פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        להקניט את קונטה: לצ'ה נקמה באקס המיתולוגי ופגעה במירוץ האליפות של אינטר

        אנטוניו קונטה נולד וגדל בלצ'ה, ובמדיה גם רצה לתלות את הנעליים, אבל חגיגה אחת מיותרת הפכה את האהבה כלפיו לשנאה שרק העמיקה עם השנים. בעיר הדרומית חיכו להזדמנות להרוס לאהובם לשעבר את העונה, וחגגו בגדול את העקיצה

        להקניט את קונטה: לצ'ה נקמה באקס המיתולוגי ופגעה במירוץ האליפות של אינטר
        עריכת וידאו: ניר חן

        בווידאו: הצגת קיקה סטיין בברצלונה

        את התאריך הזה סימנו אוהדי לצ'ה ביומן מיד עם פרסום לוח המשחקים של הסריה A. לא משנה מה יהיה קודם, לא משנה מה יקרה אחר כך - זה היה היום החשוב ביותר של העונה. את ביקורו של אנטוניו קונטה עם אינטר באיצטדיון ויה דל מארה הצהובים-אדומים היו חייבים לקלקל. את המסר הרלוונטי העבירו לשחקנים במשך חודשים ארוכים. את הבאנרים הפוגעניים כלפי המאמן הם הכינו זמן רב מראש. אם כוכבי נראזורי הזרים, שלא מודעים להלך הרוח בארץ המגף, סברו כי מדובר במפגש שגרתי עם קבוצת תחתית, טעות מרה היתה בידם. עבור הדרומיים של לצ'ה, זה היה השיא האולטימטיבי. המשימה היתה ברורה כשמש - להרוס בכל מחיר את סיכויי האורחת לזכות בסקודטו.

        מה עבר בראשו של קונטה אתמול? הוא לא מדבר על רגשותיו בתקשורת, בוודאי לא על הסוגיה הטעונה והכואבת ביותר בחייו. כי הרי הוא נולד בלצ'ה, הוא התחיל את הקריירה בלצ'ה, הוא אוהד את לצ'ה - את אהבת הילדות אי אפשר לשכוח ולהשליך לפח. כנער בן 16, הוא היה שותף לעונה הראשונה אי פעם של המועדון הצנוע בליגה הבכירה ב-1985/86. הוא חש אז גאווה עצומה ללבוש את החולצה בפסי צהוב-אדום ולייצג בכבוד את העיר הדרומית הקטנה אל מול עשירי הצפון. זה היה חלומו כאשר האקדמיה בניהולו של אביו, קוזימינו קונטה, "מכרה" אותו למועדון הראשי תמורת שמונה כדורים. באלבום המשפחתי שמורה היטב תמונתו של הנער הצעיר מניף עם חיוך זדוני את הצעיף של האולטראס. היו ימים...

        אנטוניו קונטה עם צעיף של לצ'ה (אתר רשמי)
        התמונה נשארה באלבום. קונטה עם הצעיף של לצ'ה (האתר הרשמי של לצ'ה)

        "בכל אשר תלך, תישאר בליבנו"

        במשך שש שנים השתייך קונטה לסגל הבכיר של לצ'ה. הוא שרד שתי פציעות מסכנות קריירה וזעזוע מוח, אבל שום דבר לא הרתיע אותו. הוא נלחם ונתן את כולו בכל שניה על המגרש, וביציעים העריצו אותו. הוא היה בן בית, השחקן האהוב ביותר במועדון. לכן, כאשר בחר לעשות צעד גדול קדימה והצטרף ליובנטוס בנובמבר 1991, נפרדו ממנו האוהדים בכרזה מיוחדת: "בכל אשר תלך, תישאר בליבנו".

        קונטה עצמו הגשים אז חלום נוסף, כי הוא אהד גם את הגברת הזקנה. כילד, הוא רצה ללכת בעקבותיו של פרנקו קאוזיו, גדול הכוכבים שנולדו בלצ'ה - הקיצוני זכה בשש אליפויות במדי הזברה והוכתר לאלוף העולם ב-1982. גם כוכב מפורסם נוסף שנולד בעיר, הבלם סרג'ו בריו, ייצג את יובה, בעורף לצד הקפטן גאטאנו שיראה, וזכה בארבע אליפויות ובגביע האלופות. הקשר, שהוחתם לבקשתו המפורשת של ג'ובאני טרפאטוני, היה השלישי ברשימה. בניגוד לקאוזיו ולבריו, הוא רשם כמעט 100 משחקים במדי לצ'ה, ונהנה מקשר הדוק הרבה עם אוהדיו. רובם אמנם תיעבו את יובה, הסמל הגדול של הצפון המנוכר, אבלהם היו בעדו. הם שמחו איתו כאשר זכה בעצמו בגביע האלופות ב-1996.

        אנטוניו קונטה ב-1997 (GettyImages)
        לא דמיין כיצד החגיגה תתפרש. אנטוניו קונטה ב-1997 (צילום: GettyImages)

        החגיגה שפורשה כבגידה

        ואולם, קונטה לא היה מאושר מדי בתום הגמר ההוא מול אייאקס באולימפיקו ברומא. הוא נפצע בהתנגשות עם אדגר דווידס בשלהי המחצית הראשונה, החמיץ את יורו 96', ובהמשך עבר עונה של סיוט עם פציעות קשות בברכיו. נחוש לחזור חזק עוד יותר, הוא עשה הכל על מנת לזרז את תהחיך ההחלמה בקיץ 1997, והשתוקק להראות לכולם שהבעיות הרפואיות מאחוריו. רצה הגורל, ובמחזור הראשון שובצה ליובנטוס משחק ביתי מול לצ'ה. רצה הגורל, וקונטה הבקיע בתוספת הזמן את השער שהבטיח ניצחון 0:2. והוא חגג את השער הזה כמו מטורף אל מול האוהדים הביתיים. הוא לא ממש חשב באותו רגע מכונן כיצד תתפרש החגיגה הזו בעיר הולדתו בדרום.

        וחבל שהוא לא לקח את השיקול הזה בחשבון מראש, כי מאז אוגוסט 1997 קונטה הפך לאויב מבחינת לצ'ה. השינוי היה חד וקיצוני מאוד. הצהובים-אדומים סלחו לו ברצון את המעבר ליובה והעניקו את ברכת הדרך, אבל גילויי שמחה על שער לרשתם הם לא יכלו לקבל בשום אופן. כך לא מתנהג סמל לצ'ה אמיתי. כך מתנהג בוגד. ואם קונטה הוא בוגד, זה היחס שהוא צריך לקבל. את היחס הזה הוא מקבל כבר יותר מ-22 שנה, והסכסוך רק הלך והעמיק עם השנים.

        אנטוניו קונטה מאמן אינטר (GettyImages)
        הסכסוך רק העמיק עם השנים. אנטוניו קונטה (צילום: GettyImages)

        החתימה בבארי שרפה את הגשרים

        הקשר עצמו לא הפנים תחילה את עוצמת השנאה כלפיו. הוא שמע את שריקות הבוז בכל המפגשים מול לצ'ה, אך האמין שהן ייעלמו כאשר יחזור הביתה. זו היתה התוכנית המקורית, והיא היתה אמורה לצאת לפועל בקיץ 2004. הכוכב סיים את דרכו ביובנטוס בגיל 35 וחתם לעונת פרידה במועדונו הראשון. המנהל הספורטיבי פנטלאו קורבינו תמך מאוד במהלך ויזם אותו מעשית, אך ציפתה לו הפתעה. עוד לפני שדרכה כף רגלו של השחקן במתקן האימונים, הגיעו אליו אלפי אוהדים נסערים ודרשו לא לאפשר את כניסתו. הצרחות בגנותו ונגד קורבינו הרעידו את קירות, וקונטה החליט שזה לא בשבילו. הלוחם הנצחי לא חיפש את המלחמה הזו. הוא ויתר מראש, קרע את החוזה לחתיכות קטנות ותלה את הנעליים. הוא עזב את הכדורגל שנה לפני הזמן, רק כדי לשוב למשחק כמאמן.

        בשלב זה, גם קונטה חש נבגד, והתחושה הזו הובילה אותו לעשות צעד שהכניס את לצ'ה לטירוף גדול פי מיליון. בשלהי 2007, הציע את עצמו המאמן הצעיר באופן אישי לנשיא היריבה האיזורית המושבעת בארי. היריבות בין שני המועדונים בחבל פוליה עצומה - אפשר להקביל אותה לשנאה בין אוהדי סמפדוריה וגנואה, או בין אולטראס של אטאלנטה וברשיה. "זה לא משנה. אין שום משמעות למקום הולדתי", הצהיר אז קונטה. בארי נלחמה אז על חייה בתחתית הליגה השניה, וקונטה זיהה הזדמנות לעשות כותרות חיוביות ללא סיכון ממשי. הוא אכן עמד במשימה והציל את הקבוצה מירידה. לקראת סיום העונה, בארי כבר היתה בטוחה כאשר התארחה אצל לצ'ה שהיתה זקוקה לניצחון כמו אוויר לנשימה כדי לעלות לליגה הבכירה. נחשו כיצד העסק הסתיים? נכון, קונטה דהר לניצחון 1:2, ואז ברח והחרים את מסיבת העיתונאים.

        אנטוניו קונטה עם צעיף של בארי (אתר רשמי)
        הצעד שהכניס את לצ'ה לטירוף. קונטה מוצג בבארי (האתר הרשמי של בארי)

        תקיפה עם אלות בחוף הים

        האלימות כלפיו עברה אז לרמה אחרת לגמרי. בקיץ 2008, הוא הותקף באלות ומוטות על ידי בריונים כאשר נפש עם משפחתו, כולל בתו התינוקת, על חוף הים ליד לצ'ה. מאז, הוא חושש להגיע ללא אבטחה לעיר הולדתו, אבל מפגשים על המגרש לא היו כבר תקופה ארוכה. בעונת 2011/12, הראשונה של קונטה על ספסל יובנטוס, הוא ניצח בלצ'ה 0:1 בסיבוב הראשון, בעוד הצהובים-אדומים השיגו 1:1 בטורינו במאי ועיכבו את חגיגות האליפות של הגברת הזקנה, אבל ירדו ליגה - ומאז הידרדרה. לצ'ה נקלעה למשבר כלכלי וצללה למעמקי הליגה השלישית.

        המאמן, שנשם אוויר פסגות עם יובה, נבחרת איטליה וצ'לסי, לא חשב עליה. ואז, שניהם חזרו. לצ'ה השיגה שתי עליות רצופות עם המאמן פאביו ליבראני. קונטה חזר לארץ המגף עם אינטר. כל המטען הרגשי הישן נחשף במלוא עוצמתו, ובמחזור הראשון הביס קונטה את לצ'ה 0:4 בסן סירו.
        מי יודע, אולי התקופה בבארי הוכיחה לקונטה כי לנאמנות אין ערך אמיתי בכדורגל. הוא לא רק הציל אותה אז, אלא גם הצעיד אותה לעליה בעונה שלאחר מכן, וכך ביסס את תדמיתו כמאמן צעיר ומצליח. בזכות הקדנציה הזו הוא הגיע לבסוף ליבנטוס, והצעיד את הגברת הזקנה לשלוש אליפויות. עם אוהדי יובה, הרומן שלו היה חזק בכל המישורים, והוא היה גיבור עבורם גם כאשר עזב במפתיע בטריקת דלת בתחילת מחנה האימונים בקיץ 2014. הרומן הזה לא תקף יותר, כי הוא חצה את הקווים לאוייבים בשחור-כחול. הוא ויתר ביודעין גם על האהבה הזו, ועכשיו דורשים אוהדי יובה להסיר את הכוכב שמוקדש לו באיצטדיון. גם הם רואים בו בוגד.

        אוהדי לצ'ה עם שלט נגד אנטוניו קונטה (GettyImages)
        הכרזה של אוהדי לצ'ה אתמול (צילום: GettyImages)

        "אתה אדם ללא זהות"

        "כדורגל הוא מקצוע, ורק התוצאות חשובות", אומר קונטה, אבל עמוק בליבו הוא מבין כי יש לבחירותיו גם השלכות טרגיות. כנער, הוא אהד שתי קבוצות - לצ'ה ויובנטוס. כעת שני המחנות האלה מתעבים אותו. "אתה אדם ללא זהות", נכתב אתמול בכרזה של לצ'ה. יש בזה משהו. מדובר באיש מקצוע מבריק ומוערך, אבל אף אהבה אמיתית הוא לא יקבל בשום איצטדיון. הוא שרף את כל הגשרים.

        באיצטדיונה של יובנטוס הוא יתארח במשחק העונה ב-1 במרץ, וקבלת הפנים לא תהיה סימפטית, אבל המשימה החשובה ביותר היא זכיה באליפות. לצורך כך, היה זקוק קונטה לשלוש נקודות קלות יחסית על הנייר אצל האקסית המיתולוגית. הוא הגיע ללצ'ה אחרי 1:1 דרמטי מול אטאלנטה במחזור הקודם, וגם רומא ופיורנטינה כפו לאחרונה תוצאות תיקו על נראזורי. הגברת הזקנה יציבה יותר, ומעידה בדרום היתה עלולה להיות קריטית. המאמן בהה במילים הקשות שנכתבו עליו, שמע את קריאות הגנאי, והשתדל להתרכז במשחק עצמו. ללצ'ה היו תוכניות אחרות. זה היה קרב גורלי עבור אינטר, אבל גורלי עוד יותר עבור המארחת. האוהדים האלה חיכו לקונטה כל כך הרבה שנים!

        בדקה ה-72, נדמה היה כי קונטה שלף את השפן המנצח מהכובע. הוא שלח למגרש את הבלם אלסנדרו באסטוני אשר נגח מיידית את שער היתרון היקר. ואולם, זה לא היה הסוף. הקפטן המקומי מרקו מנקוזו הישווה בדקה ה-77, וקשה לדמיין חגיגות יצריות יותר. לצ'ה ממשיכה להתנדנד מעל הקו האדום, ואולי היא תרד בסופו של דבר, אבל את המכה החשובה ביותר מבחינת הקהל היא כבר הנחיתה בפניו של האוהד השנוא ביותר שלה.

        עקבו אחרי יוכין בפייסבוק