1. לרוץ ל-6:31 ולחזור הביתה בשלום
"מצפה לנו שבוע מאתגר מאוד, ולא יספיק לנו לבוא רק במחצית, לדבר בהפסקה ואז לצאת ולשחק טוב", אמר מאמן הפועל ירושלים, עודד קטש, לאחר ניצחון הליגה הקליל על עירוני נהריה במוצאי שבת. ובכן, הוא טעה: שתי ריצות מכריעות במחצית השנייה, שבמהלכן טסה אמש (רביעי) קבוצתו ל-6:31 על א.א.ק אתונה, החזירו אותה פעמיים מפיגור משמעותי והקנו לה את הניצחון הביתי המיוחל בליגת האלופות.
זה היה ערב קליעה חלומי מבחינת היוונים, שבמשך קרוב ל-30 דקות פגעו ב-16 מ-22 לשלוש. הם ברחו ל-50:60 בשלהי הרבע השלישי, ואחרי שהיתרון נמחק עלו מחדש ל-64:72. אבל זה לא הספיק: בעשר דקות וחצי הצליחו האדומים להתקמבק, תוך שהם עוצרים את יריבתם על שני סלי שדה ו-0 מ-7 מחוץ לקשת. הדקות הללו עשו את ההבדל בין הפסד מתסכל לתוצאה שמריחה, נשמעת ונראית כמו ניצחון של הרבה אופי, רגע לפני משחק הליגה נגד מכבי תל אביב ביום ראשון ביד אליהו.
"אחרי שרצנו ל-0:11 בסוף הרבע השלישי, היה לנו ברור שא.א.ק תחזור ותגיב", סיפר טיישון תומאס. "כשהריצה שלהם הגיעה, והם ברחו ל-64:72, הייתי ממש עצבני. אבל כשהסתכלתי על השעון וראיתי שנותרו עוד שש דקות, נרגעתי".
"היינו פשוט צריכים להירגע", הוסיף ג'יימס פלדין, "וזה מה שהמאמן אמר לנו בפסק הזמן. הוא הסביר שיש הרבה זמן לחזור, ונתן לנו הרבה חופש על המגרש. שינינו כמה דברים בהתקפה, הוצאנו לפועל וניצחנו".
2. "בקבוצה כזאת צריך להיות מוכן תמיד"
פלדין הגיע למשחק הזה אחרי שבוע קשה מבחינה התקפית, שבמהלכו פגע ב-3 מ-25 מהשדה בניצחונות על באנדירמה ונהריה; אתמול, כבר בדקה השמינית, הוא עמד על 3 מ-4, ואת הלילה כולו סיים עם המספרים המוכרים והשגרתיים - 19 נקודות ב-50 אחוזים.
אבל בפועל, היתרון המרכזי של ירושלים הגיע מעמדות הפנים:
* סולימאן בריימו היה השחקן הטוב במגרש עם 17 נקודות, 7 ריבאונדים ו-3 אסיסטים.
* תומאס תרם 16 נקודות, 7 ריבאונדים ו-4 אסיסטים.
וגם שני הסנטרים המחליפים ניצלו כרגע כדי לנפק תרומה מקסימלית:
* עידן זלמנסון עם 6 נקודות ב-8 דקות, שבמהלכן האדומים ניצחו 8:15.
* מינדאוגאס קופשאס עם 4 נקודות ו-4 ריבאונדים ב-5 דקות.
בסך הכל, ארבעת שחקני הפנים פגעו יחד ב-13 מ-16 לשתיים.
אם בקיץ עוד עלו תהיות כיצד זלמנסון ישתלב בקבוצה, והאם הוא עלול להידחק החוצה במקרה שאמארה סטודמאייר יחזור, הרי שנכון לעכשיו מדובר בהתאקלמות מהירה ומוצלחת. הוא לא כופה את עצמו על המשחק, לא מנסה לבצע את הפעולות שאינו מצטיין בהן, פועל ביעילות באזור הצבע וגם מרבה להוציא כדורים החוצה לגארדים (עד שבאחד המקרים "הואשם" בפרגון יתר).
החיבור אינו נוגע רק לתחומי הכדורסל. כשמאמן א.א.ק, איליאס פפאתיאודורו, הזעיק פסק זמן במהלך הקאמבק הראשון של ירושלים, זלמנסון התקרב ליציע המעודד בשאגות ובתנועות ידיים ששמורות בדרך כלל לשחקני בית, והטריף את כל יושבי הארנה.
"בקבוצה כזאת אתה צריך להיות מוכן תמיד לקבל את ההזדמנות", אמר הסנטר הישראלי. "יש לנו סגל ארוך, והשחקנים ששיחקו לפניי עשו עבודה מצוינת".
קטש החמיא לזלמנסון: "עידן לא קיבל הרבה דקות גם בטורקיה, אבל בזמן שהוא שיחק קרו דברים טובים. הוא מכניס לנו שקט למשחק, והוא מורגש גם כשהוא על הספסל. זה נותן לנו הרבה ביטחון, שאפשר להכניס אותו בכל רגע, והוא יהיה חד ומוכן".
3. מספר צופים זהה מול א.א.ק ונגד נהריה
בוני בלושטיין הבחין בטוויטר בתופעה מעניינת, וצייץ כי אין כמעט הבדל בין מספר הצופים במשחקי הליגה של ירושלים ובמשחקיה באירופה: מול נהריה הגיעו 6,144 אוהדים ונגד א.א.ק התייצבו 6,167.
אם היה עניין מאכזב אחד מבחינת האדומים אתמול, הרי שהוא נוגע לקרחות ביציעים. משחק ביתי ראשון בעונה האירופית, מול היריבה הכי אטרקטיבית, היה אמור למשוך יותר אוהדים. מי שהגיע, ניפק אווירה חמה בדיוק ברגעים הנכונים, אבל הסיטואציה ממחישה כנראה את המילכוד שאליו נגרר המועדון בעקבות המעבר לליגת האלופות.
ההדחה המוקדמת יחסית בעונה שעברה, והעובדה שהמפעל הזה נתפס פחות נוצץ מהיורוקאפ, הוציאו מעט את הרוח מהמפרשים בכל הקשור לבאזז סביב ההופעות של ירושלים. זה לא משהו שאי אפשר לפתור עם העפלה לפיינל פור והבאתו לארנה, אבל אם האדומים שוב ייכשלו במשימה הזאת - הם יצטרכו לחשב מסלול מחדש בתום העונה הקרובה.
השתתף בהכנת הכתבה: אוהד שוירמן