הוא בסך הכל היה עצמו. כשאדבאיו אקינפנווה התייצב השבוע מאחורי המצלמות, לאחר שסייע לעלות לוויקומב לרשום העפלה היסטורית לליגת המשנה האנגלית, הוא לא ניסה להיות אף אחד אחר, כי הוא כבר לא צריך להיות אף אחד אחר. 38 שנים של אכזבות, עלבונות, ספקות ועיסוק בלתי פוסק במה שהוא לא במקום במה שהוא כן זוקקו אל תוך כמה קצת פחות משתי דקות וחצי, כדי ליצור את מה שכבר הוגדר על ידי רבים כ"ריאיון הגדול בהיסטוריה".
רשימת האנשים שלא האמינו באדבאיו אקינפנווה ארוכה הרבה יותר מזו של אלה שכן חשבו שיצליח בחיים או בכדורגל. לאורך השנים ביסס את מעמדו כדמות קאלט בכדורגל האנגלי, טיפוס משעשע וצבעוני, כמעט קוריוז. אבל טעות תהיה להתייחס לחלוץ בן ה-38 כאל בדיחה, כאל הערת שוליים מוזרה בדברי ההיסטוריה. כי השבוע, הצליח האיש המכונה "החיה" לגרום לעולם שלם להזדהות איתו - כדורגלן ליגות נמוכות, השוקל למעלה מ-100 ק"ג, ולא נראה או מתנהג כמו אף אחד אחר בעולם.
"לכל אחד יש סיפור," אמר ב-2005, עוד בתחילת הקריירה שלו. "פשוט שלי ארוך יותר מכולם".
צפו בריאיון המדובר
בריאיון המופלא הזכיר את שמו של יורגן קלופ. שעות ספורות לאחר מכן, שיגר מנג'ר קבוצתו הנערצת ברכה מצולמת לחתן השמחה. למחרת, הזמין אותו באופן רשמי להצטרף לחגיגות האליפות של ליברפול. "כשחקן, גם אני הייתי בסיטואציות דומות", אמר הגרמני. "הכדורגל היה הכל בשבילי עוד לפני שמישהו אמר, 'שווה לשלם לו קצת כסף על זה'. זה לא השתנה. אני אוהב את הסיפורים הללו. תמיד אוהב את המשחק הזה, כי הוא מאפשר להגשים חלומות. אם תעבוד מספיק קשה, תוכל להצליח".
ובכך הגשים אקינפנווה חלום נוסף. כילד העריץ את ג'ון בארנס, ואפילו סירב להיבחן בארסנל כי לא היה מסוגל לדמיין כיצד הוא משחק עבור היריבה. "קלופ צריך להחתים אותי!" התלוצץ בקיץ 2017. "אני צריך קצת מהירות לצדי, ולליברפול יש מהירות מסחררת. המנג'ר שלי יודע שאני אוהב את ליברפול, אז אם הם יצלצלו לא תהיה לו בעיה לשחרר אותי". הכי קרוב שהגיע ללשחק בליברפול היה כששיחק מולה, שנתיים קודם לכן, במסגרת הגביע האנגלי. לפני שריקת הפתיחה הזהיר את חבריו לווימבלדון AFC שאם מישהו מהם יעז לבקש מסטיבן ג'רארד להחליף עימו חולצה, דמו בראשו. אקינפנווה כבש באותו משחק, אולם לצערו הרב קפטן ליברפול כבש פעמיים מנגד וקבוצת הפאר עברה שלב. אדבאיו הפסיד, אבל גם ניצח: לא רק שהפך שם דבר בכדורגל האנגלי, גם זכה ליצור מערכת יחסים עם השחקן האהוב עליו - זה שיכתוב את ההקדמה לאוטוביוגרפיה שלו.
"כשמכונית הגלידה הגיעה לשכונה כל הילדים רצו החוצה, אבל לי אף פעם לא היה כסף לקנות", כתב באוטוביוגרפיה המדוברת. "ההיגיון של ההורים שלי היה, למה לבזבז ליש"ט על גביע כשאפשר לקנות עשר גלידות קטנות בסופרמרקט? תמיד קינאתי באנשים האלה שיכולים לבזבז ליש"ט אחד על מה שהם רוצים, בלי לחשוב על זה". אף שהוא ואחיו נראו כמו "שלישיית מתאבקים", לדבריו, האנשים היחידים שהפחידו אותו היו נשים: אחותו, שלא פעם סטרה לו, ובעיקר אמו, שהנחילה בו חינוך בלתי מתפשר בזכותו הלך בדרך הישר, בזמן שילדים אחרים הלכו בדרכים שבסופן בתי כלא ותחנות משטרה. "הייתי צריך ללכת למאמן ולהגיד לו שאני מצטער, אבל אמא שלי התקשרה וביקשה ממני לחזור הביתה", אמר ל-GQ על שנותיו הראשונות במקצוע. "היא היתה מתקשרת אלי ב-1:30 בלילה ואומרת לי, 'השארת ספל בחוץ, תחזור ותנקה אותו'. הייתי נכנס לאוטו ב-1:30 בלילה, נוסע חזרה הביתה ומנקה את הספל".
המשמעת הזאת לבדה לא הספיקה במגרשי הכדורגל. כשנבחן בקבוצת הנוער של ווטפורד, זומן למשרד המאמן ושמע ממנו כי "אתה לא הולך להצליח. אתה לא ממוקד מספיק". בדיעבד, הודה כי המאמן צדק. "לא הייתי מספיק מקצוען", אמר ל"וויילס אונליין". "לא הופעתי לאימונים, דברים כאלה. הייתי חייב להתבגר". אחרים עסקו לא ברמת המיקוד, כי אם בחזות של הנער כבד המשקל - אתה גדול מדי בשביל לשחק כדורגל, חזרו ואמרו לו. הדחיות פגעו וצרבו, אבל הן בסך הכל הרחיקו את החלום - לא העלימו אותו. אף אחד לא יכול היה להעלים אותו.
צפו ביורגן קלופ מברך את אקינפנווה
בלית ברירה, הבין אדבאיו שאם ברצונו לפצוח בקריירת כדורגל מקצוענית, הוא צריך לעזוב את אנגליה ואת כל הקבוצות שלא מאמינות בו. אשתו של סוכנו היתה ליטאית, ועל כן הוחלט לנסות ולמצוא לחלוץ הצעיר חוזה בליטא. אקינפנווה חתם באטלנטס בקיץ 2001, בלי לדעת לאן הוא נכנס. בדיעבד, הודה כי זו היתה החלטה איומה - אבל החלטה איומה שהפכה אותו לאדם שהוא היום. כבר באימון הראשון שלו, סיפר, התאספו כמה מאוהדי הקבוצה והבהירו בדיוק מה הם חושבים על שחקן החיזוק כהה העור.
"Zigga Zigga Zigga, let's shoot that fucking Nigger."
והיו גם נהמות, והיו קריאות גזעניות אפילו מצד אחד מחבריו לקבוצה. לאט לאט הפכו הקללות נחלתם של אוהדי היריבות בלבד, אבל זה לא כאילו מחוץ למגרש המצב היה טוב יותר. יום אחד נכנס למכולת ונתקל בילדה בת 12, לבושה כולה בשחור. 'White Power', אמרה לו בלי לחשוב פעמיים, ואף אחד בחנות לא הניד עפעף. ובכל זאת, אדבאיו בן ה-19, בפעם הראשונה מחוץ למזרח לונדון בה גדל, לא נשבר, כי ידע שאם יישבר - יפסיד. השערים עזרו: ככל שאקינפנווה כבש יותר - בגמר הגביע הליטאי, למשל - כך האנשים ששנאו אותו בשל היותו אדם שחור היללו אותו, למרות היותו אדם שחור. "אני לא השתניתי", אמר ל"וייס". "צבע העור שלי לא השתנה. אנשים קיבלו אותי כי עזרתי להם לזכות בתואר. אם לא הייתי כובש, התפיסות שלהם לא היו משתנות. אני גאה שלא אפשרתי לאף אחד להבריח אותי. הראיתי שאם אני מסוגל להתמודד עם זה, אני מסוגל להתמודד עם הכל".
אחרי ליטא הכל היה קל יותר: כשחזר לאנגליה אנשים אמנם קראו לו "שמן", אבל עם "שמן" הוא כבר ידע להתמודד - אף אחד לא רצה להרוג אותו בגלל שהוא שמן. מ-2003 ועד 2008 החליף לכל הפחות קבוצה אחת מדי שנה ולא הצליח לתקוע יתד של ממש באף מועדון, אולי בגלל הסטיגמה שיצאה לו. "אני זוכר שעליתי כמחליף במשחק חוץ מול פורטסומות' וכל האצטדיון, 15 אלף איש, צעקו, 'אקינפנווה, הציצים שלך בנבדל'! צחקתי בלי הפסקה", כתב באוטוביוגרפיה שלו. "פעם אחת, כששיחקתי בנורת'המפטון, חלק מהאוהדים היריבים התחילו לשיר: 'אתה סתם גרסה שמנה של אדי מרפי!'" את רוב השירים קיבל מהאהבה, בניגוד להערות להן זכה מחוץ למגרש. "הרבה פעמים אנשים שופטים אותי לפני שהם מכירים אותי", כתב. "עד לפני כמה שנים, לפני שהרשתות החברתיות התפוצצו, רוב האנשים שראו אותי חשבו שאני סוחר סמים. הם ראו גבר שחור גדול נוהג במכונית יפה".
אף שלא ממש הצליח לעלות לגדולה על כר הדשא, הפך מפורסם מחוצה לו בזכות כדורגל מסוג אחר: הוא היה השחקן החזק ביותר בפיפ"א 2012, וגם ב-2013, 2014, 2015, 2016 ו-2017, עם ציון ממוצע של 97.6 מתוך 100 - הישג שהכניס אותו לספר השיאים של גינס והקנה לו תהילה עולמית. "קשה לתאר במילים מה זה עשה לי", אמר בשנה שעברה ל-ESPN, "זה הביא אותי למקומות שלעולם לא הייתי מגיע אליהם. שחקנים שפגשתי, שמעולם לא שיחקו מולי, וידעו מי אני רק בזכות משחק מחשב". לצד כדורגלנים מפורסמים, התרועע אקינפנווה גם עם כוכבי קולנוע ופוליטיקאים והפך אושיית רשת. מוקדם יותר השנה, עשו זוג אחים מקסיקנים צעירים מסע של קרוב ל-9,000 ק"מ כדי לראות מקרוב את תופעת הטבע. "תכננו את הטיול הזה לפני קרוב לשנה", סיפר אחד מהם, "זה קצת התעכב בגלל ענייני כסף, ואח שלי התעצבן ואמר, 'אנחנו צריכים לראות את אקינפנווה!' הוא עלול לפרוש בקרוב, ורצינו לראות אותו משחק בלייב".
תשומת הלב לא הפריעה לאקינפנווה, להיפך, אבל הוא התעקש והזכיר לאנשים: לצד כל המשקל הזה יש גם כדורגלן, וכדורגלן לא רע בכלל. כן, הוא אמנם שיחק רק בליג 1 (הליגה השלישית בחשיבותה באנגליה) ובליג 2 (הרביעית), אבל כמעט מדי עונה הקפיד לכבוש כמות דו-ספרתית של שערים. "אמרו שאני גדול מדי לכדורגל", אמר ל-BBC, "מאה שערים לכן מכן, אני כבר לא". כיום, מניין שערי הליגה שלו עומד על 200 ב-628 משחקים. "בעבר אמרו לי, 'יש לך טאץ' טוב יחסית לבחור גדול'", סיפר ל"טלגרף", "ואני אמרתי, 'לא, פשוט יש לי טאץ' טוב, תוציאו את הגודל מהמשוואה'".
בסוף עונת 2015/16 כבש עבור ווימבלדון AFC בגמר הפלייאוף שהעלה אותה לליג 1, במשחק האחרון לפני שחוזהו תם. "טכנית אני מובטל כרגע", אמר בריאיון סיום המשחק, "אז כל המאמנים מוזמנים לפנות אלי בווטסאפ ולהציע לי ג'וב".
והם פנו, או, ליתר דיוק, הוא פנה - מנג'ר וויקומב גארת' איינסוורת', שהתלוצץ העונה ואמר: "מחקתי את הווטסאפ שלו מהטלפון, כדי שיפסיק לשלוח הודעות למנג'רים". על פניו, ניתן היה לשער שככל שאדבאיו יתבגר, כך גופו כבר לא יוכל לעמוד במעמסה ויכולתו תדעך. ואילו, במאי האחרון חגג את יום הולדתו ה-38, ואת העונה הנוכחית סיים עם עשרה שערים ב-32 משחקים. "לא היינו נמצאים כאן בלעדיו", הוסיף מנג'ר העולה החדשה לצ'מפיונשיפ. "מה שהוא עושה מחוץ למגרש כנראה גדול יותר ממה שהוא עושה בדשא. הוא כל כך טוב בחדר ההלבשה, הוא מנהיג נהדר ואדם צנוע, אי אפשר שלא ללכת אחריו. הוא ההוכחה החותכת לכך שאסור להספיד אנשים. הוא אדם פנטסטי ושחקן נהדר, בסדר הזה".
את התהילה שהרוויח הוא מנצל, בין היתר, כדי לחולל שינוי בעולם. לצד קו הלבשה בשם "Beast Mode" מעורב אקינפנווה במספר ארגוני צדקה ובשני המקרים הוא דואג לשדר מסר זהה: כולנו שווים, כולנו טובים, והכוח הגדול ביותר של אנשים נמצא בראש ולא בגוף. לפני כשבוע וחצי פרסם פוסט ארוך בעמוד האינסטגרם שלו, ובו סיפר כי אחרי משחק מול פליטווד טאון, כינה אותו אחד מאנשי היריבה "תאו מים שמן" והחזיר אותו לימים האומללים ההם בליטא: "זה שולל ממני את האנושיות. אנחנו, כחברה וכענף, חייבים להתעורר. חייבים לחנך את עצמנו על ההשלכות של שימוש בשפה כזאת. לכרוע ברך ולתמוך בקמפיינים חברתיים זו התחלה, אבל זה לא מספיק. זה לא יביא לשינוי אמיתי. השינוי האמיתי צריך להתחיל עכשיו, והדרך היחידה היא באמצעות חינוך. כל אחד צריך לעשות את החלק שלו".
אדבאיו אקינפנווה בהחלט עושה את החלק שלו, ועושה גם חלקים של אחרים. לאחר עליית הליגה ההיסטורית הודיעה וויקומב כי חוזהו יוארך בעונה נוספת וכך, בגיל 38, ולראשונה בקריירה, הוא יזכה לשחק בליגת המשנה. גם שם יספידו אותו; גם שם הוא ינסה להשתיק אנשים מסוימים, וללמד אנשים אחרים. "ככל שאני מתבגר אני כבר לא לוקח את ההפסדים כהפסדים, כי אם כלקחים", אמר למגזין The Malestorm. "אני לא מנסה להוכיח לאנשים אחרים שהם טועים, אלא מנסה להוכיח לעצמי שאני צודק".