נווה מדבר: אחרי שנים שחונות, פיניקס רואה אור בקצה המנהרה

באו: ריקי רוביו (חופשי, מיוטה), דריו שאריץ' (טרייד, ממינסוטה), ארון ביינס (טרייד, מבוסטון), קמרון ג'ונסון (רוקי, בחירה 11), טיי ג'רום (רוקי, נבחר במקום ה-24 על ידי הסיקסרס והועבר לסאנס), ג'בון קרטר (טרייד, מממפיס), שק דיאלו (חופשי, מניו אורלינס), פרנק קמינסקי (חופשי, משארלוט), ג'יילן לקיו (רוקי, לא נבחר בדראפט וחתם לארבע שנים עם שנתיים מובטחות).

עזבו: טי ג'יי וורן (טרייד, לאינדיאנה), ג'וש ג'קסון (טרייד, לממפיס), ד'אנתוני מלטון (טרייד, לממפיס), טרוי דניאלס (חופשי, ללייקרס), רישון הולמס (חפשי, לסקרמנטו), דראגן בנדר (חופשי, למילווקי), ג'מאל קרופורד (חופשי, ללא קבוצה), ריימונד ספולדינג (חופשי, ליוסטון), ג'ימר פרדט (חופשי, לפנאתינייקוס).

פיניקס חוותה בעונה שעברה עונת שפל, גם בסטנדרטים אליה הרגילה אותנו בשנות שלטונו של הבעלים הנלעג רוברט סארבר. הקבוצה שוב סיימה בתחתית הן במדדי ההתקפה והן בהגנה (דורגה לפני אחרונה ביעלות הגנתית) בדרך ל-63:19 עלוב - המאזן השני הכי גרוע בליגה. הסאנס שידרו שכונתיות גם מחוץ למגרש, כשפיטרו את ה-GM ריאן מקדונה רגע לפני פתיחת העונה, ונפטרו גם מהמאמן המבטיח איגור קוקושקוב בלי למצמץ.

המהפכה נמשכה עמוק אל תוך הקיץ. ההחלטה המשמעותית הראשונה של הג'נרל מנג'ר הנוכחי ג'יימס ג'ונס היתה למנות למאמן את מונטי וויליאמס - איש מקצוע מוערך בקהיליית ה-NBA שגדל בחממה של גרג פופוביץ' בסן אנטוניו, פוטר בנסיבות מעוררות מחלוקת מניו אורלינס, לקח פסק זמן כפוי אחרי מותה הטרגי של אשתו בתאונת דרכים וחזר בעונה החולפת ללופ כעוזר מאמן פילדלפיה.

בחלק השני של המהפכה החל ג'יימס ג'ונס לנקות את הסאנס מבחירות הדראפט הכושלות שלה בשנים האחרונות, בראשן דראגן בנדר וג'וש ג'קסון. במהלך נוסף וקצת משונה, הועזב גם טי ג'יי וורן, גאנר שדווקא הראה יכולות התקפיות מעניינות אבל לצד זה גם חוסר יעילות. ההחתמה העיקרית של הקיץ גררה תגובות לכאן ולכאן: ריקי רוביו הונחת בחוזה שנראה מעט מוגזם על פניו (51 מיליון דולר לשלוש שנים), אבל פתר לסאנס בעיה אקוטית שליוותה אותם לאורך השנים האחרונות - המחסור ברכז טבעי. בואו של רוביו ישחרר את דווין בוקר להתרכז במשימות הקליעה שהוא מצטיין בהן, יוריד ממנו עומס כמנהל משחק במשרה חלקית, ויפרה גם את דיאנדרה אייטון. רוביו, שמגיע לעונה אחרי אליפות עולם נהדרת במהלכה הצעיד את ספרד לזהב והוכתר ל-MVP, רחוק מלהיות שחקן מושלם, אבל עצם נוכחותו תעזור לשני אבני היסוד העתידיים של הפרנצ'ייז להתפתח כראוי.

גם ההחתמות השוליות יותר - של דריו שאריץ', ארון ביינס ופרנק קמינסקי - יכולות לסייע בטווח המיידי. כשלוקחים בחשבון גם את ההימור המפתיע על הבשלות של קמרון ג'ונסון (בן 23, אחד מנבחרי הלוטרי המבוגרים ב-20 השנים האחרונות) על פני פרוספקטים עם יותר אפסייד בבחירה ה-11 בדראפט, מתקבלת גם השורה התחתונה של הקיץ של הסאנס: אחרי שנים במדבר (תרתי משמע), פיניקס רוצה או לפחות שואפת לנצח כאן ועכשיו.

ציון לקיץ: 6. החתמת ריקי רוביו היתה מתבקשת למרות מחירו הלא זול. עם זאת, אי אפשר שלא להרים גבה על כדאיותה הכוללת של עסקת טי ג'י וורן. הרצון של ג'יימס ג'ונס להשתחרר מחלק מהמטען העודף שנשאר מתקופת מקדונה הוא מובן, אולם ייתכן שהטרייד על וורן ייזכר כמהלך נמהר מדי.

חמישייה: ריקי רוביו, דווין בוקר, קלי אוברה ג'וניור, דריו שאריץ', דיאנדרה אייטון.

ספסל: ארון ביינס, פרנק קמינסקי, טיילר ג'ונסון, מיקל ברידג'ס, טיי ג'רום, אלי אוקובו, קמרון ג'ונסון, שייק דיאלו, ג'בון קרטר, ג'יילן לקיו.

מאמן: מונטי וויליאמס (עונה ראשונה כמאמן הקבוצה ועונה שביעית כמאמן ראשי, מאז קריירה 221:173)

הכוכב: אחרי שנים ארוכות מדי בקטגוריה המפוקפקת של שחקנים עם סטטיסטיקות מנופחות בקבוצות רעות, דווין בוקר סוף סוף יכול להוכיח העונה מה הוא שווה באמת. הכאוס הניהולי בפיניקס הצליח לדחוק הצידה את ההתקדמות שעשה בוקר בעונה שעברה עם שיאי קריירה בנקודות (26.6) ואסיסטים (6.8), והפעם עם שותף מתאים ומנוסה בקו האחורי הוא מסוגל לעשות עוד קפיצת מדרגה. הקפיצה הזו תצטרך להתבטא בראש ובראשונה ביעילות מוגברת, הן בקליעה משלוש שדעכה מעט אשתקד והן בפרמטרים התקפיים אחרים. אחר כך היא תצטרך להתבטא גם בטור הניצחונות.

האקס פקטור: התפתחות הצעירים. מעבר לקפיצה שצפוי לעשות השנה דיאנדרה אייטון, מעבר לצעד קדימה שצפוי לעשות דווין בוקר, תלויים הסאנס בגרף ההתקדמות של הצעירים האחרים שלהם. קלי אוברה, מיקל ברידג'ס וקמרון ג'ונסון חולקים את אותן עמדות, הם פחות או יותר בני אותו גיל, ואם יראו יכולות חדשות בעמדות הפורוורד המעט מוזנחות, פיניקס תהיה קבוצה הרבה יותר שלמה. גם מבחינתם וגם מבחינת הסאנס, זו עשויה להיות נקודת מפנה.

תחזית נועזת: הסאנס יהיו בחציון העליון של ההתקפות בליגה. בשש השנים האחרונות, מאז עונת דראגיץ'-בלדסו הזכורה לטובה, פיניקס מציגה קבוצות התקפה רעות לתפארת: בכל השנים הללו היא היתה אחת מעשר הקבוצות הכי פחות יעילות התקפית בליגה, ובעונה שעברה הגדילה לעשות כשדורגה במקום ה-28 ובנוסף היתה קבוצת השלשות הגרועה בליגה. העונה יש סיכוי לא רע לשיפור משמעותי. בוקר ואייטון בעלי האופי הסקוררי אמורים להשתכלל, והפעם הם יהיו מוקפים בכמה שחקני התקפה חכמים עם יכולות מסירה כמו ריקי רוביו ודריו שאריץ'. זו עדיין תהיה קבוצת שלשות חלשה, אבל ההתקפה שלה אמורה להיות מגובשת בהרבה.

גזר הדין: לאחר כמה שנים שחונות בהן נראה היה שפיניקס מתעקשת רק לעשות לעצמה נזק, מסתמן שסוף סוף אוהדיה יכולים לראות מעט אור בקצה המנהרה. אמנם לא מדובר בקיץ מושלם, רחוק מכך - אך הקאדר הנוכחי והמהלכים בקיץ האחרון מלמדים על שילוב של מחשבה על ההווה והעתיד. הסאנס לא ישיגו יותר מ-25 ניצחונות במערב הפרוע, אבל כן יתחילו להראות ניצנים של תהליך חיובי. כשמדובר בפיניקס של עידן רוברט סארבר, זה לא עניין של מה בכך.