ראש הנקרא

אוהד הפועל ת"א שהותקף לפני כמה שבועות ע"י גור שלף, מצא את עצמו בסיטואציה דומה בשבת האחרונה בטדי, הוא נשאר בתפקיד הנתקף, רק שהפעם התוקפים היו אנשי משטרה. תגובתו של האוהד לאחר האירוע, כפי שהובאה ב'מעריב': "לאחר שראיתי שהשוטרים לקחו את אחד האוהדים, האינסטינקט הראשון שלי היה לעזור להם. השוטרים, בהיותם שוטרים, ראו מישהו רץ אליהם ואוטומטית החליטו לתקוף. שוטר אחד מגודל נתן לי בוקס בחזה ומייד עפתי אחורה, הפעם אין לי תלונות למי שתקף, מה שאני אומר זה עד מתי הסבל? עד מתי המכות? עד מתי??? הגיע הזמן לקצת בודי בילדינג". כל מילה מיותרת.

פרק נוסף בסאגת נמני–קלינגר: בשבוע שעבר עצר נמני, ביוזמתו, הפגנת אוהדים שתמכה בו בקרית שלום. יצא גדול? בסיום המשחק מול ראשל"צ, נמני, שסירב להגיב, אמר רק דבר אחד: "תודה רבה לאוהדים שעודדו אותי במהלך כל המשחק". כשנמני לא צריך את האוהדים באמצע השבוע, הוא עוצר אותם. בשבת, כשהוא צריך אותם, הוא מודה להם. נמני כבר מוכן לקריירת המשך - בפוליטיקה.

גילי לנדאו התארח השבוע אצל רמי ורד (עד לשם הוא ירד) והתענג בפעם המי יודע כמה על שער "יד האלוהים" שלו בגמר גביע המדינה ב- 1983, וכמובן שער ה"נבדל פאסיבי" שלו במשחק האליפות מול מכבי חיפה ב- 1986. שאלה: מישהו זוכר משהו אחר שגילי לנדאו עשה כשחקן כדורגל פעיל?

למי שהתפלא למה לירן שטראובר התחיל להגיע לאימונים על אופנוע דווקא בעיצומם של ימי החורף הקרים, זה לא בגלל שנדפקה לו הקופסא, אלא בגלל שחברת אופנועים החליטה לאמץ אותו. חם בכיס, חם בגוף.

יצחק שום אמר לחדשות הספורט, לאחר ביקורת שהוטחה ביכולת של קבוצתו: "הסתכלתי השבוע בעיתון ומכל הכיוונים האפשריים ראיתי שאנחנו במקום הראשון". במהלך משחק הדרבי החיפאי בגביע הטוטו, אוהדי מכבי חיפה הפנו את הגב לקבוצה, למגרש ולמאמן. אחרי שכבר ראו אותם מכל הכיוונים האפשריים, כנראה שדרך הגב הם נראים הכי טוב.