בשבת האחרונה נעצר הרצף השלילי. בשבת האחרונה היא עשתה את זה. בשבת האחרונה היא ניצחה ועוד משער של אמיל הסקי, החלוץ המושמץ ביותר שלה. ליברפול ניצחה בסאות'המטון, הרבה בזכות משחק ההקרבה, הרבה בזכות השיחות עם הוייה, הרבה בזכות הכניסה של איאן ראש למועדון והרבה בזכות אלילת המזל, שהיתה שם כשבאנפילד קראו לה.
עכשיו מקווה ליברפול לצאת לדרך חדשה עם תקוות חדשות, אך עם אותו המנג'ר שספק אם היה מחזיק מעמד כל כך הרבה זמן, במידה וההפסדים היו באים בתחילת העונה. לליברפול יש עשרה נצחונות וכרגע נראה כי המאבק על מקום בליגת האלופות עדיין פתוח, כמו גם המאבק על גביע אופ"א והגביע האנגלי. האדומים כבר לא יקחו אליפות, אבל אולי המצב לא כ"כ גרוע כמו שהוא נראה.
ביום שלפני המשחק הצהיר הוייה שאם המצב המביש יימשך והיכולת העלובה של הקבוצה לא תשתפר, עשוי חצי מהסגל למצוא את עצמו מחוץ לאנפילד בעונה הבאה. השחקנים יודעים כי מעמדו של המנג'ר הצרפתי הוא חזק מאוד וכי הסיכיים שדבריו יתממשו הינם גבוהים ביותר. הלחימה שנתנו ה-11 הפותחים במשחק הנצחון על סאות'המפטון, אולי אחת מהקבוצות היציבות והטובות ביותר באנגליה העונה, לא נראתה כבר יותר מחודשיים אצל השחקנים של הוייה.
היום גילה הוייה כי לנצחון יש סוד אחר. "אחרי משחק התיקו מול אסטון וילה, עשיתי משהו אותו אני לא נוהג בדר"כ לעשות. אספתי את כולם ערכתי שיחה קבוצתית. אני יודע שאנשים אומרים עלי שאני נחמד מדי אל השחקנים, אבל מתי שהייתי צריך הייתי קשוח מאוד איתם. אמרתי להם לשכוח מהביקורות שאני מקבל משום שאני יכול להסתדר איתם. אמרתי להם שאנחנו קבוצה אחת ושאנחנו חייבים להתלכד ביחד, שאנחנו חייבים להיות חזקים ולבטוח בעצמנו. אמרתי להם לגרום לדברים להיעשות. ואכן, הקבוצה הראתה הרבה ביטחון ורצון - דבר לא צפוי בהתחשב במצבנו לפני המשחק."
ואולי לניצחון יש סוד אחר. בשבועיים שלפני המשחק, קיבל הוייה ביקורות רבות והצעות לשמש בתפקידים אחרים בהנהלת הקבוצה. לפתע עלו לסדר היום שמות כמו מרטין אוניל ודייויד אולירי כמחליפים אפשריים בתפקיד המנג'ר. ואז הגיע, כאילו משום מקום, אחד מהסמלים הגדולים ביותר של המועדון - איאן ראש. הוייה מיד מצא לחלוץ האחרון שלקח אליפות בליברפול מקום בסגל המקצועי, ממש לפני המשחק הגורלי שלו ושל קבוצתו בסאות'המטון.
כך יצא שמשחק החוץ באיצטדיון סט. מרי'ס בסאות'המפטון, קיבל לפתע ממדים של משחק מיסטי. אף אחד לא חשב שליברפול תצליח להשיג את ניצחונה החשוב ביותר העונה דווקא שם, מול הקבוצה בה משחק מלך שערי הליגה והמוזמן החדש לסגל של אריקסון, ג'יימס ביטי. ועוד משער של אמיל הסקי, שוב אזכיר. סאות'המטון לא הפסידה בביתה לפני המשחק ובדרך גברה על ארסנל, אברטון, טוטנהאם ומנצ'סטר סיטי תוך שהיא מציגה יכולת גבוהה ביותר. סט. מרי'ס נכנס בקלות לנעליים של ה"דל", איצטדיונה הקודם של סאות'המטון שראה בעיקר קרבות תחתית מרים. העונה התייצבה הקבוצה של גורדון סטראכן במקום השישי כשהיא מקדימה אפילו את ליברפול.
אלי שווידלר, 'הארץ', מגולל את הסיפור על השבוע העמוס שקדם למשחק, שעוד עלול להיזכר כבעל ערך היסטורי מיוחד עבור האוהדים האמיתיים של ליברפול:
ליברפול תחת לחש הרדמה
איצטדיון אנפילד, 11 בינואר. דיון דאבלין מאסטון וילה משווה ל-1-1 מהנקודה הלבנה, ממש בתחילת המחצית השנייה. שתיקה. לא שקט מתוח בהמתנה לפרץ רגשות ממשמש ובא, אלא שתיקה של בית קברות. אסטון וילה לוחצת ואוהדי ליברפול אפילו לא שורקים בוז לקבוצתם.
שתיקתם מלמדת שהאימרה "לעולם לא תצעדי לבד, ליברפול" מושרשת עמוק כל כך, שהם אינם יכולים לנקוט סגנון מחאה "בלתי קונבנציונלי". האוהדים לא סתם מאוכזבים, הם פשוט המומים. אולי השתיקה הרועמת הזאת היא אמצעי המחאה המרשים ביותר שנקטו
זה תקופה ארוכה.
הקבוצה סיימה 11 משחקי ליגה ללא ניצחון, שבחלקם הפגינה יכולת עלובה. לכך יש להוסיף הדחה בשלב הבתים הראשון של ליגת האלופות, ועוד על ידי באזל השוויצרית.
בינתיים, כלפי חוץ, מעמדו של ז'ראר הוייה איתן. הפרסום שלפיו המנג'ר הצרפתי מתנגד להעברתו לתפקיד היועץ המקצועי ולמינוי מנג'ר מעליו אינו מוסיף לשקט המקצועי בקבוצה. השחקנים אינם רגועים. כלפי חוץ הם טוענים שאין להאשים את המנג'ר וכי הם אלה שצריכים להשקיע יותר, להשתפר ו/או לשאת באחריות.
מאחורי הקלעים מבקרים את הוייה ואף מכנים אותו "מנג'ר כושל". לביקורת אחראים שלושה-ארבעה שחקנים, לא יותר, אבל די בכך כדי ליצור חרושת שמועות ואי שקט, המערערים עוד יותר את הביטחון העצמי שבלאו הכי מצוי בנקודת שפל חסרת תקדים.
ליברפול נראית רדומה, הססנית, מסורבלת ולא מאיימת. "כמה מהשחקנים אמרו לאחרונה שהם מעדיפים שהיריבה תבקיע - זה הדבר היחיד שממריץ אותם", אומר כתב ה'גרדיאן' ראסל תומאס. "אם ההגנה של ליברפול נראית בסדר והקישור סביר, החלק הקדמי מעורר גיחוך לפעמים". אמירה חדי תקיפה על חוליית התקפה הכוללת את מייקל אואן, אמיל הסקי ומילאן בארוש, ובעצם גם את ולאדימיר שמיצר.
אבל נראה שתומאס לא ממש מגזים. יצירת מהלך התקפי מסודר נראית כמשימה כמעט בלתי אפשרית בליברפול של החודשיים וחצי האחרונים. רבים הרימו גבה כשמנג'ר נבחרת אנגליה, סוון-גוראן אריקסון, החליט להזמין לסגל את הסקי. החלוץ מעולם לא היה
חסין ביקורת, אבל בשבועות האחרונים המבקרים מתחילים לטעון שאולי לא מדובר בשחקן שמתאים לכדורגל בפרמייר ליג.
הנימוקים מציצים מעבר לכל פינה. עד לפני השבת האחרונה, הסקי הבקיע העונה שער אחד בלבד בפרמייר ליג. זה קרה לפני כארבעה חודשים, ב-14 בספטמבר. בליגת האלופות הוא הוסיף צמד, מול ספרטק מוסקבה מעוררת הרחמים. בסך הכל הספק מביך בחצי עונה לשחקן שתמורתו שילמה ליברפול 11 מיליון ליש"ט.
"הסקי הוא שחקן מגושם ולא טכני המגינים כבר למדו להסתדר עם הכוח והמהירות שלו על ידי חיפוי הדדי, שאינו מאפשר פתיחת מרחבים לפעולה", אומר תומאס, "הוא מדוכא ולא ממש יודע מה קורה לו, אבל לא בטוח שהוא יוכל לחולל מהפך בגישה, ודאי שלא בסגנון המשחק".
מצבו של מייקל אואן נראה סביר, על פניו. אואן כבש תשעה שערים בפרמייר ליג ו-19 בכל המסגרות. אבל נראה כי גם הוא סובל מהיעלמות חדוות המשחק, ואין ביטחון שזו תשוב אליו במהרה. זו אולי העונה הפחות יציבה בקריירה המבריקה של אואן, שעדיין נחשב בעיני רוב המומחים אחד מחמשת החלוצים הטובים בעולם. הוא מפגין ניצוצות במשחק זה או אחר - ואז נכנס לתקופת יובש ארוכה ובלתי מוסברת.
ואולי יש הסבר לתנודות - אולי לאואן משעמם והוא זקוק לשינוי אווירה? מצד שני, מי ייתן לסמל הבולט ביותר של ליברפול ללכת - גם אם ריאל מדריד תציע סכום בסדר גודל ששילמה תמורת רונאלדו?
מילאן בארוש הצעיר הוא שחקן מבריק ונמרץ, אבל לא חד מספיק. לעתים תכופות הוא נוטה לכדרר את עצמו לדעת. הרכש הסנגלי אל חאג'י דיוף "מוציא את האגרסיות שלו באופן בלתי מבוקר", כמו שאמר אחד מפרשני הטלוויזיה, ועסוק יותר בהרס מאשר ביצירה.
מאיפה הגיח לפתע איאן ראש?
ומה כבר יכול לעשות מנג'ר שעסוק בו זמנית בשיקום מעמדו המקצועי ובחיפוש אחר פתרון שיוציא את קבוצתו ממשבר עמוק, כמעט חסר תקדים? בליברפול נזכרו במי שנחשב אולי לחלוץ הטוב ביותר ששיחק במועדון מאז ומעולם.
לא, איאן ראש, בן 41, לא ישוב למגרשים. הוא בסך הכל ינסה לחלוק את ניסיונו הרב עם חלוצי ההווה, להזכיר להם משהו שהלך לאיבוד באימונים יום-יומיים מפרכים, אולי ללמד דבר או שניים שאיכשהו נשכח בדרך, בין מלונות פאר למשכורות עתק. הרי ראש - מלך השערים של המועדון בכל הזמנים, עם 346 כיבושים ב-658 משחקים בליברפול - יודע משהו על הדרך בה גורמים לכדור לפגוש ברשת.
לפני כמה ימים קיבל ראש מאופ"א את דרגת האימון הגבוהה ביותר, דרגה א'. אתמול הוא החל לעבוד עם חלוצי ליברפול, שיפגשו אותו פעמיים בשבוע. חניכיו יהיו אואן, הסקי, בארוש, דיוף והכשרון הצעיר ניל מלר. אליהם יתווספו אולי חלוצים אחרים, אם ליברפול תחליט לצרף כאלה עד סוף החודש. "כשמבקיעים שבעה שערים ב-11 משחקים, כנראה באמת קיימת בעיה", אמר ראש לעיתונאים.
ראש סיים את הקריירה שלו בפרמייר ליג בניוקאסל, בעונת 1997-1998. כיאה לפטריוט, הוא תמיד אמר שרצה לסיים את הקריירה במועדון וולשי. בפועל הוא שיחק ברקסהאם ובסידני אתלטיק מהליגה האוסטרלית. מאז 1998 ראש לא היה מעורב בכדורגל מקצועני ברמות הגבוהות ביותר, מה שהופך את שובו לאור הזרקורים למסקרן עוד יותר, וגם למעורר תקוות במציאות הכל כך מייאשת באנפילד.
"איאן ראש היה מסיים נהדר של מהלכים שהובילו לשער, אולי הטוב ביותר שידע הכדורגל הבריטי מעודו", טוען תומאס. "הוא היה מהיר מאוד והחלטי. הביצועים שלו באחד על אחד מול שוער היו נקיים להפליא. ראש מיעט להבקיע שערים מבריקים. רוב השערים שלו היו סטנדרטיים, אבל דרשו מיומנות גבוהה וקור רוח - ואלה היו לאיאן ראש למכביר. בעיטות שטוחות על הקרקע, דיוק בבעיטות מזווית קשה - ראש העלה את המשימות האלה לדרגת אמנות".
אם גם בעתיד הרחוק הוא יצליח להסביר לחניכיו החדשים כמה מסודות המקצוע, אז אולי בליברפול, גם אם באיחור, תשוב להיות קבוצה אטרקטיבית עם אוהדים שמחים ורעשניים שאגב מאמינים שאת הרוח הווינרית שלו, הוא כבר הוריש לשחקנים באותו משחק בסאות'המטון. ומי יודע - אולי מרי הקדושה היא בכלל אוהדת ליברפול.