יש משחקים שהם כל כך טובים עד שיש להם כינוי, וזה כנראה לעד ייזכר כמשחק הקונפטי. 18 דקות מתות, כדורגל ישראלי חי - גם אם זה לערב אחד. בעוד הרבה שנים נזכור שמכבי תל אביב ניצחה 3:4 את מכבי חיפה, אולי זה עדיין ייחשב למשחק הכי טוב שראינו על אדמת ארץ הקודש, אבל גם נסתכל לאחור ולא נאמין שאשכרה דחו את שריקת הפתיחה, ובגדול, בגלל גזירי נייר קטנים. ניזכר בסיירת מפוח, טובי בנינו, שנשלחו להילחם בפתקים בעזרת רובי רוח. איזה מדהים זה, הא? באותה מידה נסתכל לאחור ונקבל הלם מהעובדה שאז, בתחילת 2020, יונתן כהן עוד שיחק על הקו השמאלי.
יונתן כהן כבש 8 שערים ובישל 6 ב-17 מחזורי ליגה, בשלושה מתוכם חונך. אלו מספרים שצריך להתלהב מהם, אבל האמת היא שהעמדה הזו רק מעכבת אותו. היא לא הוא, היא לא מה שהוא צריך להיות. יונתן כהן הוא חלוץ. תקראו לזה 9 בהתקפה משולשת, סקנד-סטרייקר בחוד כפול, חלוץ נסוג, מה שבא לכם - אבל יונתן כהן צריך לשחק הרבה יותר קרוב לשער. הוא במקום השני בליגה בגולים והוא מלך הבישולים והוא במקום השלישי במסירות מפתח ובמקום השני לאיומים למסגרת. אחלה, יפה, נחמד - אבל המספרים שלו צריכים להיות גבוהים עוד יותר.
הוא אמנם כבש מצד שמאל, בבעיטות אדירות, אבל זה לא אומר שהוא צריך לשחק שם. הוא לא אוהב לשחק שם, ובצדק. זה לא הג'וב המתאים עבורו. כמו אצילי, הוא יסתדר יותר טוב בכנף השנייה, שם רגל שמאל מושכת פנימה. אבל יותר מכך הוא חלוץ. המהלך בשער הרביעי, ההטעיה על מאבוקה - מעקף מהצד השני בדיוק בשנייה הנכונה היחידה - היא של חיית רחבה; קילר, קליני. חלוץ. זה היה תפקידו גם בנוער, והרשתות זזו בהתאם.
גם אתמול איביץ' צרח עליו על הקו, ובמכבי תל אביב סיפרו שכהן לא היה במיטבו, לא בדיוק, לא בחילוצים, לא במשימות אחרות. צודקים. אבל לא כל שחקן צריך לרדוף אחרי מגנים על הקווים. יש כאלה שהם מעל זה. טאלנטים, נקרא להם. כהן הוא חתיכת טאלנט. אם כבר, הוא צריך לקבל פטור מרוב המשימות ולהתמקד בדבר אחד שהוא נולד לעשות - פוט דה בול אין דה גול. אתמול סיפר שהוא מרגיש שהוא משתפר משבוע לשבוע - תחשבו כמה מפחיד זה עלול להיות. הטאצ' בגול המנצח היה עילאי, פליק אמיתי, מדהים לבעוט ככה במצב כזה ומדהים עוד יותר לעשות את זה בדקה כזו ובמעמד כזה.
אבל כבר הבנתם - הוא חי על המעמדים האלה. שחקן במכבי תל אביב סיפר לי אתמול שכשראה את הצמות של כהן מיד לאחר מעשה, מן גרסה טורקית של אלן אייברסון, הוא פירש את זה כהימור של יונתן. על עצמו. הוא הבין שיקרה משהו מיוחד - יש כאלה שרוצים שמשחק כזה יעבור מעליהם, רק לא לטעות, שלא ישימו לב אליהם. כהן דפק אול-אין לפני שבכלל קיבל קלפים. "עשיתי את זה כי זה חלק מהשואו, חלק ממשחק העונה", הסביר את הפריזורה, וכמה כיף שנותרו פה כמה חבר'ה שלא רק מבינים שזו הצגה אלא דורשים להיות השחקנים הראשיים בה. וכמה כיף שהוא ענה תשובה מושלמת כזו, וכמה נורא יהיה שמאות ילדים יבקשו את התסרוקת הזו מהוריהם בימים הקרובים ואילו כהן עצמו בטח יגלח אותה מחר - ככה זה, צעד לפני כולם.
אתמול ההשוואות בינו לבין ערן זהבי עלו מדרגה, בגלל הקלאץ', וגם כהן אמר בצדק שזה עוד רחוק, אבל אותן השוואות רק מחזקות את התזה - הרי גם כשפאקו הפך את זהבי לחלוץ זה היה נראה מוזר. היום נראה מוזר שזהבי שיחק אי פעם כקשר. לא מעודכן, לא רציני. יום יבוא ונסתכל ככה גם על כהן - לא נאמין.
מכבי תל אביב לא צריכה לפחד להפוך לתלויה בכהן - היא כבר הפכה, מזמן. הוא חונך במשחק הקודם נגד מכבי חיפה ולמעט ההשלכה, ניצחון צפוף, אתמול הכול היה אחרת; הוא חונך בשני משחקי ליגה ובהם מכבי תל אביב לא ניצחה. הוא סופסל בגביע והצהובים עפו. מתוך 10 קטגוריות התקפיות בקבוצה, הוא מוביל בתשע. תחשבו מה יקרה כשיתקרב עוד יותר.
זה היה המשחק הכי טוב שהיה כאן, הרבה זמן, אולי אפילו יותר מזה. היה בו הכול - ציפייה, הייפ, דחייה, יתרון מהיר, קריסה, קאמבק, טיקי טקה, וולה, VAR, עוד וולה, פגיון בתוספת הזמן מאת בנזונה אדיר עם צמות בשיער. ריקן פתח נהדר וגולסה הנהדר הכפיל, וילדסחוט המחליף היה המנוע לקאמבק, חזיזה עדיין מסתבסב סביב צירו של סאבוריט, עוואד בשטוזה החדיר את השלישי, ז'ראלדש היה המצטיין, איביץ' התכונן נהדר, בלבול הגיב מדהים ושניהם הימרו על כל מה שיש להם וכל השחקנים התיישרו לפי רוח המפקדים והדקות האחרונות נראו כמו משחק מטקות מטורף בחוף גורדון. הכול טוב ויפה, ועדיין, זה היה המשחק של כהן. הם היו הפורפליי, הוא היה הפאנץ'. הם הניירות, הוא המפוח. הוא לא צריך להיות טוב לאורך 90 דקות, הוא צריך להיות הוא לאורך 5 שניות. אתמול, זה פרק הזמן שהביא אותו לשער הניצחון.
כהן הוא כנראה השחקן שמכבי תל אביב תאבד הכי מהר. עד אז, כדי שהיא תרוויח ממנו כל עוד הוא פה ותרוויח עוד יותר תמורתו, איביץ' חייב לקרב אותו עוד יותר לעבר המסגרת. עבור המאמן, יונתן כהן צריך להיות מה שהקונפטי עבור ליאני - אסור שדבר כזה ילכלך את הקו. אחד הדברים שאיביץ' הכי רצה בקיץ הוא שירכשו לו חלוץ. כל עוד מספר 24 לובש צהוב-כחול, אפשר להפסיק לחפש. כמו שמאבוקה הוכיח אתמול, משהו טוב כמו יונתן כהן אי אפשר למצוא.
orenjos@walla.co.il