אופטימוס פריים שינה צורה: האיש שעוד יביא לסן פרנסיסקו סופרבול

בסיאטל ריצ'רד "אופטימוס פרייס" שרמן עשה לסן פרנסיסקו את המוות, במשחק הסיום של 2019 הוא עזר לניינרס להתגבר על הסיהוקס ולזכות בביתיות עד לסופרבול. וגם: מה עומד מאחורי הקריסה של ניו אינגלנד, ומדוע דווקא העונה הזו של מהומס עשויה להיות גדולה יותר מקודמתה?

הניצחון של סן פרנסיסקו בסיאטל היה בדיוק אחד מאלה שלקוחים מספרי הקלאסיקה של ה-NFL. כל כך הרבה היה מונח על השולחן, וכל כך הרבה נלקח על ידי הפורטי ניינרס. העמידה האמיצה שמנעה מהסיהוקס טאצ'דאון ניצחון ואליפות הבית, אליפות ה-NFC מערב הראשונה מאז 2012, הזכייה בביתיות לכל אורך הדרך עד לסופרבול - וגם אחד, ריצ'רד שרמן, שממש עד לא מזמן מירר להם את החיים בצד השני של המגרש.

כשהוא מתקרב לגיל 32, שרמן, ממגני הפינה הגדולים ששיחקו בעשור החולף, הוא לא השחקן שהיה בימים הגדולים בסיאטל. עדיין, הוא אחד מהאנשים שהחזירו לניינרס את ההילה שלה היו זקוקים. הוא הנהיג את ההגנה והפך במהרה לחביב האוהדים. צריך לזכור, זהו אותו שרמן, "אופטימוס פריים", שהיה שנוא על הניינרס, בעיקר משום שהוא עצמו תיעב את המאמן שלהם ג'ים הארבו. בגמר ה-NFC של 2013 הוא הסיט את הכדור שהביא לחטיפה מכרעת ב-17:23 שהעלה את הסיהוקס על חשבון הניינרס לסופרבול, ומיד אחר כך ביצע תנועת שחיטה. הוא היה האיש שקשה לדמיין שאי פעם ילבש את מדי האדום-לבן-זהוב.

עוד בוואלה! NEWS

מחזור הסיום ב-NFL: הפאטס פישלו, הצ'יפס הרוויחו, הניינרס חגגו בדרמה גדולה

לכתבה המלאה

זה לא היה רק עניין עם אוהדים. "חשבתי שנשנא אותו כמו ששנאנו כשהיה בסיאטל", הודה התאקל ג'ו סטיילי, "הוא היה אחד מאלה שנכנסו לך מתחת לעור". אפילו המאמן קייל שנאהאן, שמונה לניינרס ב-2017, הודה: "הוא תמיד דיבר לא יפה לשחקנים ולמאמנים יריבים, גם אלי. אני ממשיך להזכיר לו את זה".

מסתבר שזה מה שהניינרס היו צריכים. כשרודני הריסון הגיע לניו אינגלנד, הוא הכניס בהגנה שלה ממדים חדשים של רוע והרים אותה אחרי עונת הנפילה של 2002. הניינרס היו צריכים בולדוג. שרמן הגיע - וניצח איתם במשחק על כל הקופה בסיאטל. מכאן, השמיים של מיאמי הם הגבול.

יחי ההבדל הגדול. שרמן (צילום: AP)

לכל קבוצה יש את הקריפטונייט שלה. במקרה של ביל בליצ'יק, טום בריידי וניו אינגלנד פטריוטס, מיאמי דולפינס היא הנמסיס. קבוצה איומה עם ארבעה ניצחונות עשתה להם ביום ראשון את מה שהם הכי שונאים - לקחה להם את שבוע החופש בפלייאוף. הפטריוטס בלי שבוע חופש הם כמו דג מחוץ למים. שש זכיות יש להם בשמונה הופעות בסופרבול בעידן BB, והם תמיד הגיעו למעמד בסיועו של המעקף הקטן הזה.

הדולפינס נוהגים למרר לניו אינגלנד את החיים. בעוד בפאלו והג'טס נופלות שדודות בידי היריבה לבית, מיאמי תמיד מוצאת דרך להתעלל בה. בשנה שעברה הדולפינס הביכו את הפאטס עם "נס מיאמי" המפורסם, ב-2015 הם גנבו להם את הביתיות בגמר ה-AFC, מה שהוביל להפסד של ניו אינגלנד בדנבר. זאת, לצד עוד הפסדים, חשובים כמשניים. לא תמיד זה פגם בדרך לזכייה, אבל זה תמיד היה לא נעים. והפעם זה גם היה מאוד נורא.

מתוך ארבעת משחקי הבית האחרונים של ניו אינגלנד, אף לא אחד הסתיים בהפרש של יותר מטאצ'דאון. הפטריוטס פלירטטו עם הפסד ביתי לדאלאס ואז הגיעו ההפסד לקנזס סיטי, ההתקשות מול בפאלו והכישלון הצורב מול הדולפינס. ניו אינגלנד רחוקה מלהיות דומיננטית בפוקסבורו, ויש לכך לא מעט סיבות. הקבוצה שפתחה עם סוללת תופסים מרשימה נשארה עם ג'וליאן אדלמן וחוליית רסיברים בינונית, משחק הריצה כרגיל לא מזהיר, החור שהשאיר רוב גרונקובסקי הורגש לכל אורך העונה כשלא היה יעד למסירות מפתח וההגנה, ששיחקה מעבר לרמתה במחזורים הקודמים, נשחקה. וכמובן, יש את בריידי. בגיל 42 וכמעט חצי, נראה שגם הוא עשה צעד לאחור. איזה חלק מהאשמה על הירידה באחוזי המסירה שלו צריך להפיל על התופסים ומה צריך להשליך על בריידי עצמו? זו כבר פרשנות של הצופים.

ניו אינגלנד קיבלה בשלב הווילד קארד את טנסי, היריבה הנוחה ביותר, על הנייר, בשלב הראשון. אחר כך, אם תנצח, היא תצא לקנזס סיטי. שם הסיפור יהיה אחר וכנראה מאוד שונה מזה שראינו בגמר ה-AFC בשנה שעברה.


לפעמים הקוביות נופלות בדיוק על המספרים הנכונים. העונה של קנזס סיטי נפתחה עם הרבה חוסר מזל ודשדוש בעקבות הפציעה של פטריק מהומס. הצ'יפס נשארו במשחק תחת המחליף מאט מור, ואף על פי שמהומס הפסיד במשחק החזרה שלו, הם לא הביטו לאחור. אלא שהפער מניו אינגלנד נראה בשעתו גדול מדי. יותר מדי דברים היו צריכים לקרות כדי שקנזס סיטי תזכה בשבוע החופש. הם קרו והיא זכתה.

מהומס הוא סיפור מעניין. אחרי עונה סנסציונית, אחת הטובות לקוורטרבק בהיסטוריה, המספרים שלו ירדו. מן הסתם זה קרה גם בגלל הפציעה, אבל לא רק. הוא הסתפק ב-26 טאצ'דאונים ב-13.5 משחקים, כמחצית מהעונה שעברה (50 ב-16 משחקים). הוא מסר לשלושה טאצ'דאונים או יותר חמש פעמים העונה לעומת עשר פעמים בעונה שעברה. באופן כללי, הוא היה שקט יותר.

שקט, אבל מנהיג. בעוד הליגה כולה מדברת, ובצדק, על לאמאר ג'קסון ובולטימור, מהומס והצ'יפס השתחלו בשקט לעמדה מספר 2 בפלייאוף. במשחק הראשון שלהם שם יפגשו את ניו אינגלנד (אם תנצח את טנסי) או את המנצחת בין יוסטון לבפאלו (אם הפטריוטס יפסידו). אם יעברו בשלום, ישחקו בבולטימור נגד הרייבנס. ניצחון שם יהיה באופן סופי כרטיס הכניסה של מהומס לליגה של הגדולים.

למאמינים במיסטיקה: מעבר לעובדה שבולטימור נהנתה להדיח את פיטסבורג, טוב עשתה שניצחה את המשחק האחרון של העונה הרגילה על אף שלא שינה עבורה דבר. היא עלתה בכך ל-2:14. לו הפסידה, הייתה מסיימת עם 3:13, מאזן שעמו אף קבוצת AFC מעולם לא זכתה בסופרבול.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully