במשחק האחרון שלו בישראל, ב-21 במאי 2018, פול אדגר נכנס כמחליף בדקה ה-67 במקום יובל חליבה. בחלוף 12 דקות הוא כבש את שערו השלישי במדי הפועל ראשון לציון, שניצחה 1:3 את מכבי אחי נצרת במחזור הסיום בליגה הלאומית.
גם לפני יומיים פול אדגר נכנס כמחליף, רק עם כמה הבדלים קטנים. זה קרה בתוספת הזמן, כשהוא תפס את מקומו של אלוף אירופה וויליאם קרבאליו ואחרי שנתיים בקבוצת המילואים עלה להופעת בכורה בלה ליגה במדי בטיס, שניצחה 0:2 את ויאדוליד של שון וייסמן ומחזיקה במאזן מושלם אחרי שני מחזורים בספרד.
בשבת הקרובה, הקשר בן ה-22 שהלך לאיבוד בראשון לציון אחרי שבית"ר ירושלים ויתרה עליו, כבר יוכל לפגוש את זינדין זידאן, סרחיו ראמוס, קארים בנזמה ויתר אלופי ספרד. לפני המשחק עם ריאל מדריד, אדגר התפנה לריאיון מיוחד עם וואלה! ספורט וסיפר על הסבלנות שהשתלמה בדרך לקבלת החוזה עד 2024 בבטיס, האכזבה מהיחס לשחקנים צעירים בישראל והזימון לנבחרת חוף השנהב.
איך אתה מסביר את המפנה הזה: לפני כשנתיים כשחקן מושאל בליגה השנייה בישראל והיום עם חוזה ארוך-טווח בליגה הבכירה בספרד?
"סבלנות, זה כל הסיפור. גם ההחלטה שלי לבוא לכאן לספרד ולשחק בבטיס ב' תמורת שכר נמוך, הייתה מתוך סבלנות וידיעה שזאת הדרך הנכונה שלי להצליח, במקום להמשיך ולהסתובב. היו לי הצעות בהרבה יותר כסף, אבל רציתי לעשות משהו נכון, ולפחות עד עכשיו זה הצליח".
מה קרה בישראל?
"כשאתה זר שמגיע כשחקן צעיר למדינה חדשה, צריכים לעזור לך וגם להיות סבלניים. בישראל מהר מאוד זה כבר לא קרה ומצאתי את עצמי בליגה השנייה. שרקו לי בוז והייתה אווירה לא טובה סביבי. למרות שאני מאוד אוהב את האוהדים והרבה מהם עדיין שולחים לי הודעות ומחזקים אותי כל הזמן, זה היה קשה כשהייתי שם כשחקן צעיר. לא היה זמן לשלב אותי, להכין אותי. הכול מעכשיו לעכשיו. עוד לפני שהבנתי משהו כבר שלחו אותי לליגה השנייה. קיצצו לי בשכר, הייתי מתוסכל וזה גם השפיע עליי. לא ידעו לקבל אותי כמו שצריך, זה כל הסיפור. בספרד דואגים לך לכל דבר, כמו שצריך".
מה לימדו אותך בבטיס ב' שלא קיבלת בבית"ר?
"זה מתחיל מהדברים הבסיסיים. ראשית כל, זה לא אותו לחץ. פה מסבירים לך מה מצפים, עובדים איתך על איך לשפר את הצורה שאתה לוחץ, לאן לרוץ, איפה לעמוד. כשחקן צעיר שלא עבר את הרמות האלה, אתה זקוק להדרכה הזאת. בבית"ר המאמן רק אמר לי 'אתה משחק 6', ומעבר לזה לא אמרו לי כלום. זה לא עזר לי. אני גם חושב שהייתי בסדר בדקות ששיחקתי, אבל לא הייתה סבלנות. אני זוכר את המשחק מול סכנין ששרקו לי בוז והוציאו אותי בגלל זה. מאז לא שיחקתי יותר. זה מסביר הכול. אלי טביב מאוד התלהב ממני בהתחלה, אני יודע שהוא מאוד רצה שאני אשחק, אבל כל הבעיות מסביב הרסו הכול".
זה עשה לך רק טוב.
"כן, אבל שלא תחשוב שזה קל. פעם אחת אני בפינלנד, אחרי שנה בישראל, אחרי שנה בספרד, וכל הזמן לבד ורחוק מהבית. זה כל הזמן להתאקלם במדינה חדשה, בתרבות חדשה, במועדון חדש, עם אנשים חדשים. זה לא פשוט בכלל ואני כל הזמן נלחם על הקריירה שלי. עכשיו אני בקבוצה הבכירה של בטיס ונלחם כדי לקבל כל דקה או אפילו שנייה כמו במשחק האחרון. זאת קבוצה משופעת בשחקנים מצוינים ואני אצטרך לירוק דם כדי להגיע למקום שאני שואף אליו".
"קראבליו, חואקין, שמות גדולים. יצא לך לדבר איתם?
"קראבליו אלוף אירופה, שחקן ברמה גבוהה, אני מסתכל עליו ולומד. חואקין טיפוס מצחיק וחיובי, תמיד מכוון. הוא זורק מילה טובה על המגרש, מחזק, מנסה לדחוף אותך. אני אוהב את זה, שחקן צעיר זקוק לזה משחקנים כמוהו. תחשוב שאני מתאמן אצל מאמן כמו מנואל פלגריני, מאמן ענק שזו זכות שהוא בכלל נותן הזדמנות לי ולעוד צעירים. כולנו צריכים להודות לו ולתת 200 אחוז כדי להוכיח שאנחנו ראויים".
בשבת אתם מארחים את ריאל מדריד. אתה מתרגש?
"האמת שלא. אני מתרגש בעיקר מלהוכיח את עצמי באימון מחר ולנסות להיות בסגל למשחק. זאת מלחמה יומיומית על המקום שלי. כשהייתי ילד לא חלמתי על ברצלונה או ריאל מדריד, הקבוצה שלי הייתה בכלל ארסנל. אבל היום אני מקצוען, חושב על מה שטוב לקריירה".
נשארו זיכרונות מישראל?
"כיף לחיות בישראל, בדיוק כמו בספרד. האנשים היו טובים אליי, כולם רצו לעזור. אני חושב שאולי עוד אחזור לישראל בעתיד, מי יודע? מה שכן, לא יודע אם אמליץ לשחק צעיר להגיע לשם. שחקן צעיר צריך שידאגו לו כמו שצריך כדי שיוכל להתאקלם ולהצליח, ואת זה הבנתי שאין בישראל כמעט באף קבוצה".
אגב, מה עם זימון לנבחרת?
"זימנו אותי לנבחרת הצעירה של חוף השנהב, אבל לא היו משחקים. הבנתי שאני אמור להיות מוזמן בקרוב למשחקים של הנבחרת הבוגרת. זה משהו שתמיד חיכיתי לו ואני מקווה שיקרה, אבל כרגע אני מתעסק אך ורק בהצלחה שלי בריאל בטיס. הרווחתי את ההזדמנות הזאת, עכשיו צריך לשמור עליה".