פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עף לו הפוני

      צילום: GettyImages

      האפרו של קובי ווייט כבר הפך לשם דבר, אבל מאחוריו מסתתר הרבה יותר: כישרון שעוזר לו לקלוע גם מתוך שינה, אופי שסייע לנפץ שיא של השותף לדרך מייקל ג'ורדן וטרגדיה שהפילה והרימה אותו מחדש. אחרי הפתיחה הפרועה, בשיקגו השתכנעו - התקרה שלו גבוהה לפחות כמו הפריזורה

      מעטים הם האנשים שמגיעים לכותרות של ניו יורק פוסט לפני גיל 19. מעטים עוד יותר הם הכדורסלנים שמגיעים לשם בגיל הזה.

      כדורסלן שהגיע לשם בגיל הזה עם כתבה על הפריזורה - כולל ציטוטים של הספרית (להלן: מעצבת שיער) והחופפת - כזה עוד לא היה.

      אבל כשמדובר בקובי ווייט, היום רוקי מבטיח בשיקגו בולס, אז פרשמן מצטיין במכללת צפון קרוליינה, זה לא השם שהולך לפניו אלא השיער.

      "הוא פרוע, בלתי צפוי, מפתיע. ממש כמוני", העיד האיש והאפרו באייטם המדובר. "התחלתי לגדל אותו בכיתה ט', ומאז אני מרגיש שהוא פשוט אני. זה מתאים לי, מתאים לאישיות שלי. זה פשוט מייצג את מי שאני".

      מאז ועד היום הוא נאלץ להתמודד לעתים קרובות מדי עם שאלות מעולם החפיפה ולא מעולם הכדורסל. אולי עוד יבוא יום שבו יעשה אלי אוחנה ויככב בקמפיין למוצרי טיפוח לשיער, אבל עד אז הרעמה המפוארת תתפוס נפח גדול מדי, תרתי משמע.

      כשנבחר שביעי בדראפט על ידי שיקגו, בארצות הברית לא התמקדו במעלותיו וחסרונותיו אלא הסתפקו בביקורות אופנה. "השיער של קובי ווייט מיוחד, אבל נראה רע עם כובע מצחיה של הבולס" - כותרת אחת שהיתה באמת ברשת NBC - סיפקה המחשה מושלמת.

      אבל בשבועות האחרונים הוא לא משאיר ברירה אחרת מלבד לדבר על כדורסל.

      שבע שלשות ברבע אחד מול הניקס - שיא כל הזמנים לרוקי ב-NBA.

      13 שלשות בשני משחקים עוקבים - עוד שיא כל הזמנים לרוקי ב-NBA.

      השחקן הצעיר בתולדות ה-NBA שקולע חמש שלשות ומעלה בשני משחקים רצופים.

      25 נקודות מול ממפיס וג'ה מוראנט, מועמד לגיטימי לתואר רוקי העונה.

      26 מול מילווקי ויאניס אנטטוקומפו, מועמד לגיטימי ל-MVP.

      ובמילים אחרות: לא רק האפרו שלו מחשמל.

      שחקן שיקגו בולס קובי ווייט (GettyImages)
      אי אפשר שלא לדבר על הכדורסל שלו. קובי ווייט (צילום: GettyImages)

      לא שהיתה סיבה לפקפק בכישרון של קובי ווייט לפני כן. את הפוטנציאל אפשר היה לראות כבר בגיל 16, כשצלף את דרכו לפסגת רשימת קלעי כל הזמנים בתיכונים של צפון קרוליינה - מדינה שהצמיחה כמות נכבדת של כוכבי NBA.

      בשלוש שנים בתיכון גרינפילד המקומי הוא קלע לא פחות מ-3,511 נקודות, שבר כל שיא אפשרי, וקיבל את תו תקן האיכות של כדורסל התיכונים בארצות הברית כשהשתתף במשחק האול-אמריקן של מקדונלד'ס.

      "הילד הזה מסוגל לקלוע גם תוך כדי שינה", סיפר מאמנו בתיכון רוב סולטר, והסביר שהוא חורץ כך מניסיון - פעם העיר את ווייט באמצע הלילה לאימון קליעות כדי לבחון את העצבים שלו, וקיבל בתמורה מפגן צליפות של שעתיים.

      את אותן יכולות הביא למכללת צפון קרוליינה היוקרתית, הקרובה לבית וללב. הטאר הילס אימצו בחום את שיטת קובי ווייט לכדורסל יעיל - זורקים כמה שיותר, וכמה שיותר מהר. כשהמושכות ניתנו לו, המאמן האגדי רוי וויליאמס ויתר על אחוז ניכר מהשליטה, והטאר הילס שיחקו בקצב הכי מהיר שלהם מאז תחילת המילניום.

      העונה אמנם הסתיימה בהדחה מפתיעה בסוויט סיקסטין, אבל לוותה בכדורסל שמח, יצירתי ודומיננטי, כשווייט ממשיך לקלוע בקצב מסחרר ושובר את שיא הנקודות של פרשמן מצפון קרוליינה בו החזיק עד אז אלמוני שעונה לראשי התיבות MJ. היתה בכך סמליות בהתחשב בעובדה שווייט וג'ורדן עלו על אותו מסלול בצעירותם: שניהם גדלו להיות כוכבי תיכונים באותה מדינה, שניהם נכתבו אחר כך בספרי השיאים של אותה מכללה, שניהם נבחרו אחר כך גבוה בדראפט על ידי אותה קבוצה.

      וגם אם ברור שהסוף פשוט לא יכול להיות זהה, לעולם לא, ווייט משתמש בזה כמוטיבציה. "לא ראיתי אותו משחק בשידור חי, אבל אני עדיין מעריץ אותו. הוא מודל לחיקוי עבורי", סיפר בחודש שעבר אחרי שקלע 17 נקודות וחילק 7 אסיסטים נגד שארלוט בזמן שאלילו יושב ביציע. "כמי שגדל באותו איזור ועכשיו לובש את המדים של הבולס כמוהו, תמיד אשאב ממנו השראה".

      קובי ווייט במדי צפון קרוליינה (AP)
      עלה על המסלול של ג'ורדן. קובי ווייט במדי צפון קרוליינה (צילום: AP)

      בתיכון, במכללה, ב-NBA - כולם מעידים על הבגרות המפתיעה אצל ווייט. היא לא בהכרח מתבטאת בקבלת החלטות מופתית, אלא מגיעה עם מאגר בלתי נדלה של ביטחון עצמי, גם מול השחקנים הטובים בעולם.

      ווייט היה חייב להתבגר מהר, קודם מחוץ למגרש ורק אחר כך עליו. אמנם הוא היה בן הזקונים בבית, אבל כשאבא דונלד חלה בסרטן הכבד, הושבע לטפל ולדאוג לאמא בוניטה. פחות משנה אחר כך, בדרך למחנה אימונים של נייקי, קיבל את הבשורה על מותו.

      "התחלתי לצרוח מיד, בלי שליטה", סיפר ל"פליירס טריביון" בשנה שעברה. "הגעתי הביתה רגע לפני שפינו את הגופה, וכשנכנסתי לחדר וראיתי אותו שוכב שם, איבדתי את זה. אמא סיפרה לי שמרוב דמעות, יצרתי שלולית על הרצפה".

      הטראומה שינתה את חייו, לטובה ולרעה. בהתחלה, בעיקר לרעה. "כשאתה מאבד מישהו קרוב הכל משתנה. דברים גדולים, דברים קטנים, דברים בינוניים. שום דבר לא חוזר לקדמותו. הזמן יכול לעזור לרכך את הכאב, אבל הוא אף פעם לא עובר", כתב. "השנה בצפון קרוליינה הבהירה לי את זה. היתה לנו עונה מדהימה, רגעים נפלאים, זכינו באליפות הקונפרנס, זו היתה אחת השנים הטובות בחיי. ובכל זאת, לא הצלחתי ליהנות. היה משחק אחד מול מיאמי שהכל הלך לי, קלעתי 33 נקודות, לא יכולתי להחטיא. כשהמשחק הסתיים, הייתי בעננים. אבל אז אתה חוזר לחדר, נמצא לבד עם עצמך, ולא יכול להפסיק לבכות. הייתי אמור להיות מאושר, אבל בתוך תוכי הייתי שבור לחלוטין".

      כשהתייתם מאב הכדורסל כבר הפך ליותר מתחביב, אפילו יותר מקצוע. הוא כבר היה מפלט. "המוות גרם למהפך אצלו. הוא התחיל להתאמן יותר, לזרוק לסל יותר. אם היה אפשר, הוא היה מבלה במגרש 24 שעות ביממה", סיפרה אימו. "הוא שם מטרה מול העיניים - להגיע ל-NBA כדי לשמח את אבא שלו שם למעלה - וכך הוא לאט לאט התמודד".

      ברוי וויליאמס, מאמן צפון קרוליינה, מצא תחליף אב. למרות שנשאר במכללה רק שנה אחת ונרשם לדראפט בניגוד להמלצת הקואץ' ולהמלצת פרשנים רבים, הקשר נשאר קוסמי.

      קוסמי עד כדי כך שהביקור שלו ביציעי היונייטד סנטר של הבולס במשחק מול הניקס גאל את ווייט מחתיכת סלאמפ: עד אז הוא עמד על רצף עלוב של 3 מ-29 מהשלוש, וברבע הרביעי לבדו צלף 7 מ-7 וסיים עם 27 נקודות.

      "אתה הרבה יותר ממאמן בשבילי. אני אוהב אותך", תועד ווייט אומר כשפגש את וויליאמס בסיום. החל מאותו משחק, הוא יצא לדרך חדשה.

      יש לווייט עוד דרך לעבור לפני שיוכר כמועמד לגיטימי לתואר רוקי העונה, אבל כל עוד זאיון וויליאמסון מושבת, הוא נראה לכל הפחות כמו פוטנציאל לזנב בג'ה מוראנט, הרוקי המצטיין של החודש הראשון.

      לעת עתה הוא נראה נהדר בנישה שנתפרה לו בבולס, על תקן שחקן ספסל שמוסיף ניצוץ התקפי. עומס הגארדים ברוטציה של ג'ים בוילן, הכוללת שחקנים שלמים ובשלים יותר כמו תומאש סטוראנסקי, זאק לאבין וכריס דאן, עדיין לא מאפשר לו להציג את האיכויות המשתפרות כרכז ומוביל כדור. ועדיין, עם קליעה מצוינת, ביטחון בשמיים, הוא כבר עכשיו שחקן ספסל איכותי בליגה הטובה בעולם. עבור היריבות הוא מהווה סכנת התפוצצות מיידית.

      "אנחנו לא מתעסקים בשאלות על העמדה שלו. אני יודע שהוא שחקן, חתיכת שחקן, וכל מה שאני דורש ממנו בינתיים זה לקבל החלטות טובות על המגרש ולשחק עם ביטחון. את החלק השני הוא עושה מצוין", אמר בוילן כשנדרש להכריע - רכז או שוטינג גארד.

      ווייט עדיין לא הראה את כל הפוטנציאל שטמון בו. דבר אחד בטוח: התקרה גבוהה לכל הפחות כמו האפרו.