המזל, כך טוענים, הולך עם הטובים. מקרה הקורונה הראשון בארצות הברית אובחן ב-20 בינואר. שבועיים לאחר מכן, בליל ה-3 בפברואר, גברה קנזס סיטי על סן פרנסיסקו בתום סופרבול מרתק וזכתה באליפות הראשונה שלה מזה יובל שלם.
באותו יום היו ברחבי אמריקה רק 15 מקרי קורונה מאומתים. המונח "מגיפה עולמית" אפילו לא היה חלק מהשיח ועונת ה-NFL הגיעה לסיומה המתוכנן, כרגיל וללא שום תקלות. ואז, בזמן שכל הליגה יושבת על החוף ונהנית מהפגרה (טוב, אולי לא על החוף באמצע מרץ...), הכל השתנה.
קצת יותר מחודש חלף בין אותו סופרבול לבדיקה שגילתה קורונה אצל רודי גובר וגרמה ל-NBA להפסיק את פעילותה בבת אחת. אחריה, כמו אבני דומינו, נעצרו כמעט כל הליגות בארצות הברית ובעולם כולו. ליגות נוספות, כמו ה-MLB שעמדה לצאת לדרך, כלל לא נפתחו במשך חודשים ארוכים וגם כשזה קרה, זה נעשה בבלגן גדול, עם עשרות מקרים שהובילו לדחייה של שלל משחקים ועם עונה מקוצרת, שכל מטרתה להגיע כמה שיותר מהר לקו הסיום ולהכתיר אלופה.
ה-NFL לעומת זאת, קיבלה את כל הזמן שבעולם להביט מהצד, ללמוד מה עובד ומה לא עובד ולהתכונן בשקט ליציאה לדרך, מה שיקרה הלילה (בין חמישי לשישי, 3:20), כאשר האלופה קנזס סיטי תארח את יוסטון למשחק מרתק. וגם אם אתם לא משתגעים על אופי ההתנהלות של הליגה הרווחית בעולם בתחומים רבים, הרי שאי אפשר להתווכח עם העובדה שב-NFL טובים במה שהם עושים.
וכך קרה שכאשר הליגה עומדת להפוך הלילה לליגה המשמעותית הראשונה בספורט האמריקאי שמתחילה עונה "מלאה" בימי קורונה, היא עושה זאת עם מלוא הביטחון והאמונה שהיא אכן תגיע לקו הסיום בהצלחה. כי ל-NFL יש כל כך הרבה דברים לצידה ומסתבר שגם מזל.
אז איך תראה העונה הקרובה? ראשית, היא כבר החלה באופן לא שגרתי. לקראת סוף יולי שחקני הקבוצות סוף כל סוף התייצבו במחנות האימונים ומיד עברו כמובן בדיקת קורונה. אחריה הגיעו יומיים של בידוד, עוד בדיקה ואז, מי שנמצא שלילי, הורשה להצטרף לאימונים ובמשך שבועיים עבר בדיקה נוספת בכל יום.
אחרי שכל הסיפור הזה הסתיים, בליגה גילו לפתע שהמספרים שלהם נמוכים משמעותית ביחס לממוצע באוכלוסייה. כל מי שבכל זאת הוכרז כחולה (לא מעט שחקנים קיבלו בדיקה חיובית מוטעית וגם על כך הייתה מהומה די גדולה), נכנס ל"רשימת הקורונה", שאומרת שהוא מורחק מקבוצתו עד שיוכח אחרת. אלא שגם הרשימה הזו הצטמצמה במהרה ובשיאה הגיעה לשחקן אחד בלבד (!), כאשר במשך ימים ארוכים לא נרשמים כלל מקרים חדשים באף אחד מ-32 קבוצות הליגה.
זה אפשר לכל הפחות להכנה לעונה לעבור בצורה די חלקה מרגע שהקבוצות התכנסו. עד אז, במקום להיות באימונים אינטנסיביים כמו בכל עונה (העונה עצמה אולי קצרצרה, אבל יש כל כך הרבה הכנה לפניה), הכל נערך בזום - לא אידיאלי במיוחד. בנוסף, לשמחתם של חלק גדול מהשחקנים, כל משחקי ההכנה לעונה בוטלו והפעם הראשונה בה הם ישחקו פוטבול השנה תהיה הדבר האמיתי במחזור הפתיחה.
האם זה אכן יכול להצליח והאם ה-NFL באמת תשלים את כל 17 המחזורים המתוכננים בלי תקלות? אף אחד לא ממש בטוח והתשובה הריאלית היא "כנראה שלא", אבל כאמור, יש לא מעט אופטימיות שרק הולכת וגוברת.
סביר להניח שבשלב כלשהו הקורונה תתפשט באחת הקבוצות. ישנן אפילו ארבע קבוצות, ואולי עוד שתיים שיצטרפו בקרוב, שירשו לכמות מוגבלת של אוהדים להגיע ליציע כבר מתחילת העונה, מה שבטח לא יתרום יותר מדי לכל הסוגיה (אבל כן לאווירה. אין עוד ספורט שתלוי בקהל כמו פוטבול, בעיקר בכל נושאי הביתיות).
בשלב זה לא ממש ברור מה התכנית של ה-NFL למצב כזה. האם יאריכו מעט את העונה כדי לאפשר השלמת משחקים? מה קורה אם לקוורטרבק יש קורונה יומיים לפני הסופרבול? ואיך מייצרים איזון בין קבוצות שמושלי המדינות שלהם דוחפים להכנסת אוהדים לבין כאלה שייאלצו לארח באצטדיונים ריקים? כל השאלות הללו כנראה יקבלו תשובות בזמן אמת, אם וכאשר יהיה צורך בכך.
מה שכן, אין עוד ליגה בה המושג "Next man up" כה שגור בפי כל. ב-NFL רגילים לכך שכל מחזור נגמר עם רשימת פצועים ארוכה ועל כל אחד שנופל, יש אחר שימלא את מקומו. דין שחקן עם קורונה, שיצטרך לשבת בחוץ שבוע, שבועיים או חודש זהה לדין שחקן שקרע רצועה, שבר רגל או שהעין שלו יצאה מהמקום (טוב, האחרון קרה רק ב"יום ראשון הגדול").
מה שבכל זאת מדאיג את כולם זו העובדה שהקומישינר של ה-NFL, רוג'ר גודל, הוא לא בדיוק אדם סילבר ולא נודע ביכולת קבלת החלטות מבריקה מדי, בטח שלא תחת לחץ. יהיה מעניין לראות איך גודל, שספג אש (מוצדקת בדרך כלל) מכל כיוון בעשור האחרון יתמודד עם האתגר ההיסטורי הניצב בפניו.
ואם כבר הזכרנו את סילבר, הרי ש"בועה" לא באמת הייתה ריאלית עבור ה-NFL, עם 32 קבוצות שלכל אחד מהן יש למעלה מ-50 שחקני סגל ועוד עשרות מאמנים ואנשי צוות. אם ה-NBA הכניסה תחילה לבועה באורלנדו כ-500 אנשים, ב-NFL המספר הזה כנראה היה גבוה פי ארבעה לפחות ולכן הליגה נדרשה מלכתחילה לחפש פתרונות אחרים.
וכעת, לתכלס. שני רגעים משמעותיים במיוחד התרחשו בפגרה הזו. ראשית, באמצע מרץ, רגע אחרי שהקורונה החלה להשתולל, טום בריידי הודיע שלאחר שני עשורים בלתי נשכחים ושש אליפויות הוא עוזב את ניו אינגלנד ובגיל 43 וקצת, יפתח את העונה כקוורטרבק של טמפה ביי. הטייט אנד רוב גרונקובסקי השאיר זמנית את המסיבות מאחור, חזר מפרישה ומצטרף אליו והבאקנירס האפורים לרוב יהיו ללא ספק אחד ממוקדי העניין של העונה הזו, בין אם הניסוי הזה יצליח ובין אם ייכשל.
רק כדאי לציין שעד היום, בכל תולדות הליגה, היו רק שמונה משחקים אותם פתח קוורטרבק בן 43. מצד שני, בריידי הוא בריידי ואם יצליח בטמפה, זו תהיה החותמת שחיפש על כך שהוא לא רק "קוורטרבק של שיטה" ושל ביל בליצ'יק, כפי שטענו מבקריו לאורך השנים.
בנוסף, בסוף אפריל חתם האלוף הטרי פטריק מהומס, ה-MVP של עונת 2018, על החוזה הגבוה בתולדות הספורט האמריקאי - 503 מיליון דולר ל-10 שנים. הקוורטרבק של קנזס סיטי הופך במהרה לכוכב הגדול הבא של הליגה וצפוי להתחרות גם העונה על הטבעת, כאשר מי שיקווה לארוב לו הוא ה-MVP המכהן, למאר ג'קסון, שסיפק אשתקד עונה חלומית בבולטימור אך התרסק עם הקבוצה בפלייאוף.
עוד מוקדי עניין אפשר יהיה למצוא אצל פיינליסטית העונה שעברה, סן פרנסיסקו, בניו אורלינס שם הקוורטרבק האגדי דרו בריס ככל הנראה יעשה סיבוב פרידה מהליגה בעודו מתקרב ליום הולדתו ה-42 וכמובן, בדאלאס, תמיד אחת הקבוצות הכי מדוברות בליגה והשנה, כזו שבאמת נראית כמו חבורה שיכולה להגיע רחוק אחרי שסוף כל סוף נפרדה מהמאמן המתסכל ג'ייסון גארט לטובת מייק מקארת'י המנוסה (אך מתסכל גם הוא לעיתים).
כך או כך, אקשן לא יהיה חסר, כרגיל וגם סיפורים יצוצו על שחקנים כאלה ואחרים, כולל בטח כל מיני שחקנים שבחסות הקורונה יגיחו לפתע משום מקום. ועדיין, יותר מכל עונה אחרת כנראה, התמונה הגדולה היא זו שתעמוד במרכז תשומת הלב הפעם. איך תשפיע חוסר ההכנה על הקבוצות? האם המנוסות יותר יצליחו, לפחות בחלק הראשון של העונה? עד כמה יבלוט הפער בין הצעירים למבוגרים? וכאמור, אם וכמה הקורונה תעשה שמות ותפריע לניהול התקין של העונה? בתור התחלה, נדמה שלפחות המזל הולך עם ה-NFL.