בעוד שמרבית הכדורגלנים הישראלים העבירו את יום הכיפורים בשקט יחסי, נאור עבודי קיבל טעימה ממה שטועמים זרים שמגיעים לישראל לא פעם: הוא נקלע למדינה במלחמה.
עבודי בן ה-27, קשר מ.ס. אשדוד בעונה שעברה, הצטרף רק לאחרונה ללורי הארמנית. ההתאקלמות עברה בצורה חלקה: הוא הגיע יחד עם ישראלי נוסף בדמותו של אלמוג אוחיון, ולפני שבועיים הוא עוד הספיק לכבוש בניצחון 1:2 על ארארט ארניה. אבל השבוע האידיליה הופרה כשנפתח עימות צבאי עקוב מדם בין ארמניה לאזרבייג'ן. כמי שגדל בקרית שמונה, עבודי מתורגל היטב בשגרת מלחמה עם מדינת אויב, אולם הפעם הוא מצא את עצמו בסיטואציה לא ברורה.
"ברור שאתה לא מבין מה קורה בהתחלה", מספר עבודי בריאיון מבית המלון בו הוא משתכן בארמניה הבוערת. "המזל שלנו הוא שהעיר שאנחנו נמצאים בה (ונאזור לורי) נמצאת במרחק 600 ק"מ ממוקד הקרבות".
עבודי אמנם לא נמצא בקו האש, אך תוך כדי השיחה ניתן לשמוע היטב רעש שבוקע מחוץ לחדרו. "יש פה הרבה מאוד הפגנות תמיכה במדינה ביומיים האחרונים", הוא מסביר, "בכל מקום אתה רואה אנשים עם דגלי ארמניה".
בחודש אוגוסט האחרון, בזמן שהוא בודק אופציות מהליגה הלאומית ומחכה לתשובה מבני סכנין, קיבל עבודי לפתע שיחת טלפון מחברו הטוב אלמוג אוחיון. "יש לי אופציה מעניינת מאוד" אמר החבר אוחיון לעבודי, "יש קבוצה בארמניה שרוצה את שנינו".
אחרי לבטים, עבודי החליט ללכת על ההזדמנות וביחד עם אוחיון טס לארמניה כדי להתרשם מלורי, שסיימה את העונה שעברה במקום החמישי בליגה המקומית. "יש פה מאמן ישראלי בשם אלברט סולומונוב, והוא רצה מאוד את אלמוג. ברגע שאלמוג עניין אותו באפשרות להביא אותי הוא התלהב, ומכאן הגיעה העסקה".
מה הרמה של הליגה?
"יש כמה קבוצות שיכולות להתברג בליגת העל. הקבוצה שלנו היא לדעתי ברמה של קבוצת תחתית בליגת העל או צמרת בליגה הלאומית. האלופה כאן, שאותה ניצחנו משער נצחון שלי, יכולה להיות קבוצת צמרת בישראל".
אם ככה, לא היה עדיף לך למצוא קבוצה בישראל?
"הייתה לי הצעה מבני סכנין ואלדד שביט דיבר איתי ומאוד רצה אותי, אבל זה לא הסתדר. היו הרבה קבוצות בליגה הלאומית שרצו, אבל כשהגיעה ההצעה החלטתי שזה מעניין וכדאי ללכת על זה. האמת שמפה גם אפשר לצאת יותר בקלות לליגות גדולות. רק מהקבוצה שלי עברו שחקנים לרוסיה ואפילו נמכר שחקן לליל ב-1.4 מיליון יורו (נאנא אנטווי הגנאי, ש.ו)".
ומבחינה כלכלית?
"האמת שבעיר שלנו הכול זול. אתה יושב במסעדת פאר ומסיים ארוחה טובה ב-15 שקל. אם אתה מגיע מישראל עם 10,000 שקל, אתה חי פה כמו מלך. אצל האלופה השכר פה כבר רציני והשחקנים שם מרוויחים בסביבות 100 אלף דולר בשנה".
איך זה להשתלב במדינה חדשה?
"לא היה פשוט כי הגענו וישר חצי קבוצה כולל אלמוג אוחיון חלו בקורונה. זה היה החלק הקשה, אבל לאט לאט נכנסנו לעניינים. בינתיים אנחנו גרים במלון עד שאמצא דירה ואני יכול להגיד שעכשיו אני באמת שמח מההחלטה שלקחתי להגיע לכאן".
מה השאיפות שלך?
"אני רוצה לתת עונה טובה ולהתברג באחד מארבעת המקומות הראשונים בליגה עם הקבוצה, כי זו המטרה שלה. ארבע הראשונות הולכות למפעלים האירופאיים וזה חשוב למועדון. התחלנו את העונה עם הפסד טכני כי לא היו לנו מספיק שחקנים בגלל הקורונה, וההתאחדות סירבה לדחות את המשחק. אבל מאז אנחנו עם שני ניצחונות והפסד אחד בתוספת הזמן. גם הבנתי וראיתי שיש לנו את הקהל הכי טוב בארמניה, אז בטוח שזה יעזור כשהקהל יחזור".
איך השתלבת עם השחקנים?
"האמת שהחיבור ממש טוב. יש תשעה ארמנים ומכל השאר אפשר לבנות נבחרת שאר העולם. יש אותנו הישראלים, יש שחקנים מפורטוגל, ברזיל, פנמה ועוד".
אז נשמע שאתה נהנה.
"הופתעתי לטובה מהרמה וגם מהמקצוענות. אם היית אומר לי בשנה שעברה שאני אגיע לשחק בארמניה הייתי צוחק עליך, אבל זה מה שקרה ואני שמח מזה".
בישראל אתה לא בדיוק שם מוכר.
"אני יכול בהחלט להתקדם מכאן יותר בקלות. בשנה שעברה לא שיחקתי הרבה באשדוד, ולא בגלל היכולת שלי. השנה הזו פגעה בי".
בארץ סגרו את הליגה ובכלל את המדינה בגלל הקורונה, מה קורה בארמניה?
"הולכים עם מסיכות ושומרים על ההנחיות אבל שום דבר לא סגור. אין הגבלות מלבד קהל בכדורגל, אבל במשחק האחרון כבר נכנס קהל בתפוסה חלקית. זה שונה מבישראל".
אבל עכשיו התחילה המלחמה, איך זה להיות בחור מצפון ישראל במלחמה שלא קשורה אלינו?
"אנחנו רגילים לזה, אבל כאן לא רגילים למציאות כזו. מדברים על זה בכל מקום וכל הזמן, גם בקבוצה".
התקשרו מהמועדון לבדוק שאתם לא מפחדים?
"התקשרו, אבל הם יודעים שאנחנו רגילים. האמת שהבעיה היותר משמעותית פה היא שישראל לפחות לפי מה שאמרו לנו תומכת באזרבייג'ן, אז דיברו איתנו על זה, אבל השחקנים והצוות שומרים עלינו בקטע הזה מאוד. אמרו שאף אחד לא יערב פוליטיקה ושלא ידברו על הנושא הזה או ייתנו לנו להרגיש לא בנוח, רק כי הממשלה שלנו תומכת ביריבים שלהם".
תאר את האווירה ברחובות.
"זה שונה מישראל. פה העם הארמני התאחד כולו סביב המדינה. זה לא כמו אצלנו שיש חצי שתומכים וחצי שמתנדנדים, שם כולם מאוחדים סביב הדגל והמדינה. אנחנו רחוקים אז לא שומעים הפצצות, אבל כל הזמן יש תהלוכות וגם אנחנו רואים הרבה רכבים צבאיים נוסעים לכיוון הגבול כדי להילחם".
זה משפיע מקצועית?
"האמת שתוך כדי שאנחנו מדברים הודיעו לנו שהמשחק שהיה אמור להיות לנו מחר מבוטל והליגה בינתיים נסגרת בגלל המלחמה. האמת שלי זה יצא טוב כי אני עם רגישות במיניסקוס והייתי אמור להיעדר משני המשחקים הקרובים".
כמה אימא דואגת?
"כשהייתי באשדוד היא השתגעה כי זה רחוק, אז בטח שהיא דואגת כשאני פה בארמניה. זו פעם ראשונה בחיים שלא עשיתי בבית ראש השנה או כיפור, אז זה מוזר. היא הייתה מודאגת אבל הסברתי לה שאנחנו מאוד רחוקים וכרגע אין צפי שזה יתקרב אלינו. אני מודאג לא פחות מהמצב של הקורונה בארץ".