה תחזור?
"זה קל. אני אטביע ואשאג לעבר האוהדים".
פנרבחצ'ה נחתה אתמול בצהריים בישראל, והתמקמה במלון הרודס שעל חוף ימה של תל אביב. האזור נראה די נטוש. מלונות אחרים סגורים, ובמבנה עצמו נראים - מלבד המשלחת הטורקית - בעיקר צוותי אוויר זרים שנמצאים בישראל. אנשי הקבוצה אינם מורשים לצאת מהלון, למעט הנסיעות לאימונים ולמשחק עצמו.
האווירה במועדון די מתוחה: אף שפתחה את היורוליג בשני ניצחונות (על הכוכב האדום בלגרד ואנאדולו אפס), פנר מגיעה לתל אביב כשהיא מעמיסה שלושה הפסדים רצופים - בבית לצסק"א מוסקבה (לאחר הארכה) ולבאיירן מינכן, ובשבוע שעבר לפנאתינייקוס. המאמן איגור קוקושקוב הורחק מהמשחק באתונה לאחר שהתעמת עם אחד השופטים, מה שאולי מלמד על הלך הרוח בקבוצה כרגע.
לפחות ברמה האישית, וסלי (30, 2.13) יכול להיות מעודד מתחילת העונה. אחרי שנה שלמה שבה שיחק והושבת לסירוגין, עד התפרצות מגיפת הקורונה, הוא נראה טוב בהרבה; קשה לבצע סיכומים אחרי חודש בלבד, אבל עצם העובדה שהצ'כי מעמיד נכון לעכשיו את ממוצעיו הגבוהים בקריירת היורוליג - 12.6 נקודות ושבעה ריבאונדים למשחק - הוא בגדר סימן חיובי.
- היית On & off לאורך תקופה ממושכת מאוד.
"קרעתי את המיניסקוס, נותחתי ועברתי שיקום, וכששבתי לפעילות גיליתי שאני עדיין סובל מכאבים. אני לא יודע אם חזרתי מוקדם מדי, או שהדיאגנוזה לא הייתה מדויקת, אבל זו הייתה תקופה קשה. עבדתי קשה, הרגשתי טוב, התחלתי לשחק, ואז הכאבים שוב הופיעו, ושוב הושבתתי. ככה קרה שוב ושוב. לא קל לחזור ולצאת ארבע פעמים בתוך שנה אחת".
- חששת לגורל הקריירה שלך?
"לא", אומר וסלי, ודופק פעמיים על השולחן, נגד עין הרע. "מעולם לא חשבתי יותר מדי על פציעות. הדבר הכואב היה כשחזרתי, והבנתי שעדיין לא החלמתי במאה אחוזים. זו כבר הפעם החמישית שאני מחדש את הפעילות, ובינתיים אני מרגיש טוב. אני מקווה שזה יישאר ככה, אבל יש בי עדיין את החשש שהכאבים יחזרו".
- יכול להיות שהפגרה הכפויה מהקורונה סידרה לך את פרק הזמן הדרוש למנוחה ולשיקום?
"אני לא יכול להגיד שניצלתי את הזמן כדי לעבוד על המשחק שלי. היינו בסגר במשך שלושה חודשים, וכל מה שעשיתי היה לרוץ על ההליכון ולהרים משקולות. ניסיתי להישאר בכושר, כדי שלא איפצע אם יחדשו את המשחקים. חזרתי לאולם רק בסוף יוני, חודש וחצי לפני שהתחלנו את ההכנה לעונה. אחרי כל כך הרבה זמן מחוץ למגרשים, קצת קשה להיכנס לקצב, בעיקר עם כל השינויים שהקבוצה עברה, אבל בינתיים אני לא יכול להתלונן. אני מקווה שזה רק ילך וישתפר".
- זו העונה השביעית שלך בפנרבחצ'ה, והראשונה בלי ז'ליקו אוברדוביץ'.
"מוזר שז'ליקו לא איתנו, אבל אני מתרגל לאט לאט. אנחנו יחד כבר שלושה חודשים עם המאמן החדש והשחקנים החדשים. התקשורת בינינו טובה, ואנחנו מנסים ללמוד את השיטה ולהתאים את עצמנו. זה שונה, ואני חושב שהשינוי הוא לטובה. יכול להיות שהיינו זקוקים לאנרגיה חדשה".
- אחרי שאתה מבצע טעות, אתה כבר לא חושש להסתכל לעבר הספסל, ולמצוא שם את פניו המאדימות של המאמן?
"אחרי שש שנים עם ז'ליקו, למדתי פשוט לא להביט לעבר הספסל אחרי שאני טועה", צוחק וסלי. "למדתי ממנו שאני פשוט צריך לתקן את הטעות ולפצות עליה בהגנה או בהתקפה".
כשפרץ לתודעה במדי פרטיזן בלגרד, וסלי שיחק בשתי עמדות הפורוורד, ואף זרק קרוב לשתי שלשות במשחק ופגע בקרוב ל-40 אחוזים; אחר כך הוסב לסנטר, והפך לאחד משחקני הפנים הטובים באירופה. על הזריקה מבחוץ הוא ויתר לחלוטין, וב-174 הופעות עם פנרבחצ'ה ביורוליג הוא עומד על 3 מ-16 לשלוש.
- אתה מתגעגע לפעמים לעמדת הסמול פורוורד?
"לא יודע... אני כבר מרגיש נוח כסנטר, ואני יכול לשחק גם כפאוור פורוורד. אם המאמן יבקש ממני לשחק כמספר 3, אני אעשה את זה, אבל לא בטוח כמה זה יצליח. זה לא אידיאלי מבחינתי. גם כארבע, אני לא בדיוק סטרץ' פור, אלא שחקן פנים נוסף שמנסה למצוא את הספייס שלי קרוב לסל ובאזור קו העונשין".
עד הפציעות שהאטו אותו, וסלי עבר שינוי קיצוני גם בכל הקשור לזריקות העונשין. אחרי שעמד על 50 אחוזי קריירה מהקו (כולל תצוגת נפל של 1 מ-14 בפיינל פור ב-2016), הוא שיפר את כושר הדיוק שלו והגיע ל-74 אחוזים בשנתיים הבאות.
"לא שיניתי יותר מדי את הטכניקה", מסביר כוכב פנרבחצ'ה. "זה עניין של אימון ותרגול, ובעיקר לדעת להתמקד ולעבוד על הפן המנטלי. לדעתי, זריקות עונשין תלויות קודם כל בראש. אני רואה שחקנים שזורקים בצורה ממש מוזרה, ומצליחים לקלוע, כי הם מאמינים בזה ומתורגלים".
הפרק החדש של Fastbreak באפליקציית מכבי תל אביב
עם כל הכבוד למפגשים התכופים עם מכבי תל אביב, הקשר הישראלי של וסלי נובע בראש ובראשונה משיתוף הפעולה שלו בנבחרת צ'כיה עם המאמן ננו גינזברג. ב-2015 הם הגיעו יחד להשיג השיא של המדינה מאז הפרידה מסלובקיה, וסיימו במקום השביעי באליפות אירופה, כשווסלי דורג שלישי בטבלת מלך הסלים (19.3 נקודות, אחרי פאו גאסול ודניס שרודר) ובמקום השני בין הריבאונדרים (9.1).
אלא שהדרך לשם לא הייתה חלקה, כפי שהוא מעיד. "כשהגעתי לתקופת ההכנה, אחרי העונה הארוכה בפנר, לא היה לי קל לתת מיד 100 אחוזים. גיששתי לאט לאט, חיפשתי את עצמי. באחד ממשחקי ההכנה ניצחנו ב-20 הפרש וקלעתי משהו כמו 20 נקודות, אבל אחרי ארוחת הערב ננו קרא לי אליו והראה לי קטעי וידאו עם טעויות שעשיתי במשחק.
"הופתעתי מזה. כאילו, אנחנו רק בהכנה, על מה אתה מדבר. אמרתי לו: 'תקשיב, ננו, אני מבין למה אתה מתכוון, וזה לא שלא אכפת לי, אבל המשחקים האלה פחות חשובים לי. כשהאליפות תגיע, אני אהיה הכי טוב שאני יכול להיות'. מאותו רגע, נוצרו בינינו יחסי כבוד, והצלחנו יחד. אמרתי לעצמי 'אוקיי, אולי הבחור הזה קצת משוגע, אבל הוא יודע מה הוא עושה'. אחרי הטורניר ישבנו על בירה והזכרתי לו את השיחה הזאת".
- לפני שנה גינזבורג הצעיד את צ'כיה למקום השישי בגביע העולם. הוא אמר שאלמלא הפציעה שלך, שמנעה ממך להשתתף בטורניר, הייתם זוכים במדליה.
וסלי מחייך. "אני חייב לחלוק עליו. הם תפסו מומנטום מטורף, שיחקו כדורסל קבוצתי ונהדר, והפתיעו יריבה אחרי יריבה. הלוואי שהייתי יכול להיות שם, ואני חושב שהייתי משתלב, אבל אני שמח בהצלחה שלהם. אני יכול לגלות לך שבדרך כלל אני לא צופה בכדורסל, אבל כשהנבחרת הופיעה במונדובאסקט, לא פספסתי משחק".
לפני שאנחנו נפרדים, אני שואל את וסלי לפשר הקשר שלו עם יאנה וסלה, מהכדורסלניות האגדיות בצ'כיה, שזכתה באליפות ה-WNBA, בשני גביעי יורוליג וביורובאסקט. "תמיד שואלים אותנו על זה, אבל אנחנו לא אחים!", הוא מבהיר. "וסלי ווסלה אלה שמות מאוד נפוצים אצלנו, ופגשתי אותה בכל מיני טקסים ואירועים של הכדורסל הצ'כי. היא כבר זורמת עם השאלות האלה ואומרת 'כן, אני יותר טובה מאחי'... האמת היא שאין בינינו שום קשר משפחתי".