פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        פרץ גדילה: סקוט מקטומיניי הפך למנהיג העתידי של מנצ'סטר יונייטד

        הוא צמח מנער צנום לאתלט אימתני תוך שנה בגיל 18, ועכשיו התפתח במהירות שיא משחקן שולי לבאנקר ודאי מבחינת אולה גונאר סולשיאר. אחרי שניצח את טוטנהאם ומנצ'סטר סיטי, הסקוטי חוגג יום הולדת 23 במצב רוח נפלא

        פרץ גדילה: סקוט מקטומיניי הפך למנהיג העתידי של מנצ'סטר יונייטד
        עריכת וידאו: ניר חן

        "מנצ'סטר יונייטד הפגינה יותר נחישות מאיתנו, ואפשר לראות את ההופעה של סקוט מקטומיניי כדוגמא. הוא היה דומיננטי", אמר ז'וזה מוריניו ביום רביעי, אחרי שהפסיד עם טוטנהאם לשדים האדומים. הקשר המרכזי היה השחקן האחרון שהפורטוגלי רצה לראות על הדשא כאשר שב לאולד טראפורד, והחלמתו מפציעה בקצב מהיר מהמתוכנן תרמה רבות למארחת אשר טאטאה את התרנגולים מהמגרש, במיוחד במחצית הראשונה.

        לא לחינם הדגיש מוריניו את חניכו לשעבר. הוא הסתכסך עם שחקנים רבים במהלך הקדנציה ביונייטד, וביקר פומבית כמעט את כולם, אך על מקטומיניי מעולם לא הייתה לו מילה רעה. הוא שיבח אותו בכל הזדמנות, ובטקס הקבוצתי לסיכום 2017/18 הוא הגה תואר הוקרה משלו - שחקן העונה מטעם המנג'ר, על מנת "להעניקו" לסקוטי. "אי אפשר לתת לו ללכת בידיים ריקות. הבחור נותן את כולו ויש באישיותו כל מה שאני רוצה לראות. הנערים באקדמיה צריכים לראות בו מופת", הוא הסביר.

        ז'וזה מוריניו עם סקוט מקטומיניי במדי מנצ'סטר יונייטד (AP)
        מוריניו הגה תואר הוקרה משלו רק כדי להעניקו למקטומיניי (צילום: AP)

        פרגוסון התלהב כמו מוריניו

        פרשנים ואוהדים רבים ראו בקידומו של מקטומיניי תרגיל ביחסי ציבור, כי מוריניו שילב אותו מספר פעמים בהרכב על חשבון פול פוגבה. הם תהו כיצד אפשר להעדיף שחקן שלא בלט אפילו בקבוצות הצעירות על פני הרכש היקר בתולדות המועדון, וסברו שהוא מהווה בסך הכל קלף במלחמה שהתנהלה בין המנג'ר לכוכב. ואולם, האמת שונה, והמחמאות היו כנות. לא רק מוריניו העריך מאוד את הקשר, אלא גם אלכס פרגוסון שייעץ בתוקף לתת לו לשחק כמה שיותר. מקטומיניי גרף אינספור שבחים על משחקו המצוין בסביליה בשמינית גמר ליגת האלופות, ולמעשה דווקא להחלטה של מוריניו לספסל אותו בגומלין הייתה השפעה על ההדחה המשפילה.

        כי הפורטוגלי, על אף הרצון לטפח את הכישרון, נטה לסמוך על שחקנים מנוסים יותר כמו מרואן פלאיני ברגעים החשובים. בדיעבד, לאור התוצאות בשנה האחרונה בעידן אולה גונאר סולשיאר, אפשר לקבוע שהייתה זו טעות. מקטומיניי הוא, ללא ספק, האיש הנכון למשחקים הגדולים באמת. הוא להט כאשר מנצ'סטר יונייטד ביצעה את הקאמבק בפארק הנסיכים מול פריז סן ז'רמן בשמינית גמר ליגת האלופות אשתקד. בתשעה המשחקים איתו בהרכב, יש לשדים האדומים מאזן אדיר במפגשים מול היריבות המובילות בפרמיירליג - שישה ניצחונות, שלוש תוצאות תיקו, אפס הפסדים. שניים מהניצחונות המדוברים הושגו בשבוע החולף בתוצאה הזהה 1:2 - תחילה על טוטנהאם, ואתמול בדרבי במגרשה של מנצ'סטר סיטי.

        פוגבה עדיין לא כשיר, אך זה לא ממש שינה כאשר מקטומיניי על המגרש. הוא חזר בדיוק בזמן, אחרי שתי תוצאות תיקו מול שפילד יונייטד ואסטון וילה במהלכן נראה לעתים מרכז המגרש כמו מסננת, ושידרג את הכל. בזכותו, פרד מקבל בטחון עצמי ומראה שאינו בהכרח פלופ יקר. בזכותו, יונייטד היא יחידה לוחמת ומגובשת. הוא רץ ללא הפסקה, נלחם ומחפה על כולם. אתמול הוא חילץ 10 כדורים ורשם גם שלוש חטיפות. הוא גרם לכוכבי האלופה להיראות לעתים אובדי עצות, וזה ממש לא מקרי. מקטומיניי לא תמיד יעיל בבניית התקפות מול קבוצות נחותות שמעדיפות להסתגר, אך מול יריבות צמרת אין שני לו, והמוטיבציה שלו מדבקת. הוא מרים את הקול גם על שחקנים ותיקים הרבה יותר, ומתגלה כמנהיג. סמי מקלרוי, הקשר המפורסם של יונייטד משנות ה-70', קובע בפשטות: "סקוט הוא הקפטן העתידי של הקבוצה".

        שחקן מנצ'סטר יונייטד, סקוט מקטומיניי (GettyImages)
        "הקפטן העתידי של מנצ'סטר יונייטד". מקטומיניי (צילום: GettyImages)

        מ-167 ל-193 סנטימטרים תוך שנה

        הוא ביטא את התחושה הכללית. תוך זמן קצר, הפך מקטומיניי לקונצנזוס מוחלט, ומבחינת סולשיאר מדובר בבאנקר ודאי. "אי אפשר להחליף את סקוט. הנוכחות הפיזית והמנהיגות שלו חיוניות מבחינתנו, והוא גם משחרר את פרד", אומר הנורבגי. ביציעים מריעים לו על כל נגיעה בכדור, והוא נערץ גם בזכות היותו שחקן הבית האולטימטיבי שהצטרף לאקדמיה כבר בגיל חמש. הסקוטי בכלל לא זוכר את עצמו ללא החולצה האדומה, ואופיו לא השתנה מאז שודרג מעמדו. שכרו עדיין עומד על 10 אלף ליש"ט לשבוע - הנמוך ביותר בסגל, פי 37 פחות מדויד דה חאה. "הוא מקצוען שעושה הכל נכון באימונים, ורק מנסה להשתפר. יש לו רוח של מנצ'סטר יונייטד, ולדעתי הוא יכול היה להשתלב גם בסגל שהיה בתקופתי כשחקן", קובע סולשיאר.

        התקופה של סולשיאר כשחקן מעוררת, באופן טבעי, נוסטלגיה בקרב אוהדי יונייטד, וההצלחה התבססה אז במידה לא מבוטלת על הבחורים המקומיים שצמחו קרוב לבית. מדוע, אם כך, נטו ביציעים לזלזל לפני כשנתיים בשחקן שעונה על ההגדרה הזו בדיוק? התשובה נעוצה כנראה בעובדה כי מקטומיניי מעולם לא נתפס כחניך מבטיח באקדמיה, ולא זומן מעולם לנבחרות אנגליה הצעירות בגילאים השונים. וההסבר לתופעה זו מפתיע יותר - מבחינה פיזית התעצב מקטומיניי רק בגיל 18, והשינוי שעבר בשנה זו היה דרמטי במיוחד. תוך חודשים ספורים, הוא צמח מנער צנום של 167 סנטימטרים לאתלט מפחיד של 193 סנטימטרים. "לכולם יש פרצי גדילה בשלב זה או אחר, אבל אצל סקוט היא הייתה חריגה מאוד. בשל כך הוא סבל מפציעות רבות, ולא שיחק באופן קבוע במשך שנה", סיפר ניקי באט - פעם אחד מתינוקות פרגי, וכיום בכיר בהנהלת האקדמיה.

        מאמן מנצ'סטר יונייטד, אולה גונאר סולשיאר עם סקוט מקטומיניי (GettyImages)
        "סקוט היה יכול להשתלב גם בסגל שהיה בתקופתי כשחקן". סולשיאר עם מקטומיניי (צילום: GettyImages)

        מאטיץ' זיהה בו יורש

        פרגוסון עצמו השווה בזמנו את מקטומיניי דווקא לתינוק אחר שלו: "זה מזכיר לי את התהליך שעבר דייויד בקהאם. הוא היה ממש קטן וגבה במהירות מסחררת". ובכל זאת, בקהאם נעצר על 183 סנטימטרים ולא שינה מהותית את סגנון המשחק. אצל מקטומיניי, הצמיחה חייבה התאמות קיצוניות. בנעוריו, הוא היה חלוץ שני או פליימייקר, ובקבוצה עד גיל 16 התחלק בתפקיד עושה המשחק עם מרכוס רשפורד - בדרך כלל, כל אחד מהם שיחק מחצית אחת כי לא היה להם כוח ל-90 דקות שלמות. אחרי שרגליו התארכו מאוד, הוזז הסקוטי אחורה, התנסה כבלם, ולבסוף התייצב כקשר מרכזי. התפקיד לא היה מוכר, אבל הוא למד אותו בשקיקה.

        והתוצאות היו מרשימות מאוד. נמאניה מאטיץ', שחקן עם ממדי גוף דומים בתפקיד דומה, ידע להעריך מיד את הפוטנציאל של עמיתו החדש: "אחרי אימונים ספורים, הבנתי שסקוט יתפתח לכוכב גדול. הוא יהיה שחקן עצום עבור מנצ'סטר יונייטד. הדרך בה הוא משתלט על משחקים מרשימה מאוד". לדעתו של מאטיץ', אחד השותפים הנאמנים ביותר של מוריניו, חשובה מבחינת הפורטוגלי, וזו הייתה סיבה נוספת לקידומו של הצעיר. בסופו של דבר, אצל סולשיאר הוא התיישב בדיוק על המשבצת של הסרבי שסובל מפציעות. גם כאשר יחלים, דרכו תהיה חסומה. העתיד שייך לסקוטי.

        שחקן נבחרת סקוטלנד, סקוט מקטומיניי (GettyImages)
        מבחינת אנגליה כבר מאוחר מדי. מקטומיניי במדי נבחרת סקוטלנד (צילום: GettyImages)

        בקרוב מול ישראל

        כעת, כאשר הוא זוכה בחדר ההלבשה לכינוי McDominate, מתחילים באנגליה להצטער על כך שלא זימנו אותו קודם. כי הרי הקשר נולד לא הרחק ממנצ'סטר, ויכול היה לייצג את שלושת האריות, אך אביו סקוטי - וכאשר שמע על כך פרגוסון ההמלצה הייתה חמה. "אמרתי לו שהוא צריך ללכת עם הלב", אמר פרגי, וההתאחדות הסקוטית עשתה מאמץ עליון לשכנע את הבחור. ב-2018, כאשר ערך את הופעת הבכורה, גם השיקול המקצועי היה מהותי, כי מקטומיניי סבר שיקבל הרבה יותר דקות במדי נבחרת צנועה יותר. עכשיו כבר ברור שגם הדרך לסגל של גארת סאותגייט הייתה סלולה, אבל את הנעשה אין להשיב, ובמרץ הוא צפוי להוביל את הסקוטים לקרב מול ישראל בפלייאוף ההעפלה ליורו 2020. בליגת האומות לפני שנה, הוא שותף כמחליף לשלוש דקות מול החבורה של אנדי הרצוג, אך מעמדו השתדרג. עכשיו הוא באנקר גם שם.

        וזה הגיוני, כי כבר ממש לא מדובר בנער. הקושי של בוגרי האקדמיה לפרוץ לסגל הבכיר יוצר לכל אחד מהם תדמית של ילד, אבל במציאות מקטומיניי מבוגר בשנה מרשפורד. היום הוא חוגג את יום הולדתו ה-23, ושש הנקודות מול טוטנהאם ומנצ'סטר סיטי מהוות את המתנה המושלמת לאירוע. הוא סידר את המתנה הזו לעצמו. מזל טוב, סקוט!

        עקבו אחרי יוכין בפייסבוק