משקלו של אדם אינו עניינו של אף אחד. איש רחב ממדים יכול להיות מושא ללעג או לדאגה, אבל בכל הקשור לתחום המקצועי, כל עוד הוא עושה את העבודה שלו מותר לו לאכול פיצות ולהעלות את רמת הסוכר בדם. הלא דוביד שווייצר ושלמה שרף הגיעו להישגים עצומים ואיש בישראל לא תהה האם כמה קילוגרמים לכאן או לשם יכולים להשפיע על תוצאת משחק.
ובכן, יש ענף אחד שבו זה לא ממש מדויק. ב-NFL רווחת הדעה שסיכוייו של מאמן שמן להוביל קבוצה לזכייה בסופרבול נמוכים יותר. זה, כמובן, קוריוז, הרי יש גם מאמנים רזים שלא זוכים בסופרבול, אבל להתייחסות המבודחת נכנס קורטוב של רצינות. למשל, דרך ההסבר לפיו אדם שדורש מהשחקנים שלו לשמור על אתלטיות ואורח חיים ספורטיבי ולא מעניק דוגמה אישית, פוגע במסר שהוא מנסה להעביר. נניח שהרופא שלכם יגיד לכם לעשות דיאטה כשהוא עצמו עב בשר או יצווה עליכם להפסיק לעשן עם סיגריה ביד, האם תקחו את ההמלצה שלו ברצינות המרבית?
כשאנדי ריד עבר מפילדלפיה לקנזס סיטי ב-2013, דיווח כתב NFL.COM אד ורדר כי "ריד לא עלה על הטיסה לביתו החדש קנזס סיטי, ואני תוהה אם זה קרה בגלל עודף משקל על המטוס". ורדר התנצל מאוחר יותר, אבל הקשר בין ריד למשקל ולהישגים שלו כבר קועקע במהלך 20 שנותיו ב-NFL. כמובן שהסיבה האמיתית שונה לחלוטין, אבל ריד עדיין מאייש את משבצת "המאמן השמן שלא יכול לנצח".
בלילה שבין ראשון לשני יעלה ריד, 61, בפעם השנייה בחייו כאחד משני המאמנים הראשיים בסופרבול. הוא עשה את זה פעם אחת, בתחילת 2005 עם פילדלפיה. שלוש שנים ברציפות לפני כן הגיעו האיגלס לגמר החטיבה, הפעם עברו שלב אחד יותר, וכל זה בשש עונות בלבד של ריד במועדון. בואו נגיד באנדרסטייטמנט: הוא מאמן לא רע בכלל.
ועדיין, ככל שאתה צובר ותק ללא תואר, כך מתעצב לו הנראטיב. טוני דאנג'י הפך את הגנת טמפה ביי באקנירס לאחת הטובות בהיסטוריה לאורך זמן, אבל בסופרבול לא הצליח לזכות. הוא נכנס למשרת המאמן הראשי של הבאקנירס ב-1996 ורק כעבור עשור הניף את גביע לומבארדי עם אינדיאנפוליס. ואם דאנג'י הצמיח כזו תדמית של לוזר אחרי עשר שנות בצורת בלבד, מה יגיד ריד, שתקופת היובש שלו כפולה?
ב-20 השנים שלו בליגה, המאזן של ריד עומד על 207 ניצחונות ו-138 הפסדים, הישג שעמו מגיע תואר מפוקפק ביותר: המאזן הטוב ביותר למאמן שלא זכה בסופרבול. בפלייאוף הוא עומד על 14:14, הוכחה לכך שהגיע לבאר מספיק פעמים בלי להצליח לשתות ממנה. ריד הוא גם הגזע של "עץ המאמנים" שהוציא את רון ריברה שהגיע לסופרבול עם קרוליינה, ג'ון הארבו מבולטימור וממשיכו בפילדלפיה דאג פדרסון. השניים הללו זכו להניף את הגביע.
מכיוון שגביעים חשובים אבל גם הדרך, רק נציין שריד פיתח כעוזר מאמן את ברט פארב, הפך את דונובן מקנאב לקוורטרבק מעולה ותחתיו פטריק מהומס זכה בתואר ה-MVP, וממשיך להראות סימנים של הדבר הגדול ביותר בליגה ביום שטום בריידי יפרוש. אלא שאם לא זכית בסופרבול המורשת שלך מוכתמת, דוגמה הפוכה מזו של איליי מאנינג שסיים קריירה של מאזן חצוי בליגה הרגילה, אבל עשוי בהחלט להיכנס להיכל התהילה בזכות שתי האליפויות שעליהן הוא חתום.
אז האם מדובר בעיקר במזל או פשוט בבלקאאוט שמונע מריד ללכת עד הסוף? כמו תמיד, האמת נמצאת באמצע. מצד אחד, בשנה שעברה הוא הפסיד לפטריוטס בהארכה אחרי שהם הבקיעו טאצ'דאון וניצחו אוטומטית ללא אפשרות להגיב. מצד שני, בסופרבול עם האיגלס נגד ניו אינגלנד הוא לא העז מספיק, מה שפדרסון כן עשה וניצח בנשק של בליצ'יק. ב-2017 הצ'יפס הובילו בבית 3:21 על טנסי בהפסקה, הפסידו 22:21 והודחו. זה לא יכול להיות רק עניין של מזל.
בשני המשחקים הקודמים של הצ'יפס, מול יוסטון וטנסי, נראה היה שהרוח הרעה שבה לרדוף את ריד. קנזס סיטי לא נכנסה טוב למשחק, נקלעה לפיגור 24:0 מול הטקסאנס לפני שמהומס הוביל אותה לקאמבק עצום שהסתיים ביתרון כבר בהפסקה. נגד הטייטאנס הצ'יפס שוב נכנסו לבור ושוב ידעו לצאת ממנו מהר.
סן פרנסיסקו היא לא קבוצה שתרשה לריד והצ'יפס את הלוקסוס הזה. אם קנזס סיטי תיקלע נגדה לפיגור דו ספרתי, סביר להניח שלא תצא ממנו בשלום גם אם לקוורטרבק שלה קוראים מהומס. גם האקלים הביתי, בטמפרטורה וביציעים, שהיה לקנזס סיטי מול הקבוצות "החמות" של יוסטון וטנסי יתחלף באווירה של מיאמי, עם כ-20 מעלות ורבבות צופים מקליפורניה שעורגים לזכייה ראשונה לאחר 25 שנה. השחקנים של ריד יצטרכו לבוא מפוקסים, תוכנית המשחק שלו חייבת להיות נועזת יותר.
ריד הוא Player's coach, מאמן ששחקנים אוהבים. "אהיה יותר שמח בשבילו מאשר בשבילי אם נזכה", אמר מהומס. "נמאס לנו לשמוע שהוא לא מסוגל לקחת את התואר", הוסיף הטייט-אנד הנהדר של הצ'יפס טראוויס קלסי. "אני רוצה יותר מכל דבר אחר שריד יזכה", אמר התאקל ההתקפי אריק פישר. אלה לא דברים שהייתם שומעים על כל מאמן.
האהדה כלפי ריד היא תופעה רחבה בהרבה מקנזס סיטי. בפילדלפיה, עיר שהייתה מקוללת בפני עצמה עד הזכייה לפני שנתיים תחת פדרסון, מחזיקים לו אצבעות. בסקר שפרסמה ABC עלתה השאלה "האם אתה בעד אנדרי ריד בסופרבול?" ו-87 אחוזים השיבו בחיוב. בסקר טוויטר של NBC אמרו 86 אחוזים כן. סקרים נוספים העלו אף הם מספרים הקרובים ל-90 אחוז, קונצנזוס שמדבר בעד עצמו.
וחוץ מזה, איך אפשר שלא להיות בעד אדם שאכל בארוחה אחת שלושה סטייקים במשקל 1.4 ק"ג כל אחד?