"לא מפחד לחזור לשחק בישראל"

מצב הרוח של ערן זהבי השתפר אחרי השלושער שכבש בשבת האחרונה במשחק אימון בגוואנגז'ו. עד אז הוא היה קצת בדאון אחרי שעשה הכנה ארוכה מאוד לעונה ואף אחד בסין לא יודע להגיד לו מתי העסק יתחיל להתניע. "ברור שהחזרה לאימונים ומשחקי אימון עשתה קצת יותר טוב", הוא מספר בראיון מיוחד לוואלה! ספורט לכבוד יום העצמאות. "הציפייה שלי הייתה לחזור לסין ושהכול יהיה בסדר. קיוויתי לשחק משחקי ליגה בסוף אפריל ואולי במאי, אבל עכשיו מדברים על יוני או יולי וחוסר הוודאות הזה מעצבן ולא נעים. מדצמבר אני עושה הכנה לעונה וכל הזמן היא נדחית. לא הייתי בחופש יום אחד. המשכתי להתאמן בהתחלה בשביל הנבחרת. התאמנתי עם נבחרת הנוער בשפיים, עם מכבי תל אביב, לבד. כאן בסין עשיתי אימונים בבית ומנטלית זה קשה ומעצבן".

המשחק בשבת האחרונה עשה לך טוב.

"עשינו משחק אימון אצלנו. כל שבת יהיה משחק אימון עד שתחזור הליגה. המשחק שלי היה טוב. אני יכול לשלוט רק על היכולת שלי ועל האימונים שלי. מעבר לזה מה יקרה כאן, אף אחד לא יכול לדעת. זה היה משחק האימון השני כאן מאז שחזרנו. גם בשבת שעברה היה משחק אימון בו הפסדנו 3:2. אני מרגיש בכושר מאוד טוב. אני בכושר לשחק מחר את המשחק הכי חשוב שיכול להיות".

למה מדברים אצלכם רק על יוני או יולי. אתם מקדימים את אירופה בהחלמה מהמחלה?

"אנחנו כרגע מתאמנים במגע מלא ומשחקים משחקי ידידות, כך שלא ברור למה לא מתחילים את הליגה. יכול להיות שזה בגלל שהגבול כאן סגור לזרים ויש 30 שחקנים זרים שטרם נכנסו לסין. אולי רק אחרי שיפתחו את הגבול והם יוכלו להיכנס, ניתן יהיה להתחיל. אצלנו למשל הזרים, כמו דיא סבע וכמוני, הגיעו אבל בשנגחאי לא וזה לא הגיוני שאנחנו נשחק עם זרים ובקבוצות אחרות לא. הזרים לא ידעו שתהיה סגירת שערים. אני חזרתי מוקדם יותר כי חיפשתי טיסות בטוחות. היה לי מזל. אולי גם חוסר מזל כי יכולתי גם להישאר בישראל עכשיו עם המשפחות שלנו כי זה לא היה באשמתנו אם היו סוגרים את הגבולות. אבל בשורה התחתונה הגענו, דיא ואני עם ערן שדו ואני שמח שהגענו".

הקבוצות לא יכולות לקבל החרגה מהממשלה להכניס את 30 הזרים?

"אני לא רואה את זה כרגע קורה, אבל אולי זה יהיה בהמשך. בכל העולם לא משחקים כרגע כדורגל ואף אחד לא יודע מתי אפשר יהיה לחזור. אני מניח שאם יחזרו לשחק באירופה, אולי גם כאן".

מה נשאר סגור חוץ מהליגה בסין?

"שום דבר לא סגור. הקניונים והמסעדות פתוחים. בתי הספר חוזרים לאט-לאט. בהתחלה יחזרו הכיתות של הגדולים ממש השבוע. ב-11 במאי יחזרו גם הילדים הקטנים וביוני כל היתר. עושים כאן צעד צעד בהדרגה".

אתה מוצא את עצמך יושב עם הילדים על חוברות בחשבון?

"אני מאוד פעיל. כרגע אנחנו בפעילות מואצת בבית עם הילדים. כולם באותו המצב. הילדים בבתים וקשה להחזיק אותם. שמע, אין להם כאן חברים. הם לא יורדים למטה לגינה לשחק עם חברים".

יש להם למידה מרחוק?

"בעשרת הימים האחרונים מצאנו מורה פרטית שבאה לכמה שעות ביום ומעסיקה אותם. אנחנו יוצאים קצת לפארקים, למקומות פתוחים כדי שיוציאו אנרגיות".

אפילו באינסטגרם אתה לא פעיל כמו פעם.

"כשאני הולך כאן למסעדה ואני מתלבש ובא לי להעלות תמונה עם שי אשתי, אין לי חשק לעשות את זה. קשה לי להעלות תמונות שהכול בסדר והכל טוב בזמן תשעים אחוז מהאנשים בישראל בבתים ולא יודעים מה זה בילוי כבר חודשיים. העליתי כמה תמונות עם מסר של תמיכה אבל לא מעבר".

כל יציאה מלווה במסכה?

"הכל עם מסכות ובדיקות חום בכל מקום. שמע, אני חושב שאני הישראלי שעבר הכי הרבה בדיקות קורונה. חמש בדיקות קורונה עשיתי בחודשיים. חלק מהפה וחלק מהאף שזה סיוט. אני יוצא כאן מהבניין לעשר דקות. חוזר ושוב עושים לי בדיקת חום. אלה יהיו החיים שלנו".

אנחנו בשבוע יום הזיכרון ויום העצמאות. אני זוכר שאירחת בגוואנגז'ו חיילים פצועים.

"בשנתיים האחרונות הגיעו אלי חיילים מבית הלוחם. אירחתי אותם למשחקים והם באו אלי הביתה. השנה אנחנו נעשה את יום הזיכרון בצורה מאוד מצומצמת וללא נוכחות של ישראלים רבים. הקונסול הזמין אותי לעמוד ליד דגל ישראל ולעשות משהו יחד. הכל משתנה לנו וזה מעצבן".

את החיילים אירחת בימי הזיכרון?

"לא, זה היה בימים אחרים של השנה. היה לי כיף. זה אחד הדברים היותר גדולים שיצא לי לעשות. אני חלק קטן מזה. יש בחור בשם ערן שעוזר ללוחמים והוא בעמותה שם והוא בחר את האנשים. ערן שדו אירגן הכל בשנה שעברה והכל היה מתוקתק. אני אירחתי אותם אבל הקרדיט הוא לא לי, אלא לאחרים. לי היה מאוד מרגש".

היום יום העצמאות והיית רגיל בארץ למסיבות בריכה ומנגלים.

"בארבע השנים שאני בגוואנגז'ו עשינו יום העצמאות נהדר עם המון ישראלים. אנחנו עכשיו בין הישראלים היחידים שנמצאים בעיר ולכן היום גם את זה אין לי. בכל שנה היה לי פיצוי כאן במסיבה יפה על זה שאני רחוק מהחברים ומהמשפחה. עכשיו כולם באותו מצב אז נראה מה שיש בטלוויזיה ויאללה לישון. הייתי מפרגן לכולם בשמחה אם היו מסיבות בארץ רק שייהנו. עברתי את זה בפורים שכולם בארץ עשו מסיבות ואני לא. הייתי בדיוק במחנה אימונים בדובאי".

בוא נחזור לליגה הסינית. אתה מאוכזב מכך שלא תיקח גם בעונה הקרובה אליפות?

"אתה מכיר אותי קצת ויודע שאני קורא את המפה. אני לא מאוכזב כי לא היו לי ציפיות. להילחם על אליפות, לא נילחם. אם נעשה עונה גדולה אולי נילחם על מקום בליגת האלופות כאן. אני לא אגיד לך שבשנה הראשונה או בשנייה לא ציפיתי לרוץ לאליפות, אבל עכשיו כבר אין לי ציפיות".

איך מקבלים אומץ ועוברים מאימונים ללא מגע שיש כאן בליגת העל לאימונים עם מגע?

"גם אם אין מגע ושחקן נגע בברזל באימון ומישהו גם נגע, הוא לא יכול להידבק? לא צריך להגזים ולהפחיד את כולם. בסך הכל אנחנו 9 מיליון אנשים בישראל ויש לנו 15 אלף נדבקים שחצי מהם כבר החלימו. אנשים צמאים לראות כדורגל בארץ. אנשים רוצים לחזור לשגרה. אני לא רופא. אני בוטח במי שמנהל, אבל אני מרגיש שיש הפחדה. אני זוכר שאמרו שיהיו 10 אלף מתים בישראל ואנחנו לא שם. אז בואו נפתח כי בסוף אנשים ימותו מצער והתאבדויות על רקע כלכלי ולא מקורונה. אני לא אומר להחזיר את כולם למסיבות, אבל שיתחילו להחזיר לשגרה אמיתית. אני משוכנע שהאנשים מספיק נבונים כדי לא להשתולל. הרי הסופרים היו פתוחים כל הזמן והגיעו המון אנשים ולא היו כאלה הידבקויות. יש גם החלטות שאת זה פותחים ואת ההוא לא. אמרו שלא יהיה חצי שנה כדורגל, פתאום אחרי שלושה ימים חזרו להתאמן. יש חוסר תיאום ואנשים מרגישים כבר שנמאס להם. אנשים מפחדים לקחת אחריות והציבור לא יודע מה לעשות".

מנבאים שהקורונה תחזור בחורף הבא.

"אני מניח שהיא לא תיעלם. היא תהיה כמו השפעת וימצאו לה חיסון. יש מספיק אנשים חכמים בעולם. אנשים הגיעו לירח לפני המון שנים, אז לא ימצאו תרופה לקורונה? בסין 1.4 מיליארד איש ו-80 אלף איש חלו. אני לא חושב שבמספר כזה צריך לסגור את העולם".

אימא שלך חזרה לעבוד במספרה?

"לא רציתי שהיא תחזור, אבל היא כמו שהיא והיא חזרה לעבוד איך שפתחו את המספרות. היא מבסוטית. כמו שאני רוצה לחזור לעבוד בעבודה שלי, גם היא רוצה לחזור לעבוד בעבודה שלה. העולם הולך להשתנות מקצה לקצה ודע לך שהמסכות לא נעימות בכלל בקיץ. פה כבר 30 מעלות וזה לא כיף. התקופה הזו מזכירה לי מה שהיה אחרי אסון התאומים ואיך הכל השתנה בשדות התעופה".

לפני החזרה לסין, היית במחנה אימונים בדובאי. לא פחדת לטוס לשם?

"זו אחת המדינות שהרגשתי בה הכי בטוח בעולם. רק 13 אחוז מתושבי דובאי הם מקומיים. רוב האנשים זרים. בכל מסעדה אתה מרגיש זרים. אתה לא מאמין שאתה במדינה ערבית מוסלמית. בכל מקום אמרתי שאני מישראל והכל היה נורמלי. יש שם גם ישראלים שחיים שם ומבקרים שם. אף אחד מהמקומיים לא הכיר אותי ונהניתי מהאנונימיות. יש בזה לפעמים קצת שקט".

טוטנהאם היתה קרובה לצרף אותך בסוף חלון ההעברות האחרון. היו עוד מועדונים בסדר הגודל הזה שהתעניינו?

"בסדר הגודל הזה לא היו. טוטנהאם היתה קרובה אבל לא מספיק אבל טוב שלא הלכתי. הייתי משחק חודש והיה הולך החלום בגלל הקורונה".

היית נשאר ומחכה שהליגה תחזור.

"הייתי אמור להיות שם רק עוד יוני בהשאלה. אם הייתי עובר, לא הייתי משחק בגלל הקורונה".

אתה לא מונע ממה שאנשים אומרים, אבל זה לא היה יומרני מדי ללכת לליגה הכי קשה כשאתה תיכף בן 33?

"לא חששתי. ממש לא. אני מרגיש טוב. מרגיש בכושר מצוין בקריירה שלי. גם בנבחרת אמרו שאני לא יכול לעשות באירופה מה שעשיתי בסין וכבשתי המון שערים נגד נבחרות טובות ושוערים מצוינים. מה יש לי לפחד? אם לא הייתי מצליח בטוטנהאם, מה היה קורה? זו הרי טוטנהאם. זה לא שהייתי נכשל בקבוצה קטנה, אבל למה לחשוב שלילי? אני לא משחק בשביל אנשים. זה שאני סותם פיות זה כי הפיות מדברות. אני לא משחק בשביל לסתום פיות לאיש. בחיים שלי אני לא לוקח החלטות בשביל מה שיגידו. אני חווה את הקריירה שלי ולא מעניין אותי מה כתב כזה או אחר יגיד. הרבה אמרו על הליגה הסינית איך הלכתי ושאני בדרך לגמור קריירה, אז עכשיו אומרים אחרת ומדברים עלי אחרת כאחד הגדולים ביותר שהצמיח הכדורגל שלנו. אם הייתי מתייחס לכל מה שאומרים עלי, לא הייתי מגיע לשום דבר בקריירה שלי".

מחר תבוא גוואנגז'ו ותציע להאריך חוזה, אתה יושב איתם?

"כרגע החלטתי שהחוזה שלי הוא עד סוף העונה ומה יהיה אחרי זה אני לא יודע".

ארצות הברית קורצת לך.

"אין לי משהו קונקרטי שאני אומר: 'לשם אני הולך'. הרבה דברים יכולים להשתנות בגלל הקורונה. אני אהיה שחקן חופשי אחרי העונה הזו ואולי קבוצות באירופה ירצו אותי כי אני שחקן חופשי ובגלל הקורונה לא יוכלו לקנות שחקנים, אז אני אהיה אופציה טובה בשבילן. אני רוצה לנצל את זה שאני שחקן חופשי וכבר ביוני אני יכול לסגור בכל מקום".

אז העונה הקרובה היא עונה שאתה רוצה לשבור בה עוד שיאים גם בשביל החוזה הבא?

"כל זמן שאני אשחק כדורגל, אני אסמן מטרות. אני רוצה לעשות שנתיים, שלוש טובות ולהגיד שלום".

לפרוש בגיל 36?

"אולי קצת קודם. חברים שלי אומרים שאני אשחק עד גיל 40 אבל לא נראה לי שזה יקרה".

באחד הריאיונות שעשינו בעבר, אמרת שתחזור לסיים את הקריירה במכבי תל אביב.

"אמרתי שאני לוקח בחשבון את מכבי תל אביב לפרישה. אם אני ארצה לסיים את הקריירה במכבי תל אביב, אני אעשה את זה. אני לא אחליט החלטות לפי זה שיכבדו אותי או לא והאם זה נכון לי לבוא לעונת פרישה בארץ. אמרו לי בעבר לא לבוא לארץ למכבי תל אביב, לא ללכת לסין, לא לחזור לנבחרת אחרי סרט הקפטן והלכתי נגד כולם והצלחתי בהחלטות שלי. שלוש החלטות הכי חשובות לחיים שלי לקחתי בניגוד לדעת רבים מהסובבים אותי".

המשפט שלך בריאיון איתי בוואלה היה: 'בטוח שאחזור לשחק במכבי תל אביב'. זה היה ב-2 במאי 2017 כשאתה בסין. אמרת שאתה לא יכול לשמוע ליגיונרים שאומרים שהם לא יחזרו לישראל.

"אני עדיין אומר את זה. אני לא יכול לשמוע שחקנים בחו"ל שאומרים שהם בוודאות לא יגמרו כאן את הקריירה. הרי יצאת מישראל. מהכדורגל הישראלי. למה להגיד שלא תחזור? מסי הגדול אומר שהוא יחזור לרוסאריו, אז מי אנחנו שנגיד שלא נחזור לכדורגל הישראלי?".

יכול להיות שהשחקנים מפחדים לחזור לעונת פרישה בארץ כי הם לא מאמינים שיוכלו לשחק טוב בגיל מבוגר ואז יבקרו אותם.

"יכול להיות שהם מפחדים שלא יכבדו אותם. אני לא מפחד. אם אקח החלטה, אוכיח את עצמי. אל תצפה לכבוד. אני לא מצפה לכלום".

אתה רואה משם בחודש האחרון המון כתבות לא נעימות על ווילי רוטנשטיינר ואנדי הרצוג ואתה הרי חסיד המודל הזר.

"אני לא מאמין לכל מה שאני קורא בתקשורת. ווילי עשה שינוי גדול בנבחרת וגם אנדי. זה לא התבטא בתוצאות בחצי השני של הקמפיין, אבל בחצי הראשון השינוי הורגש. ברגע שאבד לנו הסיכוי, אבדה המוטיבציה וירד האוויר ובמשחקים האחרונים שיחקנו כמו קבוצת מרכז טבלה שאין לה סיכוי לעלות או לרדת ואני לא אהבתי את זה. היינו צריכים לעשות הכל לסיים במקום השלישי. אני לא רוצה לעשות קמפיין להשארת אנדי או נגד קיצוץ לווילי. שניהם אנשים מבוגרים שיכולים לעשות את העבודה בשבילם מול ההתאחדות. אנחנו השחקנים לא צריכים להילחם בשבילם. אנדי ווילי עשו לי טוב. זה לא אומר שאני לא יכול להצליח עם מאמנים אחרים, אבל אנדי עשה רק קמפיין אחד ואפילו לא סיים אותו. אני לא יודע כמה ימים יהיה למאמן אחר להתכונן למשחקים הבאים".

אנחנו מסוגלים להגיע ליורו?

"בוודאי. מי חשב שאנחנו במכבי תל אביב נעבור את פלזן ובאזל? הסיכוי שהיה לנו אז במכבי תל אביב לא היה יותר גדול מהסיכוי של הנבחרת לעבור את סקוטלנד וסרביה או נורבגיה".

הסרט הישראלי שאתה הכי אוהב?

"אני חסיד של סרטי בורקס. אבחר את הסרט 'סבבה' עם יוסף שילוח האגדי. אחריו 'גבעת חלפון אינה עונה'".

השיר הישראלי שאתה הכי אוהב?

"'צליל מיתר' של אייל גולן".

זמר וזמרת אהובים?

"אייל גולן ושרית חדד".

החג הישראלי שאתה הכי אוהב?

"חג פורים. בלי סימני שאלה בכלל. אנשים מתחפשים. רוקדים ושרים. מה יותר כיף מזה?"

מה האירוע ההיסטורי בתולדות המדינה שאתה הכי מחובר אליו?

"מבצע אנטבה. לטוס לאפריקה ולהחזיר חטופים. אירוע ענק. מלא גאווה".

המקום בארץ שאתה הכי אוהב להיות בו?

"אצל סבתא שלי בבית ביפו בזמן קידוש".

מי הספורטאי הישראלי הגדול בכל הזמנים?

"אריק זאבי, עמרי כספי, גל פרידמן, מיקי ברקוביץ' ועוד הרבה כדורגלנים שאני לא רוצה לבחור אחד מהם כדי שאחרים לא ייפגעו".