ככה עושים רימייק: העלייה של מכבי פתח תקוה מבטיחה יותר מהקודמת

בווידאו: חגיגות העלייה של מכבי פתח תקוה ב-2013

"אני יודע שיש לי עתיד מצוין ובעוד 10 חודשים אהיה בליגה הזאת בחזרה", כך הבטיח אבי לוזון ב-12 במאי אשתקד, כאשר מכבי פתח תקוה נפרדה מליגת העל. זה קרה יום אחרי האליפות ההיסטורית של קבוצת הנוער שלה.

פגרת הקורונה אמנם גרמה ליו"ר ההתאחדות לשעבר לטעות בתאריך החזרה, אבל במהות הוא (שוב) צדק. "אולי מעז ייצא מתוק", אמר אז. "אולי עכשיו הילדים האלה שזכו באליפות יוכלו לשחק הרבה יותר בלאומית". זה אכן מה שקרה.

כמו לפני שבע שנים, מכבי פתח תקוה השלימה אמש (חמישי) את חזרתה לליגת העל אחרי עונה אחת עם חגיגות עלייה באצטדיון טדי. גם אז היא עלתה עם שלד מקומי ותקווה גדולה, אלא שהפעם הבסיס רחב יותר, מעמדו של המאמן איתן יותר, העתיד מבטיח יותר ואולי יהיה אפילו בונוס בלתי צפוי בדמות כרטיס לאירופה ותואר ראשון מאז 1952.

בעונת 2012/13 עלתה מכבי פתח תקוה מהמקום הראשון בליגה הלאומית עם 73 נקודות. העלייה הובטחה שני מחזורים לסיום העונה, ובטבלה הסופית הפער מהפועל רעננה השנייה עמד על שלוש נקודות ומהפועל נצרת עילית השלישית על שש נקודות. הקבוצה איבדה לסירוגין את הפסגה בפתיחת העונה (לא הובילה במחזורים 1, 4 ו-6-8), התייצבה בראש הטבלה במחזורים 9-17, ירדה למקום השלישי במחזור ה-18 ואז חזרה למקום הראשון במחזור ה-20 ולא זזה ממנו.

המאזן ב-37 מחזורי הליגה לפני שבע שנים: 21 ניצחונות לצד 10 תוצאות תיקו ושישה הפסדים, עם הפרש שערים 29:66. סך הכול: כ-66 אחוזי הצלחה.

העונה, לעומת זאת, מכבי פתח תקוה הבטיחה את העלייה ארבעה מחזורים לסיום העונה. כבר שיפור. בנוסף, הפער מהדולקות אחריה הוא דו-ספרתי והיא לא ירדה מהמקום הראשון מאז המחזור השישי. הפסד הבכורה שלה העונה היה במחזור ה-18 בסכנין, לעומת עונת 2012/13 שבה הפסידה לראשונה במחזור השביעי בנצרת עילית - הפסד שהגיע אחרי שלוש תוצאות תיקו רצופות.

המאזן ב-33 מחזורי ליגה העונה: 20 ניצחונות לצד שמונה תוצאות תיקו וחמישה הפסדים, עם הפרש שערים 31:64. סך הכול: כ-69 אחוזי הצלחה.

הגאווה הגדולה של מכבי פתח תקוה העונה נעוצה בשילוב האלופים מקבוצת הנוער. ליאל עבדה, ששיחק פחות מ-40 דקות בליגת העל בעונה שעברה, קיבל העונה לראשונה הזדמנות בהרכב והצדיק את הציפיות הגבוהות לגביו כאחד הכישרונות המבטיחים של הליגה הישראלית (שמונה שערים וארבעה בישולים בליגה). יחד עם ארד בר, שגם הוא ערך בכורה העונה והפך לשחקן הרכב מוביל (שני בדקות משחק רק לדודי טויטו מבין שחקני השדה), יש כאן לדעת אנשי מקצוע רבים שני שחקני נבחרת עתידיים.

גם אור בלוריאן הפך לשחקן הרכב, וצעירים נוספים דוגמת דן כדורי, דור חברון, דניאל גולאני בן ה-17 ואפילו אמיר אלטורי בן ה-16 ערכו הופעות בכורה עוד לפני הבטחת העלייה, כשבמשחק בטדי קיבלו הזדמנות ראשונה גם איתן אזולאי ואיתי רוטמן בני ה-17. אלה השתלבו היטב לצד שחקני בית המבוגרים מהם בשנים בודדות, ביניהם תאי בריבו, עידן אהדנני, מוחמד סרסור ודניאל בוסי.

מדובר בתסריט דומה לזה של 2012/13. אז גידי קאניוק היה אחרי משחקים בודדים בליגת העל, ולצדו קיבלו הזדמנות ראשונה בקבוצה הבוגרת גם לידור כהן, דור אלו (עד שנפצע), עוז פרץ ולאחר הבטחת העלייה גם עומר דנינו שותף לראשונה, כשאיתם בני 21-22 כמו מרואן קבהא, חגי גולדנברג, תומר אלבז, דור אלברמן ואחרים.

ובכל זאת, הפעם זה נראה מבטיח יותר.

ההבדל הגדול בין העליות טמון בוויתור המוחלט על שחקנים מבוגרים. אז, ב-2012/13, היו כאמור לא מעט שחקני בית צעירים, אבל אסור לשכוח שבאותה עונה החזירו את מוראד מגמאדוב מפרישה והוא הנהיג את ההגנה עם 23 הופעות בגיל 39. את ההתקפה הוביל עומר גולן בן ה-30 עם 18 שערים, ובינואר חבר אליו עידן שריקי בן ה-31 שתרם תשעה שערים משלו. יוסי אופיר, אז בן 34, היה דמות מפתח בקישור וגם מצא את הרשת ארבע פעמים. הוותיקים היו אלה שנתנו את הטון אצל משה סיני.

בסגל הנוכחי, שני השחקנים המבוגרים ביותר בקושי שותפו. שוער המשנה צחי גיגי, בן 31, רשם הופעת ליגה אחת, והקשר ישראל זגורי בן ה-30 שיחק 176 דקות ופתח רק במשחק אחד. מי שנחשבו למבוגרים האחראים הם לידור כהן בן ה-27, אחד מתינוקות סיני מהעלייה הקודמת, הקפטן אלי בבייב בן ה-29 ומוחתמי קיץ בני 24 כמו דור חוגי וגיא חדידה.

הקבוצה הזו לא רק צעירה יותר אלא מקומית יותר. ב-0:2 על הפועל תל אביב בחצי גמר הגביע, כל 16 השחקנים ששיתף גיא לוזון היו ישראלים. הזר שפתח את העונה, ז'ופרה מוז'אנגי ביה, שוחרר אחרי שער אחד בחמישה משחקים, ואבנדרו ברנדאו תרם את חלקו עם חמישה כיבושים. גם יחד הם לא מתקרבים לאוסקר גררו הקולומביאני, שב-2012/13 היה מהשחקנים המובילים של מכבי פתח תקוה וסיים עם שמונה שערי ליגה ושישה בישולים.

בעונה שאחרי העלייה הקודמת, מכבי פתח תקוה ניצלה בקושי מירידה. רק פנדל של רועי דיין בדקה ה-90 של מחזור הסיום השאיר את הקבוצה בליגת העל. הפעם, אין סיבה שהעלייה הזו לא תמונף.