זה סיפור על מישהו שטיפס על האוורסט ונפל לתהום כי לא נותר לו על מה לטפס.
טייסון פיורי, מלך הצוענים מבריטניה, נולד לתוך המשקל הכבד של פעם, לא רק בגנים אלא גם בסיפורים. אמא שלו נכנסה להריון 14 פעמים ורק 4 ילדים נולדו, והוא בעצמו יצא פג של הפג, הרופאים הודיעו להורים שלא ישרוד אבל הוא שרד בכל זאת - סימן לבאות. אבא שלו, מתאגרף שהתחיל בלי כפפות - גם לכם זה נשמע כמו העלילה של סנאץ'? - קרא לבנו על שם אלוף העולם המכהן באותם ימים, איירון מייק. טייסון לבית פיורי.
פיורי הקטן-גדול עזב החל לתת מכות בגיל 10, בגיל 11 עזב את בית ספר והלך לעבוד עם אבא עד שאבא הוציא למישהו את העין עם האצבע - כן, זה מה שהוא עשה - ונכנס לשנים בכלא. הבן שלו המשיך לטפס לבד, סנטימטר אחר סנטימטר (והוא 2.06 מ'), קילוגרם אחר קילוגרם (מעל 115), ובעיקר ניצחון אחר ניצחון (מאזן של 0:24).
לאוורסט של אז קראו ולדימיר קליצ'קו, ובנובמבר 2015 האלוף הגדול ביותר של הדור ואחד המרשימים ביותר אי פעם, על 18 הגנותיו הרצופות על התואר, אירח את הצועני המוזר בדיסלדורף. דווקא פיורי המוזר הוא זה שעצר לאוקראיני את הרצף המדהים בואכה הקריירה. פיורי לא נראה כמו מתאגרף, תעיד על כך הפיגורה והטוכעס וכרס הבירה וגם הסגנון לא ישכנע אחרת, אבל כמה שהוא כן. כל כך הרבה סבלו מכף ידו הימנית של קליצ'קו, אבל פיורי העוג הצליח להתחמק בזריזות שלא הולמת את מה שאלוהים חילק לו.
על גג העולם הוא היה, הפנטזיה נכבשה, ודווקא שם הרגיש הכי לבד והכי פגיע. הוא לא באמת רצה להתאגרף יותר - מה נותר להשיג? בתקשורת חזרו לראיונות חשוכים שלו בהם ביקר הומוסקסואלים וטען שמקום האישה הוא או במטבח או על הגב. גם היהודים חטפו ממנו. הוא ניסה להסביר ולבסוף התנצל, אבל רכבת ההרים המנטלית עזבה מזמן את התחנה. הקרב החוזר עם קליצ'קו נדחה ולבסוף בוטל, הוא נכשל פעמיים בבדיקות סמים, רשיון האגרוף נשלל, הוא התמכר לקוקאין וסיפר ששתה 100 בירות בשבוע - האלכוהול היה הדבר היחיד שהעלים את העצב. אין לאן לטפס, אז נופלים. הוא היה דיכאוני ואובדני וחשב רבות על לקחת את חייו, פילל שמישהו יעשה את זה בשבילו. כשנהג בפרארי שלו על יותר מ-300 קמ"ש הוא ראה את הגשר מתקרב והחליט שזהו, גז, וזה נגמר. ברגע האחרון, סיפר, שמע קול ששכנע אותו לחשוב על האישה והילדים. הוא הקשיב.
הוא ביקר פסיכיאטר אבל לא הצליח להתחייב, כמוצא אחרון נסע לספרד לפי הזמנת המתאגרף בן דייויסון, גוש שומן בלתי ספורטיבי של למעלה מ-180 קילו. פיורי הבין - אימוני אגרוף זה הטיפול הפסיכיאטרי שלי. בענף שלט אז אוורסט חדש, דיאונטיי וויילדר, מאזן של 0:40, מהם 39 נוקאאוטים עם הימנית הכי מפחידה בעולם. פיורי מצא בזלזול של האמריקאי מוטיבציה. הוא שלח לו סרטון שמן וצרוד - הקאמבק בדרך, תודות לך ועל חשבונך, הבטיח.
הוא גם קיים.
זה סיפור על מישהו שנפל לתהום כל כך עמוקה עד שפתאום האוורסט הרגיש גבוה כפליים, אז הוא התחיל לטפס.
האימונים הקשוחים עזרו לו להוריד כ-70 קילו, הוא התנתק מהרשתות החברתיות ואחרי הפסקה של כמעט שלוש שנים נכנס שוב לזירה והראה לב לצד חלודה וניצח יריבים מאלבניה ואיטליה. ציורי כמו שהוא יודע, פיורי סיפר על השיטה: 6 ארוחות ביום, 8 ליטר מים ביום, לאונן 7 פעמים ביום. בדצמבר 2018 וויילדר והוא נפגשו בסטייפלס סנטר, ומי היה מאמין, פיורי נראה טוב מאוד. ואז הגיע הסיבוב ה-12, ואיתו הימנית של וויילדר. ואז השמאלית. פיורי נפל על הגב.
וויילדר כבר חשב על היריב הבא כשהשופט ספר את הצועני אל קיצו.
1..
2..
3..
4..
5..
6..
פיורי קם! הוא לא היה אמור לקום. אף אחד לא קם מדבר כזה לפניו. ספירת ה-10 טרם הושלמה והופ הוא על הרגליים, ויציב, וזה היה רגע ספורטיבי קצרצר ומדהים שאיגד בתוכו את סיפור חייו - כמה פעמים ראיתם דבר כזה?
הקרב נגמר בתיקו ורוב העולם הרגיש שפיורי נשדד. קרב חוזר נקבע, וכפי שכבר הבנתם, בחיים של פיורי אין מישור, יש למעלה או למטה, והפעם החץ הראה עננים. הוא החליף מאמן, העלה מסה, הפעם למטרות טובות, 125 ק"ג - ושינה פילוסופיה: במקום לברוח מהימנית הכי טובה בעולם, הוא החליט לתקוף אותה. בין שבת לראשון בלאס וגאס הם נפגשו שוב באחד הקרבות המצופים ביותר בדור האחרון של המשקל הכבד. פיורי היה מבריק, אינטליגנציית זירה של מייוות'ר בגוף אליו נכנסים בערך ארבעה פלוידים והכריזמה בהתאם, והשד וויילדר, אחד שלא נופל בזירה, הופל הפעם פעמיים. פיורי השמיד לו את האוזן, וכשהכתף של האמריקאי נמלאה דם, הבריטי לא התבלבל ודפק לק. בסיבוב השביעי עוזר המאמן של וויילדר ראה מספיק וזרק את המגבת. ארבע שנים אחרי הנפילה, פסגת האגרוף שוב של טייסון פיורי. בזמן שאוזנו של וויילדר נתפרה והוא הובהל לבית החולים, מלך הצוענים לקח את המיקרופון ושר לאוזני האולם והעולם את אמריקן פאי של דון מקליין. המוסיקה מתה, עאלק.
זה סיפור על מישהו שטיפס על האוורסט ונפל לתהום רק כדי למצוא פסגה גבוהה יותר, ועכשיו כשהוא שוב למעלה ולכו תדעו איך יקבל את זה - אבל כבר עכשיו טייסון פיורי הוא סיפור מוטיבציה אחד גדול, אגדת עם צוענית בווליום גבוה, בן אדם שנולד לכלום, הגיע להכל, חזר לכלום ושוב להכל. תזכורת לכך שמאחורי כל פסגה מתחבאת תהום ושלפעמים הגשמה זה החלק הכי נוראי בחלום. אבל גם לכך שתמיד אפשר לחזור לגן עדן - אפילו אחרי ביקור בגיהנום.
orenjos@walla.co.il