לא ידע לקום מהשולחן: על העונה הנוראית של ניסו אביטן

    אחרי הכישלון המהדהד בהפועל תל אביב, רעננה היתה בחירה רעה מאוד עבור ניסו אביטן. למעשה, הבחירה היחידה עבורו היתה לא לבחור. לקחת זמן, לקבל פיצויים, להתאוורר, ללמוד ובעונה הבאה לנסות מהתחלה. אורן יוסיפוביץ על עונת בלהות שכתובה בקלפים וטיפ למתרסקים עתידיים

    • ניסו אביטן
    עריכת וידאו: ירדנה פוקס עבודי, אפטר: אביחי ברוך

    בווידאו: ניסו אביטן בימים אופטימיים יותר, בתחילת הדרך כמאמן הפועל רעננה

    אחד, לא חשוב מאיזו עדה, היה משחק פוקר כשהיה צעיר יותר, יענו למחייתו אבל בעצם לחווייתו, ואחד הדברים הראשונים שלמד היה אודות כוחו של הטילט. המונח לא לקוח רק מעולם הפוקר: טילט הוא מצב רגשי שגורם לך לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולהפיק מכך תוצאות רעות. הפתרון לטילט, פרט לשקים של מזל, הוא אחד:

    ללכת הביתה.

    לקום מהשולחן, לסגור את האפליקציה, להתנתק מהכל. בקיצור: לתת לזמן לעבור, לשטוף את הזוהמה מעליך. רק הזמן מעלים את הטילט. וחשוב להעלים אותו, כי הטילט הוא האויב של כל איש מקצוע. הוא שגורם לך להאמין בהרפתקות מיותרות, הוא שהופך יד פוקר של 17% הסתברות לנצח ל-71% - אבל רק בראש של המטולט, לא במציאות; הוא שגורם לך להיכשל שוב ושוב כי אתה לא משחק באופן נקי ומתודי, אתה משחק 'מאחור', אתה מנסה לתקן, אתה נחוש להעלים משהו רע שקרה. הטילט גורם לך לזנוח עקרונות, לשנות שיטות מוכרות, הטילט הוא שגורם לך להאמין שהפיאסקו ההיסטרי וההיסטורי שלך בהפועל תל אביב - ניצחון טום שלח בודד אחד מתוך 14 משחקים בכל המסגרות - היה רק תוצר של מזל רע; הוא שגורם לך לחשוב, באמת לחשוב, שנייה אחרי שפוטרת, 'היי, רעננה מתקשרת, זה יכול להיות נחמד'.

    זה לא יכול להיות נחמד.

    אי אפשר לעשות את אותו דבר שוב ושוב ולצפות להצלחה. ניסו אביטן (צילום: ברני ארדוב)

    למעשה, מה שאביטן עשה, זה להתעלם מהכישלון הגדול שלו ולקפוץ ראש לתוך כישלון גדול אחר. לעזוב קבוצה במקום ה-11, סגל לא משהו, עם ניצחון בודד, נקודה מירידה, הגנה נוראית — ולקחת קבוצה במקום ה-13, סגל לא משהו, עם ניצחון בודד, הגנה נוראית עוד יותר, נקודה מהישארות. וכל זה עם עונת ניסיון אחת בליגת העל בגיל 47. עזבו מה אנחנו חושבים וחשבנו, יותר מעניין לשאול: מה גרם לאביטן להאמין שהוא מסוגל לעשות את זה? זו לא שאננות ולא עודף ביטחון, זה טילט. זה חוסר ההבנה של החלק שלו בנפילת הפועל תל אביב, ואמנם הוא לא האשם הבלעדי, אבל בהחלט אשם. והוא מגיע לרעננה, קבוצה בה אין לו מה להרוויח - אם ישאיר אותם, זה לא ביג דיל, כי רעננה לא מעניינת; אם יירד איתם, זה כישלון; אם אפילו לא יספיק לרדת איתם, זה כתם שגם בישראל קשה להסיר. אביטן לא ראה את הצ'אנס לשחיטה עצמית של המותג אותו בנה במו ידיו וזריו בחדרה - הוא ראה את ההזדמנות להציל את המצב. הוא אימן 'מאחורה', הוא ניסה לתקן, להעלים את הקדנציה הקצרה בחודורוב.

    אבל הטילט לא מרחם, הוא תוקף במלוא הזעם. הוא מוכר לך את גאנם והרגע הגעת, הוא פוצע את הזר סוריאנו שהרגע בחרת, גם ביואב תומר המפציע הוא מחבל, הוא גורם לך להוביל על חדרה ולחטוף שוויון, לספוג שלושה שערים מאשדוד, ומהפועל, לאבד 0:2 מול הפועל חיפה, לאבד יתרון מול קרית שמונה, להפסיד בדקה ה-90 לנתניה, וגולת הכותרת - לתת לנס ציונה ללא מאמן ועם עוזר מאמן יוצא לקרוע אותך 0:3. ואתה לא מבין - מה קורה? מה ההסבר?! עשיתי הכול נכון! לא. אתה בטילט. בכך שאתה ממשיך לנסות מבלי להפסיק ולחשוב - כבר נכשלת. זה לא שרעננה היתה בחירה רעה, כל בחירה היתה רעה.

    לתת לנס ציונה, ללא מאמן ועם עוזר מאמן יוצא, לקרוע אותך 0:3? (צילום: ברני ארדוב)

    הנה הטיפ למאמנים שחוו תקופה א-לה ניסו: התרסקתם באופן נחרץ? אתם לא רעבים ללחם? יש לכם הסכם פיצויים?

    לכו הביתה.

    קומו מהשולחן, סגרו את הטלפון של הסוכן, תתנתקו. אל תקחו אף ג'וב עד שהעונה המקוללת והמטולטלת נגמרת. ההוא, עזבו עדה, שהיה משחק פוקר, שם לב שהימים הכי טובים שלו אחרי ימים רעים הגיעו בזכות הזמן שעבר, הטילט שנמחק, קריאה של עוד איזה ספר בנושא, צפייה של שעות ביוטיוב. אביטן וכל מפוטר עתידי חייב את הזמן, את השקט, את הלמידה - השתלמות נוספת, צפייה במשחקים, הבנה של איפה טעה ומה צריך לשפר. למשל, ההגנה: חדרה ספגה 59, הכי הרבה בעונה שעברה, בהפועל הוא ספג 15 ב-9, יותר מאשר תחת קלינגר, ברעננה 20 ב-11, יותר מאשר תחת קורצקי. זו היתה הבעיה בחדרה, בטח בחודורוב, והנה, היא לא תוקנה ברעננה. איך תתוקן? אביטן לא קם מהשולחן.

    והעונה ניסו כבר סופר שתי קבוצות, 20 משחקי ליגה, שני ניצחונות, שני שערים נקיים בלבד, 35 ספיגות ורק 17 שערים. 14 נקודות מ-60 אפשריות, 23.3% הצלחה. איש יקר, חבר, קולגה שנכנה ברוח הטור "אס", אמר אתמול וצדק - נניח שרעננה והפועל ביחד, ב-20 משחקים אלו, היו מגיעות ללא מאמן; לא היה מישהו שבוחר את השחקנים, לא היה מישהו שמעמיד אותם על הדשא, לא מישהו שמכין אותם ליריבות, פשוט באקראי - האם שתי הקבוצות היו מוציאות פחות מ-14 נקודות ביחד? עצוב, אבל נראה שלא. נראה שאביטן, באחת העונות הכי רעות של מאמן, לא הצליח להוציא גרם יותר מהמינימום הנדרש.

    אני בטוח שהוא עדיין מאמין בעצמו, וזה טוב. אני מקווה בשבילו שהוא יקבל צ'אנס בהמשך הדרך, לכו תדעו, חדרה בטח תחכה באיזושהי צומת. אבל קודם, ניסו, עצה חשובה: אם אכן יש פיצויים יפים, ברוך השם, ויש פרנסה, כך מספרים - קום מהשולחן, תתנתק, תלמד, תשתפר. ובעיקר - תתאוורר. לפני שתחזור, תן לזמן לשטוף את הטילט. כפי שכבר קראת, יש רק קיצור דרך אחד שמנצח את הטילט: מזל. כפי שכבר הרגשת, המזל שלך נגמר.

    orenjos@walla.co.il

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully