מרבית קבוצות ליגת העל מנסות להלך בין הטיפות, להתאמן בלי מגע ולמדוד חום לשחקנים בכניסה למגרש, אבל לא בהפועל רעננה. שחקני הקבוצה מהשרון נותרים עדיין בבתים, ומצויים בחוסר ודאות מטריד לגבי העתיד; הם קיבלו מסרים שהאימונים לא יחודשו עד שיתברר סופית אם הליגה חוזרת, וגם בצוות המקצועי מביטים בדאגה לעבר התנעה מחודשת של המשחקים - שתותיר אותם מוכנים פחות מאחרים.
"הימים האלה מאתגרים מאוד, נקרא לזה ככה", אומר הבלם עידן לוי. "אין ספק שהמצב הזה יכול לפגוע בנו, במיוחד כשקבוצות אחרות בפלייאוף התחתון כבר מתאמנות ונמצאות בסוג של שגרה. הפגיעה תהיה משמעותית עוד יותר אם יישארו לנו רק שבוע או שבועיים להתאמן".
לוי, שזו עונתו החמישית במועדון, עמד בחזית השיחות עם הבעלים אשר אלון ועם ההנהלה בנוגע לקיצוץ השכר שלו ושל חבריו. "הייתה תחושה שחלק מהקבוצות ניצלו את המצב לטובתן", הוא מודה. "יש קבוצות שפחות נפגעו מענייני הקורונה, ואני חושב שהקיצוץ היה צריך להיות בהתאם לשכר השחקנים. אמנם יש שחקנים שמרוויחים הרבה כסף, אבל הרוב נמצאים בטווח הנורמלי. בסך הכל אנחנו בעלי משפחות ויש לנו התחייבויות, וזה לא הוגן שבאים ואומרים 'תקצצו חצי מהשכר שלכם'. זה לא שאנחנו מרוויחים 150 אלף שקל בחודש. לכן היו התנגחויות בהתחלה".
- יש דם רע בין השחקנים להנהלה ברעננה?
"אני לא כועס על אשר או על ההנהלה. אני מבין שהם באים משיקולים עסקיים, ואנחנו כדורגלנים שרוצים לשחק, כך שאצלנו הרגש יותר מעורב. אין בי כעס, אבל אני חושב שהיו קבוצות שניצלו את המצב קצת מעבר למה שצריך".
- על איזה מתווה סגרתם?
"בסופו של דבר זה התפצל אצלנו לכמה מתווים".
- הפרד ומשול?
"בדיוק. זה מה שעשו לנו, הפרידו ואז הכוח שלנו כיחידה אחת דעך. לא נגעו בשכר השחקנים הצעירים, שמרוויחים פחות מ-10,000 שקלים בחודש. אלו שמשתכרים בטווח הביניים יצאו לחל"ת וישלימו להם עוד תוספת שכר כמענק לאחר מכן. אני, בן בנימין, עדי נמני והזרים פשוט לא הגענו לסיכום עם הקבוצה, וכך זה עומד כרגע".
- למה לא הצלחתם להגיע לסיכום?
"רצו לקצץ לנו חצי. אנחנו אנשי משפחות ולא הסכמנו. הגענו כבר לסיכום על 37 אחוזים ובסוף זה התפוצץ. אחר כך כבר הסכמנו על חל"ת ועוד השלמה של מענק, אבל גם זה התפוצץ. אני משוכנע שנגיע לסיכום כשנחזור לאימונים".
- אתם מסוגלים לתת את כל כולכם לרעננה אחרי מה שקרה?
"ברור שכן. כשנחזור, לא תהיה בעיה להסתדר".
לוי (29), ששיחק עם הנבחרת הצעירה ביורו שהתקיים בישראל ב-2013, גדל במכבי נתניה, אבל הדרים לרעננה ב-2015 והפך לאחד השחקנים הבולטים בקבוצה. עם זאת, הוא לא הצליח להשתדרג למועדון גדול יותר. "בגיל שלי זה פחות סקסי לקנות בלם, ואני חושב שאני סובל גם מקצת חוסר מזל", הוא מנסה להסביר מה השתבש בדרך. "עשיתי בחירות לא נכונות, בעיקר בגילים הצעירים בנתניה, וגם היו לי הרבה פציעות. למדתי להכיר את הגוף שלי, וברעננה כמעט שלא החמצתי משחקים. מבחינה פיזית, לצד הניסיון, היכולת והמנטליות, אני מרגיש בשיא הקריירה שלי".
- אז בקיץ הקרוב נראה אותך באחת הקבוצות הגדולות?
"אני חושב שהגיע הזמן שלי, ולשם אני מכוון. אני יודע שזו לא הייתה עונה טובה עבורנו כקבוצה, אבל מבחינה אישית הייתה לי עונה טובה מאוד עד עכשיו".
רעננה נמצאת במצב גרוע במיוחד; היא מדורגת במקום האחרון בטבלה עם 16 נקודות, שש נקודות מתחת לקו האדום. "קרו לנו הרבה דברים", מנתח לוי. "הייתה בעיה בבניית הקבוצה, ולא היה איזון. יש אחריות לכולם, מההנהלה והצוות המקצועי ובעיקר עד לשחקנים. אנחנו אלה שמשחקים בסופו של דבר וצריכים לספק את הסחורה, אבל לא עשינו את זה. ועדיין, הכל פתוח מבחינתנו".
- אם הליגה לא תגיע לסיומה, אתה חושב שצריכים להוריד אתכם ללאומית?
"הכי הוגן יהיה להקפיא את הירידות וגם את זהות האלופה. הליגה לא נגמרה, והפער הוא פער מחיק בכל המאבקים. הכל עוד פתוח. לדעתי יצטרכו להגדיל בעונה הבאה את ליגת העל, כדי שהקבוצות מהלאומית לא ייפגעו, אבל אני לא מאמין שזה יקרה כי יש הרבה אינטרסים".
- למה הכוונה?
"יש קבוצות שיש להן אינטרס שלא יהיו 16 קבוצות בליגה".
- זה יוריד את רמת הליגה.
"ברור שאיכות הליגה תרד, אבל זה ייתן לשחקנים ישראלים רבים יותר במה וזה יכול לשפר אותם".
על החיים תחת הסגר בקורונה מספר לוי: "למזלי, מההתחלה סיגלתי לעצמי שגרה, כי ידעתי שאחרת אני אאבד כיוון ואתקשה להתמודד. אני רץ בבוקר, מיד כשאני מתעורר. לפני חצי שנה נכנסתי לענייני היזמות, אז אחרי הריצה אני הולך לאתר הבנייה ומפקח על העבודה. אחר הצהריים אני עושה אימון נוסף של פילאטיס, אימון כוח או כל אימון אחר"
.
- הצלחת להימלט מסטטיסטיקת העלייה במשקל?
"הכלל שלי הוא שהממתקים והחטיפים בכלל לא יהיו לי בבית, וככה קל יותר להתמודד", הוא צוחק. "אשתי נדבקה בתזונה הבריאה, אבל יש לנו ילד בבית יש, ולעיתים רחוקות אני מגניב לעצמי איזה שוקולד. אחרי הכל, כולנו בני אדם. אני מקפיד לשמור על מקצוענות, כי אני יודע שאחרת הבטן תתפח"...
- מה דעתך על ההקלות שעליהן הוכרז, בדגש על מה שצפוי בכדורגל?
"אני רואה כבר היום, כשאין אימוני מגע, ששחקנים נפצעים. חייבים להבין שאי אפשר לחזור לשחק אחרי שבוע או שבועיים של אימוני מגע. זה לא הגיוני. הם לא מחוברים וכנראה לא מתייעצים עם אנשי מקצוע שדרושים לתחום הפיזיולוגי. בריאות זה לא רק קורונה. צריכים לשמור על הבריאות שלנו. במשך חודשיים היינו בבית, והאינטנסיביות עולה באימון ובמשחק. אי אפשר לעבור מ-20 קמ"ש ל-100 קמ"ש כל כך מהר".
- אתה לא חושש שביום שאחרי הקורונה, שחקנים צעירים מהליגות הנמוכות יתפסו את מקומכם במחיר זול יותר?
"אני לא חושש. אני יודע מה אני שווה, ואם יהיה בעל בית שירצה להביא שחקן ב-8,000 שקל, אז שיידע שזה כנראה מה שהוא יקבל. השחקנים שמרוויחים סכומים גבוהים מאוד הם אלה שיושפעו. ולא רוב הליגה".
- התמכרת לאיזושהי סדרה בתקופת הסגר?
"האמת שהקורונה קירבה אותי יותר לספרים. אני קורא הרבה ספרי פסיכולוגיה של דן אריאלי, ועכשיו גם סיימתי את הספר הפיננסי 'מועדון חמש בבוקר'. אני פחות רואה סדרות, אבל יכול להמליץ בחום על 'להרוג את איב'".