"המנון? בית"ר? למה האש תמיד עלינו?"

צילום: , דני מרון

"במקום לשאול איך לשפר את הכדורגל, שואלים את אותן שאלות תמיד". "הלוואי שיגיע ישראלי שיחליף את ערן". "ארבעה חודשים לא ראיתי את אשתי והילדים. זה סיוט". "אני לא מאמין בקורונה בכלל". דיא סבע נשאר לבד בסין ורק רוצה לשחק עם הנבחרת בחודש הבא

שאלת נימוסין של "מה העניינים, דיא?" בפתיחת הריאיון, גררה מדיא סבע נשימה ארוכה. "50:50", השיב. "הולך טוב פה מבחינת הכדורגל. מבקיע ומבשל, אבל המצב לא אידיאלי".

אין מצב רוח?

"לא. לא יכול להיות מצב רוח כשאתה בבידוד חודשיים".

מתי ראית את האישה והילדים בפעם האחרונה?

"לפני יותר מחודשיים לפני שהגעתי לכאן. זו היתה שנה מסובכת. לפני חצי שנה הגעתי לסין עם ערן זהבי. בזמן שהמשפחה שלו הגיעה, אשתי והבנים נשארו בישראל כי אשתי הייתה בהיריון. אז מחודש מארס עד מאי הייתי בגוואנגז'ו חודשיים לבד ואז חזרתי במאי לארץ להיות ליד אשתי וביולי שבתי לסין. מאז לא ראיתי אותם".

עוד בוואלה! NEWS

לפני איינדהובן: חוזה העתק לו ערן זהבי סירב מלוקומטיב מוסקבה

לכתבה המלאה
מחכה לחיבוק מהמשפחה. דיא סבע (צילום: GettyImages)
"אחרי הפציעה הקשה שעברתי בברך, זו התקופה הקשה בחיים. הבידוד של שבועיים במלון כשחזרתי לסין, היה נורא. אי אפשר היה לצאת מהחדר. בלי מרפסת. כמו כלא. לא היה לי אוכל מהמלון כי אני לא אוכל את האוכל הסיני"

היית צריך בטח להיות בבידוד לפני שהתחילה הליגה בסין, שהיא בעצמה מחייבת בידוד.

"בדיוק. כשהגעתי ביולי לגוואנגז'ו נכנסתי לבד לבידוד בבית מלון ויום אחרי זה כבר טסתי לדליאן, לעיר שמארחת אותנו למשחקי הליגה, ופה אני כבר כמעט חודשיים. בחצי השנה האחרונה הייתי ארבעה חודשים בלי האישה ושני הילדים. הבן הגדול שלי זן כועס. לא רוצה לדבר איתי בטלפון. זו הדרך שלו להביע תרעומת על זה שאני לא איתו".

סיפור מורכב לגמרי.

"התקופה הזו היא אחת הקשות בחיי. אחרי הפציעה הקשה שעברתי בברך, זו התקופה הקשה בחיים. הבידוד של שבועיים במלון כשחזרתי לסין, היה נורא. אי אפשר היה לצאת מהחדר. בלי מרפסת. כמו כלא. לא היה לי אוכל מהמלון כי אני לא אוכל את האוכל הסיני. הם היו זורקים לי את האוכל ליד הדלת והייתי משאיר להם אותו כך. במקום זה הייתי מזמין אוכל מבחוץ במשלוח והוא היה תמיד בא קר כי היה מגיע שעתיים אחרי ההזמנה. בקושי אכלתי שבועיים".

למה אתה לא אוכל אוכל סיני?

"אני בעייתי באוכל באופן כללי. האוכל לא לטעמי. כשאשתי הייתה פה היא הייתה מבשלת ויש מספיק מסעדות טובות. אבל התקופה הזו קשה ללא ספק. אני אומר לך, השבועיים האלה בבידוד במלון ממשלתי היו נוראיים. אי אפשר להוציא רגל מהחדר כי יש אזעקה במלון".

ואיך במלון בדליאן, היכן שאתם משחקים?

"כל אחד בחדר. יוצאים רק לאימונים ולמשחקים. שמע, אני כבר חודשיים לא שמתי על עצמי בגד אזרחי".

הייאוש נעשה בטח אפילו יותר קשה לפני שלושה שבועות כשערן זהבי ומאמן הכושר ערן שדו עזבו לנבחרת ואתה נותרת שם.

"בוודאי. היה לי עם מי לדבר לפחות. היה קצת יותר קל כשערן זהבי ושדו היו כאן. אבל הם עזבו ואני נותרתי כאן לבד ועם כל הבידוד הזה, זה אפילו נהיה יותר קשה".

מה קרה שהם חזרו ואתה לא?

"כבר תיכננתי את החזרה לישראל ביחד עם ערן. היה לי ברור שוילי מזמין אותי לסגל כמו אצל אנדי ומאוד רציתי לחזור ולהיות עם הנבחרת, וכמובן לראות את המשפחה קודם, אבל אז החליטו כאן שאנחנו לא נוסעים. ערן קצת לחץ ובגלל שהוא גם כך מסיים חוזה ויש לו מעמד אחרי ארבע שנים במועדון, הם שחררו אותו. אני נשארתי כי לא יכולתי לסכן את החוזה שלי. פיפ"א החליטה שהקבוצה יותר חזקה מהנבחרת ולא יכולתי לטוס בלי אישור. כאב לי מאוד לא להגיע לנבחרת. הרגשתי רע מאוד. מנטלית היה לי קשה מאוד, בטח שערן נסע".

"הוא עזב ואני נותרתי כאן לבד, ועוד עם הבידוד הזה". דיא סבע עם ערן זהבי (צילום: יוסי ציפקיס)
"אם פיפ"א לא תשנה את ההחלטה, אלך להנהלה ואבקש בכל זאת לנסוע כי מדובר במשחק הכי חשוב לישראל בשנים האחרונות"

במשחקים האחרונים אתה נותן תפוקה בלי הפסקה, כולל במשחק האחרון בגביע.

"עשיתי סוויץ' בראש והחלטתי לקחת פיקוד. הבנתי שאין טעם שאשקע במצב רוח רע".

מה הלו"ז?

"ב-27 בספטמבר יהיה משחק אחרון בליגה הסדירה וב-16 באוקטובר יתחיל פלייאוף שיגמר ב-11 בנובמבר".

והמשחק מול סקוטלנד בחודש הבא?

"אני למשחק הזה מגיע. אני בונה על המשחק הזה במאה אחוז. אם יזמינו אותי, אני משוכנע שאוכל להגיע. אעשה הכול כדי להגיע. אני מאוד מקווה שפיפ"א תשנה את ההחלטה שלה ולא תימנע מהשחקנים להגיע למשחקי הנבחרות כי הפעם המשימה יותר חשובה מליגת האומות שהיתה בתחילת החודש".

אז אתה עדיין תלוי בהחלטה של פיפ"א.

"תלוי בהחלטה של וילי לזמן אותי ובהחלטה של פיפ"א. אם פיפ"א לא תשנה את ההחלטה, אלך להנהלה ואבקש בכל זאת לנסוע כי מדובר במשחק הכי חשוב לישראל בשנים האחרונות".

"אעשה הכול כדי להגיע". דיא סבע במדי נבחרת ישראל (צילום: קובי אליהו)
"ערן בן אדם טוב. הערכתי שיש יותר רעש ממה שהיה באמת, ואז הגיע הסרטון והופתעתי מאוד כי זה לא ערן. ערן הוא לא אדם אגרסיבי ולקחת אותו באזיקים, זה היה נראה לי מטורף"

יש לך חוזה לעוד עונה וכבר לא יהיה לך את ערן זהבי.

"ברור. זה היה אמור להגיע בכל מקרה כי היה די ברור שערן יעזוב ואני אשאר לעוד עונה בחוזה. יש עוד ארבעה זרים בקבוצה ואנחנו בקשר. עם הסינים די קשה כי הם יודעים ארבע מלים באנגלית. אפשר לצחוק ולהסתלבט על הדרך, אבל אי אפשר לשבת עם שחקן סיני לשיחה ארוכה כי הם לא יודעים אנגלית. אני לא יודע למה הם לא לומדים אנגלית בבית הספר. למאמן כאן יש מתורגמן שמתרגם כל דבר. המתורגמן הוא הצל של המאמן".

היו הרבה פרסומים לא סימפטיים על ערן בסין עכשיו כשזה נגמר. היה מתח באוויר?

"כל העזיבה לא הייתה פשוטה כי נותרו לו ארבעה חודשים בחוזה, אבל לא היה מבחינתי מתח. אתה גם צריך להבין, אנחנו באותו המלון כל הקבוצות שמשחקות בקפסולה של דליאן ולכן אני לא חשוף לעניינים שהיו בין ערן לבינם. יש לי מספיק צרות משלי".

מה הרגשת כשראית את הסרטון של ערן מובל לניידת משטרה?

"לא נעים. בהתחלה כשראיתי את הכתבה בלי הווידאו הייתי בטוח שזה סתם משהו. ערן בן אדם טוב. הערכתי שיש יותר רעש ממה שהיה באמת, ואז הגיע הסרטון והופתעתי מאוד כי זה לא ערן. ערן הוא לא אדם אגרסיבי ולקחת אותו באזיקים, זה היה נראה לי מטורף. אני לא יכול לשפוט כי אני לא יודע מה היה שם".

בגוואנגז'ו שאלו שאלות?

"בוודאי. הם כל הזמן קוראים לי: 'אח של ערן' ולכן רצו לדעת מה היה שם. אמרתי להם שאני לא יודע יותר מדי. הייתי רוצה שערן יהיה איתי כאן לעוד עונה. היה לנו חיבור מקצועי אדיר. בעונה שעברה ערן ואני היינו אחראים על 60 גולים ובישולים. התחילו לדבר עלינו כאן כזוג מטורף כי אין את זה בשום קבוצה. זה היה כיף. הייתה חוויה אדירה והיא נגמרה. אני אשמח אם יביאו לי שחקן ישראלי אחר שיהיה איתי".

"אני לא שופט אותם כי אי אפשר לדעת מה היה שם". עומר אצילי עם דור מיכה (צילום: דני מרון)
"ברור שהמעבר לסין שינה לי את החיים. אנחנו בני מזל שיש לנו את הזכות לבוא לפה ולקבל סכומי כסף כאלה, ואני לא מהמשתכרים הבכירים כאן. אפילו בתחתית"

הורידו את השכר בסין והמקסימום יהיה מעתה כ-3 מיליון דולר לעונה. את מה שאתה מרוויח יכולת להרוויח בקבוצה ממוצעת באירופה?

"לא. אם הייתי מקבל כזה חוזה באירופה, קרוב לוודאי שהייתי עובר מישראל לאירופה. אין אדם אחד בארץ שהיה במצב שלי ולא היה מגיע לכאן. ברור שהמעבר לסין שינה לי את החיים. אנחנו בני מזל שיש לנו את הזכות לבוא לפה ולקבל סכומי כסף כאלה, ואני לא מהמשתכרים הבכירים כאן. אפילו בתחתית. ביחס לכדורגל הישראלי וביחס להצעות שהיו לי מאירופה, זה הרבה יותר כסף משמעותית".

באירופה היית נהנה מקצועית יותר.

"יכול להיות. אם הייתי בן 20 אולי הייתי הולך לאירופה אבל באתי לסין מתוך מטרה לשדרג את החוזה שלי בהמשך. החוזה הראשון והנוכחי שלי לא עניין אותי. אמרתי לרונן קצב שלא מעניין אותי מה אני מרוויח כי בניתי על החוזה השני. אמרתי שאני אעשה שלוש שנים טובות ואחרי זה אחתום על חוזה יותר גבוה משמעותית. השם שלי מתחיל להיות משמעותי בסין. אני רק בן 27".

איך הסתכלת משם על סיפור מיכה ואצילי, אותם אתה מכיר היטב ואפילו שיחקתם יחד?

"אני לא שופט אותם כי אי אפשר לדעת מה היה שם. אני בן אדם בעייתי בסיפורים כאלה. אני לא מאמין לאף צד ולכן אני לא נכנס לזה. אני רואה סיפור כזה, אז אני בורח כי אני לא תופס צד. מה, ראיתי מה היה שם? אני יודע מה היה שם? ולכן אני לא שופט את הבנות או את השחקנים. כן ידעו את הגיל או לא ידעו את הגיל. אני רק מאחל להם בהצלחה בדרך החדשה ושיעברו את זה בשלום".

מכבי תל אביב פעלה נכון או שהיו צריכים לתת להם גב?

"אני לא תופס צד גם במקרה הזה. יכול להיות שמיטש חשב שזה יפגע בו תדמיתית. הוא הרי איש עסקים גדול ומכבי תל אביב היא לא הדבר הכי מרכזי בעסקים שלו. אולי הוא חשש שזה יפגע בו אם הוא לא ישלח אותם מהקבוצה. אולי הוא חשב שמישהו יכתוב שהוא תמך בשני שחקנים שלו. יכול להיות שאם הייתי צריך להחליט, הייתי אומר שהמועדון צריך להיות עם השחקנים עד כתב האישום. ואז המועדון היה יוצא טוב כי היה נותן לפחות גב עד שיש כתב אישום, אם בכלל".

פגשת את מיטש כשהיית במכבי תל אביב?

"הייתי צעיר. פגשתי אותו פעמיים והתרשמתי כבר אז שהאיש רוצה קודם כל שאנשים יהיו בני אדם ואחרי זה כל הדברים האחרים. הוא מסתכל על ערכים. תנצח או תפסיד, פחות מעניין אותו. יש לו מספיק כסף בבנק. בסופו של דבר הוא רוצה מועדון בצלמו ובדמותו. אבל בגדול אני באמת לא יכול לתפוס צד כי אני לא יודע מי צודק".

"התרשמתי שהוא רוצה קודם כל שאנשים יהיו בני אדם, ואחרי זה כל הדברים האחרים". מיטש גולדהאר (צילום: דני מרון)
"למה צריך לעסוק בשאלת ההמנון או בבית"ר ירושלים? תשאלו את בעלי בית"ר אם הם רוצים שחקן ערבי בכלל. למה אנחנו צריכים לספוג כל הזמן את האש? למה צריך כל הזמן לשאול אותי האם אשחק בבית"ר? מה, בית"ר ירושלים זו הקבוצה האחרונה או הכי מצליחה בישראל?"

אנחנו מדברים כבר כמעט שעה ואני שם לב שאין לך שום מבטא.

"הייתי בחיי בכמה סיטואציות שהייתי צריך להישבע לאנשים שאני ערבי. היו מבקשים ממני הוכחות, שאגיד מלים בערבית כדי להוכיח שאני לא יהודי. הרי גדלתי במג'דל כרום, אבל בגיל מאוד צעיר כבר עברתי לשחק בהפועל חיפה ובהמשך בבית"ר טוברוק, שם שהיתי בפנימיית אורט לייבוביץ' בנתניה. עברית למדתי לדבר בילדים של הפועל חיפה, לשם לקחה אותי כל היום דודה שלי, לה אני חייב הרבה. למדתי בבית ספר יהודי בהמשך בנתניה ולכן איש לא חשב שאני לא יהודי".

עד כדי כך?

"פעם באתי ברכבת מחיפה לנתניה בנוער ותפסתי טרמפ מהרכבת למגרש של טוברוק. בן אדם דתי הסיע אותי והוא ביקש ממני לא לשחק כדורגל בשבת. הוא חשב שאני יהודי אז זרמתי איתו כי היה לו חשוב לשכנע אותי לשמור שבת. באתי לרדת בסוף הנסיעה ואמרתי לו שאני ערבי. הוא היה בהלם".

אז בתור ערבי שצריך לשכנע אנשים שהוא לא יהודי, איך אתה מתייחס לכל סערת ההמנון וסרט הקפטן?

"אמיתי אני אומר לך. אני כבר עייף משתי שאלות: ההמנון והאם אשחק בבית"ר ירושלים. אנחנו השחקנים הערבים כל הזמן נשאלים על זה. מתעסקים בזה יותר מדי במקום להתעסק באיך לשפר את הכדורגל ואיך הנבחרת תהיה יותר חזקה. אם אני או דאבור ניתן את הגול נגד סקוטלנד, אנשים בישראל לא יהיו שמחים? יעדיפו שלא נעלה? למה צריך לעסוק בשאלת ההמנון או בבית"ר ירושלים? תשאלו את בעלי בית"ר אם הם רוצים שחקן ערבי בכלל. למה אנחנו צריכים לספוג כל הזמן את האש? למה צריך כל הזמן לשאול אותי האם אשחק בבית"ר? מה, בית"ר ירושלים זו הקבוצה האחרונה או הכי מצליחה בישראל? גם בקטע של ההמנון. למה בכלל להעלות את זה כל הזמן? אני שחקן נבחרת ישראל. כששיחקתי כאן עם ערן, מישהו אמר שאני ערבי והוא יהודי? אמרו ששנינו ישראלים. שמע, אנחנו באים לנבחרת ואני עושה תמונה עם טאלב ומונס, אז אנשים אומרים: 'הערבים הצטלמו יחד'. למה? אני מצטלם איתם כי לא ראיתי אותם הרבה זמן והם חברים שלי. למה שיונתן כהן, ערן זהבי ושרן ייני מצטלמים יחד, לא אומרים דבר? למה לעשות כל הזמן את ההפרדה הזו? גם אלי דסה חבר שלי, אבל טאלב ומונס קצת יותר. אז מה הבעיה?".

כאבת על ביברס?

"ברור. הבן אדם 10 שנים בנבחרת. כל פעם מגיע ונותן מעצמו. אם לא היה מגיע לו, הוא לא היה מקבל קפטן. ובסוף יוצאים נגדו שהוא לא שר את ההמנון. איך אני יכול להגיד נפש יהודי אם אני לא יהודי? אני מסתובב עם דרכון ישראלי. אני ערבי ומדבר ערבית ולא הכניסו אותי לדובאי כי אני עם דרכון ישראלי. כששחקן זר מגיע לישראל רוצים לאזרח אותו ומדברים על זה בהתלהבות. אבל מה איתנו?".

"פינה חמה בלב". דיא סבע במדי הפועל באר שבע (צילום: ברני ארדוב)
"אני לא מאמין בקורונה אפילו לא באחוז אחד. אני לא יכול אפילו לשים מסיכה. קשה לי לעשות דברים, אם אני לא מאמין בהם. אני חושב ששינו את השם של השפעת לקורונה ורצים עם זה"

שיחקת בלא מעט מועדונים בישראל. מי הקבוצה שלך בארץ?

"הקשר שלי למכבי נתניה ולהפועל באר שבע הוא לא סוד. את השנים היפות שלי עשיתי במכבי נתניה. הכול עברתי שם בארבע שנים. זה המועדון שהכי העריך אותי, זה הבית. אבל בבאר שבע יש לי קשר מיוחד עם אלונה ברקת. הם זכרו לטובה את חצי השנה שעשיתי שם בגיל 18 והיה לי כזה כיף שאחרי זה חזרתי לשם כשנמכרתי מנתניה. נתניה זה הבית והפועל באר שבע היא תמיד פינה חמה בלב".

אתה צופה מהפך העונה?

"בשנתיים האחרונות מכבי תל אביב היתה מעל כולן. אבל העונה נראה שמכבי חיפה עומדת לתת קרב ממש טוב. חומר שחקנים טוב. מאמן כמו ברק בכר ואני מאחל להם את כל הטוב בעולם".

איך אתה עם הקורונה?

"אני לא מאמין בקורונה אפילו לא באחוז אחד. אני לא יכול אפילו לשים מסיכה. קשה לי לעשות דברים, אם אני לא מאמין בהם".

אבל אתה רואה את הנתונים ויש חולים ומתים.

"לא מאמין בגרוש. אני חושב ששינו את השם של השפעת לקורונה ורצים עם זה. אולי נדע עוד כמה שנים, אם בכלל, מה היה כאן. אני לא מבין".

מה הסיבה?

"בגלל כל ההנחיות. הייתי בארץ בין מאי ליולי. 100 אלף איש בים בלי מסיכות ואף אחד לא אמר מילה. ואם אתה הולך להביא משהו מהאוטו בלי מסיכה אתה מקבל דו"ח. זה הגיוני? סיפור אחד כזה מספיק לי בשביל לא להאמין בקורונה".

אתה אומר שמגזימים או שאין קורונה?

"מגזימים. העולם לא יכול להיעצר בגלל דבר כזה".

מה האינטרס?

"אין לי תשובות לזה. אבל אני לא מאמין. הייתי חולה גם לפני הקורונה ונשכבתי במיטה שלושה ימים עם שפעת ולא יכולתי לזוז. אנשים היו לוקחים אותי על הגב בגלל שפעת חזקה כי לא יכולתי לזוז. היום אני לא יכול להאמין בזה. לא רואה שום סיבה לעצור את העולם כך. צריך לחיות עם זה. היה לנו סיפור בכפר שאדם קפץ למותו. התאבד. עשו לו הלוויה כאילו הוא היה חולה בקורונה. אסרו על אנשים לבוא להלוויה. אמרו שהייתה לו קורונה ואסור לבוא להלוויה. יכול להיות דבר כזה? אני לא מאמין".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully