פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        טסים ונהנים: הקינגס ימשיכו להלהיב, אבל האם זה יספיק לפלייאוף?

        אחרי שהפכה מהקבוצה שכולם נהנים לצחוק עליה לקבוצה שכולם נהנים לצפות בה, סקרמנטו נחושה לקטוע את בצורת הפלייאוף הארוכה ב-NBA. עם מנוע הטורבו של פוקס והפוטנציאל של בגלי ההנאה מובטחת, אבל היעד עדיין לא

        טסים ונהנים: הקינגס ימשיכו להלהיב, אבל האם זה יספיק לפלייאוף?
        עריכת וידאו: מתן חדד

        מה עשינו בפגרה

        באו: דוויין דדמון (חופשי, מאטלנטה), קורי ג'וזף (חופשי, מאינדיאנה), טרבור אריזה (חופשי, מוושינגטון), רישון הולמס (חופשי, מפיניקס), טיילר ליידון, הוליס תומפסון, טיילר יוליס (חוזים לא מובטחים), קייל גאי (חוזה דו כיווני, בחירה 55 בדראפט)

        הלכו: ווילי קולי סטיין (חופשי, לגולדן סטייט), אלק ברקס (חופשי, לגולדן סטייט), בן מקלמור (חופשי, יוסטון), פרנק מייסון (חופשי, מילווקי), קורי ברואר (חופשי, ללא קבוצה), קוסטה קופוס (חופשי, צסק"א מוסקבה).

        את המהפך התדמיתי שעבר על סקרמנטו בעונה שעברה אפשר לתמצת למשפט מפתח בודד: מהקבוצה שכולם נהנים לצחוק עליה, היא הפכה לקבוצה שכולם נהנים לצפות בה. לקינגס היה מוניטין של ארגון לא מתפקד, ברקע הדהדה בצורת הפלייאוף הארוכה ביותר של קבוצת NBA, ושום דבר לא הכין את הליגה לשינוי המרענן שהקינגס יעברו. מהרגע הראשון הם שיחקו כדורסל מהנה (הקצב השלישי הכי מהיר בליגה) ומנצח, לשם שינוי, ולמרות שנחלשו אחרי פגרת האולסטאר וסיימו במרחק של תשעה משחקים מהמקום השמיני במערב עם מאזן 43:39, השאירו טעם של עוד.

        עם התיאבון הזה ניגש ולאדה דיבאץ למלאכת שדרוג הקבוצה, וצעדו הראשון - ויתור על דייב ייגר - היה גם זה שהעלה הכי הרבה סימני שאלה. ייגר אולי לא מוערך במיוחד בקרב הקהל הרחב, אבל כן זוכה להכרה ראויה בחוגים הפנימיים של הליגה (לפרטים פנו לדוק ריברס, שהגדיר אותו לא מזמן כאחד המאמנים שהכי קשה להתמודד נגדם). בעונה שעברה הוא פיצח את הנוסחה ההתקפית המושלמת לסגל, אבל כמו בתקופתו בממפיס שוב צצו בעיות ביחסיו עם הסובבים, וגם הפעם הוא נאלץ לעזוב בטריקת דלת. יחסי האנוש של יורשו בתפקיד לוק וולטון אולי יהיו טובים יותר, אבל בכל פרמטר אחר זה מסתמן כשנמוך. בשורה התחתונה, הקינגס העזיבו מאמן שכמעט לקח סגל צעיר ונטול ציפיות לפלייאוף לראשונה מאז 2006 והחליפו אותו במאמן שהצליח לגרום ללברון ג'יימס לפספס את הפלייאוף לראשונה מאז 2005.

        בכל הקשור לשינויים בסגל הקינגס השאירו הרבה פחות מקום לספקות. מלבד החוזה החדש והמנופח-לכאורה שהוענק להריסון בארנס (88 מיליון דולר לארבע שנים), המהלכים בפגרה זכו לקונצנזוס כמעט מוחלט. המחסור בשחקן כנף גדול, בסנטר מחליף ואמין וברכז שני איכותי, שהיו נקודות התורפה העיקריות בעונה שעברה, קיבל מענה טוב כשהונחתו דוויין דדמון האנדרייטד, טרבור אריזה ההגנתי והמנוסה וקורי ג'וזף היציב. יחד איתם, לקינגס עשוי להיות את אחד מהספסלים האיכותיים ב-NBA.

        ציון לקיץ: 7.5. לשני המהלכים המפוקפקים של דיבאץ הקיץ - פיטורי ייגר והארכת החוזה של בארנס - יש הסברים שמניחים את הדעת: במקרה של ייגר לא היה מנוס מפרידה אחרי שהיחסים עם ההנהלה עלו על שרטון, ובמקרה של בארנס שולם קנס אוטומטי שייתכן שהוא הכרחי עבור סקרמנטו, קבוצה ששחקנים חופשיים מנפנפים אותה דרך קבע בשנים האחרונות. בשאר הזמן דיבאץ פתר כמה בעיות נקודתיות עם מחליפים יעילים ומנוסים, והפך את הקינגס לאחת הקבוצות העמוקות בליגה. בעונה ארוכה ותובענית שכזו, זה בהחלט ישחק תפקיד.

        ג'נרל מנג'ר סקרמנטו קינגס ולאדה דיבאץ (AP)
        מקבוצה שכולם נהנים לצחוק עליה לקבוצה שכולם נהנים לצפות בה. ולאדה דיבאץ (צילום: AP)

        מי מו

        חמישייה: דיארון פוקס, באדי הילד, הריסון בארנס, מרווין בגלי, דוויין דדמון.

        ספסל: קורי ג'וזף, קייל גאי, טיילר יוליס, יוגי פרל, ג'סטין ג'יימס, בוגדן בוגדנוביץ', אייזיאה פיניירו, טרבור אריזה, נמניה בייליצה, טיילר ליידון, וויניין גבריאל, רישון הולמס, הארי ג'יילס, קיילב סוואניגן.

        מאמן: לוק וולטון (עונה ראשונה בסקרמנטו ורביעית וחצי כמאמן ראשי, מאזן קריירה 152:137).

        הכוכב: ההצטיינות של דיארון פוקס אשתקד תפסה את ה-NBA בהפתעה, אבל לעונה הקרובה הוא כבר מגיע בסטטוס אחר לחלוטין: הוא השחקן המהיר בליגה (וצפוי להמשיך להיות כזה, כל עוד ג'ון וול בחוץ וראסל ווסטברוק נמצא בשלב שבו הדעיכה הפיזית כבר מתחילה) באחת הקבוצות הכי מהירות בליגה, בסקר המנהלים המסורתי של פתיחת העונה החשיבו אותו כפייבוריט לרשום את פריצת העונה, והניצוצות שהראה בנבחרת ארצות הברית לפני שנטש אותה במפתיע הפכו אותו לשם החם בשיחות המסדרון לא רק של הפרשנים, אלא גם של שחקני הליגה עצמם.

        הדיווחים בארצות הברית מדברים על כך שהרכז הסילוני עמל כל הקיץ על שיפור הפיזיות והופיע לאימונים עם עוד כמה ק"ג של שרירים. הקינגס יקוו שהעלייה במאסה לא תפגע במהירות ובאתלטיות שלו, שתי תכונות שהופכות אותו לאחד משחקני העתיד של הליגה. כדי לעשות עוד קפיצת מדרגה פוקס צריך בעיקר להשתפר עוד קצת בתחומים בהם השתפר בגדול אשתקד: לשלב קצת יותר טוב בין המהירות המסחררת לשליטה בקצב, לקלוע קצת יותר שלשות, להגיע קצת יותר לקו, ולשמור קצת יותר טוב. כך או אחרת, הוא נראה בכיוון הנכון.

        האקס פקטור: לקינגס יש הרבה מועמדים ראויים לקטגוריה הזו, החל מהריסון בארנס שלא היה מספיק טוב בעונה שעברה וצריך להצדיק העונה את המחיר ששולם עליו ועד באדי הילד שכבר מתמרמר בפומבי על ההצעה שקיבל לחוזה חדש ומדליק נורת אזהרה. אבל האקס פקטור האמיתי של העונה הוא כנראה מרווין בגלי, היחיד לצד פוקס שיכול להרים את התקרה של הקינגס. בעונה שעברה הוא השתחרר מהצל של לוקה דונצ'יץ' שנבחר אחריו והראה שהכישרון שלו מסוגל לעמוד בזכות עצמו, ובחלק השני של העונה כבר נראה כמו אולסטאר בפוטנציה.

        אם הוא יעשה צעד קדימה בקליעה הלא יציבה מבחוץ, ישכלל את הארסנל ההתקפי כך שלא יסתמך על יד שמאל באופן בלעדי ויתחיל לגרד את הפוטנציאל מהר מהצפוי, זה יהיה מקדם הפלייאוף הכי משמעותי של הקינגס. העונה, לשם שינוי, יהיה לו גם פרטנר מתאים יותר בקו הקדמי בדמותו של דוויין דדמון, שבניגוד לווילי קולי סטיין מסוגל לפתוח לו נתיב לצבע בעזרת הקליעה מבחוץ. יש למה לצפות.

        שחקני סקרמנטו קינגס מרווין בגלי, דיארון פוקס (GettyImages)
        עוד צעד קדימה, והקינגס יוכלו לפנטז על פלייאוף. פוקס ובגלי (צילום: GettyImages)

        ולכדור הבדולח

        תחזית נועזת: בוגדן בוגדנוביץ' יהיה מועמד לשחקן השישי של העונה. הצלף הסרבי הוא הכל חוץ משחקן משלים, ובקבוצות אחרות בליגה יכול היה להיות הקלע המוביל בשקט. זה לא מנע ממנו לאמץ בחום בעונה שעברה תפקיד מצומצם יותר כמוביל החמישייה השנייה ולהיות לפחות בחלקים מסוימים של העונה בשיח על זכייה בפרס ע"ש לו וויליאמס. אני מהמר שהשנה, אחרי היכולת הנהדרת באליפות העולם ובחסות התמריצים שטמונים בשנת חוזה, הוא יהיה אפילו קרוב יותר.

        גזר הדין: סקרמנטו התחזקה, התעבתה וצברה ניסיון ביחס לעונה שעברה, אבל צריכה להתרגל למציאות החדשה במערב, שבו גם איום על הפלייאוף - ולא בהכרח העפלה אליו - הוא הישג מכובד, במיוחד לקבוצה צעירה כמו שלה. הקינגס יהיו קצת יותר טובים מהעונה שעברה, יחצו במעט את רף 40 הניצחונות, ויסיימו במקום 9-10 עם תחושה שעשו התקדמות.