באופן מאוד מפתיע, רק בסוף השבוע האחרון, אחרי שבועיים וחצי של שגרה חדשה ומטרידה, מצאתי את עצמי עם נטפליקס. כמו רוב אוכלוסיית העולם, צפיתי בשני סרטים המדוברים ביותר ברשת. האחד הוא "התפשטות" מ-2011, שזכה לעדנה מחודשת בזכות חיזוי התקופה המטורפת שבה אנחנו חיים, ולמרות היותו בינוני להחריד עם משחק בינוני מינוס, הוא אכן מייצר את התחושה של צפייה במהדורת חדשות. הסרט השני הוא "Uncut Gems" ("יהלום לא מלוטש"), בכיכובו של אדם סנדלר.
במרכזו של "יהלום לא מלוטש", שעלה באוגוסט שעבר אבל, כמו כל דבר בנטפליקס, ממשיך לצבור את התאוצה שלו בחודשים שאחרי הקרנת הבכורה, עומד הווארד רטנר, תכשיטן יהודי-סליזי שלא מפסיק למצוא דרכים להסתבך. הוא מכור לאדרנלין ולריגוש שבשקרים, תככים ורמייה. הוא מקבל ממכרה באתיופיה אבן יקרה ונדירה במיוחד, אותה הוא מעוניין למכור במכירה פומבית, אבל עוד לפני שיעשה זאת נכנס לחנותו אדם שמאוד מעוניין לרכוש אותה. לאיש הזה קוראים קווין גארנט והוא מגולם על ידי קווין גארנט.
הסרט מתרחש ב-2012, בעיצומה של סדרת הפלייאוף בין פילדלפיה לבוסטון סלטיקס. גארנט, אז כוכב הסלטיקס, התאים את הדמות העכשווית, כשהוא מבוגר בשבע שנים, לזו שלו כשחקן פעיל. הוא עושה את זה היטב, אבל זו לא ההצלחה היחידה שלו. למעשה, מבקר הקולנוע של וואלה! תרבות אבנר שביט כבר כינה את התצוגה שלו "מלאת עוצמה ובעיקר אומץ", ולטעמי מדובר באחת ההופעות המשכנעות אי פעם של כוכב ספורט בסרט.
מדוע כל כך משכנעת? מכיוון שגארנט לא חשש מעימות עם הצדדים המלוכלכים שמתחבאים תחת הטייטל "אחד הספורטאים הבולטים באמריקה". אף על פי שלא היה כבר שחקן פעיל במהלך הצילומים, היה לו, לכאורה, מה להפסיד. כוכבים לא אוהבים לחשוף את הצד האפל במקצוע שלהם גם אחרי שפרשו. הם לא נוטים לדבר, לא נוטים להתראיין, לא רוצים לחשוף את כל האמת. כשהם כבר מלוהקים לסרטים משתמשים בהם, בדרך כלל, כקוריוז. אם מסתכלים מעבר לכאוס ולתחושת החרדה שמעורר הסרט, מתחת לפני השטח מסתתר ב"יהלום לא מלוטש" סוג של ריאיון עם סופרסטאר על הצדדים הפחות מחמיאים באישיות שלו ובמה שסובב אותה.
את התפקיד קיבל גארנט לאחר סירוב של אמארה סטודמאייר, שלא רצה לקצץ את שיערו אך מוזכר מספר פעמים בסרט כנמסיס, ולאחר פנייה שלא צלחה לקובי בריאנט. גם אם גארנט אינו מייצג נאמנה את דמותו שלו, הוא בוודאי שם תמונת מראה על פניהם של שחקנים רבים ב-NBA. הוא מסתובב עם פמליה בראשותו של דמאני (לקית' סטנפילד הנהדר), גנב קטן ומפוקפק שמביא אותו לחנות של רטנר. הוא חשוף לדיבורים המפורשים של הווארד על הימורים ולרמיזות על מכירות משחקים. הוא מאמין באמונות טפלות, גם אם משמעותן להוציא הרבה כסף לחינם ובגדול, הוא פשוט נראה כמו כוכב שמתישהו יסטה מהמסלול אל התהום.
זו חתיכת אמירה. גארנט אמנם היה שנוא במיוחד כשחקן, אבל בשערוריות הוא לא נטה להסתבך, אם כי יש להניח שפמליות שכוללות טיפוסים מפוקפקים היו גם מנת חלקו. הוא לקח תפקיד שמבליט פנים מאוד בעייתיים ברקע של שחקני ה-NBA ועל אף שזו הבכורה הקולנועית שלו, הוא עושה זאת באמינות ובמקצועיות.
"יהלום לא מלוטש" פורח בתקופה נטולת ספורט ולמעשה גם נטולת עשייה קולנועית. כשהכול יחזור לקדמותו, ומי יודע מתי זה יקרה, ייתכן שהוא יהיה הסמן לתופעה. ספורטאים ייאלצו לפרוש בעל כורחם, אחרים יקוצצו בשכר. יכול להיות, וזה כרגע הימור פרוע, שחלקם יפנו לתפקידים דרמטיים על המסך. כמה מהם יעשו את זה טוב כמו גארנט? ימים יגידו.