"אף שחקן אצלנו לא חשב שהוא כוכב"

צילום: , דני מרון

האליפות הראשונה ("השמחה ביותר"), הסיבות לזכייה ("נהיה לנו אוויר, הפסקנו לאבד נקודות בדקות האחרונות"), החיבור לעיר ("כל מי שמשחק שם הוא משפחה") והעזיבה של ברקת ("הופתעתי"). 4 שנים אחרי, אובידיו הובאן נזכר בריאיון מיוחד בעונה הכי מיוחדת שלו בקריירה

ב-20 במרץ 2016 אירחה הפועל באר שבע את מכבי תל אביב למשחק על כל הקופה. הקבוצה מהדרום, שעד עונה זו שמטה כל הזדמנות במאבקים הפנימיים נגד מכבי תל אביב וניצחה מוקדם יותר בבלומפילד, הייתה נחושה שלא למעוד. הדקות הראשונות גרמו לאוהדי באר שבע לחשוש שהם בדרך לעוד מפולת, ממש כמו הקיץ שלפני כן בגמר הגביע. אחרי שתי תוצאות תיקו ביתיות מול סכנין והפועל רעננה, נראה היה שהיתרון בראש הטבלה עומד להישמט. קרלוס גרסיה העלה את הצהובים ליתרון כבר בדקה ה-11 והתחושות באצטדיון היו קשות מאוד.

בדקה ה-24 הגיע השער המיוחל. אובידיו הובאן שלח כדור לא חזק, בלשון המעטה, שהתגלגל לאט לרשת של פרדראג ראיקוביץ'. התוצאה, 1:1, נשמרה עד לסיום והשאירה את הפער בצמרת על נקודה לזכות החבורה של אלונה ברקת וברק בכר. בהמשך איבדה באר שבע את הפסגה, חזרה אליה, הוציאה 0:0 בבלומפילד והמשיכה לאליפות ראשונה אחרי 40 שנה. זה קרה היום לפני ארבע שנים.

חגיגות האליפות הראשונה של הפועל באר שבע, מאי 2016

מערכת וואלה! NEWS

"גול אליפות? גול חשוב, אבל לא גול אחד מביא אליפות אלא ניצחונות לאורך כל העונה", נזכר השבוע הובאן בראיון מיוחד לוואלה! ספורט מביתו שברומניה, "לא היה חשוב לכבוש, היה חשוב לנצח או לא להפסיד במשחק הזה. כשהם עלו ליתרון באמת אפשר היה לחשוב שמכבי תל אביב בדרך לניצחון. הייתה להם קבוצה טובה, אבל רצינו להראות שאנחנו הכי טובים. אין ספק שהרגע הזה שבו הכדור נכנס היה מדהים. זה היה שער חשוב מאוד".

היום, ארבע שנים אחרי, הובאן, 37, מתאמן עם קבוצתו קלוז', לא יודע אם הליגה שם תשוב אבל את המחשבות הוא מקדיש לא מעט למקום שהפך לביתו השני, באר שבע. הוא מספר על הימים באליפות הראשונה, חושף מה גרם לשינוי מבאר שבע הלוזרית לאלופה וגם משתף בתחושות שלו לאחר ששמע שאלונה עוזבת את המועדון.

מה המצב כרגע ברומניה?

"קצת יותר טוב. חזרנו להתאמן אבל אנחנו לא יודעים מתי באמת נחזור ואם בכלל הליגה תתחדש".

אתה תמשיך לשחק גם בעונה הבאה?

"כן. חתמתי כבר לעונה הבאה ואני ממשיך לשחק".

מה התחושות שהיו באליפות הראשונה?

"אני זוכר את משחק האליפות נגד בני סכנין. היינו בפיגור 1:0 ואני זוכר שפתאום שמענו באיצטדיון רעש יותר גדול. הקהל, במקום להיכנס להלם, עודד חזק יותר ודחף אותנו. זה היה מדהים ואז ניצחנו והתחושה הייתה אדירה. זו הייתה גם בשבילי באופן אישי אליפות ראשונה. לקחתי גביעים, אבל אליפות זו תחושה אחרת".

לקחת שתי אליפויות בבאר שבע, איך אתה מדרג את זו?

"זו האליפות השמחה ביותר שלי כי חגגתי עם בנצי (בנצי בלומנפלד המנוח שהלך לעולמו באוקטובר של אותה שנה, ש.ו.), הוא היה אבא שלי לכל דבר ואני זוכר שבשריקה הוא רץ אליי והיה שמח בטירוף. באליפויות אחר כך זה כבר לא היה שלם כי הוא לא היה איתי".

"אבא שלי לכל דבר". הובאן מניף עם ג'ון אוגו שלט תמיכה בבנצי בלומנפלד ביולי 2016. בלומנפלד הלך לעולמו באוקטובר (צילום: ברני ארדוב)

בקיץ לפני כן הפסדתם בגמר הגביע 6:2. איך זה השפיע עליכם?

"להפסיד בגמר 6:2 זה לא הגיוני. אני לא חושב שהפסדתי אי פעם בתוצאה כזו. היינו במצב לא רע. סיימנו בצמרת והגענו לגמר גביע. ההפסד הזה עשה משהו. אני אמרתי לעצמי ישר עם השריקה שאני חייב לעבוד יותר קשה, שכולנו נעבוד קשה יותר, כדי שבפעם הבאה ניקח את האליפות".

מה גרם לשינוי?

" זו הפעם הראשונה שאני אומר את זה, אבל הקבוצה בשנים שלפני האליפות הייתה לא טובה מבחינה פיזית וכושר. טקטית וטכנית אלישע היה מצוין, אבל עד שדרור שמשון הגיע לא היה לנו כושר. היינו נופלים מהרגליים בדקות האחרונות ומפסידים נקודות חשובות מאוד בדקות הללו. כשדרור בא הכול השתנה, הוא איש מקצוע אדיר ונהיה לנו אוויר. כשאין לך אוויר הכול יותר קשה. אני חושב שזה מה שגרם לנו להיות קבוצה כל כך טובה ולקחת אליפויות".

גם על הקווים היה שינוי.

"ברק היה מאמן טוב. הוא היה מאמן של קבוצה והוא עזר לנו ונתן לנו לעזור לו".

הייתם קבוצה עמוסה בכוכבים. איך התגברתם על האגו?

"היו הרבה שחקנים מצוינים, אבל אף אחד לא חשב שהוא כוכב. כשאתה רואה את בוזגלו רץ בטירוף להגנה וכשבן שהר, שהוא חלוץ, מבין שצריך לעשות לחץ ולחזור לעזור לקשרים, אתה מבין שאין אגו. היינו באמת חזקים אחד עם השני והיינו קבוצה מאוד מגובשת".

גם הזרים הפכו בעצם לישראלים.

"זה הסוד בבאר שבע. שהאנשים שם כל כך חמים, ומבחינתם מי שמשחק בקבוצה הוא משפחה ולא משנה אם הוא ישראלי או לא. הלכנו בעיר ותמיד חיבקו ועזרו לנו אז הרגשנו בבאר שבע בבית וזה באמת הורגש".

זו הייתה הקבוצה הטובה ביותר ששיחקת בה?

"אני לא יכול להגיד את זה כי שיחקתי עם שחקנים אדירים בנבחרת רומניה, והאמת שגם בקבוצות ברומניה שיחקתי בקבוצות איכותיות מאוד, אבל אין ספק שזו אחת הקבוצות הטובות ביותר ששיחקתי בהן. היו בה שחקנים אדירים".

שמה במועדון המון תשוקה ואמביציה. ברקת עם הובאן (צילום: דני מרון)

אתה עוקב אחרי מה שקורה בבאר שבע?

"ברור. אני מדבר כל יום עם חברים מבאר שבע ואני כל הזמן מעודכן".

מה קורה להם מאז שעזבת?

"אני לא חושב שזה הוגן שאני אתן את הדעה שלי, כי אני לא נמצא באמת באימונים ובתוך הקבוצה כדי לדעת בדיוק את הסיבות".

מה אתה חושב על הסיטואציה שקיימת שם כרגע?

"הופתעתי מאוד מכך שאלונה החליטה לעזוב. הופתעתי בעיקר כי אני יודע כמה שאלונה מעורבת. היא לא רק שמה במועדון כסף, היא שמה בו המון תשוקה ואמביציה. היא הייתה כל כולה במועדון, לקחה קבוצה שהייתה בליגה השנייה והפכה אותה לאלופה שלוש שנים ברציפות. היא הייתה באמת כולה עם תשוקה אדירה. זה הפתיע אותי והעציב אותי".

הפועל באר שבע תוכל להצליח בלי אלונה, או שהכול בכדורגל זה כסף?

"באליפות הראשונה היינו עם סגל שמרוויח חצי במשכורת מהסגל של מכבי תל אביב ועדיין היינו הקבוצה הכי טובה. צריך לדעת לבחור את השחקנים הנכונים וברק גם נתן הרבה הזדמנויות לשחקנים חדשים והכניס אותם לעניינים. לא הכול כסף ואני מאמין שהפועל באר שבע עוד תצליח".

ברדה מונה למנהל מקצועי, מליקסון עוזר מאמן, גם אותך נראה עוד בבאר שבע בתפקיד דומה?

"אני כרגע עוד משחק וגם בעונה הבאה אשחק. לגבי העתיד never say never".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully