סוף השבוע האחרון היה אמור להיות חג כפול בארצות הברית: גם חג ההודיה, וגם חג המפגש המחודש בין הסלטיקס לקיירי אירווינג. אלא שכוכב ברוקלין, שלדעת רבים חירב את הירוקים בעונה שעברה, היה פצוע במיני סדרה בין שתי הקבוצות: גם במשחק באמצע השבוע בבוסטון וגם במפגש הנוסף בברוקלין, שהתקיים בשעה מוקדמת בצורה יוצאת דופן - 12 בצהריים.
בבוסטון, היעדרותו של קיירי לא הרגיעה את הקהל המקומי, שהשתולל נגדו באמוציונליות משל היו מתנגדי מנדלבליט בהפגנה של הימין בכיכר רבין, מה שהוביל אותו לכתוב בתגובה פוסט אינסטגרם באורך סרט מאפיה של סקורסזה. בברוקלין, כרבע מהקהל היה של הסלטיקס. הם היו שקטים יותר, מן הסתם, ועדיין האווירה בפנים חמה לא פחות מאשר שקר בחוץ. אוהדי הנטס שגודשים את האולם המלא הם אוכלוסיה מעורבת ועממית יותר מזו של הניקס, והם מתים על הקבוצה שלהם.
יש להם סיבה טובה לכך: הנטס היא קבוצה טובה ומלהיבה, גם כשהיא נדרשת לשחק בלי שני השחקנים היחידים שאפשר לרכוש חולצות שלהם בחנויות שבאולם - קיירי וקווין דוראנט כמובן, שבניגוד אליו כבר לא יחזור השנה. גם בלעדיהם, עומדים לרשותו של המאמן קני אטקינסון שחקנים רעבים וחכמים, שאוהבים לשחק ויודעים איך לעשות זאת. ההמחשה הטובה ביותר לכך מגיעה במהלך המכריע של המשחק - הקפצה מבריקה של ג'ו האריס להטבעה של ג'ארט אלן, רגע לפני שתם שעון ההתקפה ובוסטון היתה מקבלת הזדמנות בלתי הפיכה לבצע מהפך דרמטי.
אך הכוכב האמיתי של הנטס, בערב הזה ובכלל בשבועות האחרונים, ומי שבזכותו בכלל הגיעה למצב בו סל יכול להכריע למענה את המשחק, הוא ספנסר דינווידי. מי שנבחר בדראפט 2014 אחרי ג'וני אובראיינט, עד לפני שנתיים עוד בילה מדי פעם במחוזות ליגת הפיתוח וגם בשנה שעברה שמר בסך הכל על אש קטנה, הפך לאחד השחקנים הלוהטים והמדוברים בליגה, בטח בחוף המזרחי. במסיבת העיתונאים אחרי המשחק, מאמנו אף הרחיק לכת והצהיר: "הוא אחד השחקנים הטובים כרגע ב-NBA".
המספרים מדברים בעד עצמם, גם בשישי: דינווידי קלע 32 נקודות (כולל 6 מ-8 לשלוש), וגם הוסיף 11 אסיסטים, והנטס עם ניצחון שישי בשמונה משחקים, אחרי שפתחה את העונה בצורה פושרת למרות ואולי בגלל שאירווינג היה כשיר בזמנו. "ההבדל ביכולת של ספנסר בין העונה לשנה שעברה היא הביטחון", אמר אטקינסון כשנשאל על הקפיצה הדרמטית ביכולתו. "תופתעו עד כמה הוא לא האמין בעצמו בעבר, אבל מאז שהקבוצה בידיים שלו, הוא קיבל ביטחון". למעשה, אחד הלהיטים המפתיעים של הליגה משחק כל כך טוב, שהשאלה היא לא מתי כבר קיירי יחזור, אלא איך הנטס ישחקו עם שובו, והאם הוא לא יקלקל את ההרמוניה. "הוא ייתן לנו יותר עומק, נהיה קבוצה טובה יותר", מבטיח המאמן.
והאמת, הם צריכים עומק. בגלל הפציעות של דוראנט, אירווינג וכמה שחקנים אחרים, למשל כריס לוורט, השמיכה של אטקינסון כל כך קצרה שהוא נאלץ להשאיר על המגרש שחקנים כמו מוסה ופינסון, שלעתים יש משהו קומי במשחק המגושם שלהם והם לא בהכרח מביאים יותר תועלת מאשר נזק. לכן, אף שחוץ מג'ייסון טייטום החמישייה הראשונה של הסלטיקס נראית בהנג-אובר מארוחת חג ההודייה, וקמבה ווקר מחמיץ שבע מתוך שמונה הניסיונות שלו לשלוש, בוסטון מצליחה להישאר במשחק. היא מובילה בו רק פעם אחת, וביתרון של נקודה בלבד, אבל מקבלת עוד ועוד הזדמנויות לחזור אליו ולנצח אותו. זה לא קורה, ואפשר להתווכח אם הסיבה לכך היא האנרגיות של הנטס, אוזלת היד של הסלטיקס או אולי קללה שקיירי העצבני הטיל עליהם.
דבר אחד בטוח: בסוף המשחק, התקשורת מתעניינת יותר בקבוצה שהפסידה מאשר בזו שניצחה, ובהקשר רכילותי יותר מאשר ספורטיבי. בחדר ההלבשה, כל כוכבי הסלטיקס נדרשים להתייחס לסוגיית אירווינג, ועושים זאת באדישות מופגנת. "היה טוב לראות אותו, כי לא התראינו מאז הקיץ", הפטיר טייטום. "האוהדים של בוסטון קשים, אבל לי אישית אין שום עוינות כלפיו". "אני עייף מלשמוע על הנושא", הוסיף מרכוס סמארט בחדר ההלבשה. "בוא לא נדבר עליו יותר, בוא נדבר על בוסטון. מגיע לנו".
לשמחתם של השניים ושל שאר שחקני בוסטון, הם כנראה לא ייאלצו לשמוע על קיירי בארבעת החודשים הקרובים, עד שני המפגשים הבאים של שתי הקבוצות במהלך מרץ. הנטס, לעומת זאת, יידרשו להמשיך להסתובב בימים הקרובים עם השאלה "מתי הוא חוזר?". זה לא יקרה הערב (ראשון) נגד ההיט, אבל קצב ההתאוששות אופטימי, כך שכנראה כבר בימים הבאים נגלה את התשובה לאחת השאלות המסקרנות כרגע ב-NBA: האם ברוקלין משחקת טוב יותר איתו או בלעדיו?
אולי הנטס והסלטיקס עוד ייפגשו בפלייאוף, מה שקשה להמר לגבי הניקס והסיקסרס, שנפגשו כמה שעות לאחר מכן בגארדן. פילדלפיה חווה פתיחת עונה פושרת יחסית לציפיות ממנה, אבל היא עדיין בטופ 5 של המזרח. הניקס, לעומת זאת, בתחתית טבלת החטיבה, בדרך למה שנראית כעוד עונה מביכה בשרשרת הביזיונות של המועדון הכושל.
תרנגול הודו היא המנה העיקרית בכל סעודת חג ההודיה, ולצערם של הניקס, זה גם המונח בו משתמשים כדי לתאר כישלונות. מובן שהתקשורת המקומית לא נמנעה משימוש במשחק המילים הזה, כך שכותרת הניו יורק פוסט ביום חמישי, לאחר התבוסה לטורונטו, הגדירה את הקבוצה כ"תרנגולי הודו קרים". בניו יורק דיילי ניוז ניצלו את החג לערוך סיכום ביניים לעונה שעוברת על שחקני הקבוצה, וכמעט כל אחד ואחד מהם ספג קטילות והשמצות.
לניקס, כמו לאטלנטה הוקס, יש כרגע את המאזן הכי גרוע בליגה חוץ מזה של גולדן סטייט, אבל הם פחות מחרידים ממה שהמספרים הללו מלמדים. יש בקבוצה אפילו ניצוצות של כישרון, בזכות הרוקי הקנדי אר ג'יי בארט והודות למרכוס מוריס, שכרגע גדול עליה, אבל אין לה סיכוי לנצח כל עוד היא כושלת בשני תחומים קריטיים: משחקים צמודים והזריקה מהשלוש, שני האספקטים שבסופו של דבר הכשילו אותה גם מול הסיקסרס.
הניקס קיבלו כאן הזדמנות לניצחון יוקרתי, מול קבוצה נוצצת מהם בהרבה, אבל כזו שעוברת תקופה לא טובה והגיעה בלי שניים מהכלים החזקים שלה - אל הורפורד, שקיבל מנוחה, וג'וש ריצ'רדסון הפצוע. העיר לבשה חג, האולם היה תוסס, וניו יורק הצליחה בתחילה לנצל את הביתיות ואת הסגל החסר של פילדלפיה כדי לגרום לה לשחק בקצב שלה - כלומר, משחק שכולל רצף מביך של החטאות ליי-אפים, החמצות מהעונשין, מסירות לשום מקום ואיבודי כדור.
הקבוצה האורחת סיימה את המחצית הראשונה עם 39 נקודות בלבד, אבל חזרה לעצמה בתחילת הרבע השלישי - בזכות היכולת של שני כוכביה, ג'ואל אמביד ובן סימונס, ולא פחות מכך בשל התרומה המפתיעה של ג'יימס אניס, עם שיא עונתי של 18 נקודות, מאזן מושלם מהעונשין ויכולת קלאץ' מכריעה. למרות זאת, הניקס היו יכולים לנצל את הפור שפתחו במחצית הראשונה כדי לנצח את המשחק, אבל כהרגלם כשלו ברגע האמת ומקו השלוש. הבחירה שלהם היתה להפקיד את כדור המשחק דווקא בידיו של ויין אלינגטון, שלא קלע ולו נקודת אחת בדקות שלפני כן, ומה שקיבלו ממנו בתמורה זה ניסיון שלשה פאתטי שהסתיים באייר-בול, והעמיד את מאזן השלשות הכולל של הניקס במהלך המשחק על 0 מ-14. עם כאלה מספרים, לא פלא שהם במאזן של 15:4.
"ניסינו הכל כדי לשפר את האחוזים מהשלוש, וכלום לא עובד", הודה במסיבת העיתונאים בתום המשחק מאמנם המיואש של הניקס, דייויד פיזדייל, שגם אותו התקשורת המקומית נהנית לצלות מעל האש. "אני כבר לא יודע מה לעשות. אולי אשתמש במרווה כדי לטהר אנרגטית את חדר ההלבשה". כדאי שיעשה זאת לפני הערב, כי הסלטיקס מגיעים לגארדן ויש להם עצבים להוציא.
