לידור כהן בריאיון: "אם לא הייתי מרים את עצמי, היינו נתקעים שנים בלאומית"

    ההלם אחרי ירידת הליגה ("היו בטוחים שאני הולך ליפול"), השער ששיחרר את הלחץ, הכאוס סביב הקיצוצים ("כל אחד חשב שהשני מוכר אותו. היו קללות באימונים"), ברכת הדרך מאימו לצאת לאירופה ("זה הזמן") והרצון לסגור מעגל עבור אביו עם הנפת גביע המדינה ("הסיפוק הכי גדול")

    באדיבות התאחדות

    בווידאו: גיא חדירה אחרי העלייה של מכבי פתח תקוה לגמר הגביע

    כשאלי טביב ובית"ר ירושלים שילמו 1.2 מיליון שקל על לידור כהן לפני שש שנים, זה היה נחשב מחיר מציאה על אחד השחקנים המבטיחים בארץ. השבוע, אחרי שסיים עונה בליגה הלאומית, הוא ייצא לדרך חדשה כשחקן חופשי בתקווה לעמוד סוף סוף בתקוות שתלו בו, רגע אחרי שינסה להניף את גביע המדינה כקפטן מכבי פתח תקוה בגמר מול הפועל באר שבע מחר (שני, 20:45, ספורט 5 ורשת ב').

    איך היה להיות בלאומית השנה?

    "ידעתי שיש לי סעיף שיחרור של 700 אלף יורו ולא ישחררו אותי והייתי צריך לעכל את זה. יוסי בניון עבר לבית"ר, מנור סולומון לשחטאר ופתאום אני צריך להתחיל את העונה בליגה השניה. בהתחלה הייתי המום, לא הבנתי איפה אני נמצא. לא ככה תכננתי את הקריירה. ממשחקים גדולים בבלומפילד ובחיפה פתאום לעפולה ואום אל פאחם. זה היה שוק מוחלט כשהבנתי לאן נוסעים. באוטובוס אמרתי לעצמי שזה הולך להיות ככה עשרה חודשים. מקומות שלא האמנתי שאתקל בהם בגיל 27, בשיא שלי. וגם הבנתי שאם לא אתן עונה טובה - אתקע שם".

    עוד בוואלה! NEWS

    הפועל באר שבע דרוכה: "גמר הגביע יושב בראש של השחקנים כבר חודש"

    לכתבה המלאה
    "זה היה שוק מוחלט כשהבנתי לאן נוסעים". לידור כהן (צילום: דני מרון)

    מתי התחלת לעכל שאתה בלאומית?

    "במחזור הראשון נגד נוף הגליל ירדנו למחצית בפיגור 2:0 והייתי בשוק, חשבתי שנקרוס ונרד ליגה, שאנחנו בכלל לא שם, לא מבינים את הליגה, לא קלטתי בכלל מה הולך. בחצי השני נתתי גול, עשינו מהפך וקצת התחלתי להתעורר. ניצחנו 2:3 וזה נתן כח מול כל ההלם הזה. בלי לזלזל בנוף הגליל, אבל זה באמת לא מה שציפיתי ולא הקבוצות שכיוונתי לשחק נגדן. כשנבחרתי לכדורגלן העונה בלאומית חייכתי, כי מי שראה אותי בקיץ היה בטוח שאני הולך ליפול. אם לא הייתי מרים את עצמי לא רק שלא היינו עולים, גם אני הייתי נשאר בלאומית עוד כמה שנים ולא מגיע לכלום".

    ההלם הקודם היה כשחקן צעיר בבית"ר

    "הגעתי לבית"ר כשחקן רכש שטביב קנה. הגעתי ילד תמים ונאיבי, לא חשבתי יותר מדי ולא הבנתי לאן בדיוק אני מגיע. אמרתי 'אני אעשה את שלי והכל יהיה בסדר'. ואז לפני העונה נתתי צמד בווסרמיל נגד באר שבע בגביע הטוטו וזה היה בעוכריי, מאז הקהל חשב שאלי אוחנה עולה לדשא. כבר לא יכולתי לתת משחק לא טוב, בכל פס נמדדתי, זה היה מטורף. כל פס לא טוב הקהל מאוכזב ממני, עובר מחזור ועוד מחזור, סיימתי סיבוב בלי לתת גול והלחץ היה עליי, ואני בסך הכל ילד שהגיע ממכבי פתח תקוה מהפלייאוף התחתון. אני זוכר שמנחם קורצקי נתן לי קרדיט בהרכב, ואמרתי לו "שמע מנחם, אני מעדיף להיות בספסל כמה משחקים, זה יעשה לי טוב, יחזיר לי את הביטחון". כשגיא לוי החליף אותו הבקעתי 7 שערים בחצי השני של העונה וזה השתחרר לי".

    "מי שלא היה בבית"ר לא מבין מה זה לחץ לשחקן, זה לא דומה למשהו אחר", מסביר כהן. "אני חי בפתח תקוה ולא בירושלים, ועדיין פתאום בקניון אנשים אומרים לך "תגיד, אתה לא רוצה להתעורר", "מה יהיה איתך, תגיד לי?" וכל אחד זורק לך הערה. לקח לי זמן לעכל, אתה חי את זה בכל מקום, בכל פינה. בתיקו אנשים מבואסים עליך. לא הבנתי מאיפה זה נפל עליי, לא מספיק שאני לא משחק טוב ומרגיש רע עם עצמי, אנשים נופלים עליי ולוקח זמן להתרגל לזה. יצאתי בפעם הראשונה מפתח תקוה בגיל 21, ופשוט לא הבנתי מי נגד מי".

    בפלייאוף הנוכחי משחקים בלי קהל וממהרים להתלהב מצעירים

    "אני צוחק כשאני שומע דברים כאלה. יש שחקנים מוכשרים, זה בסדר גמור וצריך לתת להם, אבל בוא נראה אותם מול בלומפילד או טדי מלא, כשאחרי פס או שניים הקהל מתעצבן. יש אצלנו שחקנים מנערים א' שמתאמנים בבוגרים ונראים לא רע, אבל הם ילדים, שים אותם במשחקים עם הלחץ כשהמצב של הקבוצה לא טוב וזה עולם אחר לגמרי. הצעקה מהיציע, העצבים מסביב, זה מה שמבדיל בין שחקנים, יש שחקני אימונים ויש שחקנים עם קהל, הלחצים אחרים לגמרי, והאופן שבו שאתה יכול להתמודד איתם מכריע את הקריירה שלך".

    "מי שלא היה בבית"ר לא מבין מה זה לחץ לשחקן". לידור כהן (צילום: קובי אליהו)

    אחרי שנתיים וחצי לא הסתדרת עם רן בן שמעון וביקשת לעזוב. אתה אולי היחיד בהיסטוריה שמכבי פתח תקוה מכרה אותו ורכשה בחזרה

    "התחלתי עם רן טוב, אבל אז איבדתי את הביטחון וגם האשמתי את כולם. הרגשתי אז שלא משנה מה אני אעשה לא יעזור. היום אני מסתכל אחרת על דברים, הייתי מבקר את עצמי ומשנה דברים, אם הייתי יכול היום לחזור לאותה סיטואציה, הייתי נשאר ונלחם על מקומי".

    המשפחה שלך אז התערבה, אחיך כתב פוסט נגד בן שמעון, זה עשה לך נזק?

    "דווקא אחרי הפוסט הזה כבשתי צמד נגד מכבי חיפה. בכלל, כבשתי במשחקים הכי גדולים של בית"ר - נגד מכבי תל אביב, נגד באר שבע, נגד סכנין - אלה גם רגעים מטורפים ברמת החוויה של שחקן ואסור היה לי לוותר על זה, אבל מכל דבר מתחשלים ולומדים. מה שהיה משגע אותי בבית"ר היה שכל עונה הייתי מסיים עם מספרים טובים לשחקן כנף, 7-8 שערי לפחות, לא פחות מאף שחקן בתפקיד שלי ולא היו מעריכים את זה. תראה היום מה זה חלוץ מרכזי שעושה היום 9 שערים בבית"ר, מוציאים לו את המיץ".

    באותה תקופה היו בעיות בריאותיות של אביך

    "זה חלק מהסיפור, בזמן שאני בבית"ר אבא שלי איבד את הראיה בעין אחת והבריאות שלו הידרדרה. צינתורים, סתימת עורקים, הוא נכנס לדיכאונות, הפסיק לעבוד וזה הרג אותי, שבר אותי. הייתי המון לצדו וצריך להתמודד עם הלחצים בקריירה במקביל, בתור שחקן צעיר בבית"ר. מחר אני מת להביא לו את הגביע הביתה, מת לשמח אותו שיראה אותי כקפטן מניף גביע, זה יעשה אותו הכי מאושר בעולם. אני כל הזמן אצלו, משתף אותו בהכל ובאמת כל משחק בגביע אני חושב על איך אני משמח אותו, זה רגע שייתן לו את הסיפוק הכי גדול. הבן אדם בא איתי ב-40 מעלות חום, כשלא היה לו כסף, היה מגרד הכל כדי שאני אוכל לנסוע באוטובוס או להישאר כילד במסגרת, זה יסגור לי את המעגל הזה".

    לידור כהן: "התחלתי עם רן טוב, אבל אז איבדתי את הביטחון וגם האשמתי את כולם". בן שמעון בבית"ר (צילום: ברני ארדוב)

    ידעת שלמי שחוזר למכבי פתח תקוה קשה לצאת שוב

    "ידעתי שיהיה סעיף שחרור גבוה, אבל בתקופה ההיא 700 אלף יורו היה נראה לי סכום נמוך, קנו חצי כרטיס במיליון יורו אז הייתי בטוח שחצי עונה טובה וירכשו אותי. אבי לוזון וקובי רפואה האמינו בי, הבקעתי עשרה שערים בעונה שאחרי אבל לא היה ביקוש כשיורדים ליגה בסכום שיחרור הזה. הקיץ אני שחקן חופשי ואני מאמין שאעשה את הקפיצה, בחו"ל או במועדון גדול בארץ".

    אתה מרגיש בשל?

    "כן, אני כבר בן 27, לא יהיו עוד כל כך הרבה הזדמנויות. אמא שלי כל הזמן התפללה שאני לא אצא לחו"ל כי היא רצתה אותי קרוב אליהם, אבל השנה היא אמרה לי 'אני רוצה שתצליח ונותנת לך את ברכת הדרך, כמה שזה יהיה לנו קשה', אז כנראה שזה הזמן".


    אגב, רק לפני קצת יותר מחודש, עם חידוש הליגות, הייתם בבאלגן גדול עם השכר ליוני

    "זה היה מכוער, היינו בדרך לעלות ליגה, עולים לחצי גמר גביע, ואז הכל הפך למכוער. המנהלת עשתה הכל בלי תכנון ונהיה בלאגן. שחקנים לא סמכו אחד על השני, כל אחד חשב שהשני מוכר אותו. היו רבים באימונים, קללות, דיברו לא יפה, זה פגע במרקם. בסוף המנהלת וארגון השחקנים פתרו את זה, חבל שלא עשו את זה קודם, זה סתם עשה בלאגן גדול בכל הקבוצות. בסוף ויתרנו למועדון על משהו וקיבלנו משהו, זה מה שרצינו מההתחלה כי היה מגיע לנו אחרי שהוציאו אותנו לחל"ת".

    "כל אחד חשב שהשני מוכר אותו". שחקני מכבי פתח תקוה (צילום: דני מרון)

    לעצור את באר שבע זה לעצור את ז'וזואה

    "אין ספק שזה זר שהרבה שנים לא היה בכדורגל הישראלי. אחד שיש לו 4 הופעות בנבחרת פורטוגל לא יכול לא להיות שחקן-שחקן. ראיית המשחק, הטכניקה, הטאץ', הביטחון. הוא כל הזמן רוצה את הכדור, כל שחקן התקפה רוצה שחקן כזה באמצע שייתן לו כדורים".

    גיא לוזון אמר שאתם קבוצת ההתקפה הטובה בארץ

    "אני לא אגיד את זה כי יש קבוצות נוספות טובות. אנחנו קבוצת התקפה טובה, לא מרגישים פחות טובים מאף קבוצה, גם לא מבאר שבע. זה גביע והסיכויים 50:50. אנחנו מאמינים בעצמנו שנוכל לחזור עם הגביע. מאז שנגמרה הליגה התחלנו להתכונן לגמר, אבל אנחנו לא עושים דברים מיוחדים, נבוא לשחק כמו ששיחקנו כל העונה".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully