ראיין גיגס הוא אולי הסמל המוכר ביותר של הצלחת השדים האדומים כבר יותר מעשור. את הופעת הבכורה שלו הוא עשה ב-91' בגיל 17 ומאז הוא הפך לחלק מרכזי ביותר בשלד שבנה אלכס פרגוסון. את העונה הנוכחית פתח ראיין גיגס בצורה קצת צולעת, תוך כדי הפגנת כדורגל בינוני במרביתה. את היכולת האמיתית שלו הוא מראה דווקא במשחקי החוץ של הקבוצה.
ביום שלישי, כשהוחלף הכוכב במשחק גביע הליגה נגד בלקבורן 16 דקות לפני הסיום, זכה הוולשי לשריקות בוז צורמות שהגיעו מכיוון יציעי המנויים. זו הפעם הראשונה בה אוהדי הקבוצה מגיבים כך כלפי השחקן האהוב שלהם, אך אם נביט בנתון הבא אולי נבין את תסכולם. מאז אוגוסט 99' כבש גיגס רק שער אחד באולד טראפורד! הקשר בן ה-29 כבש 100 שערים ב-500 משחקים, ממוצע של שער לחמישה משחקים, אך לאחרונה הוא עושה זאת רק בחוץ.
אך אין זו הסיבה היחידה. גיגס מעולם לא הרגיש "שד אדום" של ממש. הוא נולד בווילס והגיע לאנגליה עם משפחתו רק בגיל 7. אז הוא גם נכנס למוסד למצטיינים של מנצ'סטר סיטי. אלכס פרגוסון, אז מנג'ר חדש ולא כ"כ מצליח ביונייטד, ראה אותו בגיל 14 ועשה הכל בכדי להביא אותו לאולד טראפורד. שלוש שנים מאוחר יותר עלה גיגס לראשונה על הדשא עם הקבוצה הבוגרת של מנצ'סטר יונייטד והשאר כבר היסטוריה.
סמלים אי אפשר להחליף
תמיד היו טענות על החלטתו לשחק בנבחרת הוולשית ולא בנבחרת האגלית ותמיד טענו שהוא לא ממש שחקן יונייטד, אחד כזה שנלחם עבור הסמל ונותן את הנשמה. הדיבורים האחרונים מצידו ומצידה של אינטר על אפשרות העברתו למילאנו, הביאו את האוהדים להבין כי אולי זו השנה האחרונה של הכוכב באולד טראפורד.
פרגוסון מצידו כבר הביע עניין בסנטיאגו סולארי שאמור להגיע בקרוב לאינטר בעיסקת החליפין שלה עם ריאל מדריד. השמועות מדברות על עיסקת סולארי-גיגס בין המועדון האגלי לאיטלקי והאוהדים מרגישים כנראה שמשהו כאן לא דופק בדיוק כמו שצריך. לגיגס יש 7 אליפויות, 3 גביעים, גביע ליגה אחד ואליפות אירופה אחת, הוא למעשה הפך לקמע של הקבוצה כשמאז הופעת הבכורה שלו, נכנסה הקבוצה לתקופה הטובה והעטורה ביותר שלה. הוא הדבר הקרוב ביותר להיות יורשו של ג'ורג'י בסט האגדי, יש לו יותר הופעות ושנים במועדון מלכל שחקן אחר בסגל האדום והאוהדים יודעים זאת.
לשיאו הוא הגיע, כמו כל הקבוצה, בסיומה של עונת 98/99 כשהשדים האדומים זכו בטריפל המדהים. אף אחד לא יכול לשכוח את השער המהמם שכבש נגד ארסנל בחצי גמר הגביע בוילה פארק. גיגס עבר כמעט את כל ההגנה הלונדונית, בדרך לכיבוש שער הניצחון שבדיעבד גם הביא לה את הגביע. גיגס מודה שלאחרונה הוא לא משחק בסטנדרטים אליהם הורגלו אוהדי היונייטד: "הסיבה העיקרית אולי לטענות שיש לאוהדים כלפי, נעוצה בעובדה כי בעונות האחורונות ובעיקר בנוכחית, היכולת שלי הרבה יותר טובה דווקא במשחקי החוץ".
התגובות למשחקו של הוולשי ביום שלישי באתר הרשמי של היונייטד היו רבות - חלקן טובות וחלקן רעות, אך מה שבטוח הוא שהאוהדים באולד טראפורד חייבים לגבש דעה מאוחדת ולתמוך בשחקן, אם ברצונם שישאר במועדון בסופו של דבר מפני שסמלים אי אפשר להחליף.