לזכור את הטיטאנים: אחרי קיץ מושלם, הקליפרס מחכים לסגירת מעגל מושלמת

באו: קוואי לאונרד (חופשי, מטורונטו), פול ג'ורג' (טרייד, מהת'אנדר), מו הארקלס (טרייד, ממיאמי), רודני מקגרודר (חופשי, ממיאמי), פיונדו קבנגלה, טרנס מאן (דראפט), פטריק פטרסון (שחקן חופשי, מהת'אנדר).

עזבו: דנילו גלינארי, שיי גילג'ס אלכסנדר (טרייד, לת'אנדר), ווילסון צ'נדלר, גארט טמפל (חופשיים, לנטס), טיירון וואלאס (חופשי, למינסוטה), סינדריוס ת'ורנוול (ללא קבוצה).

בסרט "לזכור את הטיטאנים" יש את הרגע לקראת סיום הסרט בו הכל מתחבר. אחרי כל הגזענות, הפציעות ותאונת הדרכים של גרי ברטייר, הטיטאנים מגיעים לרגע האחרון של העונה ומוציאים לפועל מהלך מושלם שמבטיח להם ניצחון. מהלך שכולו קתרזיס.

אחרי עשורים חשוכים תחת דונלד סטרלינג שאפילו הנוכחות של בלייק גריפין וכריס פול לא הצליחה לטשטש, הקליפרס הגיעו לעונה האחרונה ללא כוכבים וללא ציפיות והיו הקבוצה הכי מפתיעה בליגה. הם סיימו עם מאזן 34:48 ואפילו הפריעו קצת לווריירס בסיבוב הראשון, בדרך לקיץ משמעותי מאוד בו הם והלייקרס התחרו על שירותיו של קוואי לאונרד.

לקליפרס היה מקום לשחקן נוסף מתחת לתקרת השכר, אבל הם חיכו לבשורה מקוואי. עד שזו הגיעה כבר כל השחקנים הבכירים בפרי אייג'נסי נחטפו והקליפרס, הלייקרס והראפטורס למעשה נותרו אחרונות במירוץ. לרגע מסוים היה נדמה שקוואי יצטרף ללברון ול-AD והקליפרס ישארו קירחים מכל הכיוונים, אלא שברגע האחרון קוואי הוכיח שהוא לא רק השחקן הטוב בליגה כיום, אלא גם כנראה הג'נרל מנג'ר הכי טוב בליגה.

הוא מסר לקליפרס שהוא יחתום אצלם אם הם יצליחו להביא את פול ג'ורג'. הבעיה היא שג'ורג' לא היה שחקן חופשי ולכאורה, לא הייתה שום סיבה לאוקלהומה סיטי לוותר עליו. אז הקליפרס הוציאו את כל התותחים, שלחו חמש בחירות דראפט עתידיות לכיוון הת'אנדר פלוס שתי אופציות להחלפת בחירות. והשאר היסטוריה.

אפשר להתווכח אם חמש בחירות דראפט (חלקן צפויות להיות עסיסיות במיוחד) לצד שיי גילג'ס אלכסנדר המסקרן ודנילו גלינארי זה לא מחיר גבוה מדי עבור ג'ורג', אבל כשמבינים שהמחיר הזה הוא למעשה עבור ג'ורג' וקוואי, לא הייתה ברירה לסטיב באלמר אלא להנהן ולהוציא את כרטיס האשראי. חוץ מקוואי ו-PG, הקליפרס החתימו מחדש את פטריק בברלי על חוזה סימפטי (40 מיליון לשלוש שנים) וביחד עם לו וויליאמס ומו הארקלס קשה לחשוב על קו אחורי יותר נפיץ וקשוח בשני צידי המגרש.

ציון לקיץ: 10. קשה להפריז בחשיבות של הקיץ הזה מבחינת הקליפרס. בפעם הראשונה בהיסטוריה כוכב ענק בחר בהם בפרי אייג'נסי, ועוד על חשבון האחות הגדולה. אם זה לא מספיק, הם גם חשפו את התוכניות לאולם החדש באינגלווד שיחנך ב-2024 כדי לצאת סופית מהצל של הלייקרס. אם ממש רוצים, אפשר גם לנטפק את ההסתערות שלהם על קוואי ופול ג'ורג'. שניהם יכולים לצאת מהחוזה שלהם בקיץ 2021, כך שלקליפרס יש רק שנתיים מובטחות עם שני הכוכבים הללו, אבל וואו, איזה שנתיים אלו הולכות להיות.

חמישייה: פטריק בברלי, לנדרי שאמט/פול ג'ורג', פול ג'ורג'/קוואי לאונרד, קוואי לאונרד/ג'מייקל גרין, איביצה זובאץ.

ספסל: לנדרי שאמט/ג'מייקל גרין, לו וויליאמס, מונטרז הארל, מו הארקלס, רודני מקגרודר, ג'רום רובינסון, טרנס מאן, פיונדו קבנגלה, פטריק פטרסון, דונטה גראהם/דרק וולטון (חוזים לא מובטחים), ג'ונתן מוטלי/אמיר קופי (חוזי 2-way), טרי לרייר/ג'יימס פלמר (חוזים למחנה האימונים).

מאמן: דוק ריברס (עונה 21 כמאמן ראשי, מאזן 658:894).

הכוכב: קוואי לאונרד. קוואי ביסס את עצמו בפלייאוף האחרון כשחקן הטוב בליגה אחרי שהכריע את ג'ואל אמביד ויאניס אנטטוקומפו והאפיל גם על סטף קרי בסדרת הגמר. בעולם בו קווין דוראנט פצוע, לברון אוטוטו בן 35 ויאניס עדיין לא מלוטש לחלוטין, אי אפשר שלא לבחור בקוואי לתואר הוירטואלי והדו-קוטבי הזה, בטח אחרי התצוגה הג'ורדנית שלו בפלייאוף האחרון.

התצוגה הזו התאפשרה הרבה בזכות משטר ה-Load Management של הראפטורס, ששמרו על קוואי עם נייר פצפצים כל העונה הרגילה והצליחו להביא אותו בכושר שיא למאני טיים. לראפטורס היה את קייל לאורי, מארק גאסול ופסקל סיאקם בעונת פריצה וגם המזרח היחסית חלש בא לעזרתם. לקליפרס יש סגל עמוק ואת פול ג'ורג' (שנבחר למקום השלישי במירוץ ל-MVP בעונה שעברה) כך שלכאורה לא אמורה להיות להם בעיה להשתמש באותה מתודולוגיה כמו הראפטורס.

אלא שג'ורג' עבר ניתוחים בשתי הכתפיים שלו בקיץ ויתחיל את העונה כנראה בנובמבר, ובמערב אף אחד לא יחכה לקליפרס. להפך, בניגוד לעונה שעברה בה הם תפסו את כולם בהפתעה, העונה כולם יסמנו את המשחק מולם במרקר זרחני בלוח השנה. יכול להיות שזה ייאלץ את קוואי לשחק יותר מ-60 משחקים בעונה הרגילה בעצימות גבוהה יותר, ויהיה מעניין לראות אם יהיו לכך השלכות על היכולת שלו להעלות הילוך בפלייאוף, כפי שעשה בצורה פנטסטית בעונה שעברה.

האקס פקטור: הגנה באזור הטבעת. אם מתעלמים באלגנטיות מהאקס פקטור הברור שהוא המצב הבריאותי של לאונרד וג'ורג' ומתמקדים באלמנטים מקצועיים יותר, חייבים לדבר על ההגנה של הקליפרס באזור הטבעת. בעונה שעברה היריבות של הקליפרס זרקו 37.7% מהזריקות שלהן באזור הטבעת, רק חמש קבוצות אפשרו ליריבות להגיע בתדירות גבוהה יותר לאזור הכי מסוכן על המגרש.

יכול להיות שהקו האחורי של בברלי-PG-קוואי יחסום כל מעבר אל הצבע, אבל לקליפרס עדיין אין נוכחות מרשימה בצבע מאחוריהם. איביצה זובאץ הוא חביב ומונטרז הארל הוא פצצת אנרגיה לא נגמרת, אבל שניהם לא מספיק פיזיים בשביל להפחיד שחקנים באזור הטבעת. ליכולת של הקליפרס למנוע מהיריבות להגיע לאזור הזה תהיה השפעה מכרעת על היכולת שלהם ללכת עד הסוף.

תחזית נועזת: דוק ריברס יזכה בתואר מאמן העונה. ריברס זכה כבר בתואר הזה בתחילת המילניום באורלנדו ולדעת רבים היה ראוי לתואר הזה גם בעונה שעברה כשהוביל חבורה לוחמנית ולא מאוד מוכשרת לפלייאוף. אני מאמין שהוא ימצא את הדרך לחבר את כל הכוכבים שלו ולהביא את הקליפרס לאזור ה-55-60 ניצחונות, שיספיקו להם לאחד משלושת המקומות הראשונים בקונפרנס. זה עשוי להספיק לו כדי להפוך להיות למאמן העשירי שזוכה בתואר הנחשק יותר מפעם אחת.

גזר הדין: לקליפרס יש סגל עמוק, כוכבים ברמה הכי גבוהה שיש, ניסיון על הקווים והנהלה חכמה. יש להם גם יכולת לשדרג את עצמם במהלך העונה דרך טרייד על ג'רום רובינסון הצעיר. יקח לזה קצת זמן להתחבר כי ג'ורג' לא בריא במאת האחוזים וקוואי הוא בן אדם קצת משונה, אבל בפלייאוף העליונות של קוואי תבוא שוב לידי ביטוי ותכניס אותו למועדון אקסלוסיבי באמת - של אלו שזכו באליפות ובתואר הפיינלס MVP בשלוש קבוצות שונות. עד היום אף שחקן לא עשה את זה.

ובקיצור, 25:57 ואליפות. הקטרזיס של לזכור את הטיטאנים זה כלום ושום דבר לעומת מה שיהיה בקליפרס אם זה יקרה.