- אתה עיתונאי ארגנטינאי, נכון?
- כן
- אתה מכיר את טיטי פרננדס מ'קונטיננטל'?
- לא, הוא לא הגיע. אני מ'אל גרפיקו'
- טוב, אז אני אגיד לך. קנו את המשחק הזה.
- מה?
- כן, אחי, הם קנו את המשחק. אבל בוא נצא מהאצטדיון, בוא החוצה. אקוודור היא גרסה מוקטנת של קולומביה.
כך נפתחה הכתבה שסיקרה את הדחתה הדרמטית של ריבר פלייט בחצי גמר גביע ליברטדורס 1990, אחרי ההפסד בפנדלים לברצלונה גויאקיל בגומלין באקוודור, וכותרתה הייתה "כרוניקה של בושה ידועה מראש". עיתון "אל גרפיקו" נטה לדרמות וגם השחיתות בכדורגל הדרום אמריקאי בזמנו הייתה דבר שבשגרה, אבל הפעם הכול התחבר. השמועות שקדמו למשחק התגשמו כמעט במדויק ויצרו את אחת ההונאות הגדולות בתולדות הכדורגל העולמי.
בחזרה אל "השוד של גויאקיל" והגניבה שבאה בעקבותיו.
מי שהגיעה ל-1990 כאלופת דרום אמריקה המכהנת היא אתלטיקו נסיונל, קבוצת הפאר הקולומביאנית שזכתה לראשונה בגביע ליברטדורס בזכות פאבלו אסקובר. ברון הסמים המפורסם, שהיה אז אחד מעשירי תבל, לא שימש כבעלים או כספונסר, אבל כולם ידעו שהוא עומד מאחורי הכסף הגדול שזרם אל המועדון. בזכות הרבה דם, הצעות שוחד מפתות וטקטיקות הפחדה שונות - אסקובר קנה את הגביע והקבוצה ממדיין עשתה היסטוריה.
גם איסידרו רומרו קרבו חשק בגביע ליברטדורס ורצה להיות הראשון שמביא את התואר הנכסף לאקוודור. קבוצה מהמדינה מעולם לא הגיעה למעמד הגמר, ונשיא ברצלונה גויאקיל, בקדנציה השנייה שלו בתפקיד ואחרי שיזם את הקמת האצטדיון שיישא את שמו, הבין שיש דרך אחרת לשחק את המשחק. הוא לא הגיע לרמות של פגיעה בנפש או הפחדת שופטים, אבל ראה איך פועלים האחרים וידע שכסף עושה את ההבדל. חלק מהכסף שימש לרכש ראוי דוגמת מרסלו טרוביאני, אלוף העולם הארגנטינאי מ-1986, ושני האורוגוואים מריו סראלגי ולואיס אקוסטה, והיתר נשמר לשוחד עתידי.
ריח רע ליווה את הטורניר לכל אורכו. האיומים על השופטים מצד ברוני הסמים הובילו להרחקת הקבוצות הקולומביאניות מהמפעל, פרט לאלופה אתלטיקו נסיונל שקיבלה אישור להגן על התואר ובשלב מסוים נאלצה לקיים את משחקי הבית בצ'ילה, אחרי עוד קצת איומים ברצח. בלי שתי קולומביאניות, ריבר פלייט למשל עלתה שלב ללא ניצחון או שער זכות, שכן בבית שלה נותרה רק אינדפנדיינטה שסיימה איתה ב-0:0 וגברה עליה 0:1 במשחק השני.
בבית א' של השלב הראשון, כל ארבע הקבוצות סיימו עם מאזן זהה של שש נקודות. רק שלוש העפילו לשלב הבא, ובגלל שוויון גם בהפרש השערים בין שתי האחרונות, נקבע כי השלישית ברצלונה גויאקיל תשחק בפלייאוף מול הרביעית אוריינטה פטרולרו. עם סיוע קל מהשופטים, נציגת אקוודור העפילה עם 4:5 בסיכום ולאחר מכן נעזרה בשיפוט אוהד כדי לחלוף על פני פרוגרסו מאורוגוואי. ברבע הגמר הדיחה את אמלק בדרבי של אקוודור, והכול היה מוכן למפגש עם ריבר פלייט הגדולה, שפגשה שוב את אינדפנדיינטה וניצחה אותה 1:3 בסיכום ברבע הגמר.
דניאל פסארלה, השחקן הארגנטינאי היחיד שזכה פעמיים במונדיאל, היה אז בתחילת עונתו השנייה כמאמן ריבר פלייט. במשחק הראשון ב-5 בספטמבר הוא השיג 0:1 קטן, כשהמחליף אריאל בלטראמו כבש בדקה ה-79 וחוסה סריסואלה החמיץ פנדל שלוש דקות לסיום. לקראת הגומלין שבוע לאחר מכן, הזהירו את פסארלה מפני שערוריית ענק, אבל "הקיסר" ויתר אנשי ריבר האמינו שיעשו את העבודה בכל מקרה. על פי אחד הדיווחים, סגן נשיא ברצלונה הגיע ללימה יחד עם מאמן הכושר שהיה פרואני ושימש כמתווך, והשניים נפגשו עם השופט קרלוס מונטלבאן ושני עוזריו. "שילמו לו 15 אלף דולר כדי שברצלונה תוביל ב-30 הדקות הראשונות ועוד 5,000 על הרחקת שחקן בכיר של ריבר", נטען. אבל צעד המנע היחיד שנקטו הארגנטינאים היה ויתור על ארוחת צהריים במלון, מחשש להרעלת מזון.
אווירת מלחמה קיבלה את פניהם של שחקני ריבר פלייט באצטדיון בגויאקיל. מאות שוטרים הקיפו את כר הדשא, הקהל היה מוכן לקרב והכרוז צעק "ריבר הומואים" וחיכה שיותר מ-55 אלף צופים יחזרו אחריו. אחרי 21 דקות איומות והרחקה מוקדמת של פסארלה מהספסל, מולא החלק הראשון בעסקה שעד אז הייתה רק בגדר שמועה. לואיס אקוסטה נפל ברחבה וסחט מסריסואלה פנדל שבמקרה הטוב ניתן להגדירו כשנוי במחלוקת. אקוסטה עצמו דייק וקבע שוויון בסיכום שני המפגשים. מאות אנשים נכנסו לכר הדשא כדי לחגוג והמשחק נעצר ל-10 דקות, כשהשוטרים ניצלו את ההזדמנות והרחיקו באלימות את שחקני ריבר שהקיפו את השופט. "גונבים אותנו", זעק הקשר קרלוס אנריקה בזמן שהוא נחבל ברגליו מאלות השוטרים.
החלק השני באותה עסקת קנייה לכאורה, בוצע בדקה ה-70. רמון מדינה בז'ו, מלך השערים של ריבר באותה עונה, הצמיד ראש לג'ימי מונטאנרו והשניים החליפו דחיפות קלות. השופט שלף כרטיס אדום לשני השחקנים בדקות בהן ריבר שלטה, וההכרעה עברה לפנדלים. קרלוס מוראלס, שעצר פנדלים כמעט בכל שלב במפעל וגם את הבעיטה של סריסואלה שבוע לפני כן, הדף עם הרגל גם את הניסיון של המגן שכונה "הכריש" בתחילת הדו-קרב. שחקני המארחת דייקו בכל ארבע הבעיטות שלהם, והבועט החמישי של ריבר היה רובן דה סילבה שהפציץ כדור שפגע במשקוף, נחת מעט מעבר לקו ויצא החוצה. גם מי שרצה למחות ולהגיד שמדובר בשער שדוחה את ההכרעה, לא יכול היה לעשות את זה. המגרש כבר התמלא בחוגגים.
בזמן שריבר זעמה והכינה את התלונה הרשמית המגובה בעדויות וצילומי וידאו (יש אומרים שהקלסר עדיין שוכב במרתפי ההתאחדות הדרום אמריקאית באסונסיון), בגויאקיל היו חגיגות אדירות. כל העיר נחסמה והמאמן מיגל אנחל ברינדיסי, שחקן נבחרת ארגנטינה לשעבר, לא הצליח לחזור למלון, שם חיכו לו אלפי אוהדים נלהבים. חתן השמחה העיקרי היה הנשיא רומרו שהגשים את חלום הגמר ועשה היסטוריה ראשונה. כשנשאל בחדר ההלבשה מה יהיה עכשיו, ענה: "עכשיו אני הולך להשתכר".
לאכזבתו, רגעי השכרון של רומרו היו קצרים. בתחילת אוקטובר הפסידה קבוצתו 2:0 באסונסיון לאולימפיה, ששבוע לאחר מכן הבטיחה את הזכייה בתואר אחרי 1:1 בגומלין שלווה גם הוא בשיפוט שערורייתי. בארגנטינה בירכו על צדק שנעשה, אבל באקוודור חשו שהיה מישהו שמשך בחוטים אפילו יותר מהם. והתחושה הזו לא נעלמה במשך עשרות שנים.
חיזוק ממשי לכך התקבל במרץ 2013. קצת אחרי מותו של לואיס קוביז'ה, המאמן האורוגוואי הדגול שהדריך את אולימפיה באותו גמר, התפרסם ראיון שבו ביקש להוריד אבן מהלב. "למה זכינו ב-1990? כי המנהלים של אולימפיה עשו עבודה טובה יותר מאשר אלה של ברצלונה", אמר לעיתונאי ויטו מוניוס וביקש: "תחשוף את זה רק אחרי מותי". קוביז'ה סיפר: "השופט הארגנטינאי חואן קרלוס לוסטאו שפט את אולימפיה שנה לפני כן, כשאתלטיקו נסיונל זכתה, אז היה לו חוב. במשחק הראשון ב-1990, היה שופט מאורוגוואי, בן ארצי, אבל לא היינו צריכים אותו. היינו עדיפים וניצחנו 0:2. בגומלין בגויאקיל יכולנו להפסיד 1:0, אבל לוסטאו בא לעזרתנו. הוא פסל לברצלונה שער חוקי ולא נתן פנדל חוזר אחרי שהשוער אבר אלמיידה יצא מהקו כדי לעצור את הבעיטה של אקוסטה. אני מגלה את זה כי ברצלונה הושיטה לי יד לקראת סיום הקריירה שלי. אני חייב את זה לאנשים שהתייחסו אליי כמו מלך".
עוד יותר משנתיים חלפו, וביוני 2015 התפוצצה פרשת השחיתות של פיפ"א שהציתה מחדש את הסיפור וסייעה לחבר בין הנקודות. פרט לספ בלאטר, הוציא אז האינטרפול צווי מעצר לעוד חמישה בכירים, ביניהם ניקולאס לאוס הפרגוואי שהיה נשיא ההתאחדות הדרום אמריקאית. כך, 25 שנים אחרי הגמר המדובר, איסידרו רומרו כבר יכול היה להכריז: "אולימפיה קנתה את התואר ב-1990".
בראיון לאחר מכן הסביר: "לאוס הפרגוואי הבטיח עוד לפני כן לשופט הארגנטינאי לוסטאו את גמר המונדיאל, זה אמור היה להיות הפרס שלו על הכתרת אולימפיה. הוא לא שפט בסוף רק כי ארגנטינה הגיעה לגמר. זו הייתה החרפה הכי גדולה בתולדות הכדורגל הדרום אמריקאי. אפילו הנשיא של ריבר אמר לי אז: 'זה הגמר הכי גרוע שיכולת לבקש, בלתי אפשרי לנצח את אולימפיה'. לא יכולנו לעשות כלום מול הכוח והשררה שלהם. השופט לוסטאו בעצמו כתב בספר שלו שטעה במשחק הזה ושהגיע לנו לזכות. הוא חייב לברצלונה גביע".